מעמדו החוקי בישראל של המיעוט הערבי המצוי במזרח ירושלים

תוכן עניינים
הקדמה
1
1 . מבוא

2
1 .1 מהו מיעוט?
2

1 .2 המיעוט הערבי בישראל ובירושלים
2
1 .3 מדינת היהודים והמיעוט הערבי
6
2 . מעמדו החוקי של המיעוט הערבי בישראל 7

2 .1 מגילת העצמאות
2 .2 חקיקה כללית
2 .3 חוק נכסי נפקדים, תש"י – 1950 (סה"ח 37)
2 .5 איחוד ירושלים מבחינה משפטית
3 . תושבות
3 .1 חקיקה בתחום ההתיישבות
3 .2 מעמדם של ערביי מזרח ירושלים
4 . איחוד המשפחות
4 .1 מדיניות משרד הפנים בנושא איחוד המשפחות
4 .2  חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת השעה) התשס"ג-2003
5. סיכום
2 2
ביבליוגרפיה
2 3
הקדמה 

"I have never lived at such close quarters with divinity, and never further removed from it" (Koesler,
1 952 : 179 – 180).
ירושלים המאוחדת היא עיר ייחודית רווית ניגודים, סתירות ומתחים שאין דומה לה בהיסטוריה האנושית. העיר ממלאת תפקיד מרכזי בשלוש דתות ההתגלות וטבועה בה חותמת היסטורית עמוקה. קיימת לירושלים חשיבות דתית והיסטורית בלתי רגילה. נופך ייחודי נוסף לעיר הנו ההרכב הרב גוני של האוכלוסייה המתגוררת בה מבחינה דתית ולאומית, המעוגן ברבעים הומוגניים מזה דורות רבים. הקשר בין ירושלים, העם היהודי ומדינת ישראל הוא ייחודי ורב מימדי. מבחינה היסטורית, ירושלים מייצגת את הקשר בין עם ישראל וארץ ישראל מראשית התהוות העם. גם בתקופת הגלות, הייתה ירושלים מושא לגעגועים. העיר ממלאת תפקיד חשוב גם עבור האיסלאם והנצרות. בעת החדשה, ירושלים מהווה מוקד למאבק בין שתי תנועות לאומיות המבקשות להגדירה כבירתן הבלעדית. לפיכך, ההתפתחויות מושפעות רבות על ידי עברה של העיר ועל ידי האוכלוסייה שהתקבצה בה (ליש, 1992 ; שמלץ, 1992).
הסכסוך היהודי-ערבי מושתת על מספר סוגיות שנויות במחלוקת.
סוגיה הנחשבת לקשה ביותר לפתרון בכל הסדר עתידי הנה סוגיית ירושלים. מאז כיבוש העיר העתיקה, נוצרה התמקדות באופן תדיר בהר הבית, בו נישאים אתרים רבי משמעות ליהדות ולאיסלאם. בהר הבית נמצאים שני מסגדים הנערצים על המוסלמים בעולם. מסגד כיפת הסלע, בו לפי המסורת המוסלמית עלה הנביא מוחמד השמיימה בסולם, ראה את אללה ושמע מפיו את בשורת יסודות האיסלאם. מסגד 'אלאקצא' משמש כמסגד, מקום תפילה להמוני מאמינים, בעיקר בימי שישי. מסגד זה נחשב השלישי במעלת קדושתם של המסגדים, אחרי אלמסג'ד אלחראם במכה ומסגד קבר הנביא מוחמד במדינה. במהלך ההיסטוריה, הוצעו מספר פתרונות לגבי עתיד העיר, אך הן לא השביעו את רצון שני הצדדים (שטנדל, 1992).
ביחסיה עם הערבים, האוכלוסיה היהודית בישראל מבחינה בשלוש קבוצות – בערביי מדינת ישראל, באלו הנמצאים תחת שלטון ישראלי בשטחים שנכבשו במהלך מלחמת ששת הימים ובערבים החיים במדינות ערב. אנו נעסוק בהמשך העבודה בקבוצה השנייה – במיעוט הערבי שחי בשטחים. מטרת עבודה זו הנה לנסות ולבחון את מעמדם של ערביי מזרח ירושלים, כקבוצת מיעוט החיה בשטחים. את מעמדם ננסה לבדוק באמצעות החקיקה הישראלית בנושא. נכון לשנת 1992, העדה המוסלמית היא הגדולה בעדות הלא יהודיות בישראל.
כל ערביי ישראל הנם בני העדה הסונית. הדגש בעבודה זו יושם על ערביי ירושלים במרכיבם העיקרי – המוסלמים (גרומן, 1995 ; לנדאו, 1993). ישנם מספר גורמים המשפיעים על התפתחות מעמדם של הערבים בישראל.
ראשית, ישראל היא מדינת לאום יהודית, בה הרוב היהודי זוכה להעדפה מכורח החוק. הדבר מכביד על השתלבות הערבים כאזרחים שווי זכויות בישראל. בנוסף, הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית לעתים עלולה להתנגש עם המציאות ולפגוע בזכויות הערבים. וכן, מאז הקמתה, נמצאת ישראל בסכסוך בדרג המדיני והצבאי עם העולם הערבי, אשר ערביי ישראל מהווים חלק ממנו. קשייה הבטחוניים של ישראל והדעה הרווחת לפיה ערביי ישראל חצויים בנאמונתם מזינה את הטענה כי הם מהווים סיכון בטחוני (גרומן, 1995 ; רייטר ואהרוני,
1 992).

 

מעמדו המשפטי של המיעוט הערבי במזרח ירושלים

 

מעמדם של הערבים תושבי מזרח ירושלים תוכן עניינים
מבוא

1 . מעמדם המשפטי של הערבים תושבי מזרח ירושלים
1 .1
תושבות
1 .1.1
חקיקה בתחום
1 .1.2 מעמדם האזרחי של ערביי מזרח ירושלים מ-1967

1 .2
אזרחות
1 .2.1
התנאים לרכישת אזרחות על ידי התאזרחות
1 .2.2 תנאים המקשים על תושבי מזרח ירושלים להגיש בקשה להתאזרחות
2 . חיי השגרה בקרב האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים
2 .1 זכויות סוציאליות
2 .2 מדיניות משרד הפנים בנושא איחוד משפחות
2 .3 'ההסדר המדורג'
2 .4 מדיניות 'הגשרים הפתוחים'
2 .5 מעמדו של ילד שנולד בירושלים המזרחית
2 .6 נטל המסים
2 .7 אובדן הזכות לתושבות קבע
2 .8 פסיקה ישראלית 

סיכום 

ביבליוגרפיה 

מבוא
הסכסוך היהודי – ערבי המתמשך מושתת על סוגיות רבות ושנויות במחלוקת. סוגייה הנחשבת לקשה ליישוב בתהליך המשא ומתן הנערך בין הניצים הנה העיר ירושלים. במהלך השנים, הועלו תוכניות רבות במטרה להביא לפתרון הסכסוך ולגרום ליהודים ולערבים להגיע לעמק השווה בנוגעה לעתידה של העיר. אך עדיין לא עלתה תוכנית שנתנה מענה בהתאם לשביעות רצון הצדדים ושעשוייה לגרום לסיום המחלוקת. בשנת 1967
נערכה מלחמת ששת הימים וכתוצאה מכך, אוחדה העיר ירושלים תחת שליטתה של מדינת ישראל. בעקבות האיחוד, החליטה כנסת ישראל להחיל את פקודת סדרי השלטון והמשפט (מס' 1 1) תשכ"ז – 1967, המגדיר שטח חלים המשפט, השיפוט והמנהל הישראלי. שטח זה כולל, בין היתר, את ירושלים המאוחדת. על בסיס חוק זה, הוציאה ממשלת ישראל צו, לפיו ירושלים, בירת ישראל, הנה עיר אחת, שאינה ניתנת לחלוקה. הממשלה פרסמה את הצו הנדרש, שהחיל את משפט המדינה, שיפוטה ומנהלה במזרח ירושלים, שגבולותיו נקבעו בתוספת לצו. בנוסף, קיבלה הכנסת חוק תיקון מס' 6 לפקודת העיריות. כוונת הרשויות הישראליות בפעולות אלו הייתה במטרה להחיל את הריבונות הישראלית על כל השטח המסופח ועל תושביו הערבים, הן במישור הממלכתי והן במישור המקומי לכל דבר ועניין.
מבחינה משפטית, נוצר מהפך אדיר בעל השלכות – בבת אחת התחלפה הריבונות, כל מערכת החוקים השתנתה, כל המוסדות המשפטיים הקודמים בוטלו ובכללם הרשות המוניציפלית מזרח ירושלים בהוראת המושל הצבאי, וכל התאגידים שבתחומי השטח המסופח. עם זאת, תוכניות התכנון והבנייה הפכו לחסרות תוקף ורשיונם של עסקים ושל בעלי מקצועות כגון רופאים ועורכי דין הזקוקים לרישיון הפכו לחסרי ערך. בנוסף לחקיקה דלעיל, זיקתה של מדינת ישראל לירושלים קיבלה תוקף חוקי ב"חוק יסוד ירושלים" (ראה נספח א') שהתקבל בכנסת בשנת תש"מ (1980). בסעיף 1 בחוק, קבע המחוקק כי "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל. בכך, המחוקק העניק לירושלים מעמד של כבוד באמצעות חוק יסוד, זאת מעבר לערכים רוחניים, אידיאולוגיים או מדיניים, אלא גם בזכויות יתר משקיות וכלכליות.
במהלך עבודה זו אנו ננסה לסקור את מעמדם המשפטי, החוקי, של ערביי מזרח ירושלים וכן, ננסה לבחון כיצד הדבר משפיע על חיי היום יום של אוכלוסייה זו.

Turn O