הולכים לים או לבריכה? כך נמנעים מטביעה

עונת הרחצה בקושי נפתחה, אך מקרי טביעה בבריכה ובים כבר הפכו לדבר שבשגרה. רק אתמול טבעו 3 אנשים למוות לחופיו של הים התיכון. אין ספק שמדובר באנשים צעירים, בריאים ושידעו לשחות. עם זאת, שמירה על כללי ברזל בבריכה ובים שווה חיי אדם, מאחר והם מצילים חיים.
דבר ראשון שעושים כשמגיעים לים זה לסקור במספר דקות את הגלים ולמעשה, סקירה בת 2 דקות עשויה להציל חיים. במידה ואתם מבחינים במרווח בים הגלים, כפי שנתן לראות בתמונות עם החץ, אין להיכנס למים בשום פנים ואופן. זה מכונה זרם של האנגאובר, או זרם זכרונם לברכה והוא מאוד חזק וסוחף אל עבר הים.

כבר נקלעתם לזרם כזה שסוחף אתכם לתוך הים? אל תכנסו לפניקה! תנו לו לסחוף אתכם עד שהוא נחלש, בערך במרחק של כ100 מטרים. כשהוא נחלש, זרמו במקביל לחוף ואז שחו בחזרה למקום מבטחים.
ומדובר רק מידע קטן אחד, כשלא הזכרתי אפילו מערבולות. לכן, יש להקפיד ללכת רק לחופים מוכרזים ולא להיכנס למים כשהדגל אדום או שחור. אל תכניסו אלכוהול לבריכה [וגם לא לים]. לא ראוי להציל אנשים שיכורים שטובעים בעומק 70 ס"מ או סתם ככה נסחפים בזרם.
יתר על כן, יש להקשיב להוראות המציל. חשוב ללמוד לשחות ולצלול, גם בלי ציוד ומי שלא יודע לשחות - להיכנס למים הרדודים רק עם מצופים. הורים יקרים, חייו של ילדיכם חשובים. ילד מתחת לגיל 3 יכול להיכנס רק לבריכת הפעוטות ועם מצופים והשגחה צמודה. מתחת לגיל 6 - תמיד להיכנס עם מצופי ידיים. בנוסף, חשוב לא לקפוץ לבריכה - לא קפיצת ראש ולא רגליים.
עצה קטנה ומקלה גם אם היא לא מצילה חייו אבל היא משפרת את איכות הביקור בים פלאים - לים תלכו עם קצת חומץ למקרה של מדוזות - לא חיים ומוות אבל צורב פחות. יותר מזה, לא נעים לשחות בשרותים ציבורים אז תשתדלו לא להשתין בבריכה, לא לעשות בה קקי וגם לא להקיא בה. אל תרוצו ליד שפת הבריכה אל תעשנו בבריכה - זה עדיין מקום ציבורי והקנס עומד על 1,000 שקל. אל תעשו מנגלים או תעשנו נרגילה בים או בבריכה - אנשים דורכים יחפים על הגחלים שאתם זורקים לחול/לדשא ומקבלים כוויות.
בכדי לשמור על הבריכה, אל תכניסו כלבים לבריכה - השיערות סותמות את המשאבות. נשים וגברים בעלי שיער ארוך, שימו כובע ים בבריכה. אל תכניסו זכוכיות לבריכה - כולל בקבוקים, כוסות וצנצנות. הם נשברים, אנשים יחפים דורכים עליהם ונפצעים, עמוק.... אל תכניסו סכינים מאותה הסיבה שזה עושה נזק לאנשים כששוכחים אותם בדשא
אנא הפיצו כללים אלו בין חבריכם בכדי ליידע אותם ולהציל חיים. 

שוטרים תוקפים מתרחצים בחוף אשקלון ללא סיבה

תדמיתה הציבורית של משטרת ישראל הנה שלילית ומתדרדרת מרגע לרגע. תדמית זו נפגעת במיוחד לאור העובדה שבעשור האחרון מעל ל-90% מאזרחי ישראל יש טלפון סלולרי ובו מצלמה המאפשרת להקליט ולתעד את האלימות המשטרתית כנגד חפים מפשע.
להלן סרטון שפורסם בדף הפייסבוק הרשמי של משטרת ישראל ועמו הסיפור הנלווה שנראה שהא תואם לסרטון ולתדמית האלימה של השוטרים המכים בישראל:

Post by Adi Guetta.

הפנים האמיתיות של משטרת ישראל שכיביכול אמורה להגן עליינו!! בצהריי יום שישי בחוף דלילה שבאשקלון יושבים חבורת צעירים כשלפתע מגיעים שני שוטרים ומחליטים להפוך את הציידנית שהכילה משקאות אלכוהליים למרות שהשתייה הייתה סגורה מבלי לתת אזהרה או התראה כי אין לשתות אלכוהול במקומות ציבוריים. עובדה שצעירים לא ידעו.למרות שלא שתו או החזיקו ביידם שתייה .שניים מהצעירים שדיברו עם השוטרים נעצרו .בראשון בעטו הפילו לחול מבלי סיבה או התנגדות מצידו ואזקו אותו בעודו באזיקים השוטר מרביץ לו.
השני שבא רק לדבר עם השוטר אני מצטטת ״אני יכול רק לדבר איתך״ קיבל מכות התרחק באו אליו חנקו אותו עד שצעק אני לא יכול לנשום ריססו אותו בגז פילפל וירו בו באקדח חשמל ואזקו אותו שאינו מתנגד ,וצעקו מי עוד מיתקרב יקבל גם אני ועוד חבר התקרבו וגם רוססנו פילפל, אזקו אותו וממשכים להרביץ לו ושוב אני חוזרת לא הייתה התנגדות מצד הצעירים .
הצעירים נעצרו ששניהם צורחים מכאבים ומבקשים מים המשטרה ביקשה מהמשפחה לקנות להם מים אפילו לא טרחו לתת . כשהגעתי לתחנת אשקלון והודעתי שיש ביידי סרטונים המוכיחים שהצעירים חפים מפשע ועוגמת הנפש שנגרמה להם הייתה לשווא הם ענו לי בזה שזה לא מענין אותם ואין להם מה לעשות עם זה.
הצעירים שוחררו בליל שישי אך נפתח להם תיק של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו שזו עברה מאוד חמורה, ואני חוזרת מבלי סיבה ברורה הם שילמו 500 שקלים וחזרו הביתה מפוצצי מכות אחד מתקפל מכאבי המכות שחטף השני משריפת הפלפל מהמכות ומכך שנורה באקדח חשמלי.השני שבא רק לדבר עם השוטר אני מצטטת ״אני יכול רק לדבר איתך״ קיבל מכות התרחק באו אליו חנקו אותו עד שצעק אני לא יכול לנשום ריססו אותו בגז פילפל וירו בו באקדח חשמל ואזקו אותו שאינו מתנגד ,וצעקו מי עוד מיתקרב יקבל גם אני ועוד חבר התקרבו וגם רוססנו פילפל, אזקו אותו וממשכים להרביץ לו ושוב אני חוזרת לא הייתה התנגדות מצד הצעירים . הצעירים נעצרו ששניהם צורחים מכאבים ומבקשים מים המשטרה ביקשה מהמשפחה לקנות להם מים אפילו לא טרחו לתת . כשהגעתי לתחנת אשקלון והודעתי שיש ביידי סרטונים המוכיחים שהצעירים חפים מפשע ועוגמת הנפש שנגרמה להם הייתה לשווא הם ענו לי בזה שזה לא מענין אותם ואין להם מה לעשות עם זה. הצעירים שוחררו בליל שישי אך נפתח להם תיק של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו שזו עברה מאוד חמורה, ואני חוזרת מבלי סיבה ברורה הם שילמו 500 שקלים וחזרו הביתה מפוצצי מכות אחד מתקפל מכאבי המכות שחטף השני משריפת הפלפל מהמכות ומכך שנורה באקדח חשמלי.אני מבקשת שכל המדינה תסתכל בסרטון המצורף ותראה את הפנים האמיתיות של המשטרה שניתפלה כך סתם לצעירים שמסביבים היו עוד המון ששותים ובטח שאת השתיה מוכרים בחוף!

נכון, יש סיבה מוצדקת שבגללה אסור להחזיק בקבוקי זכוכית ואלכוהול בכלל בחוף - הבקבוק יכול להישבר ומתרחצים יחפים דורכים על זה. בנוסף, אדם שיכור שנכנס למים טובע [מניסיון של חובשת בחוף]. מי שעובר על תקנת עזר עירונית זו מקבל דוח של 700 שקל. יחד עם זאת, את אותן הסכנות אפשר גם להגיד על נרגילה כשאת הגחל הבוער זבלים זורקים לחול ואז אנשים דורכים על זה ובנוסף, לא תמיד הראש הוא טבק רגיל של נרגילה ואם הם נכנסים מסטולים למים או על בקבוקי זכוכית שונים שקונים במסעדות שבחוף ואיתם יושבים על החול - זה יכול להיות קולה, ספרייט ואפילו מאותו מותג בירה שהבאתי מהבית, רק ששילמתי עליו פי 5 מהמחיר בסופר. את זה השוטרים והפקחים העירוניים מסיבה מסוימת מאפשרים למכור בחוף.
עם זאת, מאחר ומדובר בתקנת עזר עירונית בלבד ולא בחוק מדינה [ככל הידוע לי], יש להביא אותה לידיעת הציבור. לכן, ברוב החופים שאני מכירה יש שלט שמזהיר על כך והפקחים בראשון ובבת ים מזהירים בקול לפני שהם פועלים. מכך עולה שיש דרך להתנהג, יש דרך יעילה ומועילה לאכוף חוקי עזר עירוניים גם כשהם קצת הרבה מושחתים מבלי לגרום לנזק תדמיתי.

השוטרים בסרטון מתנהגים כך כי הם גברים מכים, זה ידוע. מדובר באנשים אלימים בחסות החוק. לכן, נשאלת השאלה מדוע אין אכיפה על נרגילה כמו שיש אכיפה על אלכוהול? אולי בגלל שבמסעדות בחוף מוכרים אלכוהול קר במחיר שחיתות של 25 שקלים לפחות? ומדוע אין אכיפה כנגד מכירת בקבוקי זכוכית בכלל במסעדות של ספרייט, קולה ואפילו את אותה הבירה שהביאו מהבית? בקבוקים אלו כן נכנסים לחוף...


להלן תגובת המשטרה בשרשור:

"אנו מגנים ומוקיעים התנהגות אלימה ומצפים מהשוטרים בשטח לפעול באיפוק וסובלנות על אף ההתמודדות המורכבת עם אזרחים הנמצאים תחת השפעת אלכוהול. האירוע המופיע בסרטון הועבר לבדיקת מח"ש (המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים). 

עם זאת, ראוי לציין כי מדובר בסרטון ערוך שאינו משקף את התפתחות האירוע במלואו ומתמקד באופן מגמתי בהתנהגות השוטרים במקום. מדי יום פועלים מאות שוטרים בחופי הרחצה למניעת אירועי אלימות, דקירות וקטטות המוניות מתוך כוונה לאפשר לציבור שומר החוק את האפשרות להגיע בבטחה וללא חשש לחופי הרחצה"

ואכן, חדשות רעות גבירותיי ורבותיי - המשטרה הולכת לחקור את עצמה והעבירה את התלונה למח"ש [מחלקת חקירות שוטרים], לא פחות. במחלקה זו, מעל ל-90% מהתלונות המוגשות מושתקות תחת הסעיף "נמצאה כלא מוצדקת" למרות העדויות וההוכחות. נציג המשטרה שכתב את ההודעה כבר מכתיב מראש את הדו"ח שייכתב בעקבות ההפניה למח"ש - "מדובר בסרטון ערוך ", הסרטון "אינו משקף את התפתחות האירוע במלואו" ו"ומתמקד באופן מגמתי בהתנהגות השוטרים".
לפיכך, מיותר לציין שהמסקנה תהיה שהאזרחים היו שיכורים, תקפו את השוטרים [שכנראה חבולים ביותר, פצועים בעקבות תקיפתם של האזרחים וכו'] ולכן, מדובר באלימות מוצדקת - כל זאת עוד מבלי שהשוטרים המדוברים זוהו ומבלי שנלקחה מהם גרסה לארוע ואו נבדקה האם היא תואמת את המתרחש בסרטון ואת טענת האזרחים המותקפים.

העם דורש צדק חברתי עם גדי וילצ'רסקי

גדי וילצ'רסקי ממנהיגי מחאת האוהלים בחיפה בראיון בערוץ 1. כשכולם רציניים, "מנהיג המחאה" מתראיין בצחוק.

גברת, תצאי מהמים. הילד עם הגלגל... הילד עם הגלגל...
איילה חסון, כמה פעמים צריך להגיד לך לברוח משובר הגלים?
בחור, כמה פעמים צריך להגיד לך תצא מהמים? הרחצה היום מסוכנת.
שימו לב גבירותיי ורבותיי ! אבדה ילדה כבת שנתיים עונה לשם צומי לבושה חוטיני אדום מעלף!
כל מי שזה אומר לו משהו שייגש אוטומטית לתחנת המשטרה ויסגיר את עצמו!
חיפה לחיפאים, קרייתים החוצה!!
עידן מור בערוץ 10, אצל רפי רשף:

לא, אני לא אמורה לגדל אותך, זה לא מוגדר בדרישות התפקיד שלי

אני אוהבת לעשות דברים שעושים לי טוב, דווקא כי אני אוהבת שטוב לי. אחד מהדברים זה לארגן לעצמי עבודה בחוף הים כדי שאגיע לחוף כל יום ועוד ישלמו לי על זה. כמדי עונה, אני אחראית על מרפאה מרכזית בחוף הים באחת מערי החוף הגדולות בארץ. כיף לי לקום כל בוקר, לעבוד שעות ארוכות בים, להיות מוכנה לכל דבר שלא יבוא ולהודות על כל יום שבו נאלצתי להעביר את היום באבטלה סמויה. לא מדובר בסתם אחת מערי החוף - מדובר בעיר אחת מהגדולות בארץ עם חופי רחצה מוסדרים והמרפאה המרכזית, כשמה כן היא, נגישה ואחראית על כולם.

אני כל כך מעריצה את מנהל אגף החוף בעיר, דווקא כי בצעירותי עבדתי במרפאות בערים אחרות והייתי אחראית על שרותי הרפואה באותם החופים ואני יודעת להעריך את הביצועים שלו. למה? כי המקום מתפקד! יש סינרגיה בין גורמים שונים בחוף - בין ההצלה לפיקוח, בין הרפואה למוקד וכדומה ; יש לי גיבוי מכל הבחינות, כולל ממנהל האגף, כל עוד אני עושה את התפקיד שלי כראוי ודואגת שהציוד אצלי במרפאה תקין ועומד בתקן ; המרפאה מצויידת ומאובזרת כראוי וזה כולל מרחב [הייתי במרפאות שה"מרפאה" הייתה בגודל של בוטקה ש.ג, אליו הוכנסה מיטה מהחור של התחת ולא היה מקום לשבת, שלא לדבר על חשמל, מים זורמים או מסעדה באופק אבל מה? העיקר שהם יודעים לגבות כסף עבור החניה בכניסה לחוף] וכן הלאה. אני נדהמת כל יום מחדש מאיך שהמקום מתפקד. עצוב להודות שחופים אחרים בכלל לא משתווים ברמת השרות שלהם.
עונת הרחצה 2011 נפתחה השנה ביום חמישי האחרון, בתאריך החמישי למאי. אתמול, ביום העצמאות, היה אמור להצטרף אליי לסיוע במרכזית חובש ועוד שני חובשים נוספים בעמדות המשניות לאורך החוף. הגיע אליי חובש צבאי בן 21, שהשרות הסדיר שלו עומד להסתיים בעוד 3 חודשים. הוא סבל מאוביסיטי ברמה כזו, שלא התפלאתי כשאמר שהוא מפחד לשבת על כיסאות הפלסטיק המכובדים של כתר או על מיטת הטיפולים, כיוון שיצא לו בעבר לשבור כמה עם המפגש הראשון בין ישבנו עם הכיסא.
בכל מקרה, הוא לפחות הגיע יחד איתי, מספר דקות לפני תחילת המשמרת. חבל שהגיע. לאורך כל המשמרת הוא פשוט הכביד והעמיס עליי - לא רצה לעבוד, העמיס עליי בכך שביקש ממני את תשומת הלב שלי ורצה שאאכיל אותו ואאעסיק אותו כדי שיהיה לו מעניין. לבצע פעולות הנוגעות לתפקיד שלו ולעבודה הוא לא רצה לעשות. בקיצור, נצנץ בטלן במלוא מובן המילה.
כשנכנסו למרפאה, התחלתי בהליך פתיחת המרפאה - שטיפת הריצפה. מלכתחילה הוא חיכה מחוץ למרפאה וכשניסה להתקרב, טען שהריח של חומר הניקוי עושה לו סחרחורת ושהוא לא מרגיש טוב. הגיוני שהטיפול שהוא יתן לעצמו זה סיגריה או שלוש אותן יעשן בקרבת מקום בטיילת. למרות שהחלון והדלת פתוחים, הדלקתי מזגן [וואו! מזגן] כדי לסייע באיוורור והתחלתי לעבור עם סמרטוט ולהכניס את הציוד פנימה [הוא כמובן המשיך לעשות לעצמו טיפול אינהלציה של ניקוטין]. הוא נכנס למרפאה כשהתחלתי בבדיקת הציוד. אני עשיתי את רוב הבדיקה ובלחץ הוא הסכים להזיז את התחת שלו כדי לטעון שעשה משהו וסייע בבדיקה. בדרך, הוא איכשהו הצליח לגרום לי לחטוף נזיפות כשעלה בקשר בלי לדבר איתי קודם מול אחת מהמרפאות המשניות אם יש להם ערכת עירוי מיותרת כי אמור להיות בתקן 3 אבל בפועל יש 2. אם היה מדבר איתי קודם או קורא את התקן כראוי היה מבין שמדובר בחומר שאמור להיות בערכה ולא אמפולה נפרדת של סיילין.
ולמה אני צריכה לחטוף נזיפות? כי אני לא "משתלטת" עליו. הבנאדם מעל גיל 18 ואמור לדעת איך לעבוד, במיוחד כשמדובר בחובש מרפאה צבאית שנמצא 3 חודשים לפני השחרור. אם זה היום הראשון שלו, שיחשוב לפני שהוא עושה. אני לא צריכה לגדל אותו או לחנך אותו. זה לא מוגדר בדרישות התפקיד שלי. אני אמורה לכוון אותו כדי שיתגלש לתפקיד. הוא הרי אמור לסייע לי, כיוון שאני אחראית על המרפאה ועל תפקודה וזה כולל על מי שמסייע לי - על התפקוד שלו ועל המקצועיות. ואם כבר מדברים על מקצועיות, איך זה שחובש צבאי לא עודכן בכך שנוהל ההחייאה שונה לפני כשנה מ-ABC ל-CAB?
בכל אופן, כל המשמרת הוא רק דרש ודרש ודרש - הוא תפס בעלות על הכיסא המשרדי ולמען שלום העבודה במרפאה איפשרתי לו לשבת מאחורי השולחן [אני הפזמניקית ובכל זאת - זו המרפאה שלי וחסר רק שהוא יתחיל להשתין לכל עבר כדי לסמן את הטריטוריה שלו]. הוא אף התבקש להוריד את רגליו מהכיסא הנוסף. לבקשה הוא נענה רק כשלקחתי את הכיסא והתיישבתי עליו. מהר מאוד הוא התחיל להתבכיין שמשעמם לו והתחיל לחפש מה לאכול במרפאה. את כל מה שמצא אכל ואפילו ניגשתי למרפאות אחרות ברגל במרחק של קילומטר לכל כיוון כדי לארגן לו אספקת מזון [כל כך רציתי שאחד מאיתנו יעוף משם ולפחות לי הייתה סיבה טובה - לארגן קפה לאחת מהן ולעשות השלמות ציוד]. לחלק מהמאכלים היה לי ספק בנוגע לתאריך התוקף שלהם וגם הם נבלעו על ידו בלי למצמץ. חלק מהדברים נרכשו מכספי והיו צריכים לספק אותי לכמה ימים לפחות.
איך בן אדם שיודע שהוא אמור להעביר משמרת של 11 שעות לא מארגן לעצמו אוכל מראש? כשאבא שלו הגיע לחוף, למה לא דאג להביא לו? למה שלא יקנה לעצמו מהמסעדה הקרובה - יש לו מבחר מסעדות במרחק 500 מטר האחת מהשניה ומסעדה מול המרפאה ממש, יש לו 170 שקל בכיס, למה שלא ילך לקנות? אני אמורה לגדל אותו ולהאכיל אותו בנוסף לכל? למה שלא יזמין מישלוח? כשהצעתי לו את כל אלו, הוא מצא סיבה למה לא להוציא אותן לפועל [למשל - הוא לא מוכן לשים 10 שקל על פחית אקסאל (כי הוא הרי עומד להרדם, אז למה אתה רוצה לערבב עם וודקה? נראה לך שאטפל בך אם יהיה לך דום לב? אתה שוקל 180 ק"ג!!! אני שוקלת פחות משליש - לעיסוי שלי  לא יהיה אפקט יעיל!!!), 15 שקל על שליש בירה (מה בירה עכשיו!!! בקושי בוקר, רק התעוררת ואתה בעבודה!!! אתה חולם אם לדעתך תבוא ביום שבת עם בקבוק נסטי מלא בבירה!!! מעבר לכך אמרת שאתה רעב... הנה, קח כוהל רפואי, זה יעשה לך טוב. להגיש לך? אני מפחדת שתאכל לי את היד].
בקיצור, כשסיים לראות את שני הסרטים שהוריד באייפון שלו, החליט שהוא רוצה להשתמש בלפטופ שלי כי שלו לא מצליח להתחבר לאינטרנט והוא רוצה לשחק פוקר בפייסבוק. הסיבה היחידה שהוא הסכים להתנתק מהמחשב כשהסכמתי לשחק איתו 'מלחמה' בקלפים שהבאתי. ברור שהילד המגודל לא ניקה אחריו את שאריות האוכל והאריזות והכל נפרס על השולחן והריצפה. הייתי צריכה את המחשב הנייד שלי, שהבאתי מהבית וקניתי ממיטב כספי, כדי לעבוד עליו והיתה לו חוצפה לסרב לתת לי ואפילו לבקש שאכניס את טביעת האצבע שלו למערכת האבטחה במחשב. מה עוד? הוא רצה לבקש ממנהל החוף אישור להשתחרר אחרי 7 שעות עבודה. לא רק זה - הוא רצה לעלות מולו בקשר ולבקש לסגור את המרפאה כי אני זו שמשעמת. בשלב הזה, הראש שלי צעק הצילו והרגשתי התכווצות שרירים באזור מסויים בקורטקס.

לקראת סוף היום ביקשתי ממנו שישטוף שתי כוסות שהיו בכיור:

- אבל אני לא לכלכתי אותם
- אז מה?
- מה אז מה? שמי שהשתמש בהם ינקה..
- זה בסה"כ שתי כוסות, אני השתמשתי בהם וביקשתי ממך לנקות כי זה חלק מהעבודה שלנו, לשמור על המרפאה נקיה.
- אז למה לא השתמשת בכוסות חד פעמיים?
- יש כוסות זכוכית כדי להשתמש בהם ואני ביקשתי ממך לשטוף אותם.
- אז בואי לא נשטוף את הכוס, נזרוק אותם לפח.
- אתה שמעת אותי מתלוננת כשאני שטפתי את המרפאה לבד בבוקר?
- אז למה לא דאגת לשטוף גם את הכוסות בבוקר?
- אם הייתי מבקשת ממך לשטוף את הכוסות בבוקר, היית שוטף?

שתיקה

- טוב, קום לשטוף את הכוסות, זה חלק מהתפקיד
אמרתי ויצאתי להביא סוכר מהפיקוח.

כמובן ש-20 דקות לפני הסגירה אני בסוף שטפתי את הכוסות והוא עוד התלונן שהוא צריך לחכות לי כי הוא לא רוצה ללכת להחתים כרטיס בלעדיי. בסוף הוא הלך והחתים גם את הכרטיס שלי - רבע שעה לפני הזמן. כשראיתי את זה, פניתי למנהל החוף ווידאתי שלחוף הזה הוא לא יחזור יותר. והוא אכן לא יחזור.

זה מה שאני אוהבת בו, במנהל אגף החוף. הוא באמת יודע לעבוד. הוא זה שגורם למקום לתפקד. לא הייתי צריכה אפילו להסביר לו, כי הוא נותן לי גב ומגבה את העבודה שלי. לפני כן הוא בא לבקר לקראת סוף היום, הבחין בכך שאני מתוחה ושאל אם הכל בסדר. שיקרתי ואמרתי שהכל בסדר. הצרות שלי לא אמורות לעניין אותו ותכל'ס, דברים במרפאה היו יחסית תחת שליטה במצב שאמור להחזיק יום עבודה שוטף ויתפקד גם במקרה חרום בעת הצורך. מדובר בכח אדם זמני וגם אם לא יתפקד בארוע אמת [והוא הודה שהוא לא יידע לתפקד ולכן מעדיף לא לעשות דברים כמו החייאה] זה לא מבטיח שאחרים עם גישה טובה יותר לחיים, עם יחסי אנוש טובים, מקצועיים יותר ועם כישורי חיים יתפקדו טוב יותר. הסבירות גבוהה יותר אבל זה לא מבטיח. קיויתי שהשיחה הזו תוכל לחכות לסוף היום, למקרה שהוא יצליח לשנות את הרושם. בנוסף, כח האדם היה צריך לעמוד בתקן, כך שלא רצוי היה לשחרר אותו במצע היום. תפילתי נענתה בכך שלא נזקקו לשרותיו וקיויתי שאדע לנצל נכון את הנוכחות שלי ואת של שתי המרפאות המשניות. למזלי, זה התאפשר.