סוגיית העמדתם למשפט של פושעי מלחמת העולם השניה – בחינת השיקולים שהובילו למתן חסינות לצוות יחידת 731 על ידי ארצות הברית
| שנת הגשה | 2020 |
| מספר מילים | 15122 |
| מספר מקורות | 31 |
תקציר העבודה
האוניברסיטה הפתוחה
המחלקה למדע המדינה, סוציולוגיה ותקשורת
שם העבודה : סוגיית העמדתם למשפט של פושעי מלחמת העולם השניה –
בחינת השיקולים שהובילו למתן חסינות לצוות יחידת 731 על ידי ארצות הברית
עבודה סמינריונית במסגרת הקורס – על נמרים ודרקונים: יחסים בין – לאומיים במזרח אסיה
בהנחיית : דר’ אייזיק לובלסקי
.
מספר הקורס: 10979
מוגש על ידי:
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי
מבוא
1
פרק 1 – סקירת התפתחות מלחמת העולם השניה ובחינת פשעי המלחמה של יפן, תוך התמקדות בניסויים בבני אדם במהלך המלחמה
3
1.1 אתיקה רפואית וניסויים בבני אדם
3
1.2 מלחמת העולם השניה
4
1.2.1 התפתחות המלחמה
4
1.2.2 מעמדה של יפן לאחר המלחמה
9
1.3 פשעי המלחמה של היפנים במהלך המלחמה
10
1.3.1 פשעי המלחמה של יפן
10
1.3.2 שירו אישאי ויחידה 131
11
1.4 המאבק המשפטי בפושעי המלחמה והסיוע לניצולים
12
פרק 2 – המאבק המשפטי בפשעי המלחמה היפניים לעומת המקרה הגרמני
15
2.1 מדיניות החוץ האמריקאית לאחר מלחמת העולם השנייה
15
2.2 גישת האמריקאים כלפי פושעי המלחמה הנאציים
17
2.3 גישת האמריקאים כלפי פושעי המלחמה ביפן
18
פרק 3 – בחינת השיקולים למתן חסינות לאנשי צוות מיחידה 731 לעומת ההחלטה להעמיד לדין פושעי מלחמה נאציים
20
סיכום
24
רשימה ביבליוגרפית
25
מבוא
Si vis pacem, para bellum.
עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום היחסים הבין – לאומיים במזרח אסיה – סוגיית אי העמדתם לדין של פושעי מלחמה יפניים על ידי האמריקאים. במסגרת זו, הדיון יתמקד בשאלת השיקול האמריקני שהופעל בנוגע לאי העמדתם לדין של פושעי מלחמה יפנים, בגין זהותם ותפקידם במערך הכוחות, לעומת ההחלטה להעמיד לדין פושעי מלחמה נאצים שביצעו עבירות דומות של ניסויים בבני אדם. בשני המקרים, מדובר ברופאים ומדענים שעברו עבירות נגד האנושות, כאשר בין היתר, הם ערכו ניסויים בבני אדם באופן המנוגד לאתיקה הרפואית וכן, עשו ניסויים בנשק ביולוגי בניגוד לאמנת ז’נבה.
במסגרת הפרק הראשון, אציג את הרקע לעבודה. לשם כך, תחילה, אגע על קצה המזלג בנושא האתיקה הרפואית כשמדובר בניסויים בבני אדם. בהמשך, אפרט בנוגע להתפתחותה של מלחמת העולם השניה ומעמדן של יפן וגרמניה בעקבות תוצאות המלחמה. יתר על כן, אסקור בקצרה את פשעי המלחמה שבוצעו על ידי היפנים, תוך התמקדות בפשעים שבוצעו על ידי רופאים ומדענים מטעם יפן במסגרת פעילותה של יחידה 731, בהנהגת דוקטור אישיאי. לבסוף, אסקור בקצרה את המאבק המשפטי בפושעי המלחמה ואת הסיוע לניצולים.
במסגרת הפרק השני, אבחן את השיקולים שנקטו האמריקאים במסגרת המאבק המשפטי כנגד פושעי מלחמה מהצד היפני לעומת השיקולים שננקטו על ידי האמריקאים כנגד פושעי מלחמה נאציים. מבחינת השיקולים עולה, כי האמריקנים בחרו שלא להעמיד לדין את גנרל איקיאי ואת אנשי יחידה 731 בגין פשעי מלחמה לאור התרומה של המידע שהם מסרו למודיעין האמריקאי. יחד עם זאת, הניסויים שערכו הנאצים בבני אדם היו חסרי משמעות ולכן, האמריקאים תבעו אותם לדין בגין פשעי המלחמה שהם ערכו. במסגרת הפרק השלישי, אדון בסוגיה. למעשה, מהעולה בפרק זה, האמריקאים פעלו בהתאם לאינטרסים שלהם. קרי, מבחינתם את הניסויים שערכו המדענים הגרמנים עולה, כי המידע מהניסויים שהם ערכו אינם מועילים למדע, זאת לעומת הניסויים בנשק ביולוגי שערכו במסגרת פעילותה של יחידה 731 בניהולו של אישיאיי. לכן, האמריקאים ערכו הסכם עם אנשי היחידה – צוות יחידה 731 יעבירו לאמריקאים את תוצאות הניסויים שהם ערכו ובתמורה, האמריקאים לא יעמדו לדין. בניגוד לכך, נתוני הניסויים שערכו הנאצים לא תרמו לבטחון הלאומי של ארצות הברית. לכן, הם עמדו לדין במסגרת משפטי נירנברג.
במסגרת זו, נשאלת השאלה מהם השיקולים שהובילו למתן חסינות לפושעי המלחמה שירו אישיאי ואנשי יחידה 731 על ידי ארצות הברית לעומת העמדתם למשפט והרשעתם של הנאצים על אותם פשעים? אנסה לענות על שאלה זו באמצעות סקירת הספרות האקדמית הקיימת.
בן עמי מפרט במאמרו בהרחבה את התפתחות מלחמת העולם השניה תוך התמקדות בתרומתה של יפן למהלכי המלחמה. המחבר מפרט את המניעים שהטבילו את יפן להצטרפות למלחמה – הצורך שלה לא להיות תלויה במדינות אחרות בכדי להשיג משאבים, המערכות בהן הייתה מעורבת וכן, את יחסי הכוחות בינה ובין ארצות הברית והטקטיקות שכל צד נקט. גם פוקוואה תורם במאמרו את חלקו לסעיף זה בעבודה, כאשר הוא מרחיב על הטקטיקה הצבאית שנקטה ארצות הברית באוקיינוס הפסיפי במהלך מלחמת העולם השנייה. המלומד מתמקד בשנת 1942, שנה מכריעה במלחמה, בה יחסי הכוחות התהפכו ומדינות הציר נפלו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. ספרו של האריס מציג בהרחבה את מהלך הקריירה של שירו אישיאיי, תוך התמקדות בפשעי המלחמה שלו ופעילותה של יחידה 731, אשר פעלה תחת פיקודו לפני ובמהלך מלחמת העולם השניה. יחידה זו כללה מתחם של 150 בניינים. במתחם זה מצויים אזורים תפעוליים שונים החיוניים לפעילות היחידה לצורך הניסויים, כגון מעבדות, חווה, חממה, ואפילו כלא בו שהו האסירים הנבדקים. היחידה הורכבה מ-3,000 מדענים, טכנאים וחיילים. בנוסף, הספר מפרט את המניעים של ארצות הברית להמנע מלהעמיד למשפט את אנשי היחידה בתנאי שיועברו לידיה נתוני הניסויים בנשק ביולוגי שנערכו במסגרת יחידה 731.
מטרת ספרו של ספיירס הנה להציג מבחינה היסטורית את השימוש בנשק כימי וביולוגי. בספרו מוצג, בין היתר, השימוש בנשק ביולוגי וכימי במהלך מלחמת העולם השנייה, הן על ידי בעלות הברית והן על ידי המדינות החברות בציר, ובפרט על ידי יפן, תוך התמקדות בפעילותה של יחידה 731 ובגנרל אישיאי. יפן החלה לצבור ידע בנוגע לנשק כימי וביולוגי החל מ-1918 כאמצעי הרתעה כנגד הסובייטים ואף נערכו ניסויים בגז כנשק והוקמו מפעלים שנועדו לייצור נשק כימי, כגון גז חרדל וציאניד. יחד עם זאת, אישיאי ראב באמצעי הלחימה הביולוגים כבעלי פוטנציאל גבוה יותר לעומת אמצעי הלחימה הכימיים. אישיאי היה אחראי העיקרי על הניסויים שנעשו על בני אדם למטרות צבאיות מטעם יפן, במטרה לבסס את אמצעי הלוחמה הביולוגיים וליצור טכניקות לוחמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה