סקירת ספרות בתחום ליקויי למידה - הפרעות ריכוז וקשב

 

תוכן עניינים
  א. הקדמה ב. תקציר   1
ג. מבוא
2
1.      הפרעת ריכוז וקשב
1 .1  הפרעות קשב וריכוז – מאפייני ההפרעה
1 .2  גורמים להפרעת ADD
1 .3  ההשפעות בעקבות ההפרעה – ADD
4
2 . גורמים והשפעות 5
3 . סקירת דרכי טיפול וסיוע קיימים ונפוצים
8
4 . דיון ומסקנות
1 1
5. סיכום
1 2
6 . ביבליוגרפיה
1 3
נספחים                           א.
הקדמה       אלוהים יקר, כל כך קשה לי מבחוץ הכל בסדר, אבל…
האותיות נכתבות לי הפוך, הקריאה שלי מבולבלת, אני יודע הכל אבל התשובה לא יוצאת לי מהפה, הכל נופל לי מהידיים כולם חושבים שאני לא רוצה.
לא מבינים שאני לא יכול עזור לי להיות כמו כולם             זוהי תפילתו של הילד לקוי הלמידה, כפי שהופיעה בפרסומים של אגודת ניצן. ואני ניסיתי להבין אותו.
        ב.
תקציר לקוי למידה הנו נושא רחב ומגוון וכולל בתוכו הפרעות שונות, הנוגעות לתפקודי האישיות. עבודה זו מתמקדת בהפרעות הנוגעות לקשב ולריכוז, עליהם ארחיב בהמשך. שכיחות הופעת ליקוי הקשב וההיפראקטיביות ADHD הנה 3% – 5% בקרב אוכלוסיית בית הספר, כאשר שכיחותה עולה בקרב בנים בהשוואה לבנות ביחס של 4 ל-1. ההפרעה הבסיסית בתסמונת מתבטאת בחמישה תחומים:
טווח קשב וריכוז קצר, פעילות יתר חסרת תכלית ואי שקט פסיכו – מוטורי, אימפולסיביות, רגשנות יתר וקשיים בתחום היחסים הבין – אישיים.
ילדים אלה, הלוקים בלקויי קשב וריכוז, מתקשים בבית הספר, מתקשים במשימות המוטלות עליהם, הם לא ממוקדים, דעתם מוסחת ועוד. יש לציין, כי הפרעות אלו באות לידי ביטוי גם מחוץ לבית הספר, כגון בבית ועם חברים. הפרעה זו של קשב וריכוז קיימת כאשר מתמלאים כל הקריטריונים שנקבעו להפרעה היפרקינטית, אשר עליה יורחב בעבודה, וללא דגש על הפרעת התנהגות – אלא כתסמינים בלבד.
בעבר, לא הייתה הגדרה ברורה לבעיות אלו, כיוון שהמודעות לא הייתה מספקת (ראה נספח מספר 1). המחנכים ואף ההורים ראו בילדים אלו כמתקשים בלימודים וכלא מתאימים למסגרות הרגילות בחינוך. עקב חוסר מיקוד הבעיה, לא היה טיפול תואם, אם בכלל. הילדים המשיכו לסבול מהפרעות והיו נחשבים כחריגים ובלתי נסבלים (ראה נספח מספר 2). נכון להיום, הדעות חלוקום בנוגע לנסיבות ולגורמי ההפרעה, כאשר רב הנסתר מן הגלוי. ניתן למצוא רבים אשר חושבים, כי להם, לכאורה,  יש את פתרון הקסם לבעיות אשר נגרמות כתוצאה מליקויי הלמידה וכמו פטריות לאחר הגשם, מוקמים מכונים לאבחון ומכוני תיקון ולימוד. רבים נופלים בין הכסאות ויש אף אשר נפלטים ממערכת החינוך ומוגדרים כחסרי יכולת. עבודה זו תעסוק בשאלה – האם וכיצד ניתן לשלב ילדים ואף סטודנטים אלו במערכת החינוכית הרגילה, תוך כדי מתן טיפול מתאים. אך, ראשית, יש לעסוק בהגדרת הבעיה ומאפייניה על מנת שתהיה חפיפה בין הבעיה לטיפול בה. הגורמים החשובים להצלחתם האקדמית של הילדים הלוקים בתסמונת הנם, בראש ובראשונה, סביבה תומכת, מנת משכל גבוהה וכן, אבחון וטיפול מוקדמים העוזרים למניעת הפרעות נפשיות משניות.
הסיבה בה בחרתי לעסוק בנושא הנה בעקבות נגיעתה של ההפרעה בתחום האישי. גם אני אובחנתי כבעלת הפרעות ריכוז וקשב וכן, כדיסגרפית, אך רק בגיל
2 1, כאשר במהלך השנים פתחתי טכניקות להתגבר על המכשולים שעמדו בפני.  חשוב מאוד להביא את המודעות להפרעות אלו לידיעת הציבור הריב, בעיקר לידי המורים וההורים. זאת כדי לאתר את ליקויי הלמידה מוקדם ככל האפשר.
 

נשים מוכות כתופעה - נתונים סטטיסטיים ומקרה מחקר

 

תוכן עניינים
 
1 . מבוא
1
2. דיון     2.1 מקור התופעה של נשים מוכות
2
2     2.2 היקף התופעה בתרבויות שונות – נתונים סטטיסטיים
3     2.3 סוגי אלימות     2.4 חקיקה 5
7
3 . Case Study – חקר מקרה של אישה מוכה בחברה סגורה (החברה הדתית)
8
4 . סיכום
1 1
5. ביבליוגרפיה
1 2
                       
1 . מבוא
במה שונה המין האנושי משאר מיני החיות?
התשובה האחת הנראית לנו הנה שכלו ותבונתו. אלו הן מקורות כוחו וייחודו של האדם, מכאן תרבותו, לשונו, כושר המצאתו, פקדיו ואמונותיו.
כיום, אין ספק כי אישה אינה חסרה התכונות השכליות אשר מייחדות את המין האנושי. עם זאת, החברה עדיין שופטת אותה בתרבויות רבות, בדתות שונות ובארצות, בצורה שונה לפי תפקידה הביולוגי ולא על פי ערכה ומשקלה כאדם. צרכים, אשר נקבעו כנורמות בשחר התרבויות, עדיין מעיקים על מעמדה של האישה ומקצרים בזכויותיה. זאת למרות הדעות הקדומות, לפיהן הנשים הנן בחזקת "אדם" – אף הן נחנו בשכל ובתבונה והם בעלות רצון, יכולת וזכות להשתמש בתכונותיהן אלו ולהפעילם לתועלתן, להנאתן ולתועלת החברה והנאתה ממש כגברים. גברים, החוששים מאובדן נוחיות ומתחרות, ואף נשים, הנהנות ממצב תלות של "עבד נרצע" שכל דרכיו עם דאגת האדון, מקפידים לשמר על נורמות אלו לתועלתם של המין האנושי (אלוני, 1976).
מכאן עולה הבעיה של נשים אשר זקוקות לחברה שלמה שתקבע להן מה מותר ומה אסור, אשר תקבע גורל שלם של אישה ומתייחסת אליה כאל ייצור חלש שאינו מסוגל לשרוד ללא הגבר. אחת מהבעיות, אשר בפניהן על האישה לעמוד, הנה בעית האלימות. נשים רבות נחשפות לאלימות מדי יום מצד הגבר השליט.
אשה מוכה הנה אשה שבן זוגה פעל כלפיה בדרך המוגדרת בעבירת תקיפה. נשים אלו מוכות מבחינה פיזית, נפשית, כלכלית וחברתית. הן חיות מתחת לעולם הקורבנות ושומרות על כך בסוד (שטיינר, 1990). המונח השגור "נשים מוכות" מרמז על התעללות המתבטאת באלימות גופנית. אולם, העינוי הפסיכולוגי הנו שכיח באותה המידה והוא חמור אליה אף יותר. עינויין של הנשים בידי בן זוגן לובש צורות רבות. לכותרות מגיעות הטרגדיות המשפחתיות, כאשר מאחורי רובן – לפחות, עומד גבר.
מבדיקה של מאגר "נתוני יסוד" על הפונים לשרותי הרווחה ברשויות המקומיות נמצא, כי תחום האלימות במשפחה בכלל ובין בני הזוג בפרט, לא קיבל, בדרך כלל, רישום ייחודי ונבלע לתוך פרקי בעיה אחרים, כגון "יחסי אישות מעורערים" – מסתבר, כי התופעה נבלעת ואינה נרשמת באופן מפורש בתיקיהם של הפונים לשירותים אלו ולכן, לא ניתן להסתיע בהם בלבד למטרות הערכתה של היקף התופעה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (1998) – על סמך הערכות חלקיות וכן, נסיונות השוואה למדינות מערביות נוספות – מעריכים כי יש היום 150,000 – 200,000 נשים מוכות בישראל. כלומר, כל אשה שביעית בישראל הוכתה לפחות פעם אחת בחיי נישואיה על ידי בן זוגה – כל אישה שביעית! – אך 18 אלף תלונות בלבד מוגשות מדי שנה למשטרה בנושא. בישראל קיימים 11 אלף מקלטים לנשים מוכות ו-19 מרכזים למניעת אלימות – אך במהלך שנת 1999, ניתן סיוע ל-54 נשים בלבד! רק אחוז אחד מכלל הגברים המכים משתתף בסדנא לגנילה מאלימות, לרוב על פי צו שופט כתחליף למאסר. פרוייקטים דומים קיימים גם בבתי כלא (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 1998 ; קרופרו וישראל, 1999).
בהמשך, אנו נדון בתופעת הנשים במוכות – בהיקף התופעה, ממדיה, נדון בסוגי האלימות כלפי נשים – קרי, התעללות פיזית, נפשית ואף מינית וכן, פגיעה ברכוש. בנוסף, נדון בחקיקה הקשורה לאלימות וזכויות הנשים. בנוסף, אנו נציג כמקרה מחקר את מקרה האלימות כלפי הנשים בחברה הדתית, המייצגת חברה סגורה – חברה שמרנית, הרואה בגירושין מעשה של הרס חברתי ובקידום מעמד האישה כסכנה מוחשית להסדרים חברתיים הכרחיים