צינור השקיה המתארך עם פתיחת הברז לפי 3 מגודלו המקורי תוך שניות. בתום השימוש עם סגירת המים הצינור יתכווץ בחזרה לגודלו המקורי! זמין באורכים: 2.5 מ' שמתארך עד 7.5 מ' או 5 מ' שמתארך עד 15 מ' או 10 מ' שמתארך עד 30 מ'
חוסך זמן, אנרגיה ובעיקר מקום! כולל אקדח מים חזק ואיכותי בעל 7 מצבי השקיה למגוון פעילויות יום יומיות! מתאים להשקיית גינות, שטיפת חלונות, מרפסות ואפילו לשטיפת הרכב! מגיע עם 2 מחברים המתאימים לברז בגדלים 1/2 צול או 3/4 צול
✓ עמיד בכל מזג אויר ✓ ללא היווצרות כפלים בעת השימוש ✓ קל ונוח לאחסון ולשימוש
*בתוקף עד ה-31.05 או עד גמר המלאי | מינימום 20 יחידות במלאי מכל אורך
הספרים החיצוניים הם ספרים שנשארו חיצוניים לתנ"ך ולא נכללו בו, אף-על-פי שנכתבו לפני שנקבע מספרם הסופי של ספרי התנ"ך. ומכאן שמם – "ספרים חיצוניים". רוב הספרים החיצוניים נכתבו במקור בעברית על-ידי מחברים יהודים עבור קהל קוראים יהודי בתקופת הבית השני ועד שנת 150 לספירה בערך.
הספרים החיצוניים כוללים יצירות שהיו יכולות להיות חלק מן התנ"ך, אך מסיבות שונות לא נכללו בו. התכנים המובאים בספרים מגוונים, וכן סגנונות הכתיבה: יש בהם ספרים המספרים מחדש את סיפורי התנ"ך, כגון ספר היובלים; יש ספרים המשלימים את התנ"ך ואת מה שלא סופר בו, כגון ספר צוואות בני יעקב המביא את קורותיהם של בני יעקב, אחי יוסף; יש ספרי חכמה ומוסר, כגון ספר בן סירא הדומה מאוד לספר משלי; ויש ספרים חיצוניים שאינם קשורים כלל לספרי המקרא, כמו ארבעת ספרי מקבים.
מקצת הספרים (יש עשרות):
ספר אדם וחוה:
הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אדם וחוה לאחר גירושם מגן עדן. לאחר גירושם מגן עדן, נולדים לאדם וחוה שני בנים: קין והבל. בחלומה רואה חוה את דמו של הבל ניגר בפי קין אחיו. חלום זה גורם לאדם ולחוה לצאת לשאול לשלומם של השניים, אז הם מגלים כי הבל נרצח בידי אחיו. המלאך גבריאל נגלה לאדם ומנחם אותו כי בן אחד יוולד לו במקום הבל, אולם חוה מתאבלת על הבל כל חייה. בהמשך נולד להם אותו בן אחר, שת, ובסה"כ נולדים לזוג 30 ילדים.
ספר היובלים:
הספר חוזר על סיפורי ספר בראשית, מבריאת העולם ועד לגלות מצרים, בניסוח שונה. הוא השתמר בצורה השלימה ביותר בחבשית. קטעים ממנו שרדו גם ביוונית, בסורית (ארמית-נוצרית) ובלטינית. לפי המסגרת העלילתית של הספר, מלאך הפנים חוזר על הסיפורים בפני משה במעמד הר סיני. לכל אירוע בספר היובלים מצוין תאריך מדויק, הקובע את מספר השנים שחלפו מאז בריאת העולם עד התרחשות אותו מאורע ואף את החודש והיום באותה שנה ספציפית. תולדות האנושות מתוארות במחזורים של שבע שנים (שמיטות).
יוסף ואסנת:
אסנת בת פוטיפרע היא בתולה שיופיה התפרסם בכל הארץ ורבים מאוד, כולל בנו בכורו של פרעה, ביקשו את ידה אך היא סרבה. אסנת מעדיפה לחיות בראש מגדל שמור בחצר ביתו של אביה, ביחד עם שבע בתולות נוספות, נערותיה, ולעבוד שם את אלילי אביה. היא חיה שם כמו נזירה ו"בזה לכל הגברים".
באחד הימים מגיע לביתו של פוטיפרע אורח, הוא יוסף, שנשלח על ידי פרעה לאסוף את מכסות התבואה מנתיניו. פוטיפרע מציע לאסנת בתו להנשא ליוסף, בעל המעמד הגבוה בחצר פרעה, אך אסנת מסרבת בבוז להנשא לנכרי בן של רועה צאן שנמכר לישמעאלים. אך בחוזרה לחדרה, היא רואה את יוסף מרחוק, את הדרו ואת יופיו ומתאהבת בו. גם יוסף אינו מעוניין באישה נוכרית ומבקש מפוטיפרע לא להביאה לפניו. אך כאשר פוטיפרע מספר לו שבתו בתולה החיה חיי נזירות ואינה מעוניינת בגברים הוא מסכים שהיא תצטרף לארוחה.
פוטיפרע מזמין את אסנת לבוא ואומר לה לנשק את יוסף כמו אחות אך יוסף מסרב לכך באומרו שאמונתו אוסרת עליו לנשק אישה עובדת אלילים שאוכלת מלחם הקודש של האלילים. יוסף ממשיך בדרכו ואילו אסנת, מלאת צער, מסתגרת במיגדלה, לובשת בגדי אבלות, שוכבת על הארץ עם הראש בעפר וצמה במשך שבוע ימים. היא גם מצווה לשבור ולהרוס את כל האלילים שהיו שם ולחלק את כל רכושה לעניים. באותו הזמן אסנת גם מתפללת לאלוהי יוסף שיסלח וימחל לה על חטאיה בעבדה אלילים ובדברה סרה ביוסף "אביר אלוהים". בעקבות מעשים אלו מופיע לפני אסנת מלאך אלוהים ומודיע שהאל סלח לה ונותן אותה לכלה ליוסף שגם הוא התאהב בה.
בימינו החל המפעל של כינוס הספרים החיצוניים, תרגומם מן השפות השונות והוצאתם לאור בעברית. המהדורה הראשונה הייתה מהדורת כהנא, והיא יצאה לאור בשנות ה- 40 של המאה ה- 20. לאחריה התפרסמה מהדורת הרטום, ואילו המהדורה השלישית והמתוקנת נמצאת בשלבי הכנה באוניברסיטה העברית בירושלים
שימו לב! שימו לב! לרגל חג המים שיחול בחג השבועות, בסוף השבוע הקרוב, אם ירצה השם, מוצג ניסוי לדינמיקה של גלים מכל מיני סוגים! לפני המתנדב האמיץ מתקדם בלון, אותו מלאו חלקית במים. בכל שלב בהתקדמות ההדגמה, תכונות האלסטיות של החומר (גומי הבלון + התפלגות המים שבתוכו) גורמות להיווצרות והתפשטות של גל. כל עוד הבלון לא נגע לפחות בנקודה אחת בפניו של האובייקט האנושי, הוא נע במרחב כמקשה אחת, כאילו היה מורכב מחומר קשיח. מדוע? כי אין שום סיבה חיצונית, אשר יהווה כוח שקול ויעוות את צורתו. ברגע ההשקה לפנים, ספציפית באף, נוצרת תנודה בסיסית בפני הבלון הגמישים. הפרעה זו לפני הבלון מתפשטים על פני המשטח המגדיר אותו, הלוך ושוב עד להתייצבות גלים עומדים. להמחשה כיצד גלים עומדים נוצרים מתוך שילוב של גלים מתקדמים, צפו בסרטון המצורף. להסבר מפורט
בנוסף לגלי המתיחות על משטח הבלון, יוצר המפגש הגמיש גלי קול דרך המים הממלאים את הבלון. גלים אלו מתקדמים באותו כיוון ממוצע כמו גלי המתיחות על המשטח - לאורך ציר ההתנגשות. הגלים, הן במים והן על המשטח, היו יכולים לקבל צורה פשוטה ואף להשאיר את הבלון שלם, אילו היו אלה הפרעות קטנות ברגע התחלתי מסוים, למצב שיווי המשקל. אך בהתנגשות כמו זו, ההפרעה אינה רגעית אלא מצטברת על פני הזמן, בעוד הבלון רק ממשיך ומתעוות יותר מהתקדמותו כנגד פני המכשול (כלומר, האדם...).
האפקט המצטבר של העיוותים גורם לאי יציבות, שברגע שתימצא ״נקודת תורפה״ (בה החומר חלש יותר או מעוות באופן משמעותי יותר), היא תגרום בנקודה זו להתפוצצות הבלון. ניתן לראות נקודה אי-יציבה כזו בגומי הבלון המתעוות מעל למצח. על פי חוקי הזרימה (חוק ברנולי במקרה הזה), המהירות האופקית של גומי הבלון באזור המצח תהיה גבוהה יותר מזו שמול אפו ולכן העיוות יהיה גבוה יותר סביב המצח.
מרגע הניפוץ, מתקדם גל קול (אתם יכולים לשמוע את השאריות שלו היוצאות אל האוויר, בכל פעם שבלון מתנפץ), לא דרך הנפח אלא על פני השטח, מה שחושף עוד ועוד מהמים שהיו כלואים בבלון, למגע ישיר עם פני הבחור המסכן.
היום לפני 35 שנה (07.06.1981) - בוצע מבצע אופרה: חיל האוויר הישראלי מפציץ את הכור הגרעיני אוסירק בעיראק.
ב-7 ביוני 1981, ערב חג השבועות, המריאו שמונה מטוסי F-16 ושישה מטוסי F-15 מבסיס חיל האוויר בצפון סיני לכיוון עיראק. הם עברו בדרך במרחב האווירי של סעודיה וכשהגיעו לכור הגרעיני, כ-17 ק"מ דרומית-מזרחית לבגדד, הטילו פצצות במשקל כולל של 16 טונות והרסו כליל את המתקן. לאחר כשעתיים ו-40 דקות שבו המטוסים בשלום לבסיסם.
בשנות ה-70 החלו מדענים עיראקים לבחון דרכים להפקת פלוטוניום, ועיראק חתמה על הסכם עם צרפת, במסגרתו הבטיחה צרפת לספק לעיראק שני כורים גרעיניים - "תמוז 1" ו"תמוז 2". ישראל החלה לגלות עניין במאמצים העיראקיים במרץ 1975, והמודיעין הישראלי ניסה להשיג מידע על הכורים הגרעיניים ועל התקדמות בנייתם. כחלק מעסקת הכורים, נקבע כי צרפת תספק לעיראק 70 ק"ג של אורניום מועשר ברמה של 93% מתוכו כ-12.5 ק"ג סופקו ב-14 ביוני 1980 ואוחסנו בכור "תמוז 2". באוגוסט 1978 הובא הנושא לידיעת ממשלת ישראל, וראש הממשלה, מנחם בגין, החליט למנות את ראש אמ"ן כדי להעריך את תוכנית הכור העיראקי. על פי הערכת אמ"ן, העיראקים שאפו לייצר נשק גרעיני, והוערך על ידי יובל נאמן כי העיראקים יהיו מסוגלים לייצר כארבע פצצות פלוטוניום מדי שנה. ב-30 בספטמבר 1980, בתחילת מלחמת איראן-עיראק, תקפו שני מטוסי F-4 פנטום איראניים את הכור. הוא ניזוק קלות ושופץ בעזרת צוותים צרפתיים.
ב-1979 הורה הרמטכ"ל, רפאל איתן, לצה"ל לבחון הצעות שונות להשמדת הכור; ההצעה שנבחרה הייתה לתקוף באמצעות חיל האוויר. על תכנון הפעולה הופקד אביאם סלע, ראש מחלקת מבצעים, ושותף לה היה יצחק בן ישראל, האחראי מטעם חקר ביצועים. בפברואר 1979 פרצה המהפכה האסלאמית באיראן, השאה מוחמד רזה פהלווי נפל ואת השלטון תפס האייתוללה רוחאללה ח'ומייני. כתוצאה מכך בוטלה עסקת רכש של מטוסי F-16 אותם התכוונה איראן לקנות מארצות הברית. במקום זאת הציעו האמריקאים למכור את המטוסים לישראל. ב-2 ביולי הגיעה רביעיית המטוסים הראשונה לארץ.
באוגוסט 1980, בנאום אלים במיוחד, שב סדאם חוסיין ואיים בהשמדתה של ישראל ("יש לכתוש את תל אביב בפצצות"). האמריקנים הגיבו בגינוי חריף של הנאום ואילו בישראל שקדו על הכנת תשובה מתאימה. המבצע קיבל תחילה שם "גבעת התחמושת". טייסי חיל האוויר אומנו לתקיפת הכור העיראקי, תחילה בטיסות דימוי שהוכיחו כי מטוסי F-16 מתאימים למשימה, ולאחר מכן באימוני מתאר. ב-20 בינואר 1981 נהרג בתאונת אימונים הטייס אהוד בן אמתי שהיה בצוות התקיפה. המטוסים המריאו משדה התעופה עציון ביום א', 7 ביוני 1981, (ערב חג השבועות) בשעה 16:00. הטיסה אל היעד נעשתה בדממת אלחוט, עם מכ"מים כבויים ובגובה נמוך של כ-300 רגל, כדי לחמוק מגילוי מכ"ם. הנתיב שאורכו 1,100 קילומטרים עבר בצפון ערב הסעודית ועקף את ירדן מדרום.
חוסיין, מלך ירדן, ששהה בעקבה, הבחין במטוסים לאחר ההמראה ודיווח על כך לאנשיו אך לא ידוע אם התרעה זו הועברה גם לסעודים או לעיראקים. לנוכח הסיכון שבהזנקת מטוסי ירוט עיראקיים שתשבש את התקיפה צורפו לשמיניית מטוסי ה-F-16 שלושה זוגות של מטוסי F-15 שחיפו עליהם. בסמוך לשעה 17:30, נסקו שתי רביעיות מטוסי F-16 לגובה של 10,000 רגל ביצעו תמרון גלגול לפי תרגולת ההפצצה שהותאמה לחדירת כיפת הכור והפציצו את הכור בזווית של 35 מעלות. כל מטוס הטיל בתורו בהפרש של חמש שניות זה מזה מטען של שתי פצצות סימן 84 במשקל טון כל אחת, סך הכל 16 טון פצצות. מחצית הפצצות תוכננו להתפוצץ עם המגע בכיפת הכור ומחציתן צוידו במרעום שיביא לפיצוצן לאחר שיחדרו לעומק מבנה הכור. הדיוק שבהטלת הפצצות היה טוב ו-12 מהן חדרו פנימה אל תוך מבנה הכור והרסו אותו כליל. שבעה מתוך שמונת הטייסים פגעו במטרותיהם, תוך שימוש בפצצות "שימוש כללי" קונבנציונליות, בניגוד להערכות רבות שפורסמו בעולם אחרי כן, לפיהן רק חימוש מונחה מדויק יכול היה להגיע לתוצאות אלו. מטוסי הקרב החוזרים ערכו טיסת ראווה חגיגית בגובה נמוך מעל יישובים בארץ, תוך סימון הצלחתם, עם כניסת החג. עם היוודע דבר התקיפה נמתחה על המבצע ביקורת חריפה. הפעולה גונתה על ידי כמעט כל ממשלות העולם, ובהן ממשלת ארצות הברית, שטענה כי ההתקפה פוגעת בסיכויי השלום במזרח התיכון. זעמה של ארצות הברית היה רב כיוון שהתקיפה לא תואמה מראש עם ארצות הברית ונעשה בה שימוש בציוד צבאי אמריקאי. שבועיים לאחר התקיפה אישרה מליאת האומות המאוחדות ומועצת הביטחון החלטת גינוי חריפה ביותר נגד ישראל.
במאמר מערכת של הניו-יורק טיימס לאחר התקיפה, נטען כי "ההתקפה היא מעשה אלים, חסר הצדקה ובעל הישגים לטווח קצר בלבד".
ב-1991 לאחר פלישת כוחות הקואליציה לעיראק, שלח שר ההגנה האמריקאי דיק צ'ייני לשגריר ישראל בארצות הברית דוד עברי שהיה מפקד חיל האוויר בזמן התקיפה, תמונת לווין אמריקאי של הכור המופצץ ועליה כתב "בתודה ובהערכה, הקלתם על משימותינו בסופה במדבר". תארו לכם את סדאם חוסיין עם נשק גרעיני או את אסד ובנו עם פצצת אטום.
הטייסים המשתתפים: סא"ל זאב רז, סרן עמוס ידלין, רס"ן דובי יפה, רס"ן חגי כץ, סא"ל אמיר נחומי, אל"ם יפתח ספקטור, סרן ישראל שפיר וסרן אילן רמון ז"ל. אלו הם שמונה טייסים ישראלים המריאו ב - 7 ביוני 1981 למשימת חייהם -- חיסול איום ההשמדה של הכור הגרעיני -- תמוז, בעיראק. משימת ששום מדינה לא ביצעה מעולם.
הסרט "תמוז" משרטט את ההליך הקשה של קבלת ההחלטות, הדילמות המודיעיניות והמבצעיות ואת כל שלבי המבצע -- התכנון, האימונים, בחירת הטייסים, והמבצע עצמו שלב אחר שלב. הסרט מביא לראשונה תמונות בלעדיות והקלטות קשר של שמונת המטוסים בכל שלב של התקיפה. חושף סיפורים שטרם סופרו מפי אנשי המוסד, הרמטכ"ל, מפקד חיל האויר וכל הטייסים ומתכנני המבצע.
כולל 
