החיים על פי אגפא הוא סרט קולנוע ישראלי שיצא ב-1992. כתב וביים אסי דיין. החיים על פי אגפא נחשב לאחד מסרטיו החשובים והמצליחים ביותר של דיין. הסרט נועד לשקף את המציאות הישראלית של תחילת שנות ה-90, שיא
זהו סיפורם של יושבי פאב תל-אביבי טיפוסי בשנות התשעים בשם "בארבי", ב-24 השעות האחרונות בחייהם. כל אחד מבאי הפאב מייצג רובד אחר בחברה הישראלית - עם הדעות הפוליטיות, המטענים החברתיים, האתניים והתרבותיים שלו. באמצעות הצגת הדמויות השונות המייצגות טיפוסים וצדדים בדמותו של הישראלי. הפאב משמש כרקע למאבקים עדתיים, לאומיים ובין-מיניים בין לקוחותיו ועובדיו, סחר ושימוש בסמים. ל"בארבי", ששמו נגזר מ"אברבנאל", מגיעים כל אותם טיפוסים במטרה להימלט מישראל של שנות התשעים, אך מוצאים אותה מחכה להם שם, מבולבלת, חלוקה, פצועה ובעיקר כמהה לאהבה. כולם מכירים את כולם אבל בעצם, אף אחד לא מכיר את השני באמת.
בעלת הפאב, דליה, אוהבת את אלי הנשוי, שמסתיר ממנה שהוא חולה בסרטן; סמיר, הטבח הערבי, שלא מודה שנפצע על ידי צה"ל, ואת כל תסכולו מוציא על לוי הערס, כשהוא דוחף את פניו לתוך סיר שמן רותח; ריקי המעורערת, שרוצה להתאבד אחרי שנטשה את בנה ובעלה, שוכבת עם בני השוטר, שבוגד בליאורה הברמנית, שמצלמת את כולם ומטביעה אותם על פילם של "אגפא".
הסרט מצולם ברובו בשחור-לבן, למעט השוט האחרון, שבו המצלמה נעה ומצלמת את צילומי הגיבורים שתמונותיהם תלויים על חבל ארוך, עד שהיא יוצאת מבעד לחלון ומשקיפה על תל-אביב. בסרט מוצגים הקונפליקטים בחברה הישראלית, ובעיקר השסעים החברתיים, שבראשם הסכסוך הישראלי ערבי, כשכל צד מוצג על צדדיו החיוביים והשליליים כאנושיים מצד אחד גס ומצד שני שברירי. סופו האלים ואפוקליפטי הוא מעין נבואה פסימית של דיין לעתידנו כאן, מלחמת אחים בחברה הישראלית. הסרט כולו מצולם בשחור-לבן, ומלווה בשיריהם של לאונרד כהן ושל הזמר דני ליטני, המופיע בסרט כזמר הפאב. בין היתר, משחקים בו גילה אלמגור, שרון אלכסנדר ועוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה