סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com כדי לקבל הצעת מחיר שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות
הצעת מחקר בסוגיית מעמדה של ירושלים עם קום המדינה להשקפתו של דוד בן גוריון נושא המחקר – ירושלים כסלע מחלוקת בין יהודים וערבים בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20. שאלת המחקר – מעמדה של ירושלים עם קום המדינה להשקפתו של בן גוריון – מה הרקע להחלטתו להביא להכרזת העיר כבירת ישראל? רקע – מאז קום המדינה, מעמדה של העיר ירושלים שנוי במחלוקת. קיימת מחלוקת משפטית בהתאם לחוק הבינלאומי. לפי גישה אחת, לישראל זכות חוקית לריבונות על ירושלים כולה. לפי גישה אחרת לישראל זכות לריבונות במערב ירושלים בלבד, לפי גישה נוספת אין לישראל כלל זכות …
מעמדם של הערבים תושבי מזרח ירושלים תוכן עניינים מבוא
1 . מעמדם המשפטי של הערבים תושבי מזרח ירושלים 1 .1 תושבות 1 .1.1 חקיקה בתחום 1 .1.2 מעמדם האזרחי של ערביי מזרח ירושלים מ-1967
1 .2 אזרחות 1 .2.1 התנאים לרכישת אזרחות על ידי התאזרחות 1 .2.2 תנאים המקשים על תושבי מזרח ירושלים להגיש בקשה להתאזרחות 2 . חיי השגרה בקרב האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים 2 .1 זכויות סוציאליות 2 .2 מדיניות משרד הפנים בנושא איחוד משפחות 2 .3 'ההסדר המדורג' 2 .4 מדיניות 'הגשרים הפתוחים' 2 .5 מעמדו של ילד שנולד בירושלים המזרחית 2 .6 נטל המסים 2 .7 אובדן הזכות לתושבות קבע 2 .8 פסיקה ישראלית
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא הסכסוך היהודי – ערבי המתמשך מושתת על סוגיות רבות ושנויות במחלוקת. סוגייה הנחשבת לקשה ליישוב בתהליך המשא ומתן הנערך בין הניצים הנה העיר ירושלים. במהלך השנים, הועלו תוכניות רבות במטרה להביא לפתרון הסכסוך ולגרום ליהודים ולערבים להגיע לעמק השווה בנוגעה לעתידה של העיר. אך עדיין לא עלתה תוכנית שנתנה מענה בהתאם לשביעות רצון הצדדים ושעשוייה לגרום לסיום המחלוקת. בשנת 1967 נערכה מלחמת ששת הימים וכתוצאה מכך, אוחדה העיר ירושלים תחת שליטתה של מדינת ישראל. בעקבות האיחוד, החליטה כנסת ישראל להחיל את פקודת סדרי השלטון והמשפט (מס' 1 1) תשכ"ז – 1967, המגדיר שטח חלים המשפט, השיפוט והמנהל הישראלי. שטח זה כולל, בין היתר, את ירושלים המאוחדת. על בסיס חוק זה, הוציאה ממשלת ישראל צו, לפיו ירושלים, בירת ישראל, הנה עיר אחת, שאינה ניתנת לחלוקה. הממשלה פרסמה את הצו הנדרש, שהחיל את משפט המדינה, שיפוטה ומנהלה במזרח ירושלים, שגבולותיו נקבעו בתוספת לצו. בנוסף, קיבלה הכנסת חוק תיקון מס' 6 לפקודת העיריות. כוונת הרשויות הישראליות בפעולות אלו הייתה במטרה להחיל את הריבונות הישראלית על כל השטח המסופח ועל תושביו הערבים, הן במישור הממלכתי והן במישור המקומי לכל דבר ועניין. מבחינה משפטית, נוצר מהפך אדיר בעל השלכות – בבת אחת התחלפה הריבונות, כל מערכת החוקים השתנתה, כל המוסדות המשפטיים הקודמים בוטלו ובכללם הרשות המוניציפלית מזרח ירושלים בהוראת המושל הצבאי, וכל התאגידים שבתחומי השטח המסופח. עם זאת, תוכניות התכנון והבנייה הפכו לחסרות תוקף ורשיונם של עסקים ושל בעלי מקצועות כגון רופאים ועורכי דין הזקוקים לרישיון הפכו לחסרי ערך. בנוסף לחקיקה דלעיל, זיקתה של מדינת ישראל לירושלים קיבלה תוקף חוקי ב"חוק יסוד ירושלים" (ראה נספח א') שהתקבל בכנסת בשנת תש"מ (1980). בסעיף 1 בחוק, קבע המחוקק כי "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל. בכך, המחוקק העניק לירושלים מעמד של כבוד באמצעות חוק יסוד, זאת מעבר לערכים רוחניים, אידיאולוגיים או מדיניים, אלא גם בזכויות יתר משקיות וכלכליות. במהלך עבודה זו אנו ננסה לסקור את מעמדם המשפטי, החוקי, של ערביי מזרח ירושלים וכן, ננסה לבחון כיצד הדבר משפיע על חיי היום יום של אוכלוסייה זו.
עבודת פרה סמינריון בנושא : מעמדה של ירושלים בהתאם להשקפתו של בן גוריון עם קום המדינה
תוכן עניינים תקציר 1 פרק 1 – סקירת ספרות 2 1.1 העיר ירושלים 2 1 .1.1 היסטוריוגרפיה של העיר 1 .1.2 הקונפליקט הישראלי – ערבי בסוגיית ירושלים : רקע גאופוליטי 2 3 1 .2 מעמדה של ירושלים כעיר בירתה של ישראל 3 1 .2.1 מעמדה של העיר לקראת הקמת מדינה ערבית ויהודית בפלסטינה : תכניות חלוקה 1 .2.2 מעמדה של העיר כיום 3 5 פרק 2 – גישתו של בן גוריון כלפי ירושלים עם קום המדינה
“להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון ירושלים” (נפתלי הרץ אימבר, “התקווה”)
עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מני רבות בנוגע למעמדה של ירושלים – מעמדה של העיר עם קום המדינה בהתאם להשקפתו של בן גוריון. לפי גישה אחת, לישראל זכות חוקית לריבונות על ירושלים כולה. לפי גישות אחרות לישראל זכות לריבונות במערב ירושלים בלבד, כאשר החוק הבינלאומי תומך בגישה זו. עם זאת, גישה שלישית גורסת, כי אין לישראל כלל זכות לריבונות בירושלים. למעשה, תכנית החלוקה קבעה מלכתחילה, כי ירושלים תהיה חלק מאזור בשליטה בינלאומית באמצעות מושל זר שימונה על ידי האו”ם ומועצה שתורכב מנציגי התושבים של האזור. עם זאת, בעקבות מלחמת השחרור וסיפוח אזור יהודה ושומרון ומזרח ירושלים לממלכת ירדן, החלטה זו מעולם לא יושמה. לאחר מלחמת השחרור, נערך דיון בעצרת האו”ם במסגרתו התקבלה החלטה הקוראת לבנאם את ירושלים, אך לא נעשו ניסיונות רציניים ליישם את ההחלטה. יחד עם זאת, ב-2 לאוגוסט, 1 948, מדינת ישראל הכריזה על ירושלים המערבית כחלק מהטריטוריה של ישראל. ב-13 בדצמבר 1949, כנסת ישראל אישרה את הודעתו של ראש ממשלת ישראל דאז, דוד בן גוריון, להעביר את ישיבותיה לירושלים ובכך, העיר הוכרזה כבירת ישראל. לפיכך, נשאלת השאלה – כיצד השפיעה גישתו של בן גוריון בנוגע למעמדה של העיר עד להפיכתה לבירת ישראל? אנסה לספק מענה לשאלה זו באמצעות סקירת הספרות הקיימת בתחום.
זאת עובדה. המוסלמים נאבקים כדי למנוע חופש דת ופולחן בהר הבית, את חופש התנועה של ישראלים ויהודים בהר הבית ואף את זכותם הטריטוריאלית והשלטונית של יהודים וישראלים בירושלים בכלל ובהר הבית בפרט. לא ניתן להכחיש את זכותם של היהודים על ירושלים עיר הקודש מזה אלפי שנים. אבל, גם כאשר ירושלים הייתה תחת הכיבוש של ממלכת ירדן וגם כיום, כשהר הבית נמצא תחת שלטון ישראלי - יהודי, מוסלמים בישראל, בירדן וברחבי העולם פועלים כדי למנוע את החופש של יהודים וישראלים בהר הבית. אנשי האויב מבצעים פעולות כגון פיגועים, אמצעים דיפלומטיים, הפגנות אלימות, מבצעים פיגועי אונס ועוד.
מוחמד יצר את האיסלאם כדי לכבוש את העולם ולהפוך את הדתות הקיימות ללא רלוונטיות. המטרה שלו זה להחריב את היהדות והנצרות. לכן, הוא גם גנב את ההיסטוריה הנוצרית והיהודית והפך את הנביאים שלנו לנביאיו - פתאום שלמה המלך הפך לנביא מוסלמי וגם אדם הפך לנביא המוסלמי הראשון. הערבים מתנגדים לקיומה של מדינת ישראל בכלל וכמדינה יהודית ולכך שיהודים יתפללו בירושלים, בירת מדינת היהודים מחשש שהיהדות תקבל לגיטימציה לקיומה לאחר 2000 שנות גלות ו1,400 שנות קיומה של האיסלאם והכיבוש הערבי בישראל ובמזרח התיכון. לכן, יש להזכיר למוסלמים שכשאבות אבותיהם התפללו לאללה ושלושת בנותיו, קברו את בנותיהם בחיים ושתו אלכוהול, היהודים התפללו בירושלים וחיו במדינת ישראל.
ועדיין, התרחשו ומספר תאונות במהלך המחצית השניה של המאה ה-20 - הקמת מדינת ישראל כמדינת היהודים בה היהודים ניצחו לכל מדינות ערב במלחמת העצמאות, מלחמת ששת הימים בשנת 1967 בה היהודים ניצחו את כל שכנותיה הערביות תוך פחות משבוע ותפסו את השלטון על ירושלים, שחררו אותה מהכיבוש הערבי. עצם קיומה של מדינת היהודים ונוכחותם בירושלים והר הבית, זה פוגע בפעילות הדהלגיטימציה שהמוסלמים מבצעים ביהודים ובערבים. לכן, הם מתנגדים בכל כוחותיהם לקיומם של היהודים בהר הבית ובירושלים בלל. לא מדובר בבעיה פוליטית או טריטוריאלית, אלא בבעיה תאולוגית. זו בעיה קיומית מבחינת המוסלמים. מושתלים בשלטון ובמשטרה בישראל משתפים עמם פעולה ואוסרים על תנועת יהודים וישראלים בהר הבית. תנועת יהודים אסורה בהר הבית ולא רק בחודש הרמדאן. כך נפגעת הריבונות היהודית - ישראלית בהר הבית. הדבר הזה שהטרוריסטים הערבים נקרא כיבוש לכל דבר ועניין. מעשיהם של המושתלים מעודדים פעולות טרור כנגד יהודים. ככה לא מונעים הסלמה, בהר הבית, בירושלים, בישראל או במזרח התיכון. מדובר בג'יהאד בחסות השלטון הישראלי שנעשה גם מתוך הכנסת על ידי מרצ והמפלגות הערביות. לכך נדרשת תגובה פרופרציונלית, להניף את דגל ישראל בגאון, ללכת בראש זקוף להר הבית ולאסור את חופש הביטוי לאנטיציונים התומכים ברצח.
מי הריבון האמיתי בהר הבית?
המשטרה רודפת בעקבות שלוש תיכוניסטיות יהודיות, אשר סובבות שלוש פעמים בשבוע את הר הבית. פעם בשבוע - שבועיים הן גם מעבירות את שארית הלילה במגרש הרוסים או במשטרת הקישלה.
למרות המכות וההשפלות - הן ממשיכות.
למרות הטרדות המשטרה, בית המשפט דווקא מגבה אותן ונוזף במשטרה שלקחה את החוק לידיים בניגוד לחוק. הן ממליצות בחום על תפילה לילית בשער הרחמים.
זהו דיון של חבר הכנסת פייגלין מול יריב אופנהיימר הדנים בסוגיית ריבונות של ישראל בהר הבית.
ממשלת ירדן סירבה בכל תוקף לאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית
בזמן כיבושה את מזרח העיר, אפילו במתחם מצומצם.לכן, גם כיום ממשלת ישראל בניסיונה להשכין שלום עם ירדן וליישם את ההסכם שנחתם, ובו קיים סעיף המונע חופש דת ופולחן של יהודים בהר הבית - בניגוד לחוק היסוד וכן, מדובר בסעיף הנוגד את חוק יסוד : ירושלים. היהודים לא יכולים להתפלל במקום הקדוש להם ביותר בלב ליבה של ירושלים למרות שירושלים היא בירתה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית אשר דוגלת בחופש דת ופולחן ואשר נקבע במסגרת חוק יסוד כי ירושלים היא בירתה. לפיכך, מן הראוי שהכנסת תעגן את ריבונתה של מדינת ישראל בירושלים ובהר הבית.