את הסיפור הידוע הבא, סיפר קבלן שיפוצים ממדינה רחוקה:
פעם אחת, כשעסקתי בשיפוץ של בית חווה ישן, שכרתי את שירותיו של אינסטלאטור שיטפל בכל ענייני הצנרת של הבית.
אחרי שסיים את יום העבודה הראשון שלו, יום קשה ומתיש, יצא אל רכבו וראה שיש לו תקר בגלגל. לא נעים, חשבתי לי. אחרי יום כזה מה הוא צריך את התקר...? הוא החליף את הגלגל בזריזות וכשסיים, נופף לי בידו לשלום ונכנס לתא הנהג של הטנדר. ניסה להתניע ו... כלום. המנוע שבק חיים.
איזה מזל ביש, הרגשתי ממש לא נעים בשבילו.
מיד הצעתי שאקח אותו הביתה. כשהגענו לביתו, הוא הזמין אותי להיכנס ולהכיר את משפחתו.
בעודנו פוסעים לעבר דלת הכניסה של הבית, הוא עצר לרגע ליד עץ קטן בצד השביל ונגע בקצות העלים שלו בשתי ידיו. כשפתח את דלת ביתו, חל באיש שינוי מדהים, פניו המיוגעות אורו בחיוך רחב ושמח, הוא חיבק את שני ילדיו, הניף אותם באוויר בעליצות ונתן נשיקה אוהבת לאשתו. האיש התמלא בחיוניות, מרץ ושמחה כשנכנס לבית.
בתום הביקור, לאחר שביליתי במחיצתם שעה נעימה, הוא ליווה אותי החוצה אל מכוניתי. כשעברנו ליד העץ שבצד השביל לא יכולתי להתאפק ושאלתי אותו מה היו הנגיעות בעץ?
"אה, זה מאד פשוט", ענה לי האיש, "העץ הזה הוא עץ הצרות שלי. אני יודע שבסוג העבודה כמו שלי, זה בלתי נמנע שיהיו לי צרות, בעיות וקשיים. דבר אחד בטוח, הצרות האלו לא שייכות למשפחה שלי, לאשתי ולילדיי. לכן, כשאני בא הביתה, אני פשוט תולה את כל הצרות של אותו יום על העץ, ומבקש מאלוהים שיטפל לי בהן.
למחרת בבוקר, כשאני יוצא מהבית, אני ניגש לעץ. אתה יודע מה, ממש מפליא, אבל כשאני מביט בעץ, תמיד יש עליו הרבה פחות צרות ממה שזכרתי שתליתי שם בלילה הקודם!"
ואכן, השעות שעוברות נותנות נקודות מבט אחרות לדברים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה