תפקידה של המשטרה התאגידית במסגרת המחאה החברתית

"כל מה שנאמר בתקשורת הוא מאה אחוז נכון....
אנא, חזרו לעבודותיכם... אם אין לך עבודה אתה חסר ערך!
לצרוך! לצרוך! לצרוך! תמשיכו לקנות דברים להם אתם לא זקוקים. כך אתם תומכים בכלכלה! ...
בואו לקנות משחקים עם הרס ומלחמה....
אל תחייכו. אנשים אומללים קונים יותר. אז אנא, הישארו אומללים ככל האפשר.
אבטחה פרטית באזור תאגידי שמחקה את עבודתה של ארגון הבטחון הציבורי...." כשהמאבטח מתחזה לשוטר באמצעות המדים ומבקש להזדהות על ידי מסמכים ולשלוט על הסדר, להעיף מהאזור אדם שקורא במגהפון. הוא לבוש במדים שמזכירים מדים של שוטר למרות שהוא עובד של חברת אבטחה פרטית ולא משטרה ומקבל שכר מחברה שלקוחה הוא תאגיד הנמצא בבעלות בעלי ההון. פשוט מדינת משטרה.
גם כשהמשטרה מעורבת וכמו שנאמר בסרטון, נראה שמשהו קרה למשטרה ובמקום להגן על האזרחים, הם הפכו לכנופיה תאגידית שעובדים כאנשי אבטחה בשביל תאגידים ובעלי הון.
גם כאשר יוצרים סצנה כדי למשוך תשומת לב,זה חוקי לחלוטין כי זה לא מדינת משטרה. "נולדתם חופשיים, תחיו כחופשיים ותמותו חופשיים. אתם רשאים ליצור סצנות. אתם רשאים לצעוק משמחה, אתם רשאים להתלונן ולבכות..." ואין בעל סמכות אחד או אחד שמתחזה ככזה שרשאי להגיד לכם איך להתנהג כל הזמן תמיד ולאורך זמן.



אתמול, במהלך ניסיון להקים מאהל נוסף בכיכר הבימה לקראת קיץ 2012, דפני ליף נעצרה יחד עם עוד 11 פעילים, אשר מחו לאור יוקר המחייה בארץ. בין השאר, המחאה יוצאת כנגד הריכוזיות ומעמד הטייקונים בהיררכיה הישראלית.

 היו דיווחים על אלימות משטרתית וכן, שדפני ליף נזקקה לטיפול רפואי.

כמובן, שהרבה לא תשמעו בתקשורת שנמצאת ביידיהם של אותם הטייקונים. זוהי משמעותה של ריכוזיות, שהם שולטים, בין השאר, במידע שמגיע לציבור דרך התקשורת.

זוהי תמונה עוצמתית של לוחמת. לא התחברתי אליה מלכתחילה דווקא בגלל כל ההקשר השמאלני של המחאה. אבל היא לוחמת. היא לא רוצה להיות תלויה בהוריה, למרות שהיא יכולה, דווקא כי הם יכולים להרשות לעצמם. מצד שני, בניגוד אליה, אני צריכה לעבוד ב-4 משרות, כשמתוכן 2 במשרה מלאה. אין לי על מי לסמוך, בעיקר לא על הוריי. רבים במצב דומה לשלי, כולל מקרים שהצעירים צריכים ללמוד, לשלם שכר לימוד, לממן משפחה ולסייע כלכלית להוריהם. אני לא יכולה להזדהות איתה ועם דעותיה הפוליטיות. ניסח זאת טוב ממני שרון מהתכנית ,לילה כלכלי בסטטוס שפרסם בפייסבוק:

"הנה התעוררה לה שוב משטרת המחשבות, והיא אלימה ודורסנית - גם מילולית. אני האחרון שתצליחו להשתיק. אז למען הסר ספק: אני בעד מחאה נגד יוקר המחיה, בעד פירוק מונופולים דורסניים, בעד הטלת מסים על עשירים, בעד הקלה במסים עקיפים וקל לי להזדהות עם מצוקה. אגב זו נמצאת בעיקר באופקים, בשדרות, בחצור הגלילית, בדרום תל אביב ובעוד מקומות רבים בישראל - לא ברוטשילד. קל לי להזדהות עם זוגות צעירים וצעירים פחות - שעובדים קשה, שמשרתים בצבא, משלמים מסים - ולא מצליחים לקנות דירה ב-130 משכורות. את זה חייבים לשנות ואנחנו נותנים לזה במה כמעט כל ערב. אבל אני נגד הפוליטיזציה של המאבק, גילויי האלימות ומעשים ונדליסטים. פה זה לא ספרד (מעל 20 אחוזי אבטלה) ולא יוון הקורסת. אם זו מחאה חברתית, שלא יובילו אותה נוער מר"צ וחד"ש בקריאה להפיל את הממשלה. אני בעד הנהגה אותנטית, נקייה, אחראית ועקבית. סליחה אבל קשה לשכנע אותי שמי שבא מכפר שמריהו הוא כזה. איך זה שמנהיג/ה מתעורר רק בקיץ? מה, בסתיו לא קשה לגמור את החודש? ומה בחורף? מסקרן אותי, במה עבדה דפני ליף מאז הקיץ שעבר? האם בכל פעם שתתקשה למצוא דירה במרכז תל אביב ייצאו כולם לגור באוהל? ומה למען השם היא וחבריה הקרובים מבקשים להשיג? (תשובה כללית כמו ״דיור לכל, חינוך ובריאות״ לא מספקת אותי). שורה תחתונה - אף אחד לא ילמד אותי מה זה מעמד ביניים, באתי משם, אבל ברצינות - יש הבדל בין צדק חברתי למחאה פוליטית בתוספת ניפוץ זגוגיות וזריקת ביצים על שוטרים. יום טוב, שרון"

עם זאת, אני כן מזדהה עם תחושת התסכול, מאחר ואני לא מסוגלת לשמור על הראש מעל המים, אז פשוט לעזוב את הכל ביום אחד כדי לקחת אוהל ולגור ברחוב בתל אביב, רק בגלל שלא יכולה להרשות לעצמי להשכיר ב-7,500 שקלים בחודש עבור דירת 3 חדרים בתל אביב? מי יממן אותי ואת מי שתלוי בי במהלך הזה? למזלה, הוריה מממנים אותה במאבק הזה. לא כולם התברכו בזה. אז מי שיכול להרשות לעצמו, שישתתף במחאת האוהלים. היום יוצאים שוב לרחובות, אחרי האלימות המשטרתית שבאה לידי ביטוי אתמול. אני לא יכולה להרשות לעצמי לקחת עוד משרה מלאה כדי למחות אבל אני כן זקוקה לשינוי והוא מבורך. הרשומה הספציפית הזו והבלוג כולו היא התרומה האישית שלי למאבק.



האמת, דווקא צפיתי שהמחאה הפעם תהיה אלימה, אך שהאלימות תתבטא מצד המוחים ולא מצד המשטר הפשיסטי בישראל. כנראה שהם חוששים שבישראל יקרה כמו שהתרחש במצרים, בלוב וכמו שמתרחש בסוריה. כבר מספר שבועות, הרשת מוצפת בידיעות בנוגע למקרים, בהם מנהיגי המחאה בקיץ שעבר נלקחו לחקירה על זוטות ותושאלו בנוגע לתכניות שלהם הקיץ. כנראה, שמישהו מהטייקונים מרגיש את הכיסא שלו רועד. בנוסף, גם שדרות רוטשילד נסגרו על ידי הפקחים דווקא בגלל הסימבוליות במחאה הקודמת.


ולסיום, קצת לאטמה בנוגע לחוסר קיומה של המשטרה הישראלית הפיקטיבית. הסיבה לכך שכשמתקשרים למשטרה והיא לא מגיעה, שאף פעם לא חוקרים, לא תופסים את הגנבים ולא מחזירים רכוש גנוב - כי היא לא קיימת. ואולי מדובר פשוט בחבורה של מאבטחים בשכר מטעם בעלי ההון שמפזרים מחאות חברתיות כנגד מדיניות ה"הכל בסדר" הקפיטליסטית שמטרתה להמשיך לחלוב מהאדם הקטן כסף בשקט, כדי שימשיך לעשות מילואים בשקט, ישלם מיסים גבוהים בשקט וכן הלאה. הרי הכל בסדר