היום לפני 35 שנה (11.05.1981): הלך לעולמו בוב מארלי.
רק חמישה חודשים הפרידו בין רצח ג'ון לנון למותו של בוב מארלי, שמת מסרטן היום לפני 35 שנה. הזמר מג'מייקה, שהלך לעולמו כשהוא רק בן 36, נותר סמל של תרבות פופולרית שהמיתוסים שנרקמו סביבו והעיסוק הנרחב בדמותו מזכירים בהיקפם רק קבוצה קטנה וסלקטיווית מאוד של אמנים, לנון בתוכם.
אי אפשר להשוות, כמובן, את ממדי ההשפעה של הביטלס על העולם ב-50 השנה האחרונות לשום אמן אחר, אבל מארלי נכנס לקבוצה המצומצמת של אמנים משפיעים באמת שלצד מבחן ההשפעה פועלים בנוגע אליה תנאי סף נוספים: חדשנות, מרדנות, מוות בגיל צעיר יחסית, רצוי בנסיבות אלימות או דרמטיות ובעקבות זאת מעמד שמזכיר קדוש מעונה. לנון, אלוויס פרסלי, ג'ימי הנדריקס, ג'ים מוריסון, במידת מה גם הראפר טופאק שאקור - הדמויות הללו עדיין מוכרות חולצות טי בשווי של מיליונים בכל שנה.
מארלי של השנים הראשונות להצלחתו לא חשש מטקסטים פוליטיים בוטים. "ג'ונגל הבטון" תיאר את חיי היום-יום הקשים בגטאות של קינגסטון. "שורפים ובוזזים" מנציח תסכול תחת מגף האלימות המשטרתי. בשלבים מאוחרים יותר, המסרים שלו נהפכו לפחות ספציפיים: גאווה שחורה, שלום עולמי וקריאות כלליות נגד דיכוי. באותה תקופה לקה מארלי בסרטן העור, שבעקבותיו מת כעבור ארבע שנים במיאמי. כמאה אלף איש באו לחלוק לו כבוד בטקס בקינגסטון ומשם הובא למנוחות במחוז הולדתו, ניין מיילז. לצד גופתו, נקברו גם גיטרת גיבסון אדומה ומריחואנה. ראשו נעטף בפאה של צמות. אחרי מותו זכה בגראמי על מפעל חיים ודמותו הוכנסה להיכל התהילה של הרוקנ'רול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה