מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות מדינת תל אביב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מדינת תל אביב. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 4 באוקטובר 2019

8 מאפיינים - איך יודעים שאת/ה תל אביבי/ת:








1.אתה רק מדבר על מה שקורה בריבוע של הטריטוריה שלך. מה קורה מחוץ למדינת תל אביב, לא קיים. זה כולל את דרום תל אביב הסודנית
2.אתה מבלה שעה מול המראה לפני שאתה יוצא מהבית, וחצי מהזמן מעביר על עצמך ביקורת ומלא ברחמים.
3. אתה מגיע לבית קפה וכל שניה מעביר מבט כי אתה חושב שאתה סלב, למרות שאפחד כבר לא מזהה אותך מרוב שאתה מתאמץ.
4. אתה באובססיה מטורפת לחפצים למרות שאם תעיף את רובם אולי תגלה מי אתה.
5. במקום להבין מי אתה, אתה רודף אחרי אירועים מעפנים שנגמרים תמיד אותו דבר עם אותם אנשים מסריחים שאתה כבר די שונא.
6. מרוב שאתה לא נושם כי אתה מלא בסידורים, ומספר לסביבה שלך כמה אתה בטירוף ועובד קשה, אין לך בעיה לשטוף את הבית ולשאוף את כל הכימיקלים כי במיילא אתה כבר גוש של זיהום.
7. פעם אחרונה שיצאת מתל אביב שאלת בקול ״איפה זה החור הזה?״ מרוב התרגשות שאתה אשכרה נושם אוויר.
8. חצי מהזמן את משחיר על אנשים ואחר כך מתחרט ומרגיש רע וזה תכלס כי אתה אפס, חסר ביטחון שבחיים לא ניסה אולי לא לגור בתל אביב.
9. רואה בחורות ברחוב עם כלב, מספר להן שהוא מאוד רוצה לאמץ כלב אבל בתכלס אין לו זמן כי הוא עסוק בלרוץ בין בארים עם הקורקינט החשמלי.




מוזמנים להוסיף..

כן, יש חיים שם בחוץ. והם עם אוויר והם אחלה. ואפשר לא להיות משועבד למרוץ הזה. אתם חושבים שאנחנו מחוץ לתל אביב אפסים אבל תכלס - אתם העבדים של עיר שכבר אין בה אוויר, שנוטפת מגניבות אבל ריקה משום איכות חיים אמיתית.






יום רביעי, 27 בדצמבר 2017

נורית גלרון - אחרינו המבול





"אחרינו המבול" של נורית גלרון נאסר להשמעה ברדיו לאחר צאתו ב-1989, ותכל'ס אינו מושמע עד היום. השיר העביר ביקורת על על תל אביב המנותקת בימי האינתיפאדה הראשונה, והאיסור עורר כמובן סערה ודיון על גבולות חופש הביטוי בישראל (מה חדש בעצם).




מתוך האלבום : אחרינו המבול
מילים : נורית גלרון
לחן : ארקדי דוכין


יש מדינה של אבנים ובקבוקי תבערה
ויש תל אביב בוערת ממועדונים ומעשי זימה
יש מדינת מתקוממים שם חובשים את הפצעים
ויש תל אביב חוגגת, חיים, אוכלים ושותים

לא, אל תספר לי על ילדה
שאבדה את עינה
זה רק עושה לי רע, רע, רע
רק עושה לי רע

אין לי כח לטיפוסים מדוכאים ומתייסרים
ולא אכפת לי מה נעשה בשטחים
אל תספר על זמן צהוב, על עצורים ועל מורדים
נעשה אהבה, נחיה את החיים
תל אביב זה החיים

לא, אל תספר לי על ילדה
שאיבדה את ביתה
זה רק עושה לי רע, רע, רע
רק עושה לי רע

אין לי כח לטיפוסים שומרי מוסר וצדקנים
בוא נבלע את רחובות תל אביב ההומים

לא, אל תספר לי על ילדה
שאיבדה ילדותה
זה רק עושה לי רע, רע, רע
רק עושה לי רע

בוא נחיה את תל אביב שממול
אחרינו המבול

יום שבת, 4 ביולי 2015

כשתושבי מדינת תל אביב מנותקים מהפריפריה




אייל שני ידוע ביציאות ההזויות שלו על במיות ולאהבתו לעגבניות. הוא יודע איך למשוך רייטינג, גם באמצעות התמונות שהוא מצלם מעל האסלה. בדעותיו, הוא מייצג את תושבי מדינת תל אביב. תוצאות ההצבעות בבחירות וריכוז היציאות המטומטמות של השמאלנים ההזויים שגרים במטרופולין תל אביב.
שימו לב לרצף התמונות והאמרות בתוכנית מאסטר שף של השבוע - זוהי שיחת השופטים מול מתמודדת שגורשה מגוש קטיף:





שימו לב לקושי בהבנת הטרמינולוגיה הראויה ברמה כזו שהיו צריכים לחזור על זה שוב ושוב בכמה נוסחים:

- התנתקות
- מגוש קטיף
- מגוש קטיף
- גירשו אותך?






אז הם שם, במדינת תל אביב, קוראים להתנתקות "הפינוי".






- איזה גירוש?



היא חוותה את זה.....
- כן.
כגירוש


אז מילה וחצי על אותם אלה שמטיפים לנו כיום לסגת מאיו"ש.
חוזי עתידות מדופלמים!
 או כמו שאומרים בשמאל... "בואו ננסה...
איזה דבר נורא כבר יכול לקרות?!?"
זה מה שזה היה, גירוש. לא פינוי מרצון. לא פינוי תמורת פיצויים ואו תמורת מקום חלופי הולם. יותר מכך, לא מדובר בהליך דמוקרטי כלל המשרת את האינטרס בטחוני של מדינת ישראל על אזרחיה או כל אינטרס אחר. הגיעו כוחות הבטחון במדי הצבא הישרלי וגרשו אותם מהבית למקום זמני. וכידוע, זמני זה הדבר הקבוע ביותר שקיים - עד היום, עשר שנים מהגרוש, רובן לא השתקמו, לא הצליחו להקים מחדש את עסקיהן, לא מצליחים לעמוד על הרגליים ועל הישובים והקיבוצים מסביב לעוטף עזה עדיין נופלים טילים, בונים אליהם מנהרות וכן, הם עדיין נתונים להתקפה מתמשכת של ארגוני טרור כמו החמאס ודעאש.





ואת קראת "הגירוש"
- ברור




- נראה לך שזה לא היה גרוש?



- תלוי מאיזה צד אתה על המפה (וואללה, תרתי משמע)
- פעם ראשונה שהם שומעים על זה שם במדינת תל אביב, אנשים שחיים בבועה.... טוב, הם לא ממש מקשיבים ולא רואים מעבר לאופק/לאף שלהם. ובכלל, עבור אייל שני, לעגבנייה יש משמעות גדולה בהרבה מזו של מדינת ישראל.
היום לא עולה על דעתו של פוליטיקאי לומר שהוא תומך בנסיגה מהגולן. גם אם הייתה תמיכה כזו בעבר, כולם מעדיפים להצניע אותה. זה לא על הפרק. היום אמר בוז'י הרצוג שההתנתקות מבחינה בטחונית הייתה טעות. כלומר, התהליך של הבנה שכל נסיגה תוביל רק למוות חורבן וסבל מתעצם. זה מחלחל לאט וזה לוקח זמן, אבל ברור לי שלא רחוק היום שפוליטיקאים ואנשי ציבור יכחישו באופן נמרץ שהם תמכו אי פעם בנסיגה מיהודה ושומרון.
לפני עשר שנים ננעץ אחד המסמרים הגדולים בארון הקבורה של השמאל הישראלי. לא מסמר. דיבל ג'מבו 20 מ"מ, שחוק ראש ומרותך.
לפני עשר שנים הייתה התנתקות. והישראלי הממוצע, שלא מבין הרבה חוכמות אומר לעצמו בקלפי רק דבר אחד: ויתרנו, מסרנו, ברחנו. קיבלנו טילים על תל אביב, צוק איתן ולפניו עוד אלפי פצמ"רים ורקטות.
הטיפשות בהתנתקות הייתה כמובן עצם היותה פעולה חד צדדית. אבל, גם הייתה שם גם אטימות ואכזריות, את האזרח הפשוט האטימות הזו לא מעניינת. מעניינת אותו המשוואה הפשוטה: נסיגה = מלחמה. לעולם לא יתנו יותר אמון בשמאל.
10 שנים להתנתקות, שנה לצוק איתן. היאוש עדיין קיים. דרך ללא מוצא.

