מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות טום הנקס. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טום הנקס. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 16 ביולי 2026

Philadelphia (1993) | Full Movie | Ft. Tom Hanks, Denzel Washington, Antonio Banderas | MovieCore


 





אנדרו בקט (טום הנקס) הוא עמית בכיר במשרד עורכי דין בפילדלפיה. הוא חי עם בן הזוג שלו מיגל (אנטוניו בנדרס), אך בקט לא מגלה על נטייתו ההומוסקסואליות במשרד עורכי הדין, ולא את העובדה שיש לו איידס. ביום שהוא מקבל את התיק חדש וחשוב, אחד השותפים במשרד מבחין בפגיעה קטנה על המצח שלו. זמן קצר לאחר מכן, בקט מחסיר מהעבודה כמה ימים ועבד מהבית.  הוא מסיים את העבודה על התיק ומביא אותו אל המשרד, הוא משאיר הוראות לעוזריו להגיש תלונה בבית המשפט למחרת, המהווה הזדמנות אחרונה בטרם תחול התיישנות על המקרה. בקט סובל מעוויתות מעיים, והוא מובהל לבית החולים. מאוחר יותר באותו בוקר בעודו בבית החולים, הוא מקבל שיחת טלפון בהולה מהמשרד המבקשים את התיק ולא מוצאים אותו, העותק המודפס לא נמצא. גם לא  הדיסק הקשיח, עם זאת, המסמך מתגלה בסופו של דבר בארכיון, והוא מוגש לבית המשפט ברגע האחרון ממש. למחרת, בקט מפוטר על ידי השותפים של החברה, אשר כינו אותו בעבר כ"חבר" שלהם, אבל עכשיו היכולות המקצועיות שלו מוטלות בספק, לאור איבוד המסמך.

בקט מאמין שמישהו הסתיר במכוון את הניירת שלו כדי לתת לחברה עילה לפטר אותו, וכי הפיטורין הם למעשה בעקבות האבחנה שלו כחולה איידס. הוא מבקש מכמה עורכי דין לטפל בעניינו, כולל את עורך הדין ג'ו מילר (דנזל וושינגטון), איתו הוא היה מעורב בתיק הקודם. מילר, שהוא הומופוב ויודע קצת על האיידס של בקט, בתחילה מסרב לקחת את התיק ואף מבקר אצל הרופא שלו כדי לדעת אם ייתכן שנדבק באיידס בעת שלחץ את ידו של בקט. הרופא לועג לו ומסביר את דרכי ההידבקות באיידס, אך לאחר שמילר מתעקש הרופא מציע לקחת דגימת דם של מילר, בחושדו שמילר שואל על המחלה כי הוא יודע שנדבק בה ומנסה להסתיר זאת. מילר דוחה את הבקשה, וחושב שזו בדיחה. באותו הזמן בקט, שלא מצליח למצוא עורך דין המוכן לייצג אותו, נאלץ לפעול כעורך הדין של עצמו. בעת עיונו בספריית החוק, מילר רואה את בקט ליד שולחן סמוך. לאחר שהספרן מספר כי מצא ספר על אפליה של איידס, אחרים בספריה מביטים בחשד ולאחר מכן קמים ומתרחקים, והספרן מציע לבקט לעבור לחדר פרטי. מילר נגעל מהתנהגותם ומתקרב לבקט ודן עמו על חומר שהוא אסף, כך שניתן להבין שהוא החליט לקחת את התיק. ראש המשרד, צ'ארלס, מקבל זימון על ידי מילר לבית המשפט, הוא דואג מהנזק שהתביעה יכולה לעשות לעסק או לשמו הטוב, אך אחד מהשותפים מנסה ללא הצלחה לשכנע אותו להגיע להסדר מחוץ לבית המשפט עם בקט.

כאשר המקרה מגיע בפני בית המשפט, וילר עולה לדוכן העדים, וטוען כי בקט היה בלתי כשיר וטוען כי ניסה בכוונה להסתיר את מצבו, כמו כן מנסה התביעה לחזק את גרסתה שבקט איננו אחראי על ידי הוכחה שלא סיפר למיגל בן זוגו על קיום יחסי מין במועדון והיתכנות שנדבק באיידס. ההגנה שוב ושוב טוענת כי בקט אשם במחלתו בעקבות ההפקרות המינית שלו ועל כן הוא לא קורבן. במהלך עדותו, הוא גילה כי אחד השותפים שם לב לנגעים של בקט כי עבד בעבר עם אישה שנדבקה באיידס לאחר עירוי דם ולכן זיהה את הנגעים כמו כאיידס. כדי להוכיח שהנגעים היו גלויים, מילר מבקש מבקט להתיר את כפתורי החולצה שלו בזמן שהוא על דוכן העדים, עקב כך מתברר כי הנגעים שלו נראו אכן לכל.

במהלך החקירה הנגדית, בקט מודה שהוא תכנן לספר לעמיתיו עורכי הדין שהוא הומו, אך שינה את דעתו אחרי ששמע אותם מספרים בדיחות הומופוביות בסאונה של מועדון בריאות. כשנשאל איך הוא נדבק, הוא מאשר כי קיים יחסי מין עם גבר אנונימי בקולנוע פורנוגרפי. עם זאת, הוא ומילר משיגים יתרון כאשר השותף שיעץ לבצע עסקת טיעון מחוץ לכותלי בית המשפט מודה שהוא חשד שבקט חולה איידס מזה זמן רב, אך לא אמר דבר, והוא מצר על חוסר המעש שלו. בקט מתמוטט במהלך עדותו של וילר. במהלך האשפוז שלו, מגיע פסק הדין ובו פסקו המושבעים לטובתו, פיצוי בגין כאב וסבל וכן פיצויים עונשיים בסכום כולל של קרוב ל-4.5 מיליון דולר. מילר מבקר את בקט בבית החולים לאחר פסק הדין ואז מתגבר על הפחד שלו ונוגע בפניו של בקט. אחרי שהמשפחה של בקט עוזבת את החדר, הוא אומר לבן זוגו מיגל כי הוא מוכן למות. מיד לאחר מכן נראה מילר מקבל את ההודעה על מותו. הסרט מסתיים בקבלת פנים בביתו של בקט לאחר ההלוויה, כשאבלים רבים, כולל מילר, רואים סרטים ביתיים של בקט כילד בריא.





יום ראשון, 1 במאי 2016

היום מלאו 56 שנים למשבר מטוס הריגול U-2 בין ארה"ב לבריה"מ







היום לפני 56 שנה (01.05.1960): משבר מטוס הריגול U-2 בין ארה"ב לבריה"מ.
לילה אחר לילה נותרו טייסי חיל האוויר הישראלי בשנות ה-50 חסרי אונים נוכח גיחות של מטוסים לא מזוהים, שחדרו למרחב האווירי של מדינת ישראל ונסקו לגובה של 70,000 רגל. הגיחות, שכונו "ז'ול ורן", נשמרו בסוד בין בכירי החיל. "מטוסינו המסכנים בהשוואה למטוס המסתורי נאלצו לטפס לגובה 40,000 רגל ולחזור כלעומת שבאו", נכתב ביומן טייסת "הקרב הראשונה" לאחר אחת הגיחות. אנשי החיל דאגו גם לשלוח מסמכים ללשכת הרמטכ"ל לאחר כל טיסה מוזרה. "מאז 'קדש' המטוסים האלה מופיעים בשמים מפעם לפעם, בעיקר בזמני מתיחות ובמסלולים קבועים", כתבו, "מטוסינו הוזנקו לעברם מספר פעמים, אך מפאת גובהם לא הצליחו ליצור מגע ואף לא לזהותם". משך ארבע שנים נרשמו חילוקי דעות במטה חיל האוויר ביחס לזהות המטוסים המסתוריים. אחדים טענו כי היו אלה מטוסי ולייאנט בריטיים, ואחרים סברו שהיו מטוסי קרוסיידר אמריקאיים שהוצבו על נושאות מטוסים מתוצרת ארצות הברית. גיליון ביטאון חיל האוויר שיצא באוגוסט 2012 הסיר את עננת המסתורין שהיממה את הטייסים הישראלים. אחרי ארבעה עשורים התיר ארכיון צה"ל לפרסם כי היו אלה מטוסי ריגול אמריקאיים סודיים מדגם U-2, שטסו בשמי מדינות המזרח התיכון.
במאי 1960, לאחר שהופל אחד המטוסים בשטחי ברית המועצות, היה זה ניקיטה חרושצ'וב, שליט ברית המועצות באותה תקופה, שגילה את מהות הטיסות. "היום אני מציג בפניכם את המטוס האמריקאי שאף מטוס קרב לא יכול להשיגו, אך אנחנו הפלנו אותו", התגאה אז חרושצ'וב, "הוא טס בגובה 20 קילומטרים ונשא בתוכו ציוד ריגול וצילום מדויק במיוחד. מיותר לציין כי בטיסותיו הפר שוב ושוב חוקים וריבונויות במדינות רבות נוספות בעולם".
מספר ימים לאחר הצהרת הרוסים על הפלת מטוס אמריקני, הממשל האמריקני יצא בהודעה לעיתונות שהמטוס שימש כאחד ממטוסי נאס"א למטרות בדיקת מזג אוויר, ותעה לשטחי רוסיה עקב בעיות רפואיות של הטייס. וכדי לחזק עמדה זו מטוס U-2 נצבע בצבעי נאס"א כדי להסיר חשד מצד העיתונות ואזרחי אמריקה. ב-7 במאי, ניקיטה חרושצ'וב הודיע לציבור בנאומו כי אכן הרוסים הצליחו להפיל מטוס ריגול אמריקני מעל שמי רוסיה ואף שבו את הטייס (מתוך נאומו): "עליי לגלות לכם סוד. כאשר דיווחתי לראשונה על התקרית, לא הודעתי במכוון על כך שהטייס בריא ושלם... ועכשיו ראו את כל הדברים הטיפשיים שהם (האמריקנים) אמרו". לאחר שנשפט והואשם בריגול, פאוורס נדון לעשר שנות מאסר, אך לאחר שעברו 21 חודשים, האמריקנים והרוסים ביצעו חילופי שבויים כאשר החליפו את פאוורס ברב המרגלים הרוסי, רודולף אבל.
בסוף שנת 2015 הפיק הבמאי סטיבן שפילברג סרט על הפרשה בשם "גשר המרגלים". פאוורס נהרג כאשר מסוק, שהטיס לכיבוי שרפת יער, התרסק בגלל חוסר דלק, ב-1 באוגוסט 1977. להקת U2 קרויה על שמו של מטוס הריגול.