תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – מהי טראומה
2 פרק 2 – גורמים המשפיעים על תגובת האדם למצבים טראומתיים
4 פרק 3 – השפעות הטראומה והשלכותיה
6 פרק 4 – מהי תגובת קרב (Combat Response Syndrome)
פרק 5 – גורמים התורמים להתפתחות תגובת קרב 9
1 1
1 3
1 3
1 3
פרק 6
– טיפול בנפגעי תגובת קרב 6.1
הטיפול הראשוני בנפגעי תגובת קרב בחזית 6.2
הטיפול בשלב הפוסט טראומתי
סיכום ומסקנות
1 7
מקורות
1 8
תקציר
הלילה יפלו בגללך מילים ריקות / אחר כך יבואו שתיקות, בדידות ושנים ארוכות / הלילה העצב הוא רק מקום אחר / חדר, כיסא ופסנתר, פרח ליד הגדר / הכל עומד במקום / הזמן ממשיך ללכת / היית כאן ופתאום הכל נטרף כמו חלום / אל פי התהום, כמו חלום (יעקב גלעד / הכל עומד במקום)
משמעות המונח טראומה נפשית מתייחסת לחבלה נפשית. אחד מרכיבי הטראומה הנו המפגש עם מצב בלתי מוכר ושאינו ידוע. חוויה טראומתית הנה חוויה שאינה נמצאת בטווח החוויות האנושיות הנורמטיביות אליו נחשף האדם באופן המעורר אצלו דחק, גורם לסבל ומעורר חוויות של פחד, מצוקה ניכרת וחוסר אונים. אירוע טראומתי עלול לגרום למצוקה חמורה כמעט לכל אדם ולשינויים באישיותו. לאירועים אלימים וטראומתיים השפעות פסיכולוגיות רבות ומגוונות. התגובה לטראומה נפשית עלולה להתבטא על ידי הפרעת דחק פוסט טראומתית, תגובה דיסוציאטיבית, להראות כתגובה פסיכוטית קצרה, התמכרות לסמים, תגובת פניקה ואף עלולה להתפתח אישיות גבולית.
לעתים, גרימת נזק עצמית ולאחר עלולים לבוא לידי ביטוי. רוב הגברים הסובלים בעקבות חשיפתם לטראומה עברו אירוע קשה הקשור למלחמה. לעומתם, רוב הנשים הסובלות בעקבות חוויה טראומתית כלשהי חוו אונס או תקיפה פיזית.
כל מלחמה וכל קרב מותירים את הלוחמים בהן בטראומה. ההשתתפות במלחמה חושפת את האדם למצב לחץ קיצוני ברמה איכותית וכמותית, כאשר החייל נמצא באיום מתמיד על חייו. תנאי הסביבה מאיימים לאור אופי המלחמה, עמיתיו נהרגים ונפצעים, תנאי החסך קשים ללא תזונה סדירה וחוסר שינה, זאת במקביל לחשיפה המתמדת לסכנת מוות. כישלונו של החייל בפעולת ההתמודדות עם לחצי הקרב ידועה בהתאם למודל האטיולוגי המגדיר תגובה לפי גורם כ'תגובת קרב'. תגובה זו מוכרת גם בכינויים 'נירוזת מלחמה' ו'הלם קרב', ומשויכת לקבוצת הפרעות ההסתגלות ותגובות פוסט טראומתיות. שיעור נפגעי תגובת קרב עלול להופיע בקרב 10% עד משפטים% מהנפגעים במלחמות. על פי הניסיון הישראלי והאמריקני, הנתונים עלולים להגיע אף ל-20% ול-30%. חלק גדול מנפגעי הטראומה אינם מודעים לקיומם של טיפולים יעילים בסימפטומים.
במקרים רבים, הנפגע מקבל את השינוי ביכולותיו ואת הסבל שלו כחלק צפוי מההתנסות בחוויה הטראומתית ולכן הוא אינו מסתייע בבני משפחה, ברופאים ואינו פונה לקבלת סיוע פסיכולוגי. במידה והוא פונה לטיפול, הוא מאובחן בטעות כסובל מדיכאון או מהפרעה פסיכיאטרית אחרת ומקבל טיפול שאינו מתאים למצבו, דבר הגורם להחרפת הסימפטומים. למעשה, רוב נפגעי הטראומה מאובחנים שנים לאחר החוויה הטראומתית, למרות שירידה בתפקוד החלה בשבועות הראשונים לאחר האירוע. התפתחותן יכולה הייתה להימנע במידה והנפגעים היו מקבלים טיפול מתאים.
מטרת עבודה זו הנה לבחון סינדרום המתפתח בעקבות חשיפה לטראומה ספציפית של חיילים – תגובת קרב. במסגרת זו, יבחנו הגורמים שמשפיעים על תגובתו של הייל למצבים טראומתיים, יסקרו גורמים התורמים להתפתחות תגובת קרב (Combat Response Syndrome). לבסוף, תוצג תוכנית טיפול לאוכלוסיית נפגעי תגובת הקרב בהתאם לשלב ההתפתחותי של הסנדרום וכן, יוצגו מסקנות והמלצות בהתאם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה