מענה לשאלון לצורך מחקר בקורס פסיכולוגיה ניסויית ושיטות מחקר

,

שלום! לצורך מחקר בקורס פסיכולוגיה ניסויית ושיטות מחקר, אנחנו מחפשות משתתפים ומשתתפות בגילאי 20-35 למענה על שאלון קצר של כ-5 דקות

נשמח לעזרה במענה ובהפצה!

וכמובן, מוזמנים.ות להשאיר בתגובות או לשלוח לי את השאלונים שלכם.ן, אענה חזרה בכיף!

קישור לשאלון:

תודה רבה!

אוהבים סודוקו? בואו להשתתף במחקר שלנו!

אוהבים סודוקו? בואו להשתתף במחקר שלנו!

היי לכולם!

אנחנו דני, ענבר ורתם. במסגרת לימודינו בקורס פסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטת תל אביב אנחנו עורכים ניסוי מגניב העוסק בהערכת תחושת מסוגלות

ההשתתפות במחקר מיועדת לעומדים/ות בכל התנאים הבאים:

* בני/ות 18-40

* עברית כשפת אם

משך ההשתתפות הוא כ-10 דקות.

נשמח מאוד לשיתוף הפעולה שלכם/ן

לינק לשאלון:

משתתפ/ת יקר/ה, אנחנו רתם, דני וענבר, תלמידי שנה ב בתואר ראשון במדעי המוח. המחקר שלפניך נערך במסגרת לימודינו, בקורס פסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטת תל אביב.

במחקר תתבקש/י למלא שאלון בנוגע לרמת השליטה שלך בעברית ואנגלית, לענות על מספר שאלות נוספות ובסיום לבצע משימה.
משך הזמן המשוער של ההשתתפות: כ-10 דקות
ההשתתפות במחקר היא התנדבותית וללא כל תמורה, ניתן להפסיק את ההשתתפות בכל רגע שתבחר/י וללא כל השלכות. תשובותיך נשמרות באופן אנונימי לחלוטין. ההשתתפות במחקר מיועדת לבני 18-40 בלבד.

לשאלות נוספות:
inbarregev@mail.tau.ac.il
rotemefrati@mail.tau.ac.il
dannyleon@mail.tau.ac.il

אני מצהיר/ה בזה כי את הסכמתי נתתי מרצוני החופשי וכי הבנתי את כל האמור לעיל:

אני מסכימ/ה

אני לא מסכימ/ה

 

הצעת מחקר בנושא - הקשר בין זיכרון שקרי לרמת ביטחון עצמי

 

מילות מפתח	ביטחון עצמי, הצעת מחקר, זיכרון, זיכרון שקרי, זכרון, זכרון שיקרי
שנת הגשה	2013
מספר מילים	1252
מספר מקורות	6

תקציר העבודה

                                                          פסיכולוגיה ניסויית הצעת מחקר נושא המחקר קשר בין זיכרון שקרי לרמת ביטחון עצמי 

מבוא
זכירה מוגדרת כתהליך של הצפנה ואיחסון מידע באופן המאפשר בהמשך שליפה ופענוח מהירים. הליך הזכירה מורכב מארבעה שלבים – כאשר מידע נקלט הוא מוצפן, מאוחסן ובעת הצורך, הוא נשלף ומפוענח. בהליך ההצפנה, הגירוי מתורגם לשפה בה הוא מיוצג בזיכרון. במסגרת הליך האחסון, הגירוי נשמר במקום המתאים בהתאם לכללי הארגון המוסכמים. באמצעות השליפה, פריטי מידע מבוקשים עולים ממאגר הזיכרון ובאמצעות הליך פענוח, המידע מתורגם משפת הייצוג בזיכרון לשפת התגובה (בר אל ונוימאיר, 1995). על פי הספרות המקצועית, הזיכרון עלול להיות רגיש ונתון להשפעה, כגון חשיפה למידע לאחר האירוע. ייתכן, ואף ידווח על מידע אליו המדווחים לא נחשפו בפועל (Porter, Bellhouse, McDougall, Brinke, 2010). ממחקרים המוצגים בספרות המקצועית שעוסקת בעדות ראייה, למשל, כפי שנסקר על ידי גברט, ממון ורייט (Gabbert, Memon & Wright, 2007) עולה, כי חשיפה למידע לאחר האירוע עלול להשפיע על יכולתו של עד ראייה לדווח על פרטים להם נחשף באירוע המקורי.
מחקרם של פטר, בלהאוס, מקדוגל וברינק (Porter, Bellhouse, McDougall, Brinke, 2010) בוחן את השפעת התוכן הרגשי של סצנה ויזואלית על הדיוק בזכרון עליו מדווחים נבדקים והיחסיות של מידע מוטעה בתוכן הזכרון המדווח לאחר שבוע או חודש מזמן החשיפה. ממחקרם עולה, כי נבדקים שנחשפו לתמונות הכוללות תוכן …

הצעת מחקר בנושא השפעת ארגון מלים על יכולת ההזיכרות (Recall) של היחיד

 

מילות מפתח	Recall, ארגון מלים, היזכרות, הצעת מחקר, זיכרון, יכולת הזיכרות, פסיכולוגיה ניסויית
שנת הגשה	2013
מספר מילים	1037
מספר מקורות	5

תקציר העבודה

הצעת מחקר במסגרת קורס פסיכולוגיה ניסויית בנושא : השפעת ארגון מלים על יכולת ההזיכרות (Recall) של היחיד.
מבוא
זכירה מוגדרת כתהליך של הצפנה ואיחסון מידע באופן המאפשר בהמשך שליפה ופענוח מהירים. הליך הזכירה מורכב מארבעה שלבים – כאשר מידע נקלט הוא מוצפן, מאוחסן ובעת הצורך, הוא נשלף ומפוענח. בהליך ההצפנה, הגירוי מתורגם לשפה בה הוא מיוצג בזיכרון. במסגרת הליך האחסון, הגירוי נשמר במקום המתאים בהתאם לכללי הארגון המוסכמים. באמצעות השליפה, פריטי מידע מבוקשים עולים ממאגר הזיכרון ובאמצעות הליך פענוח, המידע מתורגם משפת הייצוג בזיכרון לשפת התגובה (בר אל ונוימאיר, 1995). על פי הספרות המקצועית, הזיכרון עלול להיות רגיש ונתון להשפעה, כגון חשיפה למידע לאחר האירוע. ייתכן, ואף ידווח על מידע אליו המדווחים לא נחשפו בפועל (Porter, Bellhouse, McDougall, Brinke, 2010). ממחקרים המוצגים בספרות המקצועית שעוסקת בעדות ראייה, למשל, כפי שנסקר על ידי גברט, ממון ורייט (Gabbert, Memon & Wright, 2007) עולה, כי חשיפה למידע לאחר האירוע עלול להשפיע על יכולתו של עד ראייה לדווח על פרטים להם נחשף באירוע המקורי.
מחקרם של פטר, בלהאוס, מקדוגל וברינק (Porter, Bellhouse, McDougall, Brinke, 2010) בוחן את השפעת התוכן הרגשי של סצנה ויזואלית על הדיוק בזכרון עליו מדווחים נבדקים והיחסיות של מידע מוטעה בתוכן הזכרון המדווח לאחר שבוע או חודש מזמן החשיפה.
ממחקרם עולה, כי נבדקים שנחשפו לתמונות הכוללות תוכן שלילי ותוכן חיובי דיווחו על אותה מידה של מידע מוטעה, אותו שלפו מהזכרון, אם כי תוצאות ..

הצעת מחקר במסגרת קורס פסיכולוגיה ניסויית בנושא : השפעת ארגון מלים על יכולת ההזיכרות (Recall) של היחיד.

 

תקציר העבודה

הצעת מחקר במסגרת קורס פסיכולוגיה ניסויית בנושא : השפעת ארגון מלים על יכולת ההזיכרות (Recall) של היחיד.
מבוא
זכירה מוגדרת כתהליך של הצפנה ואיחסון מידע באופן המאפשר בהמשך שליפה ופענוח מהירים. הליך הזכירה מורכב מארבעה שלבים – כאשר מידע נקלט הוא מוצפן, מאוחסן ובעת הצורך, הוא נשלף ומפוענח. בהליך ההצפנה, הגירוי מתורגם לשפה בה הוא מיוצג בזיכרון. במסגרת הליך האחסון, הגירוי נשמר במקום המתאים בהתאם לכללי הארגון המוסכמים. באמצעות השליפה, פריטי מידע מבוקשים עולים ממאגר הזיכרון ובאמצעות הליך פענוח, המידע מתורגם משפת הייצוג בזיכרון לשפת התגובה (בר אל ונוימאיר, 1995). על פי הספרות המקצועית, הזיכרון עלול להיות רגיש ונתון להשפעה, כגון חשיפה למידע לאחר האירוע. ייתכן, ואף ידווח על מידע אליו המדווחים לא נחשפו בפועל (Porter, Bellhouse, McDougall, Brinke, 2010). ממחקרים המוצגים בספרות המקצועית שעוסקת בעדות ראייה, למשל, כפי שנסקר על ידי גברט, ממון ורייט (Gabbert, Memon & Wright, 2007) עולה, כי חשיפה למידע לאחר האירוע עלול להשפיע על יכולתו של עד ראייה לדווח על פרטים להם נחשף באירוע המקורי.
מחקרם של פטר, בלהאוס, מקדוגל וברינק (Porter, Bellhouse, McDougall, Brinke, 2010) בוחן …
***העבודה כוללת הצעה בלבד – לא עבודה מלאה!!!