היום לפני 27 שנה (18.05.1989): פיל קולינס מקליט את "Another Day in Paradise".
"עוד יום בגן עדן" נכתב כדי למקד תשומת לב על מצב חסרי הבית. השיר הגיע למקום הראשון ברוב ארצות העולם, למעשה השיר המצליח ביותר של פיל קולינס לאורך הקריירה שלו. הוא זכה להיות "השיר הטוב ביותר" במעמד פרסי המוסיקה הבריטית Brit Awards בשנת 1990. בארה"ב הוא היה הסינגל האחרון של שנות השמונים שהגיע למקום הראשון והראשון של 1990.
כמה הערות והארות
א. כל אחד ואחת מאיתנו יכול להפוך חסר בית בנסיבות שקשה לצפות.
ב. יש אנשים שהם על הסף, מודרים מדיור, למרות שיש להם קורת גג – אנשים שגרים בלית ברירה בבתים בהם נשקפת להם סכנה (למשל – מי שגרה בביתו של גבר המתעלל בה) או בתנאים מחפירים. אם המדינה אינה מתערבת בזמן הם עלולים להגיע לרחוב.
ג. חסרי בית שאינם עונים על ההגדרה המצומצמת של משרד הרווחה והשירותים החברתיים לא תמיד זכאים לסיוע כלשהו. למשל – יחידים ומשפחות חסרי בית, המתקשים בתשלום משכנתאות ומוצאים מביתם.
ד. כשאנשים הופכים לחסרי בית, הם בדרך כלל מודרים מהחברה; מוצאים ממנה. הם זקוקים להכלה – קבלה חזרה לזרועות החברה, לדיור ולתמיכה חברתית, כלכלית, רפואית ואחרת.
ד. אנשים חסרי בית סובלים מסטיגמות חברתיות ולעיתים מגילויי אלימות ושנאה, ובמדינות שונות עולות מדי פעם יוזמות להצר את חירותם, לכפות עליהם פתרונות או להענישם. הוכח שיוזמות אלו אינן מצמצמות את תופעת חסרי הבית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה