פולארד 🕵️ | פרק 2: מרגל במטבח

 

כאן 11 | סדרה תיעודית מבית כאן דוקו. סיפורו של הנער היהודי אמריקאי ג'ונתן פולארד, שחלם לעזור לישראל והסתבך באחת הפרשות הסוערות ביחסי ישראל ובת בריתה ארה"ב. פרק 1- מרגל במטבח: ג'ונתן פולארד הופך למרגל הזהב של ישראל, אבל הפעלתו חובבנית. כשנורות האזהרה מתחילות להבהב, יש מי שמתעקש, למרות הסכנות, להמשיך ולהפעיל אותו. על #פולארד: כאן 11 גאה לחשוף סאגת ריגול חוצת יבשות. פרשת פולארד נתפסת עד היום כטראומה הגדולה והמשמעותית ביותר ביחסי ישראל-ארצות הברית, שמאז שנות השישים התאפיינו ביחסים אסטרטגיים, הדוקים וחמים. העובדה, שישראל הפעילה מרגל בלב ליבו של המודיעין האמריקאי, נחשבה לשבירת כל הקודים הבלתי כתובים בין שתי המדינות ואיימה לשים קץ לברית ביניהן. הסדרה, שיצר עמרי אסנהיים וביימו גלעד טוקטלי ושני חזיזה (יוצרת הסרט "רב הנסתר" העוסק בפרשת הרב אליעזר ברלנד ובכת "שובו בנים" שבראשה עמד), משרטטת בארבעת פרקיה את גלגולה של הפרשה, תוך שימוש בחומרי ארכיון נדירים, ובמרואיינים הנחשפים לראשונה, ומספרת מבעד לעיניהם של אלו שהכירו אותו מקרוב את סיפורו של ג'ונתן פולארד, צעיר יהודי אמריקאי בעל שאיפות להושיע את ישראל. הסדרה מדלגת בין שלושה צירים שהמוטיב בגידה שזור בהם: מה הוביל צעיר יהודי-אמריקאי לבגוד כך במולדתו, מדוע בגדו בו מפעיליו הישראלים, ומה הוביל את מדינת ישראל לבגוד כך בבת הברית הגדולה ביותר שלה – עד ראש הצמרת. מיועד לגילאי 8+ | אזהרת צפייה, התוכן מכיל מין, שפה בוטה, אובדנות יוצר ומפיק ראשי: עמרי אסנהיים בימוי: גלעד טוקטלי, שני חזיזה צלם ראשי: עודד קירמה עריכה: ליגל מור תסריט: שני חזיזה, גלעד טוקטלי, עמרי אסנהיים מפיק בפועל: איציק נקש מוזיקה מקורית: טל ירדני מפיק שותף: חזי בצלאל

פולארד 🕵️ | פרק 1: מפגש גורלי

 

כאן 11 | סדרה תיעודית מבית כאן דוקו. סיפורו של הנער היהודי אמריקאי ג'ונתן פולארד, שחלם לעזור לישראל והסתבך באחת הפרשות הסוערות ביחסי ישראל ובת בריתה ארה"ב. פרק 1- פגישה גורלית בין פולארד לגיבור מלחמה ישראלי מתניעה פרשת ריגול מטלטלת. עם עליית הסדרה הלכה לעולמה אסתר, אשתו השנייה של יהונתן פולארד, אחרי מאבק במחלה קשה. אסתר פעלה לאורך שנים ללא לאות למען שחרור בעלה מהכלא. על #פולארד: כאן 11 גאה לחשוף סאגת ריגול חוצת יבשות. פרשת פולארד נתפסת עד היום כטראומה הגדולה והמשמעותית ביותר ביחסי ישראל-ארצות הברית, שמאז שנות השישים התאפיינו ביחסים אסטרטגיים, הדוקים וחמים. העובדה, שישראל הפעילה מרגל בלב ליבו של המודיעין האמריקאי, נחשבה לשבירת כל הקודים הבלתי כתובים בין שתי המדינות ואיימה לשים קץ לברית ביניהן. הסדרה, שיצר עמרי אסנהיים וביימו גלעד טוקטלי ושני חזיזה (יוצרת הסרט "רב הנסתר" העוסק בפרשת הרב אליעזר ברלנד ובכת "שובו בנים" שבראשה עמד), משרטטת בארבעת פרקיה את גלגולה של הפרשה, תוך שימוש בחומרי ארכיון נדירים, ובמרואיינים הנחשפים לראשונה, ומספרת מבעד לעיניהם של אלו שהכירו אותו מקרוב את סיפורו של ג'ונתן פולארד, צעיר יהודי אמריקאי בעל שאיפות להושיע את ישראל. הסדרה מדלגת בין שלושה צירים שהמוטיב בגידה שזור בהם: מה הוביל צעיר יהודי-אמריקאי לבגוד כך במולדתו, מדוע בגדו בו מפעיליו הישראלים, ומה הוביל את מדינת ישראל לבגוד כך בבת הברית הגדולה ביותר שלה – עד ראש הצמרת. מיועד לגילאי 8+ | אזהרת צפייה, התוכן מכיל מין, שפה בוטה, אובדנות יוצר ומפיק ראשי: עמרי אסנהיים בימוי: גלעד טוקטלי, שני חזיזה צלם ראשי: עודד קירמה עריכה: ליגל מור תסריט: שני חזיזה, גלעד טוקטלי, עמרי אסנהיים מפיק בפועל: איציק נקש מוזיקה מקורית: טל ירדני מפיק שותף: חזי בצלאל

יהונתן הוא איש גדול, בזכות אנשים כמוהו אנחנו כאן. איש שויתר לגמרי על חייו האישיים לטובת עמו וארצו. איש עם סדר עדיפויות, איש שהאמת מובילה אותו. ואנחנו צריכים להיזהר מאוד בדיבור על האיש הקדוש הזה. אנחנו נמצאים בדור שבו האמת והשקר, הטוב והרע מתבלבלים, ואסור לתת לזה לבלבל אותנו. יונתן אשריך ,שירבו כמותך גיבור ישראל.איש יקר ולצידו לוחמת!

ככ מצער שאשתו הלכה לעולמה זמן קצר אחרי שהשתחרר והגיע לארץ. לפחות הספיקו להנות אחד מהשנייה.

 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

הצעת מחקר בנושא: התאמת מערכת הבריאות לשינוי במאפייני התחלואה הכרונית בעולם המערבי תוך התמקדות בישראל

הצעת מחקר בנושא: התאמת מערכת הבריאות לשינוי במאפייני התחלואה הכרונית בעולם המערבי תוך התמקדות בישראל
1 .       רציונל מחקר – עיצוב מערכת הבריאות בהתאם לאתגרי העתיד הנו חיוני לפעילותו התקינה של כל מנהל מערכות בריאות. בהתאם לכך, אחד מיעדי של מנהל מערכות הבריאות כאמצעי לעמידה באתגר זה הנו התאמת המערכת לשינויים במאפייני התחלואה הכרונית. מטרת עבודה זו הנה לבחון את השינויים במאפייני התחלואה הכרונית בישראל וכיצד ניתן להתאים את מערכת הבריאות בארץ לשינויים אלו.
מהספרות עולה, כי בעולם המערבי, אורך החיים התארך לעומת העבר, כאשר האוכלוסייה חיה זמן רב יותר ובאורח חיים בריא יותר. עם זאת, כמעט כל הזקנים בארה"ב מאופיינים בסימפטומים של תחלואה כרונית חמורה ומוגבלות לקראת השלב האחרון בחייהם. לפיכך, עליהם להתמודד עם הבעיות הנלוות לכך, כאשר אחוז הזקנים בקרב האוכלוסייה הכללית גדל. שרותי הבריאות בקהילה וביטוח הבריאות כרגע חסרים בכלים להתמודדות עם צרכיהם של חולים כרונים זקנים. על מערכת הבריאות להתאים את -, ראש הטופס
1 .תחתית הטופס

 

סמינריון בנושא יחסי דת ומדינה בישראל - סוגית פתיחת עסקים בשבת – הדין המצוי והדין הרצוי

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2              1.1 מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית
2                    1.1.1
הקשר בין דת ומדינה בישראל
2                    1.1.2
מדיניות הסטטוס קוו
4             1.2 יישום מדיניות הסטטוס קוו בנושאי הנוגעים לדת ומדינה בישראל 5
פרק 2 – פתיחת עסקים בשבת בישראל – הדין הרצוי והדין המצוי
1 1
            2.1 סוגיית השבת במסגרת הסדר הסטטוס קוו
1 1
           2.2 פתיחת עסקים בשבת 

פרק 3 – דיון ומסקנות   
1 3
1 6
סיכום
1 9
מקורות
2 0                                                            

      תקציר

 "זכור ושמור את יום השבת לקודשו" (ספר שמות, כ', ח')

 סוגיית הקשר בין הדת היהודית ומדינת ישראל הנה סוגיה היוצרת פילוגים רבים בדעת הקהל הישראלית. במסגרת זו, באים לידי ביטוי הבדלים רבים בהשקפות ובאורחות החיים בחברה היהודית – ישראלית. החברה הישראלית הנה חברה הטרוגנית ומגוונת מבחינת ביטוין של דעות, השקפות ואורחות חיים. לפיכך, סוגיית יחסי הדת והמדינה הנה סוגיה טעונה, היוצרת חילוקי דעות רבים ומשפיעה רבות על יחסי היהודים הדתיים ומי שאינו דתי. היחסים בין דת ומדינה משפיעים על קושיות ועניינים כגון שמירת שבת בפרהסיה, כשרותם של מסעדות, גיוסם של בחורי ישיבה וכדומה.
למעשה, מאחר ורוב היהודים בדורות האחרונים אינם שומרי מצוות, הם אדישים כלפי ההלכה היהודית. לפיכך, בעקבות ההתנגשות בין עקרונות שונים מתחום הדת והמדינה בישראל,  באים לידי ביטוי קונפליקטים בין מרכיבים המאופיינים את הצדדים למחלוקת, כגון מהם הגבולות בין חופש הדת והחופש מדת, מהו מקומה של הקהילה הדתית בחברה אזרחית וכדומה. במסגרת עבודה זו אתמקד בסוגיית השמירה על השבת בפרהרסייה תוך התמקדות בעניין המחלוקת בנושא פתיחת עסקים בשבת. המערכת הפוליטית בישראל יישמה פתרונות שונים לסוגיית הדת, המאופיינים בדרכי שלום. כך, נשמרת יציבותה, אחדותה ואופייה הדמוקרטי של המערכת הפוליטית. יחד עם זאת, השסע הדתי בא לידי ביטוי ברמה גבוהה בפוליטיקה הישראלית.
לכן, הביטוי לו מכסה מוסדות וארגונים רבים, המשלבים בתוכם נאמני מסורת דתית יהודית. מדובר במסגרות כגון מפלגות דתיות, ארגונים מקצועיים, מפעלים כלכליים, תנועות נוער ומוסדות חינוך. לפיכך, אתמקד בעקרון הסטטוס קוו כפתרון שיושם בישראל לסוגיית השבת ובכך, גם ביישומו בעת התמודדותו עם פתיחת עסקים בשבת. במסגרת זו, אבחן מהו הפתרון שנמצא לשמירה על השבת במרחב הציבורי כשמדובר בפתיחת עסקים וכן, אבחן כיצד הפתרון מיושם הלכה למעשה.
תחילה, אסקור את הביטוי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית באמצעות הקשר בין דת ומדינה המיושם בשיטת המשטר בישראל. בהמשך, אציג את עקרון הסטטוס קוו כאמצעי לפתרון קונפליקטים תוך בחינת יישומו של העקרון בעת ההתמודדות עם הקונפליקט בין דת ומדינה.

עדות ילדים בבית המשפט : הדין הרצוי והדין המצוי במדינת ישראל תוך השוואה עם שיטת המשפט באנגליה

 

מילות מפתח	אלימות, אנגליה, בית המשפט, דין מצוי, דין רצוי, ילדים, ישראל, מדינת ישראל, משפט משווה, עבירות מין, עדות, עדות ילדים, קטינים, שיטת משפט
שנת הגשה	2012
מספר מילים	4751
מספר מקורות	20

תקציר העבודה

הצעה לסמינריון בנושא – עדות ילדים בבית המשפט : הדין הרצוי והדין המצוי במדינת ישראל תוך השוואה עם שיטת המשפט באנגליה בעייתיות באה לידי ביטוי בעדותם של ילדים, מאחר והיא נתפסת כלא אמינה לאור ההנחה, כי ילדים נתפסים כלא אמינים בתור עדים. עם זאת, מערכות המשפט פועלות במטרה לאזן בין הגישה, לפיה יש להקשיב לדבריו של הילד לגישה לפיה יש לקבל את דבריו בצורה מסוייגת במטרה להימנע מהרשעתו של אדם בהתבסס על עדותו של ילד. עם זאת, יש למנוע את שחרורו של עבריין מין בגלל שהעדים היחידים נגדו הנם עברייני מין (יגיל, 2007 ; סטרשנוב, 1996). מטרת עבודה זו הנה להעלות הצעה למחקר בנושא עדות ילדים בבית המשפט : הדין הרצוי והדין המצוי במדינת ישראל תוך השוואה עם שיטת המשפט המיושמת באנגליה. במסגרת זו, נציע תוכן עניינים אפשרי ורשימת מקורות רלוונטית וממוקדת. בעת כתיבת העבודה, נציג את הדין המצוי בישראל בעת מתן עדות על ידי ילדים, נציג יתרונות וחסרונות וכן, נערוך השוואה עם שיטת המשפט באנגליה המתמקדת אף היא במתן עדות ילדים.
**** העבודה כוללת הצעה לסמינריון בלבד – לא את עבודה הסמינריון עצמה!!!

מעמדו החוקי בישראל של המיעוט הערבי המצוי במזרח ירושלים

תוכן עניינים
הקדמה
1
1 . מבוא

2
1 .1 מהו מיעוט?
2

1 .2 המיעוט הערבי בישראל ובירושלים
2
1 .3 מדינת היהודים והמיעוט הערבי
6
2 . מעמדו החוקי של המיעוט הערבי בישראל 7

2 .1 מגילת העצמאות
2 .2 חקיקה כללית
2 .3 חוק נכסי נפקדים, תש"י – 1950 (סה"ח 37)
2 .5 איחוד ירושלים מבחינה משפטית
3 . תושבות
3 .1 חקיקה בתחום ההתיישבות
3 .2 מעמדם של ערביי מזרח ירושלים
4 . איחוד המשפחות
4 .1 מדיניות משרד הפנים בנושא איחוד המשפחות
4 .2  חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת השעה) התשס"ג-2003
5. סיכום
2 2
ביבליוגרפיה
2 3
הקדמה 

"I have never lived at such close quarters with divinity, and never further removed from it" (Koesler,
1 952 : 179 – 180).
ירושלים המאוחדת היא עיר ייחודית רווית ניגודים, סתירות ומתחים שאין דומה לה בהיסטוריה האנושית. העיר ממלאת תפקיד מרכזי בשלוש דתות ההתגלות וטבועה בה חותמת היסטורית עמוקה. קיימת לירושלים חשיבות דתית והיסטורית בלתי רגילה. נופך ייחודי נוסף לעיר הנו ההרכב הרב גוני של האוכלוסייה המתגוררת בה מבחינה דתית ולאומית, המעוגן ברבעים הומוגניים מזה דורות רבים. הקשר בין ירושלים, העם היהודי ומדינת ישראל הוא ייחודי ורב מימדי. מבחינה היסטורית, ירושלים מייצגת את הקשר בין עם ישראל וארץ ישראל מראשית התהוות העם. גם בתקופת הגלות, הייתה ירושלים מושא לגעגועים. העיר ממלאת תפקיד חשוב גם עבור האיסלאם והנצרות. בעת החדשה, ירושלים מהווה מוקד למאבק בין שתי תנועות לאומיות המבקשות להגדירה כבירתן הבלעדית. לפיכך, ההתפתחויות מושפעות רבות על ידי עברה של העיר ועל ידי האוכלוסייה שהתקבצה בה (ליש, 1992 ; שמלץ, 1992).
הסכסוך היהודי-ערבי מושתת על מספר סוגיות שנויות במחלוקת.
סוגיה הנחשבת לקשה ביותר לפתרון בכל הסדר עתידי הנה סוגיית ירושלים. מאז כיבוש העיר העתיקה, נוצרה התמקדות באופן תדיר בהר הבית, בו נישאים אתרים רבי משמעות ליהדות ולאיסלאם. בהר הבית נמצאים שני מסגדים הנערצים על המוסלמים בעולם. מסגד כיפת הסלע, בו לפי המסורת המוסלמית עלה הנביא מוחמד השמיימה בסולם, ראה את אללה ושמע מפיו את בשורת יסודות האיסלאם. מסגד 'אלאקצא' משמש כמסגד, מקום תפילה להמוני מאמינים, בעיקר בימי שישי. מסגד זה נחשב השלישי במעלת קדושתם של המסגדים, אחרי אלמסג'ד אלחראם במכה ומסגד קבר הנביא מוחמד במדינה. במהלך ההיסטוריה, הוצעו מספר פתרונות לגבי עתיד העיר, אך הן לא השביעו את רצון שני הצדדים (שטנדל, 1992).
ביחסיה עם הערבים, האוכלוסיה היהודית בישראל מבחינה בשלוש קבוצות – בערביי מדינת ישראל, באלו הנמצאים תחת שלטון ישראלי בשטחים שנכבשו במהלך מלחמת ששת הימים ובערבים החיים במדינות ערב. אנו נעסוק בהמשך העבודה בקבוצה השנייה – במיעוט הערבי שחי בשטחים. מטרת עבודה זו הנה לנסות ולבחון את מעמדם של ערביי מזרח ירושלים, כקבוצת מיעוט החיה בשטחים. את מעמדם ננסה לבדוק באמצעות החקיקה הישראלית בנושא. נכון לשנת 1992, העדה המוסלמית היא הגדולה בעדות הלא יהודיות בישראל.
כל ערביי ישראל הנם בני העדה הסונית. הדגש בעבודה זו יושם על ערביי ירושלים במרכיבם העיקרי – המוסלמים (גרומן, 1995 ; לנדאו, 1993). ישנם מספר גורמים המשפיעים על התפתחות מעמדם של הערבים בישראל.
ראשית, ישראל היא מדינת לאום יהודית, בה הרוב היהודי זוכה להעדפה מכורח החוק. הדבר מכביד על השתלבות הערבים כאזרחים שווי זכויות בישראל. בנוסף, הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית לעתים עלולה להתנגש עם המציאות ולפגוע בזכויות הערבים. וכן, מאז הקמתה, נמצאת ישראל בסכסוך בדרג המדיני והצבאי עם העולם הערבי, אשר ערביי ישראל מהווים חלק ממנו. קשייה הבטחוניים של ישראל והדעה הרווחת לפיה ערביי ישראל חצויים בנאמונתם מזינה את הטענה כי הם מהווים סיכון בטחוני (גרומן, 1995 ; רייטר ואהרוני,
1 992).

 

הקשר בין שירות צבאי ומידת הקליטה החברתית של עולי אתיופיה בישראל

 

מידת קליטתם של עולי אתיופיה בישראל     תוכן עניינים
מבוא

1 פרק 1 – סקירה ספרותית
3
1 .1
רקע על העדה האתיופית
3
1 .2
הליך ההגירה 7

1 .3
הזהות החברתית של העולים
1 .4
הקליטה החברתית בישראל
8 9
פרק 2 – הליך המחקר
1 0
2 .1
השערות המחקר
1 0
2 .2
משתני המחקר
1 0
2 .3
אוכלוסיית המחקר
1 0
2 .4
כלי המחקר
1 1

2 .5
מהלך המחקר
1 2
פרק 3 – ממצאי המחקר
1 3
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 1
ביבליוגרפיה
2 4
מבוא
ניתן לזהות בהיסטוריה של מדינת ישראל שלוש גלי עלייה מרכזיים – גל העלייה אשר אפיין את קום המדינה בסוף שנות ה – 40 ותחילת ה-50 ; גל העלייה שאפיין את שנות ה – 70 ; וגל העלייה שאפיין את שנות ה – 90. זהותם של עולים אלו העסיקה מחקרים רבים[1], שבדקו נושא זה באמצעות סקרים. אך בדיקות אלו התמקדו בעיקר בגל העלייה של שנות ה-90, באוכלוסיית העולים מברית המועצות. קיימת התחושה שאוכלוסיית העולים מאתיופיה הוזנחה על ידי החוקרים, למרות שהם היוו חלק נכבד מהעולים.
מטרת מחקר זה הנו לבדוק את מידת הסתגלותם של עולי אתיופיה בחברה הישראלית, לבדוק את עמדותיהם כלפי בית הספר, קליטתם החברתית, קשיי קליטה, וסטריאוטיפים.
ישנן מספר השערות נפוצות על הופעת קהילה יהודית באתיופיה, הגורסות כי יהודי קהילת "ביתא ישראל" הנם צאצאים למהגרים יהודים ומקומיים שהתגיירו, ואף משערים שקיים קשר עם עשרת השבטים, בעיקר שבט דן, באילן היוחסין. בני העדה ידועים במחוזותיהם בשם "פלאשים". יסוד המילה "פלש" הנו מן השפה השמית, געז – עבר, גלה. שם זה נתפס כגנאי המכנים את בני העדה הגולים והזרים בקרבם. "ביתא ישראל" מכונים בשמות גנאי וקללה שונים המזהים אותם כמכשפים, בעלי עין הרע, חסרי שורשים וכדומה. מעמד היהודים היה נמוך.
מעמדם הנמוך, אשר לעתים הגיע עד לסכנת נפשות, והחלום לעשות עלייה היו שתי הסיבות העיקרים אשר הניעו את הקהילה לעלות לארץ, זאת בארגון ה"מוסד" ובשיתוף עם ראשי הקהילה שתרו אחר דרכי מילוט עד שהחליטו על סודאן כנתיב בריחה רגלי ומשם לארץ.
לצערנו, נתיב המילוט הרגלי גבה מחיר יקר של קורבנות בנפש. מאבקם של בני "ביתא ישראל", לא הסתיים בהליך העלייה הטראומתי. נקודות חיכוך החלו להופיע, כאשר נוספו המאבקים על זהותם בעקבות ספקות הרבנים בנוגע ליהדותם והרצון לגיירם כהלכה, סטריאוטיפים הנוגעים לצבע עורם והבדלי התרבות וקשיי הסתגלות. כל זאת נוספו לקשיים שכבר קיימים – הפירוד ממשפחתם שנשארה באתיופיה, פער חברתי ותרבותי חריף והזהות הלא ברורה יצרו משבר חריף שהתבטא, בין השאר, על ידי נשירה מבית הספר, שבירה של ההיררכיה המשפחתית ויצירת מצב של "אנומיה" ועבריינות. על סמך המידע שנציג בהמשך, ננסה להציג את ההגיון בתיאוריה שלנו ולפיו, ננסה לבנות בפרקים הבאים את המחקר ושיטת המחקר שלנו בנושא קליטת יהודי אתיופיה והשתלבותם בחברה הישראלית.
להלן השערות מחקרנו :
א.    קיים קשר בין שרות צבאי לקליטה חברתית, כאשר  עולה ששרת בצבא נקלט טוב יותר חברתית.
ב.     קיים קשר בין רגשות הקיפוח לקליטה חברתית, בהנחה שמי שמרגיש רגשות קיפוח ייקלט פחות טוב ממי שאינו מרגיש מקופח.
ג.       קיים קשר בין העדפה בנישואין עם בן העדה ותחושת הקיפוח הנובעת מההנחה, כי מי שמייחס חשיבות לנישואין עם בן העדה הוא גם טוען לקיפוח ומי שאינו מייחס חשיבות לנישואין עם בן העדה אינו טוען לקיפוח.
ד.     קיים קשר בין העדפה בנישואין עם בן העדה וקליטה, בהנחה שמי שאינו מייחס חשיבות לנישואין עם בן העדה מאופיין כבעל קליטה הולמת ומי שמייחס חשיבות לנישואין עם בן העדה מאופיין כבעל הקלטות בלתי הולמת.
ה.    קיים קשר בין סוג התיכון לבין עמדת העולה כלפי רמת בית הספר.
ו.       קיים שוני בקושי הלימודי בין לימודים קדם אקדמאים (מכינה) לבין לימודים אקדמאיים (מכללה/אוניברסיטה).
בהמשך, אנו נציג את מחקרנו, שמטרתו לבדוק את ההשערות האלו. את ההשערות נבדוק באמצעות סקר, עלי ידי שאלון כתוב שהופץ בקרב עולים מאתיופיה.₪350.00 – קנה עכשיו

Turn

כיצד אידיאולוגיה של מרטין לותר קינג משפיעה על יחסו ליהודים ולמדינת ישראל?

 

סמינריון בנושא - הקשר בין האידיאולוגיה של הכומר דר' מרטין לות'ר קינג ג'וניור כמנהיג מיעוט השחורים בארצות הברית, אשר נוקט במדיניות המאבק הלא אלים למען שיוויון זכויות למיעוט השחור בארצות הברית וגישתו כלפי היהודים כמיעוט נרדף וכלפי מדינת ישראל - כיצד אידיאולוגיה אותה אימץ מרטין לות'ר קינג ג'וניור משפיעה על יחסו כלפי המיעוט היהודי וכלפי מדינת ישראל?

שנת הגשה	2020
מספר מילים	15620
מספר מקורות	41

שם הקורס: חירויות הפרט והמבנה החוקתי בדמוקרטיה פדרלית – רציפות ושינוי בממשל ארצות הברית

תוכן עניינים

תקציר
1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 מעמד השחורים כמיעוט מדוכא בארצות – הברית עד למחצית הראשונה של המאה העשרים
2
1.2 מאבקו של הכומר מרטין לות’ר קינג ג’וניור למען שיוויון זכויות של השחורים בארצות הברית
4

1.2.1 פועלו של הכומר מרטין לות’ר קינג במסגרת המאבק
4

1.2.2 הישגיו של הכומר מרטין לות’ר קינג במסגרת מאבקו
7
1.3 מעמדו של העם היהודי במהלך מלחמת העולם השניה ואחריה
9

1.3.1 היהודים במהלך מלחמת העולם השניה
1.3.2 היהודים כפליטי מלחמה
9
11

1.3.3 מעמדה של מדינת ישראל כמדינת היהודים
13
1.4 יחסם של השחורים בארצות הברית כלפי הקהילה היהודית ומדינת ישראל
14
פרק 2 – מהי גישתו של הכומר דר’ מרטין לות’ר קינג ג’וניור כלפי היהודים וישראל?
16

2.1 מאבק לא אלים ואי ציות אזרחי לחוק על פי מרטין לות’ר קינג ג’וניור
16

2.2 גישתו של הכומרמרטין לות’ר קינג כלפי יהודים ומדינת ישראל
19
פרק 3 – דיון ומסקנות
23
סיכום
26
מקורות
27

–

תקציר
דר’ מרטין לותר קינג ג’וניור, כומר מהזרם הנוצרי – בפטיסטי, הנהיג את מאבקם של המיעוט השחור בארצות – הברית להשגת שיוויון זכויות בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. באותה התקופה, בעוד העולם משתקם מטראומת מלחמת העולם השנייה, החלו להחשף גילויים מזעזעים בנוגע לשואה שביצעו הנאצים כנגד מאות מליונים של בני מיעוטים, ובכללם בני העם היהודי. מדינת ישראל הצעירה עודנה בחיתוליה. לאחר המלחמה, בכירים במנגנוני המדינה הגרמנית הועמדו לדין והוצאו להורג עם הרשעתם בגין ציות לחוקי הרייך. מנהיגים אלו הכשירו את הקרקע באופן המכשיר באופן חוקי את פשעיהם כנגד האנושות, בפשעי מלחמה ובפשעים כנגד השלום. במעשיהם, הם גרמו למלחמה תוך הפרת אמנות בין לאומיות וביצוע מעשי תוקפנות, הפרו כללי מלחמה וכן, ביצעו פשעים כנגד האנושות בכך שביצעו רצח, השמדה, שעבוד, הגליה ופעולות בלתי אנושיות נוספות. פשעיהם היו חוקיים תחת המשטר הנאצי.
באותם השנים, כאשר השחורים נאבקו להשגת זכויות בסיסיות ולשיוויון בין הגזעים בהנהגתו של הכומר, ארצות הברית פעלה למען חיזוקם של משטרים דמוקרטיים ברחבי העולם, תוך התמקדות במדינות באירופה. דר’ מרטין לות’ר קינג ג’וניור מייצג דוגמא מובהקת של שפיטה מוסרית מההיבט הפוסט קונבנציונלי. בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים החלה המחאה כנגד חוקי הגזע בדרום ארצות הברית ואף החלו להפר אותם במחאה. קינג קרא לשחורים להיכנס למועדונים האוסרים על כניסתם, לנסוע באוטובוסים המיועדים ללבנים בלבד למרות האיסור ועוד. במקביל, נערכו מצעדי מחאה לא אלימים המוניים. בנוסף, קינג הדגיש, כי ייתכן והמפרים את החוק ייאסרו, ייפגעו וייכלאו בעקבות הפרות החוק. יחד עם זאת, על מבצעי המחאה להגיב באופן מאופק על מנת לא להסב את מוקד תשומת הלב של הסובבים לתגובת המוחה, אלא בניסיון לשנות את חוקי הגזע. ואכן, בעקבות פועלם של קינג ותומכיו, שונו חוקים גזענים במדינות רבות בארצות הברית, המדיניות של המחוקק השתנתה והמטרה שלשמה יצא קינג למחאה הושגה. לאורך תקופת האקטיביזים של קינג, באה לידי ביטוי מערכת יחסים סימביוטית בין קינג ובין היהודים. קינג אף טרח להשתמש בנאומיו בדוגמאות מהשואה ובארועים נוספים אותם עברו היהודים כמיעוט ובהם קינג מצא הקבלה עם הקהילה השחורה. הכומר דר’ מרטין לותר קינג ג’וניור אף הצהיר מספר הצהרות תמיכה בעם היהודי. במכתבו מבית הכלא העירוני של ברמינגהם, כתב קינג :
“אני בטוח שאילו חייתי בגרמניה בעת ההיא, הייתי עוזר לאחיי היהודים”1 .
בנוסף, לדבריו של מרטין לותר קינג ג’וניור :
“כל מעשיו של אדולף היטלר היו חוקיים בגרמניה… היה לא חוקי לסייע ולנחם יהודי בגרמניה תחת שלטונו של היטלר… אני בטוח שאם הייתי חי בגרמניה של אותה התקופה, הייתי מסייע ומנחם את אחיי היהודים” 2.
לפיכך, נשאלת השאלה מהו הקשר בין יחסו של מרטין לות’ר קינג ג’וניור כלפי היהודים כמיעוט וכלפי מדינת ישראל ובין האידיאלוגיה שלו כמנהיג המאבק הלא אלים של השחורים כמיעוט בארצות הברית?

פתרון המחלוקות בבית המשפט המתבטאות ביחסים בין הדת היהודית למדינת ישראל כמדינה יהודית

מעורבות בית המשפט בקונפליקט על פי מודלים תורת המשחקים :

עקרון הסטטוס קוו בחוק ובמשפט הישראלי

תוכן עניינים

תקציר

1 פרק 1 – סקירת ספרות

2

1 .1 תורת המשחקים

2 1.1.1 שחקנים רציונליים

3 1.1.2 דגם דילמת האסיר

4 1.1.3

משחק המתווך 5

1 .2 יחסי דת ומדינה בישראל

6

1 .3 מדינת ישראל ועקרון הסטטוס קוו

8 1.3.1

עקרון הסטטוס קוו

8 1.3.2

עקרון הסטטוס קוו במדינת ישראל

8 1.3.3

עקרון הסטטוס קוו בחוק ובמשפט הישראלי

1 1

פרק 2 – קונפליקט הסטטוס קוו בישראל ומעורבות בית המשפט על פי לתורת המשחקים

1 9

2.1 דילמת האסיר ועקרון הסטטוס קוו

1 9

2.2 משחק המתווך ועקרון הסטטוס קוו

2 0 סיכום ומסקנות

2 4

מקורות

2 5

תקציר החוק והמשפט הדתי מאופיין בכפייה על ההתנהגות ושילובו במשפט המדיני יוצר כפייה דתית. החברה הישראלית הנה חברה הטרוגנית ומורכבת מדעות, השקפות ואורחות חיים מגוונים. מדינת ישראל נאמנה מבחינת תורת המשפט שברשותה והשקפותיה הפוליטיות למורשת המערבית, אך למעמד הדת במדינה עדיין לא נמצאה נוסחה מושלמת. סוגיית יחסי הדת והמדינה הנה סוגיה טעונה ויוצרת חילוקי דעות רבים ומשפיעה רבות על יחסי הגומלין בין יהודים דתיים וחילוניים.

היחסים בין הדת והמדינה בישראל משפיעים על קושיות כגון שמירת שבת, כשרות מוצרים המיובאים לישראל, גיוסם של בחורי ישיבה לצה”ל וכדומה. איש המשפט ימצא ביטוי ליהודיותה של מדינת ישראל בחוקיה, בהכרזותיה ובמקורות המשפט נוספים. קיימת טענה, לפיה ישנה רמה מסוימת של כפייה דתית במשפט בישראל במסגרת החקיקה החילונית, תוצר של תהליך פוליטי – דמוקרטי שנובע מנורמות שמקורן במסורה דתית – אמונתית. עם קום המדינה, הדרג הפוליטי החליט לנקוט בעקרון הסטטוס קוו במטרה ליישב מחלוקות בסוגיות הנוגעות למעמדה של הדת במסגרת המדינה. מהבחינה המשפטית, ניתן לזהות ביטויים לסטטוס קוו הן במסגרת חוקים ותקנות והן במסגרת נוהגים שהשתרשו ולובש ביטוי של מדיניות. עבודה זו מתמקדת במעורבותו והתערבותו של בית המשפט כשחקן בהחלטות המושפעות בעקבות יישומה של מדיניות הסטטוס קוו על ידי הרשות המחוקקת במטרה ליישב מחלוקות בשאלות הנוגעות ליחסי דת ומדינה ואשר משפיעות באופן ישיר הן על שיקוליו של המחוקק והן על החלטות בתי המשפט.

מטרת עבודה זו הנה לבחון כיצד משפיע בית המשפט, כשחקן שלישי המשמש כמתווך, ליישוב קונפליקטים. במסגרת זו נבחן את פתרון המחלוקות המתבטאות ביחסים בין הדת היהודית למדינת ישראל כמדינה יהודית ולפיכך, נבחן האם מדובר בתוצאה האופטימלית ביותר בהתאם לתורת המשחקים, זאת בעיקר לאור דילמת האסיר ומשחק המתווך. עיקרון הסטטוס קוו מסדיר מגוון נושאים ביחסי הדת והמדינה בישראל ולא אוכל לעמוד על כולם במסגרת זו, אלא אתמקד ואתייחס בעיקר לסוגיית השבת, אשר מהווה סוגיה מרכזית, הן לאור פתיחת בתי עסק רבים בשבת והן לאור אירועי בר אילן ודו”ח ועדת צמרת.

 

מדיניות החוץ של ארצות הברית במזרח התיכון - כיצד השפיעה מלחמת ויטנאם על ניהול מדיניות החוץ כלפי מצרים?

תוכן עניינים
מבוא
פרק 1 – סקירת ספרות
2 1.1 ביטויי מדיניות החוץ של ארצות הברית בהתאם לנשיאיה לאחר מלחמת העולם השנייה
2 1.2 מלחמת וייטנאם 5

1 .2.1 הרקע לפרוץ מלחמת וייטנאם 5

1 .2.2 הטראומה של מלחמת וייטנאם 7
1.3 ארועים המשפיעים על יחסי ישראל ומצרים בין השנים 1967 ל-1975

1 0
1 .3.1 שנת 1967 : מלחמת ששת הימים
1 0
1 .3.2 שנת 1973 : מלחמת ששת הימים
1 4

1 .3.3 שנת 1975 : הסכמי הביניים בין ישראל ומצרים
1 6
1.4 יחסי ארצות הברית וישראל
1 6
פרק 2 – השפעת מלחמת וייטנאם על יישום מדיניות החוץ של ארצות הברית במזרח התיכון, תוך התמקדות במצרים, בין השנים 1967 – 1975

1 8

2 .1 מדיניות החוץ של ארצות הברית כלפי מצרים לפני מלחמת וייטנאם
1 8

2 .2מדיניות החוץ של ארצות הברית כלפי מצרים לאחר מלחמת וייטנאם
2 0 פרק 3 – דיון ומסקנות
2 5
סיכום
2 8
מקורות
2 9
מבוא
עבודה זו תדון בשאלה – כיצד מלחמת ויאטנם השפיעה על ניהולה של מדיניות החוץ של ארצות הברית כלפי מצרים? למעשה, מטרת עבודה זו הנה לבחון את השפעתה של מלחמת ויטנאם על עקביות מדיניות החוץ של ארצות הברית במזרח התיכון, תוך התמקדות במצרים. לפיכך, מדיניות החוץ של ארצות הברית במזרח התיכון תיבחן בין השנים 1967 ל-1975.
בכדי לענות על השאלה, תתבצע סקירת ספרות רלוונטית, המציגה שינויים במדיניות החוץ של ארצות הברית, לסקור את התפתחותה ותוצאותיה של מלחמת וייטנאם, להציג ארועים משמעותיים שהתרחשו במזרח התיכון, בעיקר בין ישראל ומצרים, בין השנים 1967 ו-1975 וכן, לבחון את יחסי ישראל וארצות הברית ואת יישומה של מדיניות החוץ האמריקאית כלפי ישראל. סקירה זו תתבצע במהלך הפרק הראשון.
במסגרת הפרק השני, תבחן מדיניות החוץ כלפי מצרים לפני מלחמת ויטנאם ואחריה. בפרק זה, תבחן השפעתה של מלחמת וייטנאם על מדיניות החוץ של ארצות הברית כלפי מצרים לפני מלחמת ויטנאם ואחריה. מהספרות עולה, כי למונח אינטרס לאומי של ארצות הברית ישנו השפעה ייחודית על סדרי העדיפויות במסגרת מדיניות החוץ של האמריקנים כפי שבא לידי ביטוי במזרח התיכון, ובפרט ביחסי ארצות הברית ומצרים.
אמנם למלחמת וייטנאם הייתה השפעה מסויימת על מדיניותה של ארצות הברית כלפי מצרים. עם זאת, מדובר בהשפעה עקיפה באמצעות ישראל, כפי שבא לידי ביטוי בפעולות שארצות הברית בחרה לנקוט במהלך מלחמת יום הכיפורים. ארצות הברית בחרה לספק לישראל ציוד צבאי חיוני בלבד רק לאחר שהתברר, כי ברית המועצות מספקת סיוע דומה למצרים וסוריה. ארצות הברית סרבה לספק לישראל סיוע נוסף בטענה שהיא לא מעוניינת שוב במלחמת וייטנאם. לפיכך, אלמלא המלחמה הקרה, יתכן וישראל לא הייתה מקבלת כלל סיוע אמריקאי

₪300.00 – קנה עכשיו

זו 

כשמשרד הפנים מסרב לתת את זכות השיבה לכומר שנולד יהודי

או: הכומר הקתולי שגילה שהוא בעצם יהודי ניצול שואה.

בלילה חורפי קר של 1943, בעיירה קטנה בפולין. דפקה בתיה ווקסלר על חלונם של משפחת וושקינל הנוצרית . היא הגישה לאמיליה וושקינל צרור קטן ועטוף בשמיכה. היה זה תינוק שזה עתה נולד. בתיה כבר ידעה שמחכה לה ולמשפחתה גורל אכזר והתחננה בפני אמיליה חשוכת הילדים שתאמץ את בנה התינוק ותציל אותו. אמיליה היססה בתחילה, אך בתיה הפצירה בה עד שנכנעה ואז נעלמה אל תוך החשיכה ולא נראתה יותר לעולם.
הזוג וושקינל גידל את העולל היהודי כבנם לכל דבר ומעולם לא סיפרו לו שהוא יהודי ומאומץ. הם קראו לו רומולד- רומק בקיצור. רומק תמיד חש שהוא שונה משאר הילדים, הוא גם נראה שונה מהם פיזית, היו לו פחדים משונים וכשהיה צעיר וביקר בכנסייה, היה לו רצון מוזר להפוך לכומר קתולי ולקבל את ההגנה של הכנסייה. רומק לא ידע דבר על שואת היהודים כי לא לימדו את זה בבית הספר ואף אחד לא דיבר על זה.
פעם שני גברים ראו את רומק ברחוב וקיללו אותו "יהודי ממזר". הוא התחיל לחשוד שמשהו לא בסדר.
כשהצטרף לכנסייה ורצה להיות כומר, ההורים שלו לקחו את זה קשה. אבא שלו נפטר זמן לא רב אחר כך ורומק חש אשמה רבה.
ב1966 סיים את לימודי הכמורה שלו בסמינר. והשלים לימודי דוקטורט בפילוסופיה בפריז. רק ב1968!!!! נחשף לראשונה לשואת העם היהודי במהלך לימודיו. הוא קרא על תלאות היהודים בשואה, בכה רבות והחשד שלו לגבי כך שהוא עשוי להיות ילד יהודי שאומץ.
רק ב1978 הצליח רומק להכניע את אמו והיא סיפרה לו את האמת.
לאחר מחקר מקיף הוא גילה שהוא היה בנם של בתיה ויענקלה ווקסלר. הוא גילה שכל משפחתו נספתה בשואה. בתחילת שנות ה90 הוא ביקר בישראל ושינה את שמו מרומק וושקינל ליעקב ווקסלר. הוא גם מצא את אחיו ואחותו של אביו ששרדו את השואה וגרו בישראל ונפגש עימם אך לקח לו זמן לעזוב את פולין ואת הכמורה והוא הגיע לישראל רק ב2009. הוא המשיך להיות כומר והעניין גרר תגובות קשות. גם משרד הפנים הישראלי סירב להעניק לו אזרחות בגלל היותו כומר. לאחר מאבק ווקסלר הצליח לקבל מעמד של תושב קבע במדינת ישראל, כיום הוא מתגורר בירושלים ועובד בארכיון יד ושם.

היום, לפני מספר שעות, גרמניה הכירה בטבח העם הארמני כרצח עם

101 שנה אחרי - לפני מספר שעות גרמניה הכירה בטבח העם הארמני כרצח עם.
רצח העם הארמני הנו "אסון מכונן" בהיסטוריה היהודית.
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה חששו האימפריה העות'מנית והרייך הגרמני מפני האיום הלאומי שיפרק את "האיש החולה של אירופה". זאת ידעו הבריטים, אויבי המעצמות הללו במזרח התיכון, ולכן שחררו את השד הלאומי מן הבקבוק גם באזור זה. הם תמכו בלאומיות הערבית ובלאומיות היהודית ובלבד שתתמוטט האימפריה העות'מנית. זו האחרונה חשה היטב את הסכנה ובמקרה אחד הראתה עד כמה יכול מאבקה נגד לאום להיות אכזר: בעם הארמני נעשה רצח עם. אילולא התערבה גרמניה, בעלת בריתה הבכירה של האימפריה העות'מנית, היה גורלם של יהודי ארץ ישראל דומה לגורל הארמנים. זו אירוניה היסטורית, שסכנת ג'נוסייד ריחפה מעל יהודים כבר במלחמת העולם הראשונה, ומי שמנעה זאת הייתה ממשלת הרייך הגרמני, או לפחות נציגותה הדיפלומטית בקושטא. אבל גם אם לא כוון התקדים הזה ליהודים, היטלר למד את הלקח - נגד מי שמסכן את האומה אפשר להילחם מלחמת השמד. הוא גם הוסיף והזכיר לשומעיו במלחמת העולם השנייה, שאת שואת הארמנים אין איש זוכר, ואידך זיל גמור. כאן יש משמעות מיוחדת להבנת רצח העם הארמני כ"אסון מכונן" בהיסטוריה היהודית.
רצח העם הארמני היה הזוועה הנוראה ביותר במלחמה הגדולה והוא נחשב לאחד הנושאים השנויים במחלוקת בתולדותיה. במאה השנים האחרונות מכחישים שלטונות טורקיה את דבר קיומו. עבור הניצולים וצאצאיהם הפך רצח העם לאחד המרכיבים המרכזיים של זהותם, והפצעים הנפשיים עברו מדור לדור.
מדינת ישראל לא מכירה ברצח העם הארמני. בראש המתנגדים להכרה ברצח העם עומד משרד החוץ, המבקש להימנע ממשבר דיפלומטי עם טורקיה ואזרבייג'ן. בשנת 1989 רשות השידור תכננה להקרין סרט תיעודי בנושא בשם "המסע לאררט", בערוץ הראשון, אך עקב התערבות משרד החוץ בוטל השידור. ביטול השידור עורר דיון ציבורי בו אמר בנימין נתניהו, סגן שר החוץ דאז את המשפט הבא:
"יש דברים שהם מעבר לפוליטיקה, ויש דברים שהם מעבר לדיפלומטיה. שואות של עמים הם מקרה מובהק של קטגוריה כזאת".
1939 - קצת לפני הפלישה לפולין. היטלר: "לא אכפת לי מה תחשוב עלי הציביליזציה במערב אירופה. אחרי הכל: מי מדבר היום על השמדת הארמנים?'" הצלקות ניכרות בארמניה עד היום. כחלק חשוב ממנגנון מההשמדה, נרצחו אנשי ציבור, מנהיגים , אינטלקטואלים ואמנים.
אחרי הכל ישראל מעולם לא הכירה רשמית ברצח העם הארמני, הנושא אינו מופיע בתוכניות הלימודים . מדיניותו של משרד החוץ הייתה מאז ומתמיד "לא להרגיז" את התורכים. ביום השואה הבינלאומי נשיא המדינה ראובן ריבלין נאום באום אך נמנע מלהגיד את המילים רצח עם, אלא אמר 'רצח של בני העם הארמני', בשביל שבתרגום לאנגלית לא תופיע המילה ג'נוסייד. כל ניסיון שנעשה במהלך השנים האחרונות להכיר ברצח העם הארמני נכשל ממניעים פוליטיים ומשיקולים זרים, בעיקר בשל התעקשותו של משרד החוץ הישראלי וחששו מהתגובה של התורכים. וכהמשך ישיר לכך, בשנת 2001, כשהיה שר החוץ, אמר שמעון פרס לעיתון "טרקיש דיילי ניוז", כי "הארמנים עברו טרגדיה, אבל לא ג'נוסייד". ובכך הוא הכחיש את רצח העם הארמני ובייש את מדינת ישראל והעם היהודי.
נעמי נלבנדיאן, בת לעדה הארמנית בישראל, הדליקה משואה ביום העצמאות 2003 בזכות פעילותה כאחות במחלקת שיקום בבית החולים "הדסה". נלבנדיאן רצתה להזכיר את רצח העם הארמני בטקס, אולם הופעל עליה לחץ להצניע זאת.
באוקטובר 2007 התפרסם כי טורקיה תבעה מישראל להפעיל לחץ על הקונגרס של ארצות הברית לבל יכיר ברצח העם הארמני ואיימה כי יחסי טורקיה-ישראל יפגעו, אם תהיה הכרה של ארצות הברית בעניין. נכון להיום, הכריזו 30 מדינות באופן רשמי על הכרתן באירועי תקופה זו כרצח עם, וכמותן מאמצים דעה זו רוב החוקרים וההיסטוריונים. גם האיחוד האירופי והאפיפיור הכריזו על הכרתם ברצח העם הארמני בשנת 2015.
יהודי אציל נפש, הסופר היהודי פרנץ ורפל ,כתב את הספר האלמותי "ארבעים יום של מוסא דאג " שהנציח את השואה הארמנית והביאה לכל העולם. עכשיו יש לנו ממשלות של נמושות שעבור 300 מיליון דולר או כדומה,בסחר, אנו מוכרים את מצפוננו לתורכים הנתעבים. אלה שגנבו לנו את כתובת השילוח וירדו לחיי היהודים בארץ ורצחו את שרה אהרונסון. לחרבן על הממשלה !!!ממשלה עם בית יהודוני.
בתמונה: ילדים ארמנים מתחננים לחתיכת לחם מפקיד טורקי

עלייתו ונפילתו של האיסלאם באחרית הימים

משט מזערי לעזה המוסלמית מקומם את כל העולם נגד ישראל. כוחו של האיסלאם גובר בעולם. הם מתרבים באירופה במספרים עצומים, נשיא בשם חוסיין הועלה לשלטון בארצות הברית ופיגועים מתפשטים בעולם המערבי תחילה התרחשו מעשי טבח על ידי טרוריסטים מוסלמים בארצות הברית ובהמשך, פיגועי טרור רצחניים התפשטו גם ברחבי אירופה. בישראל, ממשיכים מוסלמים לטבוח ביהודים כאשר מעצמות המערב מעבירות על ישראל ביקורת באמצעות נציגיה באו"ם ובתקשורת העולמית תוך שלילת זכותה להגן על עצמה ועל אזרחיה.

מה הלאה? מהי משמעותן של ההתפתחויות הללו לעם ישראל? הרב זמיר כהן בהרצאתו המרתקת מצטט את דברי התנ"ך והמקובלים, מדריך ומכוון, ומפזר את הערפל מההווה ומהעתיד תוך דיון בנבואות שונות כגון קיומה של מלחמת גוג ומגוג.