באילו נסיבות אי העסקת בעלי מוגבלויות אינם מעשה מוסרי?

 

עבודת סמינריון בנושא
באילו נסיבות אי העסקת בעלי מוגבלויות על ידי תאגידים אינם מעשה מוסרי?

מוגש על ידי *** ***
מספר תעודת זהות *****
במסגרת הקורס מוסר ועסקים שמספרו 10523
שם המרצה

תוכן עניינים

תקציר
1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 בעלי מוגבלויות
2
1.1.1 מיהו אדם בעל מוגבלות?
2
1.1.2 מידת שילובם של בעלי מוגבלות במקומות העבודה
5
1.1.3 רמת ההכנסה של בעלי מוגבלות ומבנה תעסוקתי
10
1.2 התרומה המצויה בשילובם החברתי והתעסוקתי של בעלי מוגבלויות
11
1.3 כלים המשמשים לריסון האפליה בהעסקתם של בעלי מוגבלות במקומות העבודה
14
1.3.1 ביטויי האפליה בהעסקתם של בעלי מוגבלות
14
1.3.2 חקיקה המשמשת כאמצעי ריסון חצוני למניעה באפלייתם של בעלי מוגבלות
15
פרק 2 – אי העסקתם של בעלי מוגבלות על ידי תאגידים כמעשה לא מוסרי
20
2.1 ההיבט הלא מוסרי במעשה אפליה בהעסקת בעלי מוגבלות על ידי תאגידים
20
2.2 מניעת אפליה בהעסקתם של בעלי מוגבלות על ידי תאגידים בהתאם לצדק החלוקתי
22
פרק 3 – דיון ומסקנות
24
סיכום
28
מקורות
29

תקציר
עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום המוסר והעסקים – דילמת הערכים המוסריים הניצבת בפני תאגידים בעת שיקול העסקתם של עובדים בעלי מוגבלויות. עיסוק בסוגיה זו הנו חיוני להרחבת הבנתנו על השפעת קיומה של מוגבלות בקרב העובדים כעקרון בעל השפעה רבה על מקום העבודה. מהותו של ארגון מבוסס על מניע כלכלי, הנועד למטרות עשיית רווח. לעתים, המניע הכלכלי מתנגש עם היכולת המוסרית של הארגון. במקרים רבים, יתכן והארגון יחליט לפעול למען האינטרס הכלכלי על חשבון שיקולים מוסריים, כגון העסקת בעלי מוגבלויות. לפיכך, מטרת העבודה הנה לבחון סוגיה אחת מני רבות מתחום האפליה כסוגייה במוסר ועסקים – בחינת הנסיבות בגינן התאגיד אינו רשאי מבחינה מוסרית להפלות את העסקתם של בעלי מוגבלויות.
החוק הישראלי משמש כאמצעי חיצוני לריסון מעשי למניעת אפלייתם של בעלי מוגבלויות במקומות עבודה על ידי חקיקה. בהתאם לסעיף 1 לחוק שיוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח 1998, זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מבוססות על עקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם וכן, על עקרון כבוד האדם. בנוסף, בהתאם לסעיף 9 לחוק זה, מוטל על כל חברה המעסיקה 25 עובדים לפחות לפעול לקידום הייצוג ההולם של אנשים בעלי מוגבלויות בקרב עובדי החברה. החקיקה במקרה זה, משתמשת בחוק כתחליף מוסר. עם זאת, קיומו של החוק אינו ערובה לפתרון תעסוקתי לבעלי מוגבלויות הסובלים מאפליה תעסוקתית חמורה, בלעדי אכיפה.
לפיכך, עולה השאלה באילו נסיבות אי העסקת בעלי מוגבלויות על ידי תאגידים אינם מעשה לא מוסרי? במסגרת זו ניתן לשער, כי יתכנו מקרים בהם תבוא לידי ביטוי התנגשות בין אינטרסים, אשר יובילו תאגידים לשקול לא להעסיק בעלי מוגבלות למרות שהדבר אינו מוסרי. עם זאת, לא בכל מקרה תבוא לידי ביטוי התנגשות בין השיקולים המוסריים והשיקולים הכלכליים בהעסקת בעלי מוגבלויות. קרי, יתכן ומעסיקים פוטנציאלים ימנעו מלכתחילה מהעסקת בעלי מוגבלויות בכדי להימנע מפגיעה כלכלית אפשרית. אך ישנם שיקולים אחרים שאינם כלכליים, אשר עלולים למנוע העסקת בעלי מוגבלות על ידי תאגידים. במקרים בהם ישנם התנגשויות בין אינטרסים, הצדק החלוקתי של רולס נועד לספק מענה מוסרי לסוגיה. אנסה לענות על השאלה באמצעות סקירת הספרות האקדמית העוסקת בנושא.
תחילה, במסגרת הפרק הראשון, אגדיר את המושגים הבסיסיים – אציג את האדם בעל המוגבלות, את מידת שילובם במקום העבודה, את רמת הכנסתם והמבנה התעסוקתי. בנוסף, אסקור את התרומה המצויה בהעסקתם של עובדים בעלי מוגבלות הן ברמת המיקרו של העובד בעל המוגבלות, כגון ההשפעה על איכות חייו של העובד ורמת הכנסתו, והן ברמת המאקרו, קרי השפעת העסקתם של בעלי מוגבלות על המעסיק ועל המדינה כולה. בהמשך, במסגרת הפרק השני, אבחן את ההיבט הלא מוסרי במעשה האפליה בהעסקתם של בעלי מוגבלות ואת מניעת האפליה בהתאם לצדק החלוקתי. לבסוף, אערוך דיון בעולה מהספרות שנסקרה ואסיק את מסקנותיי בהתאם.

יש