שימו לב למה שהתרחש בשנים 132-135 לספירת הנוצרים בשטחה של ארץ ישראל, ובפרט באזור יהודה ושומרון, מעל ל-600 שנים בטרם נולד הנביא מוחמד ובטרם האיסלאם נולד וכן, 1800 שנים בטרם הלאום הערבי המציא את העם הפלסטיני:
שוד העתיקות מוכר מהתקופה המצרית. פרעוני מצרים חששו משוד הקברים ולכן הקוברים החביאו את הקבר ושמרו עליו. עונשים הוטלו על השודדים. שודד שנתפס שופד במוט עד שמת ביסורים נוראיים. פשוט אין סליחה על שוד עתיקות. גם השם שוד ולא גניבה מסביר חלק מהעניין. בשנת 1978 נקראו מפקחים של אגף העתיקות והמוזיאונים, אחד מגלגוליה הקודמים של רשות העתיקות, לבדוק חללים תת קרקעיים מלאכותיים באיזור הר חברון לאחר שמועה שהגיעה מפי תושבי כפרי האיזור בדבר חפירות בלתי חוקיות לשם מציאת עתיקות. לדברי המקומיים, קיומים של החללים היה ידוע כבר מאות שנים ובוזזים ביקרו במקום עוד מימי תקופת המנדט אך לאחרונה פעילותם גברה. על פי הדיווחים, השודדים באו על שכרם ומצאו "שני מטבעות לכל נפה" (מסננת עפר). שוד עתיקות
בחסות דיפלומטית הנה בעיה ידועה ומוכרת שמבוצעת על ידי עובדי שגרירויות שונות ממוצא ערבי.
עם תחילת החפירות התברר גודל התגלית כשנודע שאותם חללים הם למעשה חלק ממערכת מסועפת של אולמות וחדרים תת קרקעיים ומחילות שמחברות ביניהם ואורך חלקן מגיע למאות מטרים. מתוך הממצאים הרבים שנמצאו, תגלית מצבורי המטבעות העתיקים שנחשפו עניינו יותר מכל, או ליתר דיוק, מה שהיה כתוב עליהם: "לחירות ישראל". המטבעות, יחד עם שאר הממצאים שתוארכו לתחילת המאה ה-2 לספירה, הובילו את החוקרים למסקנה המתבקשת - המערכות נחצבו ע"י המורדים מימי בר כוכבא.
צריך להבין, על המרד היהודי השלישי ברומאים שהובל ע"י שמעון בר כוסבה אנחנו יודעים מעט מאוד. עם גילוי מערכות המסתור התת קרקעיות, קיבל המקור המפורט ביותר שיש בידינו על המרד, שמספר: "היהודים לא העזו להסתכן במערכת חזיתית עם הרומאים. הם תפסו את המקומות הנוחים של הארץ וחיזקו אותם במחילות ובחומות, כדי שישמשו להם כמקלטים בעת מצוקה וגם כדי שיוכלו לנוע בחשאי מתחת לפני הקרקע.", משמעות חיה.
המערכות נחצבו בצורה מתוכננת ובזמן קצר. פתחי הגישה אליהן תוכננו להיות מוסתרים ולרוב מתחת לרצפות בתי מגורים, ועצם העובדה שמנגנון הנעילה שלהן תופעל מבפנים הראה כי מערכות אלה נועדו להתבצרות. המחילות היו צרות ונמוכות, כך שמעבר בהן התאפשר בטור יחידים ואילץ את העובר ללכת כפוף במקרה הטוב ואף לזחול במקרה הרע. תנאים שכאלה הקשו על פולש, בפרט ליגיונר רומאי החמוש בכבדות, לנהל לחימה אפקטיבית מול המתבצרים.
הן נחצבו בקפידה אך עם זאת, על הבעיה העיקרית לא הצליחו המורדים להתגבר: המערכות הצטרכו להזרים אוויר רענן לנשימה לבפנים, ובדיכוי המרד הפירים שנועדו בדיוק למשימה זו התמלאו ע"י הרומאים באש שהפיצה עשן לתוך האדמה ואילץ את המתבצרים להכנע או למות בחנק. המרד, כידוע, נגמר
באסון קטסטרופאלי ובהרצחם של 2 מליון יהודים. יש לציין, כי ל"ג בעומר לא מצויין בהקשר למרד בר כוכבא, ברובו הוא בשל טעמים דתיים - נעצרה המגיפה בה מתו 24,000 מתלמידיו של רבי עקיבא, יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, בתאריך זה החל לרדת המן שאכלו בני ישראל במדבר. מי שהחלו בציון המרד ברומאים בהקשר ליום זה היו אנשי הציונות שרצו לתת ליום זה הקשר של גבורה. בר כוכבא הוא דמות מעוררת מחלוקת ביהדות כך שלא הגיוני כי יחגגו יום בעבורו. רבי שמעון בר יוחאי הוא סמל להמשך המרד שכשל. הוא המשיך את המרד מתוך המערה שם כתב חזון רוחני לעם ישראל לעתיד לבוא. הוא סמל לניצחון המרד. וסמל לתלמידו של רבי עקיבא שעל אף שמתו לו כל תלמידיו וראה בכישלון המרד. לא התייאש והלך ולימד את רבי מאיר, רבי יהודה, רבי אלעזר, רבי יוסי ורבי שמעון כמנהיגים חדשים ומובילים.
עוד לפני כן, כבר בשנת 1975, מצא פרופ' יורם צפריר ז"ל מערכת מסתור בכפר אל ערוב בגוש עציון. אכן אגף העתיקות היו הראשונים להגדיר את מערכות המסתור כתופעה רחבה הקשורה במרד בר כוכבא, ובתיאור של דיו קסיוס לגביו, אך צפריר היה הראשון שתארך מערכת מחילות למרד בר כוכבא. לפניו זוהו בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 מספר מערכות מסתור מבלי שתוארכו או קושרו למרד. מטעם אגף העתיקות עסקו בכך דוד אלון ובעיקר פרופ' עמוס קלונר ויגאל טפר שגם פרסמו ספר בנושא..
בתמונה: אחת מהמחילות, שהגבוהות שביניהן בגובה 80 ס"מ והנמוכות מגיעות לעיתים ל-25 ס"מ בלבד (!).
שימו לב לתכנון החציבה: מצד שמאל לחוצב נחפר חור לנרות לשם תאורה. הקפידו למקם את הנרות מצד שמאל לחוצב כדי שיד ימינו, המחזיקה את הפטיש, לא תפריע בכל תנועת יד לחשיפת האור על האיזמל, שהוחזק ביד שמאל. זאת מערכת מסתור קלאסית. למערכת מסתור יש מאפיינים אדריכליים מובהקים והיא בעצם מעשה ידי אדם. מערת מפלט היא מערה טבעית אליה ברחו פליטים. המפורסמות במערות המפלט נמצאות על ראשי מצוקים במדבר יהודה, בינהן מערת האימה, מערת האיגרות ועוד עשרות נוספות.
בשנים האחרונות זוהו עוד מספר מערות מפלט במקומות נוספים, למשל מערת התאומים שבנחל מערה שבה בשנת 2009 נמצא מטמון מטבעות ענק של מטבעות מימי מרד בר כוכבא. מערכות מסתור בדרך כלל כן היו בתוך הישובים. הן היו מושתתות על מתקנים תת קרקעיים קדומים. למשל בית בד או בור מים שבדפנותיהם, במקום נסתר נחפרה מחילת מסתור. לעומת זאת מערות המפלט בד"כ היו מרוחקות מהישובים והגידה אליהן הייתה קשה מאד. רובן נמצאות ביהודה ושומרון, חלק לא קטן בשטחי הרשות הערבית (רש"ע), כך שניתן להניח שמצבן רע ושהן חשופות למעשי שוד ופגיעות על רקע לאומני. ישנן כמה בגליל אבל אני לא בטוח שהן פתוחות למבקרים... יש להוסיף שהערבים לפני כשנה הרסו במתכוון מערות כאלו כדי למנוע מיהודים לבא לטייל ולמצוא קשר הסטורי יהודי נוסף לארצנו. נהרס הפתח של מערות ערביה אך המערות עצמן (בתת-הקרקע) לא נהרסו. ביום העצמאות היה אירוע המוני של ביס"ש כפר עציון במקום. עם זאת, המקום צמוד למחנה ה"פליטים" אל-ערוב, ואין להגיע אליו ללא ליווי צבאי (להבדיל מעשרות מערכות מסתור הפתוחות למטיילים בשפלה).
למידע נוסף.
שימו לב לתכנון החציבה: מצד שמאל לחוצב נחפר חור לנרות לשם תאורה. הקפידו למקם את הנרות מצד שמאל לחוצב כדי שיד ימינו, המחזיקה את הפטיש, לא תפריע בכל תנועת יד לחשיפת האור על האיזמל, שהוחזק ביד שמאל. זאת מערכת מסתור קלאסית. למערכת מסתור יש מאפיינים אדריכליים מובהקים והיא בעצם מעשה ידי אדם. מערת מפלט היא מערה טבעית אליה ברחו פליטים. המפורסמות במערות המפלט נמצאות על ראשי מצוקים במדבר יהודה, בינהן מערת האימה, מערת האיגרות ועוד עשרות נוספות. 
לוד הנה ישוב יהודי בתקופת התלמוד.
