סרבנות גט כעוולת נזיקין בשיטת המשפט בישראל והשפעתה על בתי הדין הדתיים של יהודים ומוסלמים

 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

תוכן עניינים

תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 מעמד האישה בדיני המשפחה בישראל
2
1 .1.1 מעמד האישה על פי שיטת המשפט הישראלי
2
1 .1.2 דיני המשפחה בישראל
4
1 .1.3 גירושין
6
1 .2 סרבנות גט ועגינות 7

1 .2.1 גירושין ביהדות 7

1 .2.2 סרבנות גט ועגינות : הגדרה
8
1 .2.3        סרבנות גט ועגינות כבעיה 9

1 .3 כלים משפטיים המצויים בידי האישה העגונה
1 2
פרק 2 – עוולת הנזיקין של סרבנות גט
1 6

2 .1 סרבנות גט כעוולת הנזיקין בשיטת המשפט בישראל
1 6

2 .2 סרבנות גט כעוולת נזיקין בהחלטות שיפוטיות
1 7

2 .3 קשיים העומדים בפני מסורבות הגט המעוניינות להגיש תביעה בגין עוולת נזיקין
2 0 פרק 3 – סרבנות לגירושין בדין המוסלמי והביטוי בישראל
2 3
סיכום
2 7
מקורות
2 9
תקציר 

הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ (מגילת רות, א, יג) 

במאתיים השנים האחרונות, נשים רבות נותרו עגונות כתוצאה ממאורעות קשים שפקדו את העולם בכלל ובפרט את העם היהודי. סוגיית העגינות בעשורים האחרונים למודעות הציבורית לאור העלייה בשכיחות סרבנות הגט יותר מבעבר. בעלים משתמטים רבים נעלמים או מסרבים להיענות לבקשת נשותיהם לקבל את גיטן מטעמי נקמנות או מתנים את הגט בתנאים ממוניים כאלו ואחרים. העלייה בשכיחותן של מסורבות גט ועגונות בתקופה המודרנית יוצרת בעיה חברתית ממשית ומביאה להכרה בצורך בתקנות העוסקות בנשים שנעזבו על ידי בעליהן. אמנם חילוץ נשים מסורבות גט מעגינותן נתפס כמצוות עשה בהלכה היהודית. עם זאת, רבנים ודיינים מסרבים לקרוא תיגר על כוחו המוחלט של הבעל וליישם פתרונות הקיימים בהלכה היהודית ואף הניתנים להם באמצעות החוק. הם חוששים מיצירת פריצות הלכתית חמורה עוד יותר וכן, מחשש פן יתקבל גט מעושה הפוסל את הגירושין. במקרה זה, הזוג עדיין נחשב לנשוי ולכך השלכות חמורות. לפיכך, מאחר ואישה אינה יכולה להגיש גט לבעלה על מנת להתגרש ממנו וכן, בית המשפט היהודי אינו יכול להעניק גירושין ללא הסכמתו של הבעל, היא נותרת עגונה או נענית לסחטנות של סרבן הגט.
חוסר השוויון המגדרי בשיטת המשפט הישראלי מושפע מהמאפיין הדתי, מאחר ונקבע, כי הדין האישי הנו הדין הדתי. לכן, ענייני הנישואין והגירושין הופקדו בידי בתי הדין הרבניים במקרים בהם הזוגות הנם יהודים ובתי הדין השרעיים במקרים בהם הזוגות הנם מוסלמים. לכן, עקרונות המשפט הדתי חלות בסוגיות אלו. הדינים בהלכה היהודית ובהלכה המוסלמית אינם חלים באופן שווה על שני המינים והם מבטאים חוסר שוויון מגדרי. יישום המשפט הדתי בשיטת המשפט בישראל נעשה באופן המפלה נשים. מטרתה של עבודה זו הנה לבחון את השימוש בתביעה כנגד עוולת הנזיקין ככלי בידי עגונות בגין סרבנות גט בישראל הן בקרב יהודים והן בקרב נשים מוסלמיות שבעליהן מסרבים לגרשם. במסגרת עבודה זו, נתמקד בעגונות המסורבות גט ובכלים המשפטיים המצויים בידיהן להתמודדות עם עגינותן, כאשר ההתמקדות הנה בתביעת הנזיקין בגין סרבנות הגט. בהמשך, נבחן כיצד הדת האיסלמית מתמודדת עם מצב מקביל, בו גבר נוטש את אישתו ומותיר אותה נשואה במסגרת קשר נישואין שאינו קיים הלכה למעשה.

בחינת בית ספרים, נשים, ומה שביניהם: אוריינות ומגדר בימי הביניים

 

מילות מפתח	אוריינות, בחינת בית, ימי הביניים, לימודי מגדר, מגדר, מעמד האישה, נשים, ספרים
שנת הגשה	2013
מספר מילים	923
מספר מקורות	4

תקציר העבודה

החוג לתולדות האמנות ספרים, נשים, ומה שביניהם: אוריינות ומגדר בימי הביניים סמסטר א', תשע"ג, מועד ב
2 ש"ס בחינת בית קראו את המאמר:
Anne Rudloff Stanton, "The psalter of Isabelle, Queen of England 1308–1330: Isabelle as the audience", Word & Image: A Journal of Verbal/Visual Enquiry, (2002), 18:4, 1-2
וענו על שתי השאלות:
1.       הציגו לפחות ארבעה נושאים, העולים במאמר, הקשורים לנושאים שנלמדו במהלך הסמסטר. כיצד ובאילו אופנים מאיר המאמר את מה שלמדנו?
2 .       השוו בין הגישה המתודולוגית בה נוקטת סטנטון ביחס לגישות המתודולוגיות בשלושת המאמרים שנדרשתם לקרוא במהלך הסמסטר.
בהצלחה!

מעמדן של נשים פוסקות הלכה בתקופת היישוב, תוך התמקדות בפרחה פלורה גבאי - ששון - הצעת מחקר

 

מעמדן של נשים פוסקות הלכה בתקופת היישוב, תוך התמקדות בפרחה פלורה גבאי - ששון - הצעת מחקר במסגרת הקורס נשים בחברה היהודית בארץ ישראל (1882 – 1948) שמספרו 10582

וג העבודה	הצעת מחקר
מקצוע	היסטוריה וארכיאולוגיה, יהדות
קורס	נשים בחברה היהודית בארץ ישראל (1948-1882)
מילות מפתח	10582, 1882, 1882-1948, 1948, ארץ ישראל, החברה היהודית, הלכה, הצעת מחקר, יהדות, מעמד האישה, נשים, נשים בחברה היהודית, נשים בחברה היהודית בארץ ישראל, נשים פוסקות הלכה, פוסקות הלכה, פוסקי הלכה, פלורה גבאי, פלורה ששון, פרחה גבאי, פרחה פלורה גבאי ששון, פרחה ששון, קורס 10582, תקופת היישוב, תקופת הישוב
שנת הגשה	2021
מספר מילים	1009
מספר מקורות	15

תקציר העבודה

הצעת מחקר בנושא נשים פוסקות הלכה בתקופת היישוב, תוך התמקדות בפרחה פלורה גבאי – ששון, במסגרת הקורס נשים בחברה היהודית בארץ ישראל (1882 – 1948) שמספרו 10582 –
הצעת המחקר כוללת נושא מחקר, רציונל מחקר והשערת מחקר, ראשי פרקים ורשימה ביבליוגרפית.

השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי המקצועי על מעמדו החברתי

 

תוכן עניינים

תקציר

1
פרק 1 – נשים בספורט התחרותי – מקצועי
2

1.1 ספורט ונשים
2

1.1.1 התפתחות הספורט במערב עד העידן המודרני
2

1.1.2 ספורטאיות וענפי ספורט נשיים
5

1.2 ספורט תחרותי
10

1.3 מעמדן החברתי של נשים בתחומים המאופיינים בהגמוניה גברית
11
פרק 2 – השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי/ת על מעמדו/ה
16
2.1 הספורט כשדה מאבק מגדרי
16
2.2 השפעת הזהות המגדרית על מעמדו החברתי של הספורטאי
19
פרק 3 – דיון ומסקנות
26
סיכום
30
רשימת מקורות
31

תקציר
כיום, הספורט הנו תופעה חברתית חיונית, אשר חוצה מעמדות, גזעים, מגדרים, דתות ולאומים. תרומתו האישית לעוסק בפעילות הגופנית – הן מבחינת הערכים שהוא מפנים והן מבחינה רפואית – בריאותית, הנה עצומה. מעבר להשפעה על בריאות המשתתף לטוב ולרע, ישנה התייחסות לפעילות הספורטיבית כפעילות תחרותית, אשר כפופה להמשכיות היסטורית ומסורת. בנוסף, תרומת העיסוק בספורט לחברה ולכלכה הנה עצומה, מאחר והעוסק בפעילת גופנית הנו אדם בריא, יצרני וכן, העיסוק בספורט מאפשר הפנמת ערכים ונורמות חברתיות. ניתן לסווג פעילויות ספורטיביות כפעילויות המיועדות לשעשוע, משחק או פעילות הישגית.
עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום הספורט והחברה – השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי/ת המקצועי/ת על מעמדו/ה. סוגיית זהותו המגדרית של הספורטאי מתמקדת בקשר בין נשים וספורט לאור התפיסה, כי מדובר בקשר חריג, מאחר וההתמקדות הנה במקומן של הנשים בתחום בו לגברים יתרון בולט. בעולם המערבי בתחילת המאה הקודמת, מקומה של האישה הספורטאית נתפס כשבירת מוסכמות חברתיות בנוגע לגבולות מגדריים. אמנם האישה האתלטית נתפסה כסמל הנשיות המודרנית וכן, נשים פעלו להשתלב בכח העבודה, במוסדות להשכלה גבוהה ואף בתנועות פוליטיות. אך המאבק למען שוויון זכויות היה עודנו בחיתוליו בשלב זה. ספורט והצלחה נחשבים כתחומים גבריים. יותר מכך, ישנם ענפי ספורט מסויימים המזוהים כענפים גבריים, באופן המתפרש כחיוני לעיצוב הגבריות וכענף ממנו נשים מודרות.
מאה שנים מאוחר יותר, ספורטאיות ישראליות, כגון הג'ודאיות ירדן ג'רבי ויעל ארד עומדות כתף אל כתף לצד ג'ודאים כגון אורן סמדג'ה ושגיא מוקי. ענף הג'ודו נתפס במשך שנים כספורט המאופיין בהגמוניה גברית. לפיכך, מטרת העבודה הנה לעסוק בסוגייה אחת מני רבות מתחום ספורט וחברה – הקשר בין מעמדו החברתי של ההספורטאי ומגדרו. עולה השאלה, האם קיים פער או שוויון במעמדן של ספורטאיות מקצועיות לעומת מעמדם של ספורטאים מקצועיים? שאלה זו תבחן על ידי סקירה של הספרות אקדמית הבוחנת את הנושא.
במסגרת הפרק הראשון, אציג את התפתחות הספורט בעידן המודרני וכן, אגדיר על קצה המזלג את ספורט הנשים כתחום עיסוק נשי ואת ענפי הספורט המוגדרים כנשיים. בנוסף, אגדיר את המונח ספורט תחרותי ואסקור את הספרות בהגדרתה את מעמד הנשים בתחומים המאופיינים בהגמוניה גברית.הפרק הראשון מיועד לשמש כהכנה לפרק השני בעבודה, בו אעסוק בהשפעת מגדרו של הספורטאי על מעמדו החברתי. במסגרת פרק זה אתמקד בספורט כשדה מאבק מגדרי וכן, אבחן את השפעת הזהות המגדרית על מעמדו החברתי של הספורטאי. הפרק השלישי בעבודה מיועד לצורך פיתוח דיון בממצאים שעלו בפרקים הקודמים, בהם סקרתי את הספרות בסוגיית זהותו המגדרית של הספורטאי או הספורטאית והשפעת הזהות המגדרית על מעמדו החברתי. במסגרת הפרק, אסיק את מסקנותיי העולים מסקירתי את הספרות בהתאם.

הדין הרצוי והדין המצוי בעת תשלום מזונות על ידי גברים מול נשים

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1
מהו מגדר?
2
     1.1.1 מעמד האישה בחברה ובמשפט
2
1 .2
דיני משפחה והדין האישי 5

1 .3
גירושין 7
    1.3.1 הגירושין ביהדות
8     1.3.2 התפתחות יחסי הממון ודיני המזונות בישראל 9
פרק 2 – הדין הרצוי והדין המצוי בעת תשלום מזונות
1 4

2 .1 קשיים, אתגרים ושינויים בגירושין היהודיים
1 4

2 .2 ההבדל בין אמהות לאבות בעת תשלום המזונות
1 6
פרק 3 – משפט משווה
2 1
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 3
סיכום
2 8
מקורות
2 9
תקציר 

פרוש המונח מגדר הנו ייצוגו של האדם כגבר או כאישה. בחינת ההבדלים החברתיים והתרבותיים בין המינים מתבצעת באמצעות שימוש במונח מגדר. בהתאם לגישות פמיניסטיות ביקורתיות, החברה אינה אורגניזם לכיד אלא מעמדות ביניהן בא לידי ביטוי מאבק כוחות. על פי גישות אלו, המעמד השולט כופה את ערכיו על יתר המעמדות בעקבות כוחו ושליטתו על מנגנונים שונים כגון הממשל והמשפט המסדירים סוגיות המטרידות גברים בהתאם לאינטרס שלהם. בהתאם לכך, חלוקת התפקידים המגדרית מוסברת על ידי שעבוד הנשים לגברים. תפקידים שהגברים לא היו מוכנים לבצע, יועדו לנשים. הדיון הציבורי, החקיקה וההלכה המשפטית עוסקים בעיקר בתיקון ביטויי אפלייתה לרעה של האישה. נשים בחברה המערבית נאלצות לשלב בין תפקידן המסורתי בתחום הבייתי ובין תפקידן מחוץ לתא המשפחתי. לאור שוויון הזכויות והקידום במעמדה של האישה, יותר ויותר נשים נמצאות במעגל העבודה. במסגרת עבודה זו נבחן סוגיה אחת מיני רבות מתחום ההבדלים המגדריים הבאים לידי ביטוי בשיטת המשפט בישראל ובחינת יישומו של עקרון השוויון בדיני המשפחה – הדין הרצוי והדין המצוי בזכויותיהם וחובותיהם של אמהות ואבות כלפי ילדיהם, תוך התמקדות בתשלום המזונות. מאחר ובישראל מיושם עקרון הדין האישי, נבחן כיצד תשלום המזונות מיושם על זוג יהודי במסגרת הדין העברי. מאחר ומדינת ישראל הנה מדינה יהודית ודמוקרטית, המשלבת בין ערכיה של היהדות כדת בעלת מסורת של אלפי שנים עם החדשנות המיושמת במסגרת שיטת המשפט הדמוקרטית, ניתן להניח, כי (1) הדין המצוי בתחום המזונות בשיטת המשפט בישראל הנו מתקדם באופן יחסי, מאחר וקיים שייויון מסוים בחלוקת הרכוש בעת הגירושין ודיני מזונות בין הבעל והאישה. עם זאת (2) לאור השפעות היהדות והדין העברי על שיטת המשפט בישראל, ניתן להניח כי יש מקום לעדכן את החקיקה בתחום ולהתאים אותה למציאות החברתית בישראל כיום.

הצעת מחקר בנושא השפעת מדיה פורנוגרפית על ,תפיסתם החברתית של הנחשפים לה

 

תרגיל בשיטות מחקר – הצעת מחקר בנושא השפעת מדיה פורנוגרפית על ,תפיסתם החברתית של הנחשפים לה
1 מה הנושא המעניין אתכם ומדוע? (5 נקודות)
2 מהי שאלת המחקר אותה אתם רוצים לבחון. (7
נקודות)
3 דיון תיאורטי בשאלת המחקר תוך התייחסות למחקרים קודמים בנושא והאופן בו העבודה משתלבת בידע הקיים ותורמת לו. דיון זה יסתמך על 4
מאמרים מדעיים לפחות משנת 2002 ואילך – שניים לכל סטודנט. מאמרים מדעיים ניתן למצוא בכתבי עת כמו "מגמות", "עיונים בחינוך", "סוציולוגיה ישראלית" וכן באנגלית. שניים מהמאמרים יכולים להיות מתוך ספרים.
(40 נקודות. מתוכן 7 נקודות על אזכורים בגוף הסקירה)
4 השערת שתי השערות והגדרה נומינלית ואופרטיבית של המשתנים בהשערות. על ההשערות לכלול משתנה אחד תלוי (אותו משתנה בשתי ההשערות), משתנה עמדות מתווך שונה לכל  השערה ושני משתנים בלתי תלויים (משתנה בלתי תלוי אחד – שונה לכל השערה). יש להבהיר מהו המשתנה התלוי במחקר, מהם המשתנים המתווכים ומהם המשתנים הבלתי תלויים במחקר הצעת מחקר בנושא השפעת מדיה פורנוגרפית על הנחשפים לה נושא מחקר זה הנו השפעותיה של מדיה פורנוגרפית על הנחשפים לה תוך התמקדות על הבדלים מגדריים. חשיבותו של נושא זה הנו מהותי לאור ההשפעות המיוחסות, לז'אנר זה על מעמדה החברתי של האישה, על האופן בו היא נתפסת בעיניי הגבר, על האופן בו היא תופסת את עצמה במסגרות חברתיות שונות ובמסגרת זוגית בפרט ועוד.

הצעת מחקר גישת רבני הישוב הישן והפועל המזרחי בנוגע למתן זכות ההצבעה לנשים.

 

השפעת פועלן של נשות היישוב על זכותן לבחור ולהיבחר במסגרת מוסדות רשמיים ביישוב היהודי בארץ ישראל על תמיכתם או התנגדותם של רבני הישוב הישן והפועל המזרחי בנוגע למתן זכות ההצבעה לנשים.

הצעת מחקר בנושא סוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר בתקופת היישוב בתקופת היישוב במסגרת הקורס נשים בחברה היהודית בארץ ישראל (1882 – 1948) שמספרו 10582 – הצעת מחקר – לקראת מדינה יהודית ודמוקרטית – השפעת פועלן של נשות היישוב על זכותן לבחור ולהיבחר במסגרת מוסדות רשמיים ביישוב היהודי בארץ ישראל על תמיכתם או התנגדותם של רבני הישוב הישן והפועל המזרחי בנוגע למתן זכות ההצבעה לנשים.
העבודה עונה על דרישות הקורס הדורשות הגשת הצעת מחקר לפני סמינריון שמטרתו להציג הצעה למחקר הבוחן את מאבקן של נשות הישוב היהודי בארץ ישראל למען זכותן לבחור ולהיבחר למוסדות הרשמיים ביישוב וכן, עך תמיכתם והתנגדותם של ארגונים. העבודה כוללת הגדרת נושא העבודה, רציונל המחקר, ראשי פרקים ורשימת מקורות ראשונית

נשים מוכות כתופעה - נתונים סטטיסטיים ומקרה מחקר

 

תוכן עניינים
 
1 . מבוא
1
2. דיון     2.1 מקור התופעה של נשים מוכות
2
2     2.2 היקף התופעה בתרבויות שונות – נתונים סטטיסטיים
3     2.3 סוגי אלימות     2.4 חקיקה 5
7
3 . Case Study – חקר מקרה של אישה מוכה בחברה סגורה (החברה הדתית)
8
4 . סיכום
1 1
5. ביבליוגרפיה
1 2
                       
1 . מבוא
במה שונה המין האנושי משאר מיני החיות?
התשובה האחת הנראית לנו הנה שכלו ותבונתו. אלו הן מקורות כוחו וייחודו של האדם, מכאן תרבותו, לשונו, כושר המצאתו, פקדיו ואמונותיו.
כיום, אין ספק כי אישה אינה חסרה התכונות השכליות אשר מייחדות את המין האנושי. עם זאת, החברה עדיין שופטת אותה בתרבויות רבות, בדתות שונות ובארצות, בצורה שונה לפי תפקידה הביולוגי ולא על פי ערכה ומשקלה כאדם. צרכים, אשר נקבעו כנורמות בשחר התרבויות, עדיין מעיקים על מעמדה של האישה ומקצרים בזכויותיה. זאת למרות הדעות הקדומות, לפיהן הנשים הנן בחזקת "אדם" – אף הן נחנו בשכל ובתבונה והם בעלות רצון, יכולת וזכות להשתמש בתכונותיהן אלו ולהפעילם לתועלתן, להנאתן ולתועלת החברה והנאתה ממש כגברים. גברים, החוששים מאובדן נוחיות ומתחרות, ואף נשים, הנהנות ממצב תלות של "עבד נרצע" שכל דרכיו עם דאגת האדון, מקפידים לשמר על נורמות אלו לתועלתם של המין האנושי (אלוני, 1976).
מכאן עולה הבעיה של נשים אשר זקוקות לחברה שלמה שתקבע להן מה מותר ומה אסור, אשר תקבע גורל שלם של אישה ומתייחסת אליה כאל ייצור חלש שאינו מסוגל לשרוד ללא הגבר. אחת מהבעיות, אשר בפניהן על האישה לעמוד, הנה בעית האלימות. נשים רבות נחשפות לאלימות מדי יום מצד הגבר השליט.
אשה מוכה הנה אשה שבן זוגה פעל כלפיה בדרך המוגדרת בעבירת תקיפה. נשים אלו מוכות מבחינה פיזית, נפשית, כלכלית וחברתית. הן חיות מתחת לעולם הקורבנות ושומרות על כך בסוד (שטיינר, 1990). המונח השגור "נשים מוכות" מרמז על התעללות המתבטאת באלימות גופנית. אולם, העינוי הפסיכולוגי הנו שכיח באותה המידה והוא חמור אליה אף יותר. עינויין של הנשים בידי בן זוגן לובש צורות רבות. לכותרות מגיעות הטרגדיות המשפחתיות, כאשר מאחורי רובן – לפחות, עומד גבר.
מבדיקה של מאגר "נתוני יסוד" על הפונים לשרותי הרווחה ברשויות המקומיות נמצא, כי תחום האלימות במשפחה בכלל ובין בני הזוג בפרט, לא קיבל, בדרך כלל, רישום ייחודי ונבלע לתוך פרקי בעיה אחרים, כגון "יחסי אישות מעורערים" – מסתבר, כי התופעה נבלעת ואינה נרשמת באופן מפורש בתיקיהם של הפונים לשירותים אלו ולכן, לא ניתן להסתיע בהם בלבד למטרות הערכתה של היקף התופעה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (1998) – על סמך הערכות חלקיות וכן, נסיונות השוואה למדינות מערביות נוספות – מעריכים כי יש היום 150,000 – 200,000 נשים מוכות בישראל. כלומר, כל אשה שביעית בישראל הוכתה לפחות פעם אחת בחיי נישואיה על ידי בן זוגה – כל אישה שביעית! – אך 18 אלף תלונות בלבד מוגשות מדי שנה למשטרה בנושא. בישראל קיימים 11 אלף מקלטים לנשים מוכות ו-19 מרכזים למניעת אלימות – אך במהלך שנת 1999, ניתן סיוע ל-54 נשים בלבד! רק אחוז אחד מכלל הגברים המכים משתתף בסדנא לגנילה מאלימות, לרוב על פי צו שופט כתחליף למאסר. פרוייקטים דומים קיימים גם בבתי כלא (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 1998 ; קרופרו וישראל, 1999).
בהמשך, אנו נדון בתופעת הנשים במוכות – בהיקף התופעה, ממדיה, נדון בסוגי האלימות כלפי נשים – קרי, התעללות פיזית, נפשית ואף מינית וכן, פגיעה ברכוש. בנוסף, נדון בחקיקה הקשורה לאלימות וזכויות הנשים. בנוסף, אנו נציג כמקרה מחקר את מקרה האלימות כלפי הנשים בחברה הדתית, המייצגת חברה סגורה – חברה שמרנית, הרואה בגירושין מעשה של הרס חברתי ובקידום מעמד האישה כסכנה מוחשית להסדרים חברתיים הכרחיים

כיצד משפיע עיסוקן של נשים בספורט תחרותי על מעמדן ביוון העתיקה, לעומת עיסוקם של גברים בספורט?

 

הצעת מחקר בנושא כיצד משפיע עיסוקן של נשים בספורט תחרותי על מעמדן ביוון העתיקה, לעומת עיסוקם של גברים בספורט? במסגרת הקורס ספורט וחברה בנושא מגדר וספורט ביוון העתיקה – ההצעה כוללת השערת מחקר, רציונל מחקר, מטרת מחקר, ראשי פרקים ורשימה של 21 מקורות אפשריים

שנת הגשה	200
מספר מילים	1580
מספר מקורות	21

תפיסת מעמד האישה בארגון הדסה לעומת ארגון מועצת הפועלות

 

כיצד באה לידי ביטוי תפיסת מעמד האישה בארגון הדסה לעומת ארגון מועצת הפועלות? ההבדלים בין ארגוני נשים בתקופת היישוב בגישתם כלפי מעמד האישה בחברה החלוצית – תוך התמקדות בפועלם וגישתם של מועצת הפועלות וארגון הדסה

עבודת סמינריון בנושא
ההבדלים בין ארגוני נשים בתקופת היישוב בגישתם כלפי מעמד האישה בחברה החלוצית – תוך התמקדות בפועלם וגישתם של מועצת הפועלות וארגון הדסה –
כיצד באה לידי ביטוי תפיסת מעמד האישה בארגון הדסה לעומת ארגון מועצת הפועלות?

שם הקורס: נשים בחברה היהודית בארץ בישראל (1882 – 1948)
מספר הקורס: 10582
שם המנחה:
מוגש על ידי: אורית
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי

תוכן עניינים

מבוא

1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 פערים מגדריים בעולם המערבי – מודרני
1.1.1 מגדר ופערים חברתיים
1.1.2 מעמד האישה בחברה המודרנית והחתירה לשיוויון זכויות
2
2
3
1.2 תפיסת מעמד האישה בישראל בעידן המודרני
9
1.3 שיוויון ואי שיוויון בין המינים בתקופת היישוב
11

1.3.1 חלוקת התפקידים בין המינים בתקופת היישוב בארץ ישראל
11

1.3.2 תרומת ההסתדרות הכללית לפערים בין המינים
14
1.4 ארגוני נשים בישראל בתקופת היישוב
15
פרק 2 – בחינת תפיסת מעמד האישה של ארגון הדסה ומועצת הפועלות
18

2.1 ארגון הדסה
18

2.1.1 הקמת ארגון הדסה ומייסדות הארגון
18

2.1.2 תפיסת מעמד האישה בעייני הארגון
19

2.1.3 פעילות הארגון
20

2.2 מועצת הפועלות
23

2.2.1 הקמת ארגון מועצת הפועלות ומייסדות הארגון
23

2.2.2 תפיסת מעמד האישה בעייני הארגון
26

2.2.3 פעילות הארגון
27
פרק 3 – דיון ומסקנות
30
סיכום
36
מקרות
37

מבוא
במסגרת עבודה זו אבחן סוגייה אחת מני רבות מתחום החברה היהודית בתקופת היישוב בארץ ישראל – את מעמד האישה בחברה הישראלית המתהווה, כאשר ההתמקדות הנה בהשקפתם של ארגוני הנשים בארץ ישראל בתקופת היישוב בנוגע למעמד האישה. לצורך בחינה זו, אתמקד בהשקפתם של שני ארגוני נשים שפעלו במחצית הראשונה של המאה ה-20 – השקפת ארגון הדסה לעומת השקפת ארגון מועצת הפועלות כלפי סוגיית מעמד האישה ביישוב.
בעת המעבר מאירופה לישראל, הן הגברים והן הנשים שאפו לשינוי באורח חייהן, אך רק הגברים מימשו את השינוי. רבות מהנשים שאפו, בין היתר, ליצור שינוי במעמדה המסורתי הנחות של האישה כפי שהיה מוכר להן בחברה היהודית – מסורתית של מזרח אירופה ומרכזה, זאת במטרה להגיע לשיוויון מגדרי בחברה המתגבשת ביישוב היהודי בארץ ישראל. בעייני החלוצות בתקופת היישוב ישנה השקפה שונה לעומת החלוצים בסוגיית מעמד האישה ותפקידיה בחברה. לכן, מעמד האישה בישראל נותר דומה למעמדה בארץ מוצאן של החלוצות, אשר חונכו על ידי אמהות שהעדיפו לבצע את תפקידיה המסורתיים של האישה. עם זאת, הן נחשפו להשפעות כגון המהפכה הפמיניסטית שהחלה באמצע המאה ה-19 וכן, הן הושפעו ממהפכניות רוסיות ויהודיות. בניגוד לציפיותיהן, מעמד האישה בתקופת היישוב לא השתנה באופן מהותי ומעמדן של הנשים נותר נחות לעומת הגברים. למעשה, הנשים ציפו לשינוי באורח חייהן, אך הגברים הם אלו שמימשו שינוי באורח החיים.
אחד התחומים בהם בא לידי ביטוי אי השיוויון המגדרי בתקופת הישוב היה התחום התעסוקתי. עיסוקן של הנשים התמקד בחלוקת התפקידים המסורתית, הן במסגרת המשפחתית והן בעבודה. תפקידים המאופיינים בעבודת כפיים יצרנית ואו מקצועיים לא היו פתוחים עבורן וכן, גם ההכנסה הנלווית לתפקידן נמוכה. לאחר שהנשים נישאו, לרוב הן הפסיקו לעבוד וכן, אורח חייהן התמקד במסגרת המשפחתית. ההסתדרות מילאה תפקיד פעיל בהגדלת הפערים בין המינים, כאשר לשכות העבודה של הארגון הכווינו נשים להשמה במסגרת תפקידים מסורתיים מגדרית וכן, הסכמי השכר שנחתמו מעגנים פערי שכר המפלים נשים באופן שיטתי.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוקמו מספר ארגוני נשים, כגון ויצ”ו, מועצת הפועלות והדסה, אשר פעלו לקידום זכויותיהן. לצורך עבודה זו אתמקד בבחינת השקפתם של ארגון מועצת הפועלות וארגון הדסה כלפי מעמד האישה. לאור הנסקר בספרות, עולה השאלה כיצד באה לידי ביטוי תפיסת מעמד האישה בארגון הדסה לעומת ארגון מועצת הפועלות?

השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי המקצועי על מעמדו החברתי

 

האוניברסיטה הפתוחה

עבודת סמינריון בנושא
השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי/ת המקצועי/ת על מעמדו/ה החברתי

במסגרת הקורס – ספורט וחברה
מספר הקורס – 10583
מוגש אל –
מוגש על ידי –
מספר תעודת זהות –

תוכן עניינים

תקציר

1
פרק 1 – נשים בספורט התחרותי – מקצועי
2

1.1 ספורט ונשים
2

1.1.1 התפתחות הספורט במערב עד העידן המודרני
2

1.1.2 ספורטאיות וענפי ספורט נשיים
5

1.2 ספורט תחרותי
10

1.3 מעמדן החברתי של נשים בתחומים המאופיינים בהגמוניה גברית
11
פרק 2 – השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי/ת על מעמדו/ה
16
2.1 הספורט כשדה מאבק מגדרי
16
2.2 השפעת הזהות המגדרית על מעמדו החברתי של הספורטאי
19
פרק 3 – דיון ומסקנות
26
סיכום
30
רשימת מקורות
31

תקציר
כיום, הספורט הנו תופעה חברתית חיונית, אשר חוצה מעמדות, גזעים, מגדרים, דתות ולאומים. תרומתו האישית לעוסק בפעילות הגופנית – הן מבחינת הערכים שהוא מפנים והן מבחינה רפואית – בריאותית, הנה עצומה. מעבר להשפעה על בריאות המשתתף לטוב ולרע, ישנה התייחסות לפעילות הספורטיבית כפעילות תחרותית, אשר כפופה להמשכיות היסטורית ומסורת. בנוסף, תרומת העיסוק בספורט לחברה ולכלכה הנה עצומה, מאחר והעוסק בפעילת גופנית הנו אדם בריא, יצרני וכן, העיסוק בספורט מאפשר הפנמת ערכים ונורמות חברתיות. ניתן לסווג פעילויות ספורטיביות כפעילויות המיועדות לשעשוע, משחק או פעילות הישגית.
עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום הספורט והחברה – השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי/ת המקצועי/ת על מעמדו/ה. סוגיית זהותו המגדרית של הספורטאי מתמקדת בקשר בין נשים וספורט לאור התפיסה, כי מדובר בקשר חריג, מאחר וההתמקדות הנה במקומן של הנשים בתחום בו לגברים יתרון בולט. בעולם המערבי בתחילת המאה הקודמת, מקומה של האישה הספורטאית נתפס כשבירת מוסכמות חברתיות בנוגע לגבולות מגדריים. אמנם האישה האתלטית נתפסה כסמל הנשיות המודרנית וכן, נשים פעלו להשתלב בכח העבודה, במוסדות להשכלה גבוהה ואף בתנועות פוליטיות. אך המאבק למען שוויון זכויות היה עודנו בחיתוליו בשלב זה. ספורט והצלחה נחשבים כתחומים גבריים. יותר מכך, ישנם ענפי ספורט מסויימים המזוהים כענפים גבריים, באופן המתפרש כחיוני לעיצוב הגבריות וכענף ממנו נשים מודרות.
מאה שנים מאוחר יותר, ספורטאיות ישראליות, כגון הג’ודאיות ירדן ג’רבי ויעל ארד עומדות כתף אל כתף לצד ג’ודאים כגון אורן סמדג’ה ושגיא מוקי. ענף הג’ודו נתפס במשך שנים כספורט המאופיין בהגמוניה גברית. לפיכך, מטרת העבודה הנה לעסוק בסוגייה אחת מני רבות מתחום ספורט וחברה – הקשר בין מעמדו החברתי של ההספורטאי ומגדרו. עולה השאלה, האם קיים פער או שוויון במעמדן של ספורטאיות מקצועיות לעומת מעמדם של ספורטאים מקצועיים? שאלה זו תבחן על ידי סקירה של הספרות אקדמית הבוחנת את הנושא.
במסגרת הפרק הראשון, אציג את התפתחות הספורט בעידן המודרני וכן, אגדיר על קצה המזלג את ספורט הנשים כתחום עיסוק נשי ואת ענפי הספורט המוגדרים כנשיים. בנוסף, אגדיר את המונח ספורט תחרותי ואסקור את הספרות בהגדרתה את מעמד הנשים בתחומים המאופיינים בהגמוניה גברית.הפרק הראשון מיועד לשמש כהכנה לפרק השני בעבודה, בו אעסוק בהשפעת מגדרו של הספורטאי על מעמדו החברתי. במסגרת פרק זה אתמקד בספורט כשדה מאבק מגדרי וכן, אבחן את השפעת הזהות המגדרית על מעמדו החברתי של הספורטאי. הפרק השלישי בעבודה מיועד לצורך פיתוח דיון בממצאים שעלו בפרקים הקודמים, בהם סקרתי את הספרות בסוגיית זהותו המגדרית של הספורטאי או הספורטאית והשפעת הזהות המגדרית על מעמדו החברתי. במסגרת הפרק, אסיק את מסקנותיי העולים מסקירתי את הספרות בהתאם.

זו לא בדיוק העבודה שחי