עד היכן האי שפיות והטרוף יכול להגיע? רעיה ירון מארגון הנשים מחסום ווטש וחבריה פעילי השמאל ביצעו עבירה פלילית ונכנסו לשטח צבאי סגור - הכפר הפלסטיני ממנו יצאו המרצחים שרצחו משפחה שלמה בשנתם, כולל תינוקות בעריסתם. העבירה אף חמורה יותר כשהם מפרסמים את מעשיהם בפומבי ובטון של גאווה, דבר המעיד על ביצוע המעשה העברייני ביודעין ובכוונה תחילה, וללא כל הבעת חרטה.
מעבר למעשה הפלילי שבדבר, נוכחותם באזור ועצם כניסתם לכפר עלולה לסכל את מאמצי כוחות הביטחון בפעילותם השוטפת לתפיסת עבריינים ומחבלים, מדובר בפגיעה קשה בזכרם של הנרצחים ובבני משפחתם שנותרו בחיים. בפעילותם של אנשי השמאל הקיצוני הם נותנים לגיטימציה לארגוני טרור ולביצוע מעשי טבח.
זוהי תמונתה של רעיה ירון, דוברת "מחסום ווטש" (קואליציית נשים לשלום, , , , ), מחבקת את אימו ה"מתעלפת" של אחד מרוצחי משפחת פוגל יום אחרי שנעצר. אותו רוצח שיסף את גרונה של תינוקת בת חודשיים, שנים מאחיה בני ה-3 וה-11 ושני הוריה בסכין מאכלת, שנלקחה ממטבחה של אימו שבתמונה. רעיה מסבירה כי היא תומכת באם שנמצאת בדיכאון עמוק כי בני משפחתה - בעלה, שני בניה וביתה, נלקחו למעצר. פעילי השמאל נכנסו לכפר ערוותא באופן לא חוקי למרות צו מהפיקוד אשר הכריז על האזור כשטח צבאי סגור לצורך ביצוע המעצרים.
דעו את אוייבכם - לא רק הטרוריסטים והמחבלים שתרים אחר כל הזדמנות אלא גם אותם ארגוני שמאל שמחבקים אותם, מחזקים את ידיהם, מבריחים אותם לישראל ונותנים להם כסף לקנות נשק וציוד לבניית מטעני חבלה.
רעיה ירון, עבריינית ופסיכופתית, מתרצת את ביקורה בכפר עוורתא ובבתי משפחות הרוצחים כי חבריה שמעו על ה"הרס" בשני בתים בעוורתא [שני בתיהם של הרוצחים בהם הצבא חיפש כלי נשק ומטעני חבלה] ולכן נסעו לראות את הדברים במו עיניהם. בין תיאוריה, מספרת בק על ה"הרס" שהשאירו כוחות הביטחון במקום לאחר החיפוש שביצעו, וכן על "מסכנותם" של המתגוררים במקום כתוצאה ממעצרם של בני משפחותיהם, שבסופו של דבר התברר כי ביניהם היו רוצחי משפחת פוגל הי"ד, ומשתפי פעולה שהסתירו אותם.
המעוותת רעיה ירון כותבת בקביעות במדור דעות במעריב.
לאיזה תחתיות מרופשות יכולים להגיע מעוותים אלו, שעדיין נחשבים בקרב אליטות מסויימות כאנשים שפויים, שהולכים ותומכים במשפחות מרצחים? שמם נאמר באותה הנשימה כמו יגאל עמיר ומאדולף היטלר בעת הגיעם לעולם הבא.
יעקב מנור, פעיל שמאל קיצוני שנכנס גם הוא לכפר, מתאר באתר "הגדה השמאלית" את ביקורו בכפר ובבתי משפחות הרוצחים:
אז החיילים הפכו את הספה על צידה כדי לראות אם בתחתיתה יש סליק של חומר נפץ ותתי מקלע. הרוצחים היו צריכים לחשוב על זה קודם, בטרם רצחו משפחה שלמה ועוד העזו להאשים פועלים תאילנדים.
הפיצו רשומה זו לכלל ציבור - למען יראו ויוקיעו את האנשים והנשים האלו משורות הציבור.
"הגעתי לעוורתא יחד עם זכריה סדה ביום ראשון 10 באפריל בסביבות השעה 15:00. הכפר היה בעוצר וג'יפ צבאי חסם את הכניסה הראשית אליו. מצאנו דרך עוקפת שהחסימה עליה הוסרה. את הפגישה הראשונה ערכנו בבית המועצה. נכחו ראש המועצה, קייס עוואד, ופעילים מקומיים נוספים. הפעילים המקומיים סקרו את מצב העניינים בכפר מאז מעשה ההרג בהתנחלות איתמר. לאחר הפגישה במועצה ערכנו ביקורים בבתי שתי משפחות מתוך הארבע שבתיהן נפרצו הבוקר. את הזוועה שראינו בבית משפחתו של מוחמד עוואד לא ניתן לתאר אלא כפוגרום לשמו..."
ולכל אלו שחושבים שהם נמצאים במקום בו הם יכולים לשפוט את הסנקציות שישראל מפעילה כנגד תתי האדם האלו - תסתכלו על התמונה הזו ותחשבו על כל התינוקות שהם רצחו במו ידיהם בנשק קר וחם, כמו התינוקת שלהבת ותינוקותיהם של משפחת פוגל. תסתכלו על הילדים שלכם ושימו אותם בתוך שלולית הדם. האם הייתם עוברים על כך בשקט? נותנים להם פרס?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה