תוכן עניינים
מבוא
1
פרק 1 – זילות בית המשפט מול עקרון חופש הביטוי : המצב בישראל
2 1.1 סעיף
5 5 לחוק העונשין וזכות יסוד חופש הביטוי
2 1.2 מעמדו של איש הציבור ועובד המדינה בנושא
2 פרק 2 – משפט משווה 5
סיכום
6 ביבליוגרפיה 7
מבוא
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מכיל זכויות שקיבלו הכרה עוד קודם לחקיקה זו ואשר עוצבו בפסיקות בג"ץ. בנוסף, בג"ץ הכיר בזכויות נוספות שלא קיבלו הכרה מפורשת במסגרת חוק היסוד, כגון חופש הביטוי. מעמדו של חוק יסוד מקנה מעמד עליון כלפי חוקים מן השורה ולפיכך, כאשר ישנה סתירה בין זכות יסוד לחקיקה, יש לפעול בהתאם לחוק היסוד. הדבר אינו מוקנה לזכות שאינה מוכרת בחוק היסוד.
בפסיקה העוסקת בנושא בו הנאשם הנו אדם פרטי, נדונה עבירת הוצאת שם רע לשופט על ידי הנאשם. בפסק הדין נאמר, כי על הביקורת להיות הוגנת ועניינית ובנוסף, אין למהר ולהשתיק אותה, גם אם היא עוברת את גבולות הטעם הטוב. לעתים, השופט יספוג ביקורת שאינה מוצדקת במסגרת המשטר הדמוקרטי בה אנו חיים.
בהתאם לחוק העונשין, אמירה, כתיבה או פרסום דברים כנגד שופט במטרה לפגוע במעמדו או מבזה את מערכת המשפט. עם זאת, קיימים לכך סייגים, אשר יפורטו במהלך העבודה. לכן, יש לאזן בין עקרון חופש הביטוי לעקרון השמירה על כבוד המערכת השיפוטית. במסגרת זו אנו נדון בסייג אחד מיני רבים מתחום זילות בית המשפט – האם ניתן להאשים מנהיג ציבור הנושא דברים בפומבי כנגד שופטים בזילות? בנושא זה אנו נדון במהלך העבודה – אנו נציג את המצב בישראל מבחינת פסיקה וחקיקה וכן, את המצב באנגליה ובארצות הברית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה