נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה ביותר, שעלולה לגרום לנזק נרחב מעבר לרכוש, כמו נזק לרכב עד לרמה של אובדן מוחלט, פגיעה בגדר הבטחון, כניסה בכיכר ועוד. נהיגה בשכרות היא עבורה חמורה שעלולה להוביל בקלות לאובדן ש עולם ומלואו, להרג של בני אדם חפים מפשע שבמקרה ניקרו בדרכו של הנהג, לפגיעה גופנית ונפשית של הנהג, של הנוסעים ברכב ושל אנשים הנמצאים ברכבים אחרים בכביש ואף הולכי רגל.
המקרה בו
נדרסה לי זיתוני רודף אותי. הנהג השיכור ושותפו לפשע נהגו שיכורים ופגעו בגופה השברירי של זיתוני ברכב מסוג ג'יפ במשקל 2 טון של פלדה. העבריינים רצחו את לי בכוונה תחילה. לי זיתוני חצתה את הרחוב במעבר חציה בשיא התמימות והזהירות ב-6 בבוקר. אבל הם נהגו שיכורים. מודעים לכך שמצבם אינו מאפשר להם לנהוג.
הרוצחים הנם שני אנשים מבוגרים שיודעים להבחין בין טוב לרע ומודעים לסכנות שבנהיגה בשכרות ולכך שמדובר בעבירה על החוק. עם זאת, אחרי לילה עמוס במועדוני חשפנות
ורווי אלכוהול, הם בחרו להיכנס לג'יפ היוקרתי לנהוג הביתה. מדובר בהורים לילדים אשר התיישבו ברכב, מאחורי ההגה, מודעים לכך שמצבם אינו מאפשר להם ללכת ישר, בטח שלא לנהוג. בכל זאת, הם השתמשו בג'יפ ככלי נשק באופן מודע ובמקום לקחת אחריות
וליסוע במונית הביתה, הם החליטו לשבת מאחורי ההגה, לדרוס את זיתוני ולברוח מהארץ באותו הרגע, לאחר שנטשו את הרכב ואספו את התינוקת של הנהג הרוצח שדרס את הצעירה. הם ברחו לצרפת, מדינה עמה אין הסכם הסגרה עם ישראל.
לצערי, זהו אינו המקרה היחיד. בהיותה ילדה,
שחר גרינשפן נדרסה גם היא על ידי נהג שיכור שביקש רחמים מבית המשפט.
שחר נותרה מוגבלת ביותר מבחינה פיזית וללא יכולת לתקשר עם הסביבה. הנהג השיכור הפעם הותיר אותה בחיים ולא רצח אותה, אך איכות החיים שלה התדרדרה באופן דרמטי. כל יום הוא מאבק בפני עצמו.
מאחר ומדבר בעבירה נפוצה שעלולה לגרום לנזק גופני רב ואף לגבות מחיר בנפש, על המשטרה להציב את האכיפה כנגד
נהיגה בשכרות בסדר עדיפות גבוה ולהקצות כח אדם באזורי בילוי כדי למנוע משיכורים מלכתחילה להתיישב מאחורי ההגה תחת השפעת אלכוהול.
עם זאת, לצערי, חומרת העבירה אינה בא לידי ביטוי בפועל. האכיפה אינה תואמת את מדיניות המשטרה, הגורסת למתן עדיפות לעבירות מסכנות חיים.
סדר העדיפויות של המשטרה שגוי מלכתחילה, מאחר והמשטרה מתמקדת בהעשרתה של קופת המדינה באמצעות דוחות וקנסות. נהיגה בשכרות מתחילה בעונש מינימלי של 30 יום שלילה והשבתת הרכב. שלילת רשיון אינה מכניסה כסף לקופת המדינה אלא אף מצמצת אותה, מאחר וקונים פחות דלק, דבר המצמצם את ההכנסה מסעיף מס הבלו שמרכיב 50% מאותו זהב נוזלי.
שימוש בסלולרי במהלך נהיגה מכניס למדינה אוטומטית 1,000 שקל קנס באמצעות דוח של שוטר לכן, המשטרה אוכפת את החוק ופועלת למניעת הסכנה באמצעות ניידות סמויות שוטרים רכובים על אופנוע שנוסעים גם בפקקים בין רכבים ומתמקדים באכיפת עבירה זו לבד. אמנם שימוש בסלולרי במהלך נהיגה מסכן חיים, אבל היא אינה העבירה היחידה המסכנת חיים. מה עם אכיפה של אי חגירת חגורות בטיחות? או הצבת ניידות סמויות ליד גני ילדים כדי לוודא שההורים ונהגי ההסעות מושיבים את הילדים במושבי בטיחות?
עם זאת, התביעה של המשטרה מתקשה להסביר מדוע עבריין תנועה סדרתי עם היסטוריה של עשרות עבירות, חלקן חמורות יותר וחלקן חמורות פחות, חוזר לשבת מאחורי ההגה שוב שוב. הרי המסר כתוב על הקיר - עבריין תנועה סדרתי שעובר שוב ושוב עבירות תנועה מסוכנות ובכך, מסכן חיי אדם, לא צריך לנהוג. לכן, יש להחמיר את הענישה בהתחשב בהיסטוריה שלו כעבריין תנועה.
מדיניות אכיפה ראויה זו באה לידי ביטוי במקרה של הדוגמנית לשעבר
עמית מכטינגר. ב-21 השנים האחרונות, עמית צברה לא פחות מ-18 עבירות תנועה, כולל מהירות מופרזת, אי ציות לתמרורים וכן, 2 הרשעות קודמות של נהיגה בשכרות. במהלך אחת מהפעמים בהם שוטר ניסה לעצור אותה בגין נהיגה בשכרות, היא אף ניסתה להתחמק מהמחסום בלשון עדינה. בבית המשפט היא אף הלינה על חייה המסריחים וטענה שרודפים אותה כי היא "אשת ציבור", אבל היא באמת חד הורית שצריכה לגדל 3 ילדים קטנים לבד. אז האמא החד הורית הזו צריכה להימנע מלעשות עבירות תנועה - הכסף שאמור ללכת לרווחתם של ילדיה מממן קנסות ועורכי דין במשפטים מיותרים וכעת רשיונה יישלל. איזה אמאחד הורית חוגגת כל הלילה ואז נוהגת הביתה שיכורה? איזה אמא לא חושבת על ההשלכות של מעשיה? מי יגדל את הילדים אם היא תעבור תאונה שתגרום לה לנכות או למוות?
כעת, הפרקליטות דורשת עונש מאסר של בין 8 ל-18 חודשים לדוגמנית העבריינית, שמצפצפת על החוק ועושה כפכוף של עבירות המסכנות חיי אדם. בנוסף למאסר, הפרקליטות מעלה בדיון הטיעונים לעונש דרישה לשלול את רשיונה ל-4 עד 8 שנים בצרוף לקנס כספי. חשוב להזכיר שהיא לא נהגת משאית והיא לא מבלה 8-12 שעות מאחורי ההגה. ובכל זאת היא צברה כמות הרשעות עצומה בגין עבירות חמורות וקשות מנשוא. לדעתי, דרישה זו צריכה לבוא עוד בעבירה החמורה הראשונה. אז למה לחכות לעבירה העשירית או ה-18? האם צריך להגיע למצב בו חיי אדם נגזלים לפני שמעבירים ביקורת ואו מטילים עונש חמור על העבריין?
בניגוד לדוגמנית העל לשעבר, אשר לא עושה כותרות בגין הצלחות בקריירה מזה עשרות שנים, לאחיו של מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, הצלחות בהתמודדותו עם מערכת אכיפת החוק בתחום התנועה. בתמונה לעיל ניתן לראות את
עבירת התנועה ה-50 , לא פחות, בה הורשע רם דנינו, האח חשוד - נהיגה בשכרות. רשיונו אכן נשלל אוטומטית ל-30 יום אבל זה אוטומטי. לפעולת השלילה הראשונית במקרה של נהיגה בשכרות אין ליד שוטר ואו פרקליט שיקול דעת. עם זאת, מספר שעות מאוחר יותר, הפרקליט המשטרתי פתח בהליך מזרז וחתם עם דנינו אח הסדר טיעון מקל ביותר במטרה להעלים את הפרשה - שלילת רשיון למשך 6 חודשים, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות בסך 10,000 שקלים. אתם הבנתם את זה?
מהר מאוד וללא מאבק, המשטרה הודתה בכך שהליך מתן הדוח לא היה תקין ולכן, הפרקליט המשטרתי טען שהקלו עמו. אז נמצאו ליקויים, לכאורה, בדוח. בהתאם לשיטת המשפט בישראל, גם אם נמצאו ליקויים, כל עוד הדבר אינו משנה את העובדה שרמת האלכוהול בדמו של דנינו הייתה מעל למותר בזמן שנהג, אין לכך השלכות על העבריין. הרי זה לא שנתנו לו מכות חלילה. יותר מכך, לא פורטו הליקויים לכאורה שנמצאו בדוח ולכן, נוצר הרושם שהטענה מצוצה מהאצבע. והשופט קיבל את טענת הפרקליט למרות שלא צויין מהו הפגם שנפל בהליך קבלת הדו"ח וכן, למרות שהובא ידיעתו היסטוריית ההרשעות בתחום התנועה של דנינו, הכוללת לא פחות מ-49 הרשעות קודמות.
ממשטרת ישראל
נמסר בתגובה: "אנו דוחים בתוקף, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, את הניסיון לייחס למפכ"ל המשטרה מעורבות כלשהי באירוע נשוא פנייתך. מבדיקה שנערכה באגף התנועה נמצא כי האירוע המתואר בפנייתך טופל בנסיבות העניין על פי הנוהל והמצוין בחוק. יש לציין כי במסגרת סמכויות התובע המוסמך ניתן שיקול דעת להגיע להסדר מול הסנגור בהתאם לטיב הראיות בתיק, כפי שנעשה בתיקים אחרים, וכך גם נעשה בתיק דנן. בשום שלב לא זכה הנהג ליחס מועדף כלשהו. לנהג בוצע שימוע על ידי קצין משטרה ורישיונו נפסל ל-30 יום ורכבו הושבת לתקופה זהה. מפכ"ל המשטרה לא עודכן בשום שלב בהליך מתחילתו ועד סופו, ובוודאי שלא היה מעורב בשום דרך. ככל שדברים מגמתיים ולא מבוססים יפורסמו אנו נמצה את הכלים החוקיים העומדים לרשותנו לרבות הגשת תביעה".
אז כולם שווים בפני החוק, אבל יש אנשים ששווים יותר. אם בארזים נפלה שלהבת, אולי עדיף כבר להעסיק אזובי קיר. הם עולים פחות כסף למשלם המסים והתוצאה היא אותה התוצאה.
בלילה שבין חמישי לשישי נתקעתי עם הרכב 200 מטר מהמחסום המשטרתי על כביש החוף. המחסום התנהל כמו מבצע צבאי מקצועי - השוטרים דיווחו ב-WAZE שהפקק נגרם כתוצאה מתאונה [כחובשת שאלתי את המוקד אם מד"א במקום והאם הפצועים מטופלים. התחלתי לחשוד כשהם השיבו לי שהתאונה פונתה - בהתחשב בכך שעברתי שם 10 דקות לפני כן והכל היה בסדר, מישהו כאן מטעה אותי]. שוטרים מסתובבים עם M16 ארוך ושכפצים לאורך 500 מטר לכל כיוון על כביש החוף - צפונה ודרומה. 
כמה דקות אחר כך, ג'יפון אזרחי של יחידת הג'יפים ובו שוטרים מתנדבים, לא עלינו, מתפרץ מהנתיב הימני קיצוני לנתיב השמאלי קיצוני כמו בסרטים, רק בפקק של 0 קמ"ש כי אין לאן לברוח, אלא בשביל הדרמטיות, חותך מלפנים רכב בו ישבו 4 צעירים בני 20+ שנסע בנתיב השמאלי קיצוני וחוסם אותו [דרמטיות כבר אמרנו? הרי מישהו רואה כאן יותר מדי סרטים]. השוטרים שולפים את הנהג מהרכב בלי לחשוב פעמיים, קוראים לו חוצפן בלי שהוציא מילה וכל הדרמה מסביב. הנהג מנסה לשמור על איפוק ומציין את העובדה שאין קשר בין העבר הפלילי שלו לכך שהוא נהג כחוק ואין להם סיבה לעכב אותו או לעצור אותו או להטריד אותו או למנוע ממנו מלהמשיך בדרכו. השוטרים המשיכו בניסיון להתגרות בו לעיני חבריו שנשארו יושבים ברכב. לבסוף הוא שוחרר תוך אזהרה 'להבא אל תתחצף'. אין אלכוהול עליו או ברכב.