לא שמאל לא ימין בקלפי יצביעו לביבי. גם בפעם הבאה. גם בפעם המאה. השמאל ממשיך לשדר אי אמינות, במין אובססיה מטורפת. תוקף את אזרחי ישראל לאור רצונם בביטחון ליהודים במדינת היהודים, לאור הצורך ההכרחי לחיות חופשי.
במוצאי שבת, ערב הבחירות האחרונות, נאלצתי לסור לאיזה קניון, היינו צריכים לרכוש חפץ כלשהו. מדובר בקניון ענק בפתח תקווה, אלפי מקומות חניה תפוסים. בקושי ולאחר זמן רב, מצאנו אחד. הקניון המה במבקרים, מסעדות ובתי קפה מלאים, נערים וזקנות נשים וילדות, שקיות עמוסות. לא, לא מדובר בשועי ארץ. ראינו שם גם ישראלים פשוטים, יהודים וערבים, אנשים שנראים הרבה פחות ממעמד הביניים.
אז אמרתי: ביבי לוקח. כי השמאל טורח לספר שחצי מהעם רעב ללחם, שהמסכנות היא המאפיין את החברה, שכל הילדים והקשישים ננטשו.
והאיש הפשוט אומר: שוב השמאל משקר.
כל אותם קונים בקניון ועוד מאות אלפים נוספים לעולם לא יאמינו יותר לשמאל. [ויש רעבים ויש מסכנים, אבל השמאל דאג לרמות, לומר כך היא ישראל. כולנו מכירים את העניים ויודעים שרובם מטופלים, ויש כמו בכל מדינה שכבה חלשה ויש צורך לעוד עזרה... אבל השמאל רימה] .
וחבל... לא משום שאפשר לומר שמבחינה היסטורית הפתרונות של השמאל הסוציאליסטי או השמאל ההזוי טובים משל הימין אלא משום שקולו של השמאל יכול לזכך. אבל אנשיו הצליחו להשתיקו. אנשיו משוחדים, מקושרים לבעלי אינטרסים מהמעמד הגבוה ואף הטייקוני. לא מעט מהם הזויים על סף הסכיזופרניה. 

חבל. לא מפתיע שזהו המצב שנוצר. במקום לעסוק בסוגיות חשובות, כגון מניעת גרעין באיראן, מניעת פיגועים ברחבי ישראל ומניעת השואה בסוריה, השמאל הישראלי מבצע דהומניזציה למדינת ישראל. השמאל בוגד בערכיו, שוכח את מקורותיו. הוא כבר לא שמאל, הוא אובדני, חולה נפשית.10 שנים להתנתקות. השבוע ב"מאסטר שף" הוכח שבמדינת תל אביב לא שמעו באמת את הצד השני. מדהים. אייל שני, יחד עם יתר שופטי מאסטר שף ובכלל תושבי מדינת תל אביב המנותקים, יצא פיתה.