תפיסת מעמד האישה בארגון הדסה לעומת ארגון מועצת הפועלות

 

כיצד באה לידי ביטוי תפיסת מעמד האישה בארגון הדסה לעומת ארגון מועצת הפועלות? ההבדלים בין ארגוני נשים בתקופת היישוב בגישתם כלפי מעמד האישה בחברה החלוצית – תוך התמקדות בפועלם וגישתם של מועצת הפועלות וארגון הדסה

עבודת סמינריון בנושא
ההבדלים בין ארגוני נשים בתקופת היישוב בגישתם כלפי מעמד האישה בחברה החלוצית – תוך התמקדות בפועלם וגישתם של מועצת הפועלות וארגון הדסה –
כיצד באה לידי ביטוי תפיסת מעמד האישה בארגון הדסה לעומת ארגון מועצת הפועלות?

שם הקורס: נשים בחברה היהודית בארץ בישראל (1882 – 1948)
מספר הקורס: 10582
שם המנחה:
מוגש על ידי: אורית
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי

תוכן עניינים

מבוא

1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 פערים מגדריים בעולם המערבי – מודרני
1.1.1 מגדר ופערים חברתיים
1.1.2 מעמד האישה בחברה המודרנית והחתירה לשיוויון זכויות
2
2
3
1.2 תפיסת מעמד האישה בישראל בעידן המודרני
9
1.3 שיוויון ואי שיוויון בין המינים בתקופת היישוב
11

1.3.1 חלוקת התפקידים בין המינים בתקופת היישוב בארץ ישראל
11

1.3.2 תרומת ההסתדרות הכללית לפערים בין המינים
14
1.4 ארגוני נשים בישראל בתקופת היישוב
15
פרק 2 – בחינת תפיסת מעמד האישה של ארגון הדסה ומועצת הפועלות
18

2.1 ארגון הדסה
18

2.1.1 הקמת ארגון הדסה ומייסדות הארגון
18

2.1.2 תפיסת מעמד האישה בעייני הארגון
19

2.1.3 פעילות הארגון
20

2.2 מועצת הפועלות
23

2.2.1 הקמת ארגון מועצת הפועלות ומייסדות הארגון
23

2.2.2 תפיסת מעמד האישה בעייני הארגון
26

2.2.3 פעילות הארגון
27
פרק 3 – דיון ומסקנות
30
סיכום
36
מקרות
37

מבוא
במסגרת עבודה זו אבחן סוגייה אחת מני רבות מתחום החברה היהודית בתקופת היישוב בארץ ישראל – את מעמד האישה בחברה הישראלית המתהווה, כאשר ההתמקדות הנה בהשקפתם של ארגוני הנשים בארץ ישראל בתקופת היישוב בנוגע למעמד האישה. לצורך בחינה זו, אתמקד בהשקפתם של שני ארגוני נשים שפעלו במחצית הראשונה של המאה ה-20 – השקפת ארגון הדסה לעומת השקפת ארגון מועצת הפועלות כלפי סוגיית מעמד האישה ביישוב.
בעת המעבר מאירופה לישראל, הן הגברים והן הנשים שאפו לשינוי באורח חייהן, אך רק הגברים מימשו את השינוי. רבות מהנשים שאפו, בין היתר, ליצור שינוי במעמדה המסורתי הנחות של האישה כפי שהיה מוכר להן בחברה היהודית – מסורתית של מזרח אירופה ומרכזה, זאת במטרה להגיע לשיוויון מגדרי בחברה המתגבשת ביישוב היהודי בארץ ישראל. בעייני החלוצות בתקופת היישוב ישנה השקפה שונה לעומת החלוצים בסוגיית מעמד האישה ותפקידיה בחברה. לכן, מעמד האישה בישראל נותר דומה למעמדה בארץ מוצאן של החלוצות, אשר חונכו על ידי אמהות שהעדיפו לבצע את תפקידיה המסורתיים של האישה. עם זאת, הן נחשפו להשפעות כגון המהפכה הפמיניסטית שהחלה באמצע המאה ה-19 וכן, הן הושפעו ממהפכניות רוסיות ויהודיות. בניגוד לציפיותיהן, מעמד האישה בתקופת היישוב לא השתנה באופן מהותי ומעמדן של הנשים נותר נחות לעומת הגברים. למעשה, הנשים ציפו לשינוי באורח חייהן, אך הגברים הם אלו שמימשו שינוי באורח החיים.
אחד התחומים בהם בא לידי ביטוי אי השיוויון המגדרי בתקופת הישוב היה התחום התעסוקתי. עיסוקן של הנשים התמקד בחלוקת התפקידים המסורתית, הן במסגרת המשפחתית והן בעבודה. תפקידים המאופיינים בעבודת כפיים יצרנית ואו מקצועיים לא היו פתוחים עבורן וכן, גם ההכנסה הנלווית לתפקידן נמוכה. לאחר שהנשים נישאו, לרוב הן הפסיקו לעבוד וכן, אורח חייהן התמקד במסגרת המשפחתית. ההסתדרות מילאה תפקיד פעיל בהגדלת הפערים בין המינים, כאשר לשכות העבודה של הארגון הכווינו נשים להשמה במסגרת תפקידים מסורתיים מגדרית וכן, הסכמי השכר שנחתמו מעגנים פערי שכר המפלים נשים באופן שיטתי.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוקמו מספר ארגוני נשים, כגון ויצ”ו, מועצת הפועלות והדסה, אשר פעלו לקידום זכויותיהן. לצורך עבודה זו אתמקד בבחינת השקפתם של ארגון מועצת הפועלות וארגון הדסה כלפי מעמד האישה. לאור הנסקר בספרות, עולה השאלה כיצד באה לידי ביטוי תפיסת מעמד האישה בארגון הדסה לעומת ארגון מועצת הפועלות?