קווי המהדרין כביטוי להפרדה המגדרית בחברה החרדית - ההפרדה בין גברים ונשים היא חלק מאורח החיים בחברה החרדית. הפרדה זו באה לידי ביטוי בהפרדה בין נשים וגברים בבתי הכנסת, נערך ניסיון להפריד בהליכה על מדרכותיה של מאה שערים, בחתונות וארועים, בהופעות ובקווי האוטובוסים המהדרין או, לחלופין, הקו הכשר. לא פעם, הפרדה זו מיושמת באופן כפוי על הנשים ולא פעם מופעלת נגדן אלימות מילולית ופיזית ואף ישנו מרדף של משמר הצניעות המוודא שזוג צעיר, חלילה, לא נפגש ללא השגחה ואוחז ידיים.
מערכי היסעים המיועדים לציבור החרדי הופעלו בעבר באופן פרטי, פיראטי וברמה המקומית במהלך שנות ה-90 של המאה העשרים בהעדר רישיון להפעלת תחבורה ציבורית. במסגרת מערך היסעים זה הופעל הסדר הפרדה מגדרי תחת השם "קווי מהדרין". קווי מהדרין הופעלו בקווים בינעירוניים ששימשו בעיקר נוסעים חרדים ומספר קווים עירוניים בירושלים. בכדי למשוך את קהל הצרכנים החרדי, נקבעו תעריפי נסיעה נמוכים יחסית לקווים עם מסלולים המקבילים שאינם מיועדים לקהל החרדי. במסגרת קווים אלו הונהגו כללי תרבות חרדיים, שבמוקד ניצבה הפרדה על פי מגדר, כאשר הגברים יושבים בקדמת האוטובוס ואילו הנשים במחציתו האחורית. ברוב המקרים שבהם ישנה הפרדה, הנשים עולות ויורדות מהאוטובוס דרך הדלת האחורית והגברים - דרך הדלת הקדמית. במידה ולגבר אין מקום בקידמת האוטובוס, הוא לא ימנע מעצמו לשבת בחלק האחורי. עם זאת, במידה והחלק האחורי עמוס לעייפה או שאישה מעוניינת לשבת עם בעלה, הדבר אינו אפשרי. גם בהריון מתקדם או מבוגרת מאוד, היא תאלץ לעמוד ולא לשבת בחלק הקדמי של האוטובוס מחשש פן תבוזה. לא מפתיע אם לא שמעתם על הקו הזה, מכיוון שאף אחד באגד לא יספר לכם עליו. הוא מיועד לאוכלוסיה דתית מסויימת בלבד, הוא זול יותר בחמישים אחוז מנסיעה רגילה ועליו נאכפת הפרדה מגדרית על אפם וחמתם של חוקי ישראל, למרות כבודו של האדם, והאישה בפרט ובניגוד לערכי היהדות - שתפו הלאה, כדי שכולם ידעו מה שאגד מנסה להחביא
החלטה זו נובעת לאור דיווחים רבים של מקרי אלימות רבים - הן אלימות פיזית והן אלימות מילולית. בפועל, נוסעי האוטובוס המהדרין והנהג כן כופים על נוסעים שאינם מהדרין את הכללים שיצרו לעצמם. פסק הדין מתעד מקרים רבים בהם אויימו נוסעות בשל מקום הישיבה שלהן או לבושן, ואף מקרה של בת שירות לאומי בדרכה לאופקים בשעת לילה מאוחרת אשר כמעט והורדה מהאוטובוס באמצע הדרך בשעת לילה מאוחרת בשל לבוש לא צנוע מספיק (שאגב, היה חולצה עם שרוולים ארוכים וחצאית שהגיעה עד הברכיים!!) . לכך, מתווסף פסק של מרן הגרי"ש אלישיב, הנותן לגיטימציה לביזוי נשים שהפרו את הפרדת המהדרין באוטובוסים בכוונה תחילה ולא נענו לבקשות לעבור לחלקו האחורי של האוטובוס.במסגרת פסק הדין בבג"ץ, כתב השופט רובינשטיין - "כדי להבהיר את הדבר למי שהדברים אינם ברורים לו נאמר: מפעיל תחבורה ציבורית (כמו כל אדם אחר) אינו רשאי לומר, לבקש או להורות לנשים היכן עליהן לשבת באוטובוס רק משום היותן נשים, או מה עליהן ללבוש, והן רשאיות לישב בכל מקום שתרצינה. כמובן הוא הדין גם לגברים, אלא שמטעמים שניתן בלא קושי לעמוד עליהם, התלונות כולן מתייחסות ליחס פוגעני כלפי נשים. כשאני חוזר וקורא את השורות שהודגשו זה עתה אני תמה על עצמי, כיצד בישראל של שנת 2010 היה צורך לכתבן. האם לימי רוזה פארקס (Rosa Parks - האשה האפרו-אמריקאית שגרמה לשבירת ההפרדה הגזעית באוטובוסים באלבמה, ארצות הברית, בשנת 1955) חזרנו?"
באחד התצהירים שהוגשו לבג"ץ התייחסו למקרה שהתרחש בשנת 2006 ובו נכתב:
"האוטובוס היה ריק לחלוטין מנוסעים. בחרתי לשבת על מושב יחיד בקדמת האוטובוס. בעת שהאוטובוס החל להתמלא, ניגשו אלי לפתע מספר גברים חרדים ודרשו בתקיפות שאקום ממושבי ואעבור לחלק האחורי של האוטובוס. נחרדתי לחלוטין. השבתי להם שלא ראיתי בשום מקום כללים לגבי הסדר שכזה באוטובוס... הייתי נתונה להתקפה בלתי פוסקת של עלבונות מילוליים ואיומים פיזיים, כאשר גבר חרדי בעל מימדים גדולים גחן מעלי וגער בי בקולי קולות במשך כל הנסיעה. במשך כל הזמן הזה הנהג לא התערב..."במסגרת פסק הדין בבג"ץ, כתב השופט רובינשטיין -
"כדי להבהיר את הדבר למי שהדברים אינם ברורים לו נאמר: מפעיל תחבורה ציבורית (כמו כל אדם אחר) אינו רשאי לומר, לבקש או להורות לנשים היכן עליהן לשבת באוטובוס רק משום היותן נשים, או מה עליהן ללבוש, והן רשאיות לישב בכל מקום שתרצינה. כמובן הוא הדין גם לגברים, אלא שמטעמים שניתן בלא קושי לעמוד עליהם, התלונות כולן מתייחסות ליחס פוגעני כלפי נשים. כשאני חוזר וקורא את השורות שהודגשו זה עתה אני תמה על עצמי, כיצד בישראל של שנת 2010 היה צורך לכתבן. האם לימי רוזה פארקס (Rosa Parks - האשה האפרו-אמריקאית שגרמה לשבירת ההפרדה הגזעית באוטובוסים באלבמה, ארצות הברית, בשנת 1955) חזרנו?"בתצהיר נוסף שהוגש לבג"ץ מתארת בת שירות לאומי כיצד בנסיעה בשעת לילה מאוחרת מאוד (האוטובוס יצא לדרכו מירושלים לאופקים אחרי השעה 23:00), לא התנגדה להיפרד מבן זוגה לנסיעה ולשבת בשורות האחרונות, ואולם:
"ממקום מושבי מאחור, שמתי לב שאחד הנוסעים פנה לנהג ולאחר מכן החלה המולה ליד הנהג... הבנתי שאסור לי כאשה לגשת בעצמי לחלק הקדמי של האוטובוס, התקשרתי בטלפון הנייד לבן זוגי, שישב בחלק הקדמי... בן זוגי הסביר לי שנוסעים פנו לנהג והעירו לו על לבושי. יש לציין שלבשתי חולצה ארוכת שרוולים וחצאית שהסתיימה מעט מעל הברכיים. ההמולה לא נרגעה והנהג פנה אל בן זוגי ודרש שנרד מהאוטובוס באמצע הדרך באישון ליל 'על מנת למנוע בעיות', לדבריו. רק לאחר שבן זוגי העביר לי חולצה ארוכה, בה נאלצתי לכסות את רגליי, נרגעה ההמולה... הנהג השיב, שמדובר במדיניות מוצהרת של אגד ושאין לעלות לקווי מהדרין בלבוש לא צנוע"בתצהיר אחר נאמר, כי גם הצעתה של הנוסעת לכסות את כתפיה החשופות בבגדים נוספים לא התקבלה על הנוסעים והנהג, והיא לא הורשתה לעלות לאוטובוס.
"פעם היה הרב צמא, והלך לשתות סודה בקיוסק. האישה שמכרה סודה בקיוסק לא היתה לבושה כל צרכה (בלשון הרב: היא היתה ענייה ולא היה לה מספיק כסף לקנות בגדים). רצה הרב לשתות, וכדי לברך הסתובב - שלא לברך מול האישה הלא-צנועה. אמרה לו המוכרת: אם אתה לא רוצה לראות נשים לא צנועות, אל תסתובב. שם יש נשים יותר לא צנועות ממני"
. הסיפור מובא בלקט "אביהם של ישראל", אודות הרב מרדכי אליהו זצ"ל. זה מה שעושים אנשים גדולים: מחנכים לצניעות בשקט; ואם יש בסביבה 'אירוע לא צנוע' מעמיקים את המבט בתוך הספר שלפניהם או מפנים את המבט לכיוון אחר.
ומה עושים אנשים קטנים? הם עושים צל גדול ומפרסמים תקנון צניעות פולשני. כה דורש הרב אבינר: כיסוי הצוואר (!), איסור על לבישת גווני צהוב וכתום, איסוף השיער גם לרווקות, הימנעות מבד טריקו (!!) 'המבליט את צורת הגוף', ו'מה טוב ומה נעים לכסות את הזרוע עד כף היד'. האם צניעות זו הנה פנימה? איך הוא יודע מה מחמיא לנשים? מדוע הוא מסתכל עליהן? כך מתייחסים לבת מלך? זה הולך וסוגר עלינו. השלב הבא, כולם כבר מבינים, יהיה 'מה טוב ומה נעים שאל'. כבר ראיתי צעירות מהציונות הדתית עם פשמינות-ענק באמצע הקיץ.
כללים נוספים הנהוגים בקווים מסוג זה הם הקפדה על לבוש צנוע והימנעות מהשמעת רדיו או מוזיקה באוטובוס, מלבד מוזיקה יהודית ושירים חסידיים. קווים אלו קיבלו תמיכה ממנהיגים חרדים רבים, חסידים וליטאים כאחד.
קו 555 מירושלים לערד של אגד הוא קו תח"צ שמוכיח חד וחלק - המדינה לא רק שלא נלחמת בקווי ההפרדה המבזים, היא גם מסבסדת אותם.
ישנה התנגדות לקיומם של קווי המהדרין במסגרת התחבורה הציבורית, כיוון שפעילותה של אגד מסובסדת מכספי ציבור. באמצעות קווים אלו ישנה העדפה לפלח שוק מסוים, דבר המתבטא בתעריף הנסיעה הנמוך בחלק מהקווים באופן משמעותי מקווים מקבילים רגילים. בנוסף, מדובר בקווים של תחבורה ציבורית ולכן, אסור שיוכתבו בהם כללי התנהגות חרדיים. וכן, חרדים משתמשים גם בקווים רגילים. הם אינם נפגעים מחוסר ההפרדה בין נשים וגברים, ועל כן אין צורך להנהיג קווי מהדרין.
בינואר 2011, נקבע במסגרת בג"ץ 746/07 שהפרדה מגדרית באוטובוס מותרת רק כאשר היא נעשית מרצון הנוסע. במלים אחרות, מותר לאגד ודן להגדיר קווי אוטובוס שיוכרזו כקווי "מהדרין" ובהם מומלץ לנשים לעלות מהדלת האחורית, להתלבש בצניעות בגרסתה החרדית ולא להתערבב עם גברים. עם זאת, ישראל הנה מדינה דמוקרטית ולכן, מותר לכל אדם לעלות לאוטובוס מהדלת הקדמית, ובכלל זה גם לנשים, זכותה להיות לבושה לא בצניעות ולשבת בכל מקום הנראה לה – ואסור לאף נוסע או לנהג לכפות עליה את ההמלצה של "מהדרין".
הרגשתי כמו הייתי נתונה ל'סקילה פסיכולוגית', על לא עוול בכפי".
המוסר והערכים עליהם מתבססת ההפרדה המגדרית בחברה החרדית בכלל ובתחבורה הציבורית בפרט
פסיקתו של הגרי"ש אלישיב נקבע לאחר שתואר לו מקרה, בו אברך ניגש לאישה שישבה בחלק הקדמי וביקש ש"תכבד את רגשות הנוסעים" ותעבור אל החלק האחורי, אך היא סרבה. בתגובה, האברך פתח בצעקות רמות, תוך שהוא מבזה אותה לעיני כל הנוסעים ומשתמש בביטויים קשים נגדה. הגרי"ש השיב לאברך שהוא אינו צריך לבקש מחילה, זאת מאחר והאישה היתה צריכה לעבור לחלק שיועד לנשים ולא להתעקש להפר את הסדר המהדרין.
הגרי"ש אלישיב אף ציטט מעשה מהגמרא על שמואל שהלך בשוק, ראה אישה בבגד לא צנוע וקרע אותו מעליה. לבסוף התברר כי מדובר בגויה. מכאן, הגרי"ש אלישיב לומד שמותר לבזות את כל מי שעובר על הדת היהודית בענייני צניעות.
במעשים אלו של אותם "צדיקים חרדים" באים לידי ביטוי כל כך הרבה מעשים וערכים הנוגדים את רוח היהדות. בלא כבוד הבריות והסובלנות לא תיכון חברה ראויה.
מעבר לכך, מעמדה הרוחני של האישה ביהדות גבוה בהרבה מזה של הגבר, דבר שמתבטא במקומות רבים ביהדות, החל מסיפור בראשית, בו חווה חזרה בתשובה ולכן, נשים הן אלו שמדליקות נרות שבת, גברים הן אלו שצריכים ללמוד וכן הלאה. אישה פטורה ממצוות התלויות בזמן, אך הן לא אסורות עליה וכמו הבנות של רש"י, גם היא יכולה להתפלל שחרית, מנחה וערבית, לשים תפילין וכדומה, אך היא לא חייבת בגלל רמתה הרוחנית הגבוהה ולא כי היא נחותה. עובדה היא שבנות מגיעות לגיל מצוות שנה קודם לבנים - גיל 12 לעומת 13.
למעשה, על פי היהדות, האישה באומרה "ברוך שעשני כדברו" היא מברכת את עצמה ואילו הגבר מקלל את עצמו באומרו "ברוך שלא עשני אישה". בנוסף, על הפסוק "חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב" (בראשית מ"ט, י"ב) אמר רבי יוחנן "טוב המלבין שינים לחבירו [מחייך - א"ר] יותר ממשקהו חלב" (בבלי כתובות קיא ע"ב); "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים" (קהלת ט', י"ז).
עם זאת, פרוש מוטעה של ההלכה היהודית, ממש כפי שבא לידי ביטוי אצל הגר"יש אלישיב, הוא זה שמטעה ויוצר הטעייה בקרב הציבור הבור בנוגע לתפיסתו את היהדות, דבר שבא לידי ביטוי בפגיעה ובזלזול במעמדה של האישה. נראה, כי לא שוררת בקרב אותם תלמידי חכמים נשמה יתרה, אלא יצר הרע השתלט עליהם, נשמתו של השטן. הדבר מקביל לציבור המאמין באיסלם, שמאמין כי הקוראן תומך בג'יהאד כנגד ישראל וכנגד המערב. למעשה, אותו הציבור לא פתח מימיו את הקוראן, אלא האמין למה שקובעים אנשי הדת שמעוותים דברים בכדי להתאימם לאג'נדה שלהם. האיסלאם היא דת התומכת בשלום והקוראן קובע בכמה מקומות כי ישראל שייכת ליהודים, ירושלים בירתם ואין לפגוע בהם.
בנוסף, לדברי רבי שמעון בר יוחאי , שם בב"מ (נט) "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים". הדבר נלמד מתמר שהעדיפה שלא לבזות את יהודה דווקא בנושא צניעות. למרות שיהודה פעל שלא בדרך הצניעות, העדיפה תמר שלא לבזות אותו וליפול לכבשן האש. נראה, כי כבודו לא בקיא כל כך בדברי חז"ל, כאשר רבא שם קובע שהלבנת פני אדם ברבים גרועה מבא על אשת איש, "דדרש רבא, וכו' אומרים לי דוד, הבא על אשת איש מיתתו במה ואני אומר להם מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה"ב, אבל המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב " חשוב מדי פעם להזכיר שדרכה של תורה אמורה להיות "ודרכה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
"סיפר לי בן דוד, איש שערי חסד, שפעם הוא ישב ליד הרב באוטובוס. עלתה אשה לאוטובוס ולא היה לה מקום לשבת. הרב אמר לבן דוד שלי, או שבן הדוד יתן לאשה את מקומו לשבת, או שהוא [הרב - א"ר] יתן לה את מקומו. בן הדוד עמד, והאשה ישבה ליד הרב" (נ' סטפנסקי, ועלהו לא יבול (כרך שני, תשנ"ט) קפ"ב; בנו של הרב [הרב א"ד אויערבאך] תהה שמא היתה האשה מעוברת או ישישה).
פעם נסע הרב מרדכי אליהו זצ"ל באוטובוס, והתיישבה לידו אישה. הרב לא רצה לפגוע בה ולקום, ואולי הוא כלל לא שם לב שאישה ישבה לידו. בכל מקרה, הוא המשיך לשבת ולעסוק בלימודו. כשהאוטובוס הגיע לתחנה שבה היה הרב צריך לרדת, נגעה האישה קלות בכתפו ואמרה לו, "מרדכי, הגענו, צריך לרדת". לפתע גילה הרב כי הייתה זו אשתו".
יש לציין, כי עובדה היא שנוהג קווי המהדרין לא התחילו בימי העליה הראשונה, לא עם תום מלחמת העולם השנייה ולא עם קום המדינה. נוהג זה החל לפני פחות מ-20 שנים. דורות רבים של חרדים בני חרדים הסתדרו יפה מאוד גם בירושלים ובני ברק עם נסיעה מעורבת מגדרית בתחבורה ציבורית והם עדיין מסתדרים כיוון שקווי אוטובוס בודדים מוגדרים כקווי מהדרין ובל נשכח את השימוש ברכבת ישראל, כשבלחץ חרדי הוקמה תחנת רכבת בכפר חב"ד. מדובר בהקצנה, במרדף אחר אופק הצניעות.
בהתאם להשקפה זו, נשים חייבות להיות יצורים מיניים, מפתים וזמינים תמיד. גברים אמורים להיות רודפי מין, אלא אם כן יש להם בעיה. נאסר על ילדה בת 12 לשיר בטקס בת המצווה שלה כי קולה של אישה בערוותה והסוטים האלו מסתכלים עליה ומתחרמנים - להזכירכם, מדובר בילדה בת 12 שעוד לא סיימה את כיתה ו' ושבקושי התחילה להתפתח מינית.
האוטובוסים המופרדים מטילים טרור מיני מול נשים, באמצעות טרור פיזי וחברתי. הנשים מוצגות כאובייקטים מיניים מובהקים, חרדיות וצנועות ככל שתהיינה, ואילו הגברים בכלל ובחורים מתבגרים בפרט נדרשים לראות את עצמם כעברייני מין פוטנציאלים או לחוש שדווקא נוכחותן של נשים היא זו המרחיקה אותם מן האל.
צריך לעקור את הבעיה מהשורש, כלומר לדרוש מגברים לתקן את התנהגותם ולשמור על החוק היהודי ועל החוק במדינ היהודים שמגן על הזכות הבסיסית של נשים לביטחון. כשאת מסכימה לשבת מאחור בכדי שלא יתקפו אותך, את מסכימה לוותר על הזכויות שלך ולהיות אזרחית סוג ב', שגבר יכול להורות לה איפה מותר לה לשבת ואיפה לא. תחשבי טוב-טוב על מה את מסכימה לוותר כאן, כי זה יתחיל בהפרדה באוטובוסים ומשם זה ימשיך במדרון החלקלק עד שנגיע למצב של סעודיה ואיראן. תני לו שישב מאחור.אסור שאת תיענשי כי הוא החלש. אם הוא תוקף זו אשמתו בלבד ולא אשמתך. זו אשמתו שהוא אונס. מי שזקוק לקו למהדרין הנו טיפש, נבער שלא מסוגל לשלוט ביצריו. להכפיש/לבזות/להכות אישה ואז לקרוא לזה "מהדרין" זה כבר חילול ה' בפני עצמו.
על החרדים להבין שהקיצוניות החולנית הזו, גורמת לאנשים להתרחק מהדת לפני שהם מתדפקים על דלתי ומבקשים שאחזור בתשובה. הדבר גורם לעוול לקדושתה של היהדות ומעוות אותה.
למה את קוראת רק לנשים?
השבמחקנכון- רק נשים יעוררו את הזעם של החרדים, אבל יש לא מעט גברים שישמחו לעזור במצב כזה, אם אני הייתי עולה עם חברה שלי לאחד מקווי המהדרין האלה ומישהו היה אומר לנו להפרד, אני יודע שאני לא הייתי נותן לו להפריד בינינו. ואפילו אם הייתי רואה דבר דומה קורה לבחורה שאני לא מכיר שיושבת בחלק הקדמי של האוטובוס ולא מוכנה לעבור לחלק האחורי הייתי קם ועוזר לה, ובטח ובטח לא הייתי נותן לאנשים לפגוע בה מילולית או פיזית.
אז בבקשה אל תגבילי את ההזמנה רק לנשים, כי אני בטוח שיש עוד גברים כמוני שישמחו לעזור במקרים כאלה של חוסר שיוויון- לא משנה אם הוא נעשה כנגד אישה, גבר או על כל מאפיין אחר, תמיד יש אנשים שרוצים לעזור.
לא מוכר לי אף מקרה בו גבר התערב לטובת האישה והגן עליה. בכלל,לא מוכר לי מקרה שבו אישה הגנה על מותקפת באוטובוס. ואני יכולה להגיד לך עוד משהו - בתור אחת שעבדה באחד מהחופים הנפרדים הידועים בארץ, הגברים הם חבורה אלימה של סוטים חסרת שליטה. בכל פעם שאישה נכנסת בטעות ביום של גברים הם תוקפים אותה, זורקים עליה חולות, מכים אותה ואפילו ניסו להטביע מצילים כמה פעמים. הנשים היו צנועות וחסודות, בלבוש מלא ובהחלט לא בחוטיני. ועדין, המון זועם של "צדיקים" פשוט תוקף כאילו אין מחר.
השבמחקאולי לפני שנלחמים בכפיה דתית, צריך לעצור את הגזענות והאנטישמיות הזו? כי מה שכתבת פה מזיק לאוכלוסיה הרבה יותר גדולה מאשר מלחמה עבור איזה אשה מסכנה שכל מטרתה היתה ליצור פרובוקציות. לא זכור לי מימי כחילונית שמצב הנשים החילוניות כל כך טוב, שאפשר כבר לפזול לאוכלוסיות אחרות בהעמדת פנים של תיקון.
השבמחקאני לא סובלת מגזענות ואנטישמיות. אם כבר, אני לא עולה על אוטובוסים לא מחשש שהם יתפוצצו אלא מחשש שמישהו כמוך ידרוש ממני לעבור מקום ולא בגלל כבודי כאישה אלא בגלל שגברים הם סוטי מין. אז מה, שאני לא אצא מהבית? פעם ביקשו מגולדה מאיר להטיל עוצר על נשות ישראל כי הסתובב בארץ אנס סדרתי. היא סרבה ואמרה שהיא מוכנה להטיל עוצר על הגברים. את מבינה את ההגיון?
מחקועוד דבר. אני כאישה מברכת על זה שלא יושבים במעורב. לא זכור לי מעורבות בין גברים לנשים ככל כך נעימה לנשים. אם מדברים על סוטים, כדאי לבדוק מה קורה לנשים באוטובוס מעורב.
השבמחקבגלל זה צריך להעניש את הנשים ולדרוש מהן ביריקות, בצעקות ובמכות לעבור לחלק האחורי? מה עובר עלייך? את מי צריך לכלוא, את הסוטה שלא יכול לשלוט בעצמו או את הזונה שנסעה באוטובוס ולבושה מכף רגל ועד ראש?
מחק