באיזה גיל ילדים מפנימים דעות קדומות באמצעות למידה חברתית ומיישמים אידאל יופי?
ב-1947 ערכו דר' קנת' קלארק ואישתו מאמי (Mamie) ניסוי על-מנת לבדוק את ההשפעה של הלמידה החברתית על התפתחות דעות קדומות. במהלך המחקר נלקחו ילדים שחורים בני 3, ונתנו להם לבחור באלו בובות הם רוצים לשחק, חלק מהבובות היו בעלי צבע שחור וחלקן בעלות צבע לבן.
מממצאי המחקר עולה, כי כל הילדים השחורים בחרו לשחק עם הבובות הלבנות, הם הסבירו שהבובות הלבנות טובות יותר ומושכות יותר מהשחורות, נמצא כי אפילו בני 3 מפנימים את הדעות הקדומות של החברה כלפיהם ובוחרים לשחק בקבוצת התייחסות נורמטיבית לבנה.
אותו הניסוי נערך לילדים בגיל בי -ספר בכל ארצות הברית, הממצאים הראו כי בבתי ספר בהם יש הפרדה גזעית, יש נטייה מובהקת של הילדים השחורים לבחור את הבובות הלבנות ולשוות להן, תכונות חיוביות יותר, ביחס לבתי ספר "מעורבים".תוצאות המחקרים הדהדו בחברה האמריקנית ובקהילה השחורה בפרט, ואף היו גורם בהשפעת בית המשפט העליון כנגד "מדיניות ההפרדה".
במחקר השחזור (1970) שנערך על-ידי הרבה וגרנט, למרבה ההפתעה רוב מחלט של הילדים בחרו לשחק בבובות השחורות. את השינוי ניתן היה להסביר בשינוי עמדות בחברה, הקהילה השחורה החלה להרים ראש, וארגונים של שוויון זכויות החדירו את הרעיונות והפיחו תקווה בשחורים בארה"ב, ומשפטים כמו Black is beautiful היו כדרך חיים ולא כסלוגן ריק, וחילחלו לילדים. למעשה תוצאה זו חיזקה את מסקנות המחקר בנוגע לתפיסה עצמית כפועל יוצא מהשפעה חברתית. בשנת 1947 לבן נחשב יפה, ולכן הילדים בחרו בובות לבנות. למעשה, הילדים הפנימו את הדעות הקדומות כלפי השחורים. לעומת זאת, בשנות ה- 70 השתנו הנורמות - שחור נחשב יפה, ולכן הילדים בחרו בובות שחורות.
ב 2006 נערה בשם קיריי דיוויס (17), החליטה לחזור על הניסוי , ו כ 15 ילדים מתוך 21 בחרו לשחק עם הבובה הלבנה שנתפשה כיפה וטובה, בעוד הבובה השחורה נחשבה כמכוערת ורעה. תוצאות אלו ניתן להסביר מרעיון "אידיאל היופי הלבן " במגזינים, פרסומות וכיוצא בכך, מעורר סלידה עצמית בקרב הקבוצות שאינן כאלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה