היום, לפני 43 שנה, בתאריך 11.02.1973, החל משפט נאשמי רשת הריגול היהודית-ערבית לטובת סוריה.
הויכוח הפוליטי שנמשך מאז מלחמת ששת הימים, פיצל את החברה הישראלית לימין ושמאל פוליטי. המונח קו ירוק קיבל משמעות לאחר המלחמה שהתרחשה במאי 1967. הויכוח הצמיח שוליים קיצוניים ומסוכנים בקרב השמאל, שקיבל עידוד מטעם הערבים בישראל וביהודה ושומרון למעשי פח"ע, בגידה וריגול כנגד מדינת ישראל ולפגיעה בבטחון אזרחיה. ארגונים וולונטריים קמו בישראל, כדי לתמוך בתושבים הערבים הכורעים תחת נטל ה"כיבוש", לפי השקפתם של אותם פעילים. התארגנויות פוליטיות כמו "מצפן" ו"דרך הניצוץ" באו לעולם, בהניפם את הסיסמא הבלתי נשכחת "די לכיבוש".
מרבית הפעילים האנרכיסטיים התומכים באוייב הערבי הסתפקו בתמיכה הצהרתית וארגון הפגנות אלימות במסגרתן הקו הוא לתקוף את חיילי צה"ל באלימות, קללות ויריקות. האנרכיסטים אף תמכו, עודדו וביצעו בעצמם פיגועים כנגד חיילי צה"ל. חלקם אף חצו את הקווים, בגדו בערכים הקיומיים של מדינת ישראל וסייעו לארגוני הטרור במאבקם נגד מדינת ישראל - המדינה שלהם. אחד מהם הוא הקיבוצניק מגן שמואל, אודי אדיב.
המנהיג של רשת הריגול היה אודי אדיב, יליד קיבוץ גן שמואל. הוא גדל בסביבה פוליטית "מפ"מניקית". אדיב התגייס לצה"ל, שירת בחטיבת הצנחנים, ולחם במלחמת ששת הימים. עם פרוץ המלחמה, החל לחוש ניכור מדרכה של מפ"ם ביחס למלחמה, ועם סיומה, ולאחר שחרורו מהצבא, גיבש מודעות פוליטית קומוניסטית, והצטרף לקבוצת השמאל הרדיקלי "מצפן", שפרשה כמה שנים לפני כן ממק"י.בספטמבר 1970, בהמשך הצטרף לארגון החזית האדומה, שהורכב מחברים יהודים וערבים. הארגון דגל בתורה המהפכנית של צ'ה גווארה ופידל קסטרו בקובה. הוא נמנה על הפלג המאואיסטי [זן של מרקסיזם המורכב מתורתו של המנהיג הסיני מאו דזה דונג. זרם זה יושם בהרחבה כאידאולוגיה המנחה של הצבא והפוליטיקה בסין מאז עלייתו של מאו לשלטון] שפרש ממצפן והקים את "הברית הקומוניסטית המהפכנית". לאחר מכן, בסוף 1971, כשלמד באוניברסיטת חיפה, הצטרף אדיב אל "החזית האדומה". ביוזמת שותפים ל"חזית האדומה", יהודים וערבים, יצר אדיב קשר עם סוכן סורי, פלסטיני חבר אש"ף בשם חביב קהוואג'י. הוא גוייס על ידי אחד החברים בארגון, דאוד טורקי, יליד חיפה שמוכר לשב"כ כתומך בפח"ע כנגד יהודים וכפעיל בארגון טרור. טורקי הציע בשנת 1971 לאודי אדיב להיפגש עם נציג אש"ף להקמת מסגרת משותפת יהודית - ערבית.
נלהב מהרעיון ומהאפשרות לממש את האידיאולוגיה שהאמין בה, יצא אדיב לפגישה באתונה. ככיסוי, המחבלים סיפקו לו כינוי מחתרתי, נקבעו סידורי הפגישה, דירות מסתור ואמצעי תקשורת. בפגישה הראשונה עם הנציג המכונה "אבו כאמל", הושמעו הצהרות כוונות כלליות ונבנו צעדי אמון ראשוניים. המטרה המשותפת של שני הארגונים הייתה, להקים מסגרת ערבית יהודית משותפת למלחמה בציונות. בפגישה השנייה, שהתקיימה כשנה לאחר מכן, נופק לאדיב דרכון סורי על ידי שגרירות סוריה באתונה. הדרכון נשא את השם ג'ורג' חורי.אדיב נסע לדמשק, שם שיתף את הסורים בידיעותיו הצבאיות ועבר אימוני חבלה. אודי הונחה להשיב למי שישאל למעשיו בסוריה ולבנון, שנולד בסוריה ועזב לארגנטינה בגיל שנתיים עם משפחתו ולכן אינו דובר ערבית.
לאחר סיבוב היכרות במועדונים בדמשק, הגיע המפעיל של אדיב לעיקר. לבקשתו תיאר אדיב בכתב את מהלך שירותו הצבאי, סוג האימונים והנשק, מספרי יחידות צבאיות, משימות לפי אופי היחידות, הנשק שמוקצה ליחידות הצבאיות לפי אופי המשימה. אדיב גם חיבר דוחות פרופיל על קצינים בכירים בצה"ל. לאחר מכן נלקח אדיב למחנה אימונים בסמוך לדמשק. במחנה למד פירוק והרכבה של כלי נשק שונים וערך מטווחים. עם שובו לישראל, אדיב התבקש לצלם מסמכים מסווגים עבור מפעילו בדמשק. לאחר מכן הוא שב לישראל. על פי התוכנית, היו אמורים חברי החוליה לבצע פעולות חבלה כאשר ישדרו הסורים ברדיו מסרים מוצפנים. תוכניות אלו לא יצאו לפועל, שכן השב"כ, שעקב באופן צמוד אחרי המגויסים, הניח עליהם את ידו.
באותם ימים, התארגנויות כגון מצפן, החזית האדומה וקבוצות רדיקליות נוספות, היו תחת מעקב צמוד של סוכני השב"כ. המצע האידיאולוגי של קבוצות אלו, הדאיג מאד את מערך הבטחון הישראלי מפני חבירה לארגוני טרור ופגיעה במוסדות השלטון הישראלי. במסגרת אותו מעקב, עלו כמובן על הפעילות של אודי אדיב בישראל ובחו"ל. השב"כ המתין עד אשר יאסוף ראיות, שיש בהן להפליל את אודי אדיב וחברי הרשת האחרים שנותרו לתמוך בו מאחור.
ב-8 בדצמבר 1972 נעצרו אדיב וחבורתו, שהיה אז כבן 26 והיה כבר מוכר לשב"כ, ועמו 20 ערבים וארבעה יהודים נוספים (דן ורד, יחזקאל כהן, רמי ליבנה ודוד קופר). יומיים לפני כן, סוכני שב"כ בסיוע כוח משטרתי פרצו לדירתו של אודי אדיב בחיפה. בחיפוש בדירה נמצא ספר הדרכה להכנת חומרי נפץ וכמו מגדל קלפים, נפלו כל חברי הרשת במלכודת שטמנו להם סוכני השב"כ. בחקירתו הודה אדיב כי העביר לסורים מידע רב על בסיסי צה"ל ועל מערכי ההגנה שלו לאורך גבולות המדינה. בנוסף, סיפר כי יחד עם שאר חברי החוליה עבר בסוריה אימונים בהפעלת ציוד חבלה וקשר. מעצרם של אדיב וחבריו ותוכניותיהם לריגול וחבלה עוררו סערה ציבורית גדולה ותדהמה רבה בציבור הישראלי.
בפברואר 1973 הוגשו נגדם כתבי אישום על ריגול חמור, בגידה, מגע עם סוכן זר, מסירת סודות צבאיים לאויב וסעיפים נוספים. המשפט התנהל בדלתיים סגורות. כשנכנסו 6 הנאשמים העיקריים לאולם בית המשפט המחוזי בחיפה, הם שרו את "האינטרנציונל" בעברית ובערבית. אדיב סירב להביע חרטה על מעשיו. גם בשבתו בבית הכלא, דבק אדיב באמונתו הפוליטית. לבקשתו, נכלא באגף עם אסירים בטחוניים ערבים.
בשנת 1975, נישא אדיב לסילביה קלינגברג, בתו של המרגל מרקוס קלינגברג בטקס שנערך בכלא רמלה. במאי 1985 לאחר 12 שנות מאסר ולאחר שהביע חרטה על מעשיו והודה שהיה כלי משחק ביד הסורים, שוחרר אדיב מבית הסוהר, כמהלך מקדים לעסקת ג'יבריל. לאחר שחרורו, פנה אדיב ללימודי מדע המדינה והשלים דוקטורט בתחום. כיום הוא מרצה בבית הספר הגבוה לקולנוע בנצרת ומרצה אוניברסיטה הפתוחה בשלוחה מכללת רמת גן במסגרת הקורס מבוא למחשבה מדינית. אדיב גרוש, אב לבן ומתגורר בחיפה.
עונשו של ורד נקבע ל-10 שנות מאסר לאחר שהביע חרטה וכן, נקבע כי הידיעות הבטחוניות שהעביר לארגוני הטרור לא היו מזיקים. הוא שוחרר מהכלא באוגוסט 1979, לאחר ריצוי שני שליש מתקופת מאסרו. הוא שב לעסוק בהוראת מתמטיקה, בה עסק לפני מאסרו, ולימד במספר בתי ספר בתל אביב, האחרון שבהם תיכון עירוני ד', בו מלמד עד היום. במאי 1980 ביקש הרמטכ"ל, רפאל איתן, למנוע את העסקתו כמורה, אולם הדבר לא עלה בידו.
המצב בחוק הוא כזה - על פי פרק 2 סעיפים 7- 10 לחוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה)'תשי;"ז~1957:
7. (א) מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו - מיתה או מאסר עולם.יהודים וערבים ישראלים אנרכיסטיים מהשמאל הרדיקלי שפעילים בארגונים כגון תעאיוש, בצלם, שלום עכשיו, מחסום ווטש ועוד. אנשי שמאל בתקשורת הישראלית מסיתים לרצח יהודים, חיילים, פוליטיקאים וראשי ממשלה. אנשי השמאל בריש גליי מהווים יעד בטחוני מאחר והם פוגעים בבטחון המדינה ובבטחונם של חייליה ואזרחיה. לאור השנאה שהשמאל משריש בחברה הישראלית, צריך לנקות אורוות ולהציב אותם שוב במרכז היעד לחקירה על ידי כוחות הבטחון.
(ב) מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.
8. מי שעשה, בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה; התכוון לסייע לאויב, דינו - מיתה או מאסר עולם.
9. (א) מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.
(ב) לענין סעיף זה, "סיוע" - לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, * * * * * *ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.* * * * * * * * * * * * * * * *
10. מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות בסעיפים 97, 98 או 99, דינו מאסר עשר שנים.
הרעיון האידאולוגי מאחורי אנרכיסטים נגד הגדר
שתפו והפיצו!"ארגונים אנטי ישראלים" זוהי לא סיסמה! במדינת ישראל פועלים ארגונים שלא מאמינים בהמשך קיומה של מדינת ישראל. הם עוטים כיסוי של ארגוני זכויות אדם אך בפועל לכולם מניע דומה. חלקם אומרים זאת בגלוי (כמו האנרכיסטים) וחלקם מסתיר זאת היטב. אך בסופו של דבר כולם סובבים סביב אותם אנשים, אותם מקורות מימון ואותן שיטות פעולה. צפו מהי אידאולוגיה אנטי ישראלית כפי שתועדה על ידינו מפי האנרכיסט אילן שליף רכז ההפגנות בבילעין. עד כאן! מוציאים את האמת לאור!
Posted by עד כאן on Monday, February 1, 2016
בסרטון לעיל, מצהיר אחד הפעילים מארגון אנרכיסטים נגד הגדר את כוונות פעילי השמאל. הדבר מוכיח את עצמו שוב ושוב במקרים כמו אודי אדיב, עזרא נאווי ואחרים, אשר מקבלים תעודת הוקרה מהכנסת על פעילותם האנרכיסטית. אנרכיסטים אלו יודעים איך להתמודד עם חקירות שב"כ וקוראים לרצח פוליטיקאים, חיילים וראשי ממשלה. למרות זאת, עם השנים, מדיניות המחלקה היהודית בשב"כ השתנתה ועברה להתמקדות בנוער הגבעות ובמתנחלים.
האגף לסיכול ריגול ומניעת חתרנות, אשר ידוע גם בשם "האגף היהודי" או "האגף הלא ערבי". ירד מגדולתו מאז נפילת ברית המועצות. אגף זה עבר להתמקד ביהודים ימניים, במיוחד לאחר המקרה בו חובש כיפה סרוגה מהרצליה ירה ברבין בשנת 1996 במסגרת מבצע שמפניה, בו היה מעורב סוכן שב"כ. זהו סממן נוסף לכך שדעה ואידאולוגיה פוליטית משפיעה על מעשיו ומדיניותו של ארגון האמון על בטחונה של מדינת ישראל כדוגמת השב"כ. יותר מכך, ב-20 השנים האחרונות, השב"כ נכשל שוב ושוב בפעולות שונות שמטרתן להגן על בטחונה של מדינת ישראל ובטחונם של אזרחיה.
ישראלים, ח"כים יהודים וערבים שעדיין לא נחקרו אפילו בעוון ריגול אך ידוע שהם נפגשים עם האויב [בין אם משפחות מרגלים או סוכנים זרים], פוגעים באמצעות הסתה תקשורתית בישראל ובעולם, משתתפים בפעילות כגון שיט המרמרה, תומכים בפעילות חבלנית באמצעות מימון על ידי אישור קצבאות בטוח לאומי למחבלים ובני משפחות המחבלים המתאבדים שמקבלים קצבאות שארים והרשימה נמשכת. במסגרת פעילותם הידועה, השתולים באים במגע עם סוכנים זרים באופן שמספק להם הזדמנויות רבות לרגל נגד ישראל. מדובר בפעולות אותם מבצעים ח"כים במפלגות השמאל ברעש גלי. הנה מה שבאמת חושבים אנרכיסטיים נגד הגדר - הם קוראים לרצח אהוד ברק, ראשי ממשלה, חיילי צה"ל ושרי ממשלה. הם עדיין חופשיים ולא נמצאים תחת מעקב המחלקה היהודית בשב"כ:
הצעת תיקון לכותב:
השבמחקבמקום לכתוב אנרכיסטים תכתוב "שמאלנים" וכו'...
מהסיבה הפשוטה שהם ממחנה השמאל והשמאל הישראלי לא מגנה אותם ויותר מזה, מעודד אותם ומגן עליהם, זה שמאל...
יש בזה משהו
מחק