היום לפני 40 שנה : מחבלים חדרו לכפר יובל, ישוב באמצבע הגליל, והשתלטו על בתי אזרחים במטרה לבצע פיגוע מיקוח. ב-13 ביוני חצתה את גדר הגבול מלבנון חוליית מחבלים מחזית השחרור הערבית בדרכה אל כפר יובל. החוליה, הסתתרה במשך יומיים במטעי התפוחים של המושב. כוחות הבטחון לא הצליחו לאתר את אנשי החוליה למרות שבעקבות איתור סימני הפריצה בגדר הגבול, תוגברה האבטחה במושבי הגבול תוגברה.
בליל 15 ביוני הסתננו ארבעת המחבלים אל תוך בית במושב. אחד מבני המשפחה, נחמיה יוסף-חי, חייל בשירות סדיר בשריון, ניסה להתנגד לפריצה והניח חפצים בדלתות הבית. המחבלים רצחוהו מיד. את שאר בני הבית לקחו המחבלים כבני ערובה.
באותו הלילה, סמ"ר מרדכי יעקב ('פצ'נגה') ז"ל יוצא להגן על הבית הפרטי שלו ונופל בקרב. יעקב מרדכי, בעלה של שמחה מרדכי, אחת מבנות הערובה ואחותו של נחמיה, שמע על החדירה למושב כשהיה בדרכו לעבודה אך חזר במהירות למושב מבלי שידע שאשתו ובנו אסף בן ה-11 חודשים נמצאים בין בני הערובה. משהגיע למושב הוא ביקש להצטרף לכוח הפורץ שכבר התארגן לפריצה מאחר שהוא מכיר את החדרים בבית. אלוף הפיקוד התרצה, ויעקב, שבשירותו הצבאי היה לוחם בסיירת גולני התחייל בהליך מזורז וצורף אל הכוח הפורץ.
ביום ו' בתמוז תשל"ה (15.6.1975) נפל יעקב בקרב עם מחבלים שחדרו לכפר-יובל. בחילופי האש נהרג יעקב מרדכי, נפצעו קשה אב הבית יצחק יוסף-חי ובנו אברהם יוסף-חי. אשתו של יעקב, שמחה, נפצעה אף היא ונפטרה למחרת בבית החולים, השם יקום דמם. בנה התינוק אסף ניצל.
על גבורתו בקרב זה הוענק ליעקב מרדכי'עיטור העוז'. וזה תיאור המעשה כפי שצוין בתעודת עיטור העוז:
"סמל-ראשון מרדכי יעקב ז"ל גילה גבורה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש. עם שחר חדרו מחבלים לכפר-יובל ופרצו לביתו לאחר צאתו לעבודה. כאשר שמע על חדירת מחבלים לכפרו, מיהר לשם ממקום העבודה. משהגיע תדרך את הכוח הפורץ ופרץ יחד אתם לביתו. הוא פרץ ראשון, ירה במחבלים ופגע בשניים מהם. סמ"ר יעקב מרדכי נהרג מאש המחבלים שהיו בתוך הבית. במעשה זה גילה אומץ-לב, קור-רוח והעזה תוך חירוף נפש".
פצ'נגה היה מפקדי הישיר בטירונות.
השבמחקבחור שקט צנוע.התפרסם כלוחם ללא חת ובעל כשר מנהיגותי מיוחד.כחיילים שזה עתה התגייסו ליחידה קרבית היתה לנו מהיגותו ובעיקר יחסו ודאגתו האמיתית לכל אחד מקור להערצה וחיקוי. יהיה זכרו ברוך.