איך אנשים מבריקים הופכים להיות מבריקים?
התשובה כנראה קצת יותר פשוטה ממה שחשבתם.
להלם סיפורו של פרופסור ישראלי מאוניברסיטה אמריקאית מובילה. הוא הפך להיות שם דבר בתחומו, והוביל למספר פריצות דרך.
מה לדעתו הביא אותו להיות כל כך יצירתי? מאיפה מגיעה החשיבה המקורית שלו?
הנה סיפור קצר ששם את האצבע על המקור להישגים שלו: כאשר היה בן 3 בערך, הוא ניסה לאחוז בבקבוק חלב מפלסטיק. הבקבוק נשמט מידיו ונפל, וכל החלב נשפך על הרצפה. הוא נבהל ובכה, ואמא שלו הגיע במהירות למטבח. אבל במקום לעשות את מה שרוב האימהות היו עושות, במקום להטיף לו מוסר, לצעוק עליו או להעניש אותו, היא אמרה לו: "איזה באלגן יפה עשית! מעולם לא ראיתי שלולית חלב כל כך יפה! אתה רוצה לשחק קצת בשלולית לפני שננקה אותה?" וחייכה.
הוא כמובן שמח מאוד לגלות שהוא לא נענש ושיחק קצת בשלולית החלב המקסימה שלו. ואז אמו שאלה: "איך אתה מציע שננקה את החלב? עם ספוג, מגב או מגבת נייר? מה אתה מעדיף?"
הוא בחר בספוג ויחד הם ניקו את השלולית.
אבל אז האמא המשיכה. היא לקחה בידיה את בקבוק החלב הריק, ואמרה: "עכשיו, מה שאנחנו צריכים ללמוד זה להחזיק את הבקבוק מבלי לשפוך את התכולה שלו. בוא נצא החוצה, לחצר. נמלא את הבקבוק במים, ונתאמן!"
הם אכן יצאו, והילד הקטן למד שאם הוא מחזיק עם שתי ידיו הקטנות בצוואר הבקבוק, התכולה לא נשפכת! תגלית מדהימה!
הוא עצמו כמובן לא זכר את הסיפור. כשהוא סיים את הדוקטורט שלו, אמו סיפרה לו את הסיפור. וכשהוא חושב עליו, הוא מבין שזה הרגע הכי משמעותי בחיים האקדמיים שלו. הרגע שבו הוא הבין שמותר לו לטעות.
טעויות הן לא דבר נוראי כל כך, גם כשיש נזק. גם כשהחלב נשפך על הרצפה.
כל זמן שאתה למד את הלקח שלך, זה בסדר שניסוי לא עובד לך, שתיאוריה מופרכת. בסך הכול גילית עוד דרך שמשהו לא עובד.
זה מסר נפלא להורים לילדים. תנו לילדים לטעות, ואז תנו להם למצוא את הדרך הנכונה. בהשראת המקרה, ילד בן שלוש פיזר נייר טואלט והאם, בתגובה, לא כעסה אלא "חיפשה" אותו למומייה.
ועל הדרך, תזכרו שכל מה שאתם עושים ואומרים, ישפיע על חיי הקטנטן לנצח. זו אחריות עצומה, אבל גם סיפוק עצום כשהילד שלך הופך להיות מומחה עולמי – בגלל שאמא לא צעקה עליו כשהוא שפך את החלב.
מכירים הורים לילדים? תרגישו חופשי לשתף אותם!
התשובה כנראה קצת יותר פשוטה ממה שחשבתם.
להלם סיפורו של פרופסור ישראלי מאוניברסיטה אמריקאית מובילה. הוא הפך להיות שם דבר בתחומו, והוביל למספר פריצות דרך.
מה לדעתו הביא אותו להיות כל כך יצירתי? מאיפה מגיעה החשיבה המקורית שלו?
הנה סיפור קצר ששם את האצבע על המקור להישגים שלו: כאשר היה בן 3 בערך, הוא ניסה לאחוז בבקבוק חלב מפלסטיק. הבקבוק נשמט מידיו ונפל, וכל החלב נשפך על הרצפה. הוא נבהל ובכה, ואמא שלו הגיע במהירות למטבח. אבל במקום לעשות את מה שרוב האימהות היו עושות, במקום להטיף לו מוסר, לצעוק עליו או להעניש אותו, היא אמרה לו: "איזה באלגן יפה עשית! מעולם לא ראיתי שלולית חלב כל כך יפה! אתה רוצה לשחק קצת בשלולית לפני שננקה אותה?" וחייכה.
הוא כמובן שמח מאוד לגלות שהוא לא נענש ושיחק קצת בשלולית החלב המקסימה שלו. ואז אמו שאלה: "איך אתה מציע שננקה את החלב? עם ספוג, מגב או מגבת נייר? מה אתה מעדיף?"
הוא בחר בספוג ויחד הם ניקו את השלולית.
אבל אז האמא המשיכה. היא לקחה בידיה את בקבוק החלב הריק, ואמרה: "עכשיו, מה שאנחנו צריכים ללמוד זה להחזיק את הבקבוק מבלי לשפוך את התכולה שלו. בוא נצא החוצה, לחצר. נמלא את הבקבוק במים, ונתאמן!"
הם אכן יצאו, והילד הקטן למד שאם הוא מחזיק עם שתי ידיו הקטנות בצוואר הבקבוק, התכולה לא נשפכת! תגלית מדהימה!
הוא עצמו כמובן לא זכר את הסיפור. כשהוא סיים את הדוקטורט שלו, אמו סיפרה לו את הסיפור. וכשהוא חושב עליו, הוא מבין שזה הרגע הכי משמעותי בחיים האקדמיים שלו. הרגע שבו הוא הבין שמותר לו לטעות.
טעויות הן לא דבר נוראי כל כך, גם כשיש נזק. גם כשהחלב נשפך על הרצפה.
כל זמן שאתה למד את הלקח שלך, זה בסדר שניסוי לא עובד לך, שתיאוריה מופרכת. בסך הכול גילית עוד דרך שמשהו לא עובד.
זה מסר נפלא להורים לילדים. תנו לילדים לטעות, ואז תנו להם למצוא את הדרך הנכונה. בהשראת המקרה, ילד בן שלוש פיזר נייר טואלט והאם, בתגובה, לא כעסה אלא "חיפשה" אותו למומייה.
ועל הדרך, תזכרו שכל מה שאתם עושים ואומרים, ישפיע על חיי הקטנטן לנצח. זו אחריות עצומה, אבל גם סיפוק עצום כשהילד שלך הופך להיות מומחה עולמי – בגלל שאמא לא צעקה עליו כשהוא שפך את החלב.
מכירים הורים לילדים? תרגישו חופשי לשתף אותם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה