מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום שבת, 16 במרץ 2024

עבודת סמינריון בנושא דיני משפחה – סקירת מוסד האימוץ בישראל.

 



תוכן עניינים
מבוא

1 פרק 1
– מהות הקשר בין טובת הילד ומוסד האימוץ
2
1 .1 דיני משפחה וטובת הילד
2
1 .2 מוסד האימוץ
4 פרק 2
– מהו דין האימוץ בישראל?

8
2 .1 התפתחות היסטורית של הליך האימוץ בישראל
8
2 .2 אימוץ ילדים בישראל – חקיקה 9

2 .2.1 ניתוק הקשר בין ההורים למאומץ בחוק הישראלי
1 1
פרק 3
– יישום חוק האימוץ בישראל
1 6
סיכום
2 0 מקורות בעברית
2 1
מקורות לועזיים
2 2
פסיקה ישראלית
2 2
מבוא
במסגרת עבודה זו ננסה לבחון את מוסד האימוץ, הליך האימוץ ואת המדד לפיו מחליטים לנקוט בהליך האימוץ – טובת הילד. על פי שיטת המשפט בישראל, עקרון טובת הילד הנו עליון בדיני המשפחה וגובר על כל דין אחר. העיקרון מוטבע בכל הסעיפים של חוק אימוץ ילדים ומנחה את הפסיקה הישראלית. עקרון טובת הילד משמש כמדד למילוי חובת ההורים כלפי ילדיהם וכמבחן להכרעה בבית המשפט בענייני משמורת ואימוץ קטינים. המושג אינו מוגדר בחוק וכן, חסר בסיס אובייקטיבי. לכן, הגדרתו נתונה לפירוש בית המשפט תוך שקלול גורמים כגון אינטרסים חברתיים, כלכליים, דתיים, פוליטיים ואידאולוגיים. חוק האפוטרופסות אינו מפרט את השיקולים לקביעת טובת הילד, אם כי התפתחה הלכה, לפיה בית המשפט שוקל את מצב ההורים מבחינה גופנית, נפשית, רוחנית, כלכלית, התנהגותית ומוסרית בכדי לקבוע בעניין. עם זאת, בית המשפט נמנע מהלכות נוקשות. לא כל מצב שלילי של ההורים או התנהגות בלתי מוסרית שלהם ישמשו כשיקול מכריע לשלילת האפוטרופסות על ילדם ולהוצאת המשמורת מידיהם. בהמשך, ננסה לנתח את החקיקה הקיימת בישראל בעניין האימוץ, החל מהתפתחותה עוד טרם קמה המדינה, דרך בחינת חוק אימוץ הילדים בישראל – ישן לעומת חדש וכלה ביישומו של חוק האימוץ בישראל בפועל. בנוסף, נציג כיצד מתבטא ניתוק או אי ניתוק הקשר בין ילד שנשלח לאימוץ לבין הוריו הביולוגיים. בפרק השלישי, נבחן את יישומו של חוק האימוץ בישראל וכן, נציג ניתוח של שיטות משפט במדינות שונות בעולם המערבי בעניין.




למוקד לרישוי כלי יריה של המשרד לביטחון פנים, דרושים/ות נציגי/ות מידע.

 



בואו לקחת חלק בביטחון ישראל!
למוקד לרישוי כלי יריה של המשרד לביטחון פנים, דרושים/ות נציגי/ות מידע.
מיקום המשרה: א.ת פולג, נתניה

🤑בונוסים גבוהים על יעדי שירות
⏰ שעות עבודה נוחות וגמישות- משמרות בוקר בלבד!
✍🏼 הכשרה מעשירה ומקצועית עלינו!
🤝🏼 אפשרויות קידום ומסלולי ניהול למתאימים
😍 סביבת עבודה צעירה ודינאמית
🚌הסעות מישובי האזור

דרישות התפקיד:
ידע בסיסי בישומיי המחשב
יכולת ביטויי ברמה גבוהה
אורינטציה שירותית

לשליחת קו"ח: desertstormil@gmail.com 
לעוד משרות הקליקו כאן


יום שישי, 15 במרץ 2024

הצעת מחקר בנושא - הרצון באיזון אינטרסים – בין זכותו של הילד לפרטיות ובין רצון ההורה להגנה על שלומו של הקטין

 



תקציר העבודה

כחלק מדרישות הקורס, להלן הצעת מחקר לפני כתיבת סמינריון העוסקת בסוגיה אחת מיני רבות מתחום ההגנה על הפרטיות כזכות נגזרת של זכותו של אדם לכבוד האדם ולחירותו – הצורך באיזון אינטרסים בין זכותו של הילד לפרטיות ובין רצון ההורה להגן על שלום הקטין ולפעול לטובתו. במסגרת זו, יוצגו נושא העבודה, רציונל המחקר ושאלת המחקר, ראשי פרקים אפשריים וכן מקורות ראשוניים



נמאס לכם מפקקים? אוהבים את נעלי הבית שלכם? עבודה מהבית זה כאן!

 



חיפה והקריות...עבודה מהבית זה כאן!
נמאס לכם מפקקים? אוהבים את נעלי הבית שלכם?
ביננו, אין כמו לעבוד מהבית 🏠
דרושים/ות נציגי/ות שירות לקוחות למגוון תחומים!

מיקום המשרה: מהבית
מיקום קורס ההכשרה: נתניה/חיפה/עפולה/כרמיאל
היקף המשרה: 5 משמרות בשבוע, ימי שישי לסירוגין

📍 משמרות נוחות
📍 שכר בסיס + תמריצים גבוהים!
📍 אפשרויות קידום ומסלולי ניהול למתאימים

דרישות התפקיד:
- ידע בסיסי בישומי המחשב
-יכולת התנסחות טובה ושפה רהוטה
- ניסיון במכירות- יתרון
- מחשב אישי עם Windows, אינטרנט ביתי מינימום 40 מגה וחדר עבודה שקט

לשליחת קו"ח: desertstormil@gmail.com 

לעוד משרות הקליקו כאן

יום חמישי, 14 במרץ 2024

סמינריון מחקרי בנושא - הרכב ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל – מקור מימון ציבורי לעומת מקור מימון פרטי


 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1
– סקירת ספרות
2
1 .1 פערים כלכליים וחברתיים בישראל
2
1 .2 מערכת החינוך בישראל
3
1 .2.1 מגזרים בחינוך בישראל 7

1 .2.2 פערים בחינוך בין מגזרים באוכלוסייה 9

1 .3 ההוצאות הלאומיות לחינוך
1 3

1 .3.1 שיטת התקצוב של בתי הספר
2 0
1 .3.2 הרפורמה התקציבית בחינוך על פי דוח שושני
2 2
פרק 2
– ממצאים
2 5

2 .1 בחינת הרכב ההוצאה הלאומית
2 5

2 .2 השוואת נתונים מול מדינות ה-OECD
3 0 פרק 3
– דיון ומסקנות
3 5
סיכום
3 7
מקורות
3 8
נספחים 

תקציר 

"החינוך הוא מכשיר חברתי אשר לא ניתן להפריז בחשיבותו. מדובר באחת הפונקציות החשובות ביותר של הממשלה והמדינה" [השופט תאודור אור] 

קצב הגידול של התוצר הגולמי לנפש בישראל הנו מהנמוכים בעולם המערבי מאז מלחמת יום כיפור, מגמה המגדילה את הפער הכלכלי הפער הכלכלי בין ישראל למדינות המערביות. במקביל, אי השוויון בהתפלגות ההכנסה הכלכלית בישראל הנו מהגבוהים בעולם, כאשר הפערים הכלכליים בתוך האוכלוסייה בישראל גבוהים באופן מהותי. החינוך והתעסוקה משפיעים באופן ישיר על הצמיחה ואי השוויון, כאשר ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר, שיעורי האבטלה גבוהים יותר. הביקוש לעובדים משכילים גודל בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית על חשבון הדרישה לעובדים בעלי השכלה נמוכה. במקביל, יבוא העובדים הזרים מגדיל את היצע העובדים בעלי השכלה נמוכה. בכך, באים לידי ביטוי שיעורי אבטלה גבוהים בקרב קבוצה זו. מדיניות ההשקעה בהון אנושי הנו כלי חשוב שעשוי לחלץ את המשק הישראלי וליצור צמיחה המבוססת על הון אנושי. בעקבות קישורם של מגזרים חברתיים מסוימים לתופעת העוני, אי השוויון הכלכלי הופך לסוגיה של פערים חברתיים. ההשקעה בהון אנושי איכותי כדאית בעקבות התשואה על ההשכלה במשק. לכן, מעורבות הממשלה בהספקת שרותי חינוך ובמימונם כדאית מבחינה כוללת – חשיבות השקעה זו בא לידי ביטוי גם בתרומה לצמיחה כלכלית והתרחבות התעסוקה. 

 ניתן למדוד את מידת שוויוניות בחינוך באמצעות בחינת הקצאת משאבים לחינוך. במסגרת זו, יש להתמקד בשני היבטים מרכזיים של צריכת שירותים – בחינת הקשר בין התפלגות הצריכה הפרטית של שירותי החינוך על ידי משקי הבית לבין רמת ההכנסה ובחינת מידת הנגישות לשרותי החינוך הניתנים לקבוצות אוכלוסייה הפונות למסגרות לימוד שונות. בהמשך, ננסה לבחון את מידת השיוויוניות בהקצאת משאבי חינוך ובצריכתם באמצעות סקירת נתוני ההוצאות הלאומיות בישראל תוך התמקדות ביחסיות בין ההוצאות הציבוריות בחינוך לעומת ההוצאות הפרטיות בהתאם למגזרים השונים. מטרת מחקר זה אינו לבחון את תקפותה של תיאוריה מסוימת במסגרת הכלכלה הפוליטית אלא להסביר את ההוצאה לחינוך כתנאי הכרחי להבנת תהליכים בתחום ובמסגרת זו, לצורך זיהוי סדרי העדיפויות של הממשלה. נשאלת השאלה, כיצד מורכב התקציב הלאומי לחינוך מבחינת היחס בין המימון הציבורי לעומת המימון הפרטי. בחינת ההוצאה הציבורית לחינוך לעומת ההוצאה הפרטית חיונית במטרה לענות על השאלה באיזו מידה ההעדפה המתקנת בהוצאה הציבורית מצליחה לצמצם את הפער הניכר בהוצאה הפרטית לחינוך לרעת השכבות החלשות.
במסגרת עבודה זו ננסה לבחון את ההוצאות הלאומיות לחינוך בישראל, מדד המורכב הן מההוצאות הציבוריות והן מההוצאות הפרטיות. בחינת הנתונים תתבצע באמצעות סקירת נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שפורסמו בדוחות הממשלתיים וכן השוואתם לנתוני מדינות ה-OECD תוצג בפרק הממצאים, הפרק השני בעבודה. נתונים אלו ירוכזו בטבלאות ובגרפים בהתאם למשתני המחקר ובהמשך, במסגרת הפרק השלישי, ננסה לדון בהם ולהגיע למסקנות בהתאם. אך, ראשית, נסקור את המשתנים במסגרת הספרות האקדמית הקיימת.







בואו לעשות איתנו קריירה במוקד השירות של כבאות והצלה בכרמיאל - משרה חמה

 



בואו לעשות איתנו קריירה במוקד השירות של כבאות והצלה בכרמיאל.
ההכשרה עלינו. הקריירה עליכם
מסלולי הטבות הכוללים מענקים שווים לכל שלב בחיים

לשליחת קו"ח: desertstormil@gmail.com 
לעוד משרות הקליקו כאן

יום רביעי, 13 במרץ 2024

השפעת מדיניות התקצוב של בתי הספר בעקבות המלצות דוח שושני על צמצום פערים בחינוך

 



תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – פערים כלכליים וחברתיים בישראל
2 פרק 2 – מערכת החינוך בישראל
4
2 .1 מגזרים בחינוך בישראל 7

2 .2 פערים בחינוך בין מגזרים באוכלוסייה 9
פרק 3 –  שיטת התקצוב של בתי הספר
1 4

1 .3.1 שיטת התקצוב של בתי הספר לפני דוח שושני
2 0
1 .3.2 הרפורמה התקציבית בחינוך על פי דוח שושני
2 2
סיכום
2 5
מקורות
2 6
נספחים 

תקציר 

קצב הגידול של התוצר הגולמי לנפש בישראל הנו מהנמוכים בעולם המערבי. וכן, אי השוויון בהתפלגות ההכנסה הכלכלית בישראל הנו מהגבוהים בעולם, כאשר הפערים הכלכליים בתוך האוכלוסייה בישראל גבוהים באופן מהותי. בעקבות כך, הפער הכלכלי בין ישראל למדינות המערב גודל, וכן, גדלים הפערים בין מגזרים שונים באוכלטסיה. החינוך והתעסוקה משפיעים באופן ישיר על הצמיחה ואי השוויון – ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר, שיעורי האבטלה גבוהים יותר. במקביל, הביקוש לעובדים משכילים גודל בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית בישראל. מדיניות ההשקעה בהון אנושי עשוי לחלץ את המשק הישראלי וליצור צמיחה המבוססת על הון אנושי. בעקבות קישורם של מגזרים חברתיים מסוימים לתופעת העוני, אי השוויון הכלכלי הופך לסוגיה של פערים חברתיים. ההשקעה בהון אנושי איכותי כדאית בעקבות התשואה על ההשכלה במשק. לכן, מעורבות הממשלה בהספקת שרותי חינוך ובמימונם כדאית מבחינה כוללת – חשיבות השקעה זו בא לידי ביטוי גם בתרומה לצמיחה כלכלית והתרחבות התעסוקה.  ניתן למדוד את מידת שוויוניות בחינוך באמצעות בחינת הקצאת משאבים לחינוך. במסגרת זו, יש להתמקד בהשפעת יישומן של המלצות ועדת שושני על מדיניות חלוקת תקציב החינוך במטרה לבחון כיצד השאיפה לשוויון בהקצאת תקציבים בין המגזרים במערכת החינוך משפיעים על נגישות החינוך לאוכלוסיות שונות .
פרק 1 – פערים כלכליים וחברתיים בישראל שינויים מהותיים מתחוללים בישראל בזכות היותה מדינה מתועשת, כגון עלייה ברמת החיים וברמת הרווחה האישית, הצטברות מתמדת של ידע, התפתחות במחקר, במדע ובתעשייה, עליה ברמת ההשכלה הפורמלית באוכלוסייה ועוד. בנוסף, בשנות ה-90 של המאה העשרים באו לידי ביטוי מגמות בעלות משקל בהתפתחויות הלמידה ורמת ההשכלה, כאשר האוכלוסייה בישראל גדלה במיליון נפש בין השנים 1990 ל-1996, לרוב בעקבות גלי העליה הגדולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה.
מערכת החינוך נדרשה להתמודד עם צרכים מיוחדים של אוכלוסיית העולים ועם התרחבות היקף התלמידים. השינוי בהרכב העדתי בקרב האוכלוסייה שנוצר בעקבות גלי העלייה השפיע על התפלגות ההשכלה במגזר היהודי. בנוסף, יושמה תוכנית לפיתוח המכללות ופתיחת שערי מוסדות ההשכלה הגבוהה במטרה להעלות את שיעור התלמידים במוסדות להשכלה הגבוהה בקרב שכבות האוכלוסייה השונות ולהעלות את שיעור בעלי התארים. במקביל, הורחבו היקף מסגרות החינוך לילדים בגילאי טרום גן והיקף מסגרות החינוך המיוחדות. מדיניות זו יושמה במטרה למצות ככל האפשר את פוטנציאל הלמידה של כל תלמיד, להעלות את רמת ההשכלה באוכלוסייה, ליצור שיוויון בין מגזרים, רמות הכנסה ומסגרות חינוך שונות בתפוקות חינוכיות. לאורך זמן בא לידי ביטוי תהליך התקדמות בתחום, אם כי קצב ההתקדמות שונה בקבוצות אוכלוסייה שונות ועדיין קיימים פערים (גייסט, 1999). –