עבודת סמינריון בנושא - בחינת מעמדם המשפטי של ערביי מזרח ירושלים וזכויות היסוד שלהם

 

עבודת סמינריון בנושא - בחינת מעמדם המשפטי של ערביי מזרח ירושלים וזכויות היסוד שלהם, שאלת מחקר - כיצד מעמדם החוקי של ערביי מזרח ירושלים פוגע בזכויות היסוד שלהם ומדוע?

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1
– סקירה ספרותית
2               1.1 לאומיות ומיעוט
2                     1.1.1 לאום ולאומיות
2                     1.1.2 מהו מיעוט?
2
המיעוט הערבי בישראל
3              1.2 ירושלים
4                    1.2.1 איחוד ירושלים
4                    1.2.2 מעמדם החוקי של ערביי מזרח ירושלים
6 פרק 2
– הפגיעה בזכויות היסוד של ערביי מזרח ירושלים בעקבות מעמדם
1 1
2.1 מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
1 1
2.2 בחינת הפגיעה בזכויותיהם של ערביי מזרח ירושלים
1 1
פרק 3
– דיון ומסקנות
1 5
סיכום
1 7
מקורות
1 9
תקציר 

"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. תדבק לשוני לחיקי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים לראש שמחתי" (תהילים קל"ז) 

מקובל בישראל להבחין בין שלוש קבוצות התייחסות של האומה הערבית – ערביי מדינת ישראל, אלו הנמצאים תחת שלטון ישראלי בשטחים שנכבשו במהלך מלחמת ששת הימים והערבים החיים במדינות ערב. במסגרת העבודה אעסוק בקבוצה הראשונה – במיעוט הערבי שהנם אזרחיה של מדינת ישראל ותושבי הקבע שלה, זאת תוך התמקדות באוכלוסיית ערביי ישראל תושבי מזרח ירושלים, אשר הפכו לתושבי קבע בישראל לאחר מלחמת ששת הימים. מטרת עבודה זו הנה לנסות ולבחון את השפעת ההתנגשות בין מעמדם החוקי בישראל לזכויותיהם כקבוצת מיעוט. על פי לנדאו, נכון לשנת 1992, העדה המוסלמית היא הגדולה בעדות הלא יהודיות בישראל. ישנם מספר גורמים המשפיעים על המיעוט הערבי בישראל. ראשית, ישראל היא מדינת לאום יהודית, בה הרוב היהודי זוכה להעדפה מכורח החוק. הדבר מקשה על השתלבותם של הערבים כאזרחים שווי זכויות. בנוסף, הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית לעתים עלולה להתנגש עם המציאות ולפגוע בזכויות הערבים. וכן, מאז הקמתה, נמצאת ישראל בסכסוך בדרג המדיני והצבאי עם העולם הערבי, אשר ערביי ישראל, ובפרט ערביי ירושלים המזרחית, מהווים חלק ממנו. לאור זאת, עולה השאלה כיצד מעמדם החוקי של ערביי מזרח ירושלים פוגע בזכויות היסוד שלהם ומדוע? בעבודה זו לא נדון בערביי ישראל ובערביי השטחים, כיוון שהם ראויים למחקר נפרד, רחב יותר. בהמשך לשאלת המחקר אני משער, כי הרצון לחזק את הביטחון הלאומי של ישראל ולחזק את הרוב היהודי אינו תואם, לרוב, לערכי היסוד הדמוקרטיים. בעקבות כך, ייתכן והמיעוט הערבי בירושלים המזרחית סופג פגיעה בזכויות הפרט, בשוויון ההזדמנויות, בזכותם לקניין נכסים וכדומה. בנוסף, עולה ההשערה כי לאור שיקולי הבטחון בה בחרה מדינת ישראל לנקוט למען בטחונה הלאומי, קיימת פגיעה מהותית בזכויות הפרט של המיעוט הערבי במזרח ירושלים, כגון הזכות לשוויון, תתכן פגיעה בכבוד האדם וחירותו, זכותם לפרטיות ועוד.

במסגרת העבודה, אנסה לבחון את סוגיית ההתנגשות בין מעמדם המשפטי של תושבי ירושלים המזרחית לבין הפגיעה בזכויות הפרט של המיעוט הערבי בעיר בהיותה אוכלוסיית מיעוט במדינה דמוקרטית. בחינה זו תתבצע באמצעות סקירת הספרות האקדמית הקיימת, בחינת החקיקה הישראלית בנושא וסקירת בג”צים שעסקו בסוגיה. מאז 1967 ועד היום נידונו בבג"צ לא מעט פרשות העוסקות בתושבי ירושלים המזרחית בעקבות פניות רבות שהוגשו על ידם ובסיוע ארגונים המנויים של שמירת זכויות האדם בגין סיבות כגון בקשה לאיחוד משפחות בין קרובי משפחה תושבי מזרח ירושלים ומחזיקי תעודת זהות כחולה לבין תושבי הגדה המזרחית ואף תושבי השטחים, ערעור בגין שלילת תושבות של ערביי ירושלים המזרחית וכדומה.
לפיכך, בעבודה זו יתבצע ניסיון לבחון את מעמדו של תושב ירושלים המזרחית ולסקור את הפגיעה בזכויותיהם של תושבי ירושלים המזרחית כפי שסקירת הספרות האקדמית בתחום תעלה, כפי שנקבע בחוק הישראלי וכפי שמקובל בהתאם להלכה הנקבעת בבג"צ.

בחינת הפגיעה בזכויות האדם באמצעות חוק האזרחות הישראלית ובנוסף הצגת חוק האזרחות בגרמניה כמשפט משווה

 

תוכן עניינים

1 .
מבוא
1
2 . דרכי קבלת אזרחות ישראלית וצדדיה הבעייתיים
2
3 . משפט משווה – דרכי קבלת אזרחות בגרמניה והשוואה עם ישראל 7
4 . סיכום 9
5. מקורות
1 0
1 . מבוא
“בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" (תהילים קכו, א) 

בעבודה זו אדון בסוגיה אחת מני רבות בתחום מדיניות ההגירה של ישראל כמדינה דמוקרטית – דרכי קבלת האזרחות בישראל ומאפייניה הבעייתיים, נושא בו אתמקד בחלקה הבא של העבודה. מכנה משותף של הגירת אוכלוסיות בעלי אתניות דומה הנה הצורך בקיומו של דיון רחב המתבצע בקרב הציבור וברמה הפוליטית של המדינה לבחון את טענות זהותם של יחידים ולהגדיר אבני בוחן העונים על השאלה כיצד נכון להגדיר את הזהות האתנית, לה ניתן לספק אזרחות. לא קיימת חלוקה מסודרת וקבועה לקטגוריות של זהות, אלא הוא מעוצב בהתאם לקונפליקט העומד על הפרק ובהתאם לאווירה הפוליטית. בישראל, התשובה לשאלה מיהו יהודי אינה ברורה ובהתאם לכך, מהם הקריטריונים הנדרשים לחוק השבות. קיים קונפליקט תמידי בנושא בין החילונים לדתיים בנוגע לתפיסתם מהי יהדות כפי שאציג בחלק הבא. דרכי קבלת אזרחות ישראלית תבחן באמצעות הגדרתם בחוק הישראלי העוסק בהגירה. חוקים אלו הנם ביטוי למדיניות ההגירה של כל מדינה. מדיניות ההגירה בישראל תומכת בהעדפתה של אוכלוסיית מהגרים מסוימת על פני מהגרים אחרים על בסיס אתניות, מדיניות שנקבעה עוד בקום המדינה, 3 שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה. למעשה, ההגירה למדינת ישראל הנה, בעיקר, הגירה אתנית.
בחלק השלישי של העבודה בחרתי לבחון את הדרכים לקבלת אזרחות גרמנית כפי שבא לידי ביטוי באמצעות מדיניות ההגירה האתנית לאור חוקי ההגירה הגרמנים וכן, להשוות בין מדיניות זו למדיניות ההגירה של ישראל כפי שבא לידי ביטוי בחקיקה הקשורה להגירה נכנסת. מסקירתנו עולה, כי, למרבה הפלא, הדמיון עולה על השוני וכן, מדיניות ההגירה שננקטה במסגרת מדינות אלו מאז מלחמת העולם השנייה שונה ממדיניותן של לא מעט מדינות מערביות.