עבודת סמינריון בנושא :
סכנה עצמית וסיכון לזולת – בחינת חובת ההצלה בשיטת המשפט בישראל כולל בחינת חוק לא תעמוד על דם רעך והשוואה לחוק השומרוני הטוב בארצות הברית
תוכן עניינים
תקציר
1
פרק 1 – סכנה עצמית וסיכון לזולת : הצורך בהסדרת חובת ההצלה באמצעות חקיקה
3
1.1 הגדרתם של הדין הפלילי והעבירה הפלילית בשיטת המשפט
3
1.1.1 תפקידו של הדין הפלילי בהענשת עבריינים
3
1.1.2 העבירה הפלילית
4
1.2 מעשה ומחדל בשיטת המשפט בישראל
4
1.2.1 ההבדל בין מעשה ומחדל
5
1.2.2 מחדל ישיר ומחדל עקיף
5
1.3 הצורך בהסדרת חובת ההצלה בשיטת המשפט בישראל
6
פרק 2 – משפט משווה פסק דין זר: מקורות חובת ההצלה בהלכה היהודית ובשיטת המשפט האמריקאית
8
2.1 חובת ההצלה במקורות היהודים
8
2.2 חובת ההצלה בשיטת המשפט בארצות הברית
10
פרק 3 – התפתחות חובת ההצלה בחוק בישראל : לא תעמוד על דם רעך וחוקים קרובים
14
פרק 4 – התייחסות לחקיקה בנוגע לחובת ההצלה במסגרת פסקי דין
17
4.1 פסקי דין עד לשנת 1998
21
4.2 פסקי דין הנוגעים לחובת ההצלה החל משנת 1998
21
פרק 5 – התנגשות החוק מול חוקים נוספים בשיטת המשפט בישראל
25
5.1 סיכון עצמי להצלת הזולת ומקומם של דיני החרום בסדר הדין והגנות לאי עשיית חובת הצלה
25
5.2 פסקי דין העוסקים בסייגים כהגנה לשם ביצוע או אי ביצוע חובת ההצלה
27
מקורות
29
תקציר
עבודה זו עוסקת בסוגייה מהותית מבחינה מוסרית ומשפטית – חובת ההצלה והשלכותיה על האדם הנמצא בסיכון ודאי או בספק סכנה וכן, בהשלכות על האדם הנחשף לכך שזולתו מצוי בסכנה. במסגרת זו, אתמקד בחובת ההצלה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשיטת המשפט בישראל, ובפרט בחוק לא תעמוד על דם רעך1 . במסגרת זו, עולה השאלה, האם הערכה, כי הושטת העזרה, כפי שנדרש בחוק לא תעמוד על דם רעך אפשרית ללא סיכון עצמי או סיכון הזולת באופן אובייקטיבי או שיחול מבחן סובייקטיבי, מבעד לעיני מושיט העזרה הפוטנציאלי.
ראשית, במהלך הפרק הראשון בעבודה, אבחן את הצורך ביישומה של חובת ההצלה באמצעות חקיקה בשיטת המשפט בישראל. הצורך בחובת ההצלה בשיטת המשפט נועדה לספק מענה לקושי הקיים בהרשעת העושה בעבירה מסויימת על ביצוע בדרך של במקרים בהם בעת המעשה, לא התקיים היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה או שהמעשה נעשה באין שליטה.
בהמשך, מטרת הפרק השני הנה לסקור שני מקרים של משפט משווה, כאשר תתבצע בחינת חובת ההצלה בשתי שיטות משפט – ביטוי חובת ההצלה וביטוי הסכנה העצמית לעומת הסיכון לזולת הן בשיטת המשפט המצויה בהלכה היהודית והן כפי שהסוגיה באה לידי ביטוי בשיטת המשפט בארצות הברית. מבחינתי את הסוגיה כפי שהיא מתבטאת בהלכה היהודית, יש להציל את האדם שחייו נתונים בסכנה, גם במידה והדבר כרוך בסיכון חייו של אדם אחר, מאחר וערך החיים ביהדות מחייב זאת. יחד עם זאת, יש להתחשב במידת הסיכון לחייו של המציל. בנוסף לכך, מסקירתי את חובת ההצלה בשיטת המשפט בארצות הברית עולה, כי איש כוחות הבטחון או הרפואה אשר פעל למען הצלת חייו של אחר גם בלי שנדרש לכך, הנו פטור מאחריות להשלכות ניסיונותיו להצלה באמצעות חוק השומרוני הטוב. אך חובת ההצלה אינה קיימת בשיטת המשפט האמריקנית.
במסגרת הפרק השלישי בעבודה, אבחן את החוק הישראלי לא תעמוד על דם רעך כחובת הצלה כללית וחוקים קרובים העוסקים ביישומה של חובת ההצלה בשיטת המשפט הישראלית. מבחינתי את החוק עולה, כי בעת ההרשעה בהפרת חובת ההצלה, הדבר כרוך בהטלת קנס על הצופה מהצד. יתרה מכך, החוק אינו מגן על המציל מפני נזקים הנגרמים במהלך פעולת ההצלה ואף אינו עוסק בקשר בין רמת ודאות הסכנה בה מצוי הזולת ובין רמת הסיכון אותו המציל לוקח על עצמו במסגרת פעולת ההצלה.
הפרק הרביעי בעבודה זו יעסוק בסקירת חובת ההצלה במסגרת פרשות לפני יישומו של חוק לא תעמוד על דם רעך בשנת 1998 ולאחר חקיקת החוק. מסקירת פרשות שונות עולה, כי חובת ההצלה הוכרה בשיטת המשפט הישראלי עוד לפני חקיקת החוק בשנת 1998. בנוסף, מבחינת פרשות בהן הוגשו כתבי אישום בגין חוק לא תעמוד על דם רעך נראה, כי הוא מאבד מיעילותו, הן מאחר ומדובר בקנס בלבד והן מאחר ובמסגרת כתב האישום, הוגשו טענות בסעיפים עם רמת ענישה חמורה יותר ולמעשה, תעמוד לנגד הנאשם טענת זוטי דברים במידה ויורשע גם בגין חוק זה.
לבסוף, מטרת הפרק החמישי הנה לבחון התנגשויות בין חוק לא תעמוד על דם רעך לחוקים אחרים בשיטת המשפט בישראל. ממצאי סקירתי ספרק זה עולה, כי מבחינתי זו עולה, כי החובה להצלת חיים במחיר סיכון חייו של הפוע להציל, סותרת את זכותו להגנה עצמית בהתאם לחוק יסוד : כבוד האדם וחרותוו2. אמנם חובת ההצלה לא קיימת בשיטת המשפט הישראלית, אך ישנו ביטוי לחובה זו בפסקי דין במסגרת פרשות העוסקות בהעמדת חיי אדם בסיכון.
