השתתפות במחקר הנוגע להשפעות המלחמה שפרצה ב7 לאוקטובר

 

שבוע אחרון למחקר!

בני 18-30? השתתפו במחקר קצר ואנונימי, ועזרו לנו להבין טוב יותר את השפעות המלחמה ה7 לאוקטובר.

תודה על זמנכם והמענה הכנה.

שלום רב, 

 

את/ה מוזמנ/ת להשתתף במחקר העוסק בהשפעות של דת/רוחניות על גורמי בריאות נפשית על רקע תקופת המלחמה. המחקר נערך על ידי מיכל, סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה רפואית במכללה האקדמית תל אביב-יפו. אני מודה על לך על הקדשה מזמנך והשתתפותך במחקר. 

 

במידה ותסכים.י להשתתף במחקר, תתבקש.י למלא מספר שאלונים דרך האינטרנט. בשאלונים תהיינה שאלות על פגיעה עצמית, מצבי רוח מורכבים, טראומה, תפיסה דתית/רוחניות, תחושות ורגשות בקשר לאובדן למלחמה ועוד. זמן מילוי השאלונים הוא כ-10 דקות. השאלונים ימולאו בעילום שם, והנתונים שיתקבלו מהמחקר הם לצרכי מחקר זה בלבד ולא יעשה בהם שימוש נוסף.
במידה ותרגיש.י אי נוחות הנך רשאי.ת להפסיק את מילוי השאלון בכל שלב.

יש להניח שההשתתפות במחקר לא תקנה לך רווח או יתרון אישי כלשהו, אך אנו בטוחים ומקווים שהשתתפותך תתרום לידע הכללי בתחום המחקר.

כחוקרת איני רשאית לתת טיפול או תמיכה רגשית למשתתפים.ות במחקר.
לעיתים קרובות חלק מהמשתתפים במחקרים חשים אי נוחות ו\או מצוקה קלה. זהו מצב זמני וחולף וידוע בספרות המחקרית. יחד עם זאת, במידה ותרצה\י לפנות לסיוע מקצועי, תוכל לפנות לאחד ממוקדי הסיוע ומרפאות טיפול שיוכלו לסייע:
(1) מוקד ער"ן - עזרה ראשונה נפשית *1201

(2) עמותת "בשביל החיים"- למניעת אובדנות 039640222

(3) עמותת נט"ל- טיפול נפשי לנפגעי טראומה ממלחמה וטרור 1-800-363-363

(4) Soul talk- עיבוד חוויות לחימה 0525682811

(5) מרכז אלה להתמודדות נפשית עם אובדן - 050-9949244
(6) קופות חולים – (א) מכבי: 5553* שלוחה 1. (ב) כללית: 2700* שלוחה 8 ולחיצה על 3. (ג) לאומית: 507* שלוחה 9. (ד) מאוחדת: 3383* שלוחה 8. 

 

בתום המחקר ניתן לקבל פרטים נוספים בוועדת האתיקה של המכללה האקדמית של תל אביב יפו, ע"י טופס ה - debriefing. בנוסף ניתן לפנות למייל הבא: michalof@mta.ac.il

בלחיצה על כפתור "מסכימ.ה" את.ה מביע.ה את הסכמתך להשתתפות במחקר.

בברכה,
מיכל

 

הפרעת קשב והיפראקטיביות, 10563: התמודדות משפחתית במשפחות לילד עם הפרעת ריכוז, קשב והיפראקטיביות (ADHD)

ממ"ן 13 בעבודה סוציאלית (קורס 10563)

מוסד לימוד	האוניברסיטה הפתוחה
סוג העבודה	ממ"ן
מספר ממ"ן	13
מקצוע	עבודה סוציאלית
קורס	הפרעת קשב והיפראקטיביות
מילות מפתח	10563, ADHD, הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות, התמודדות משפחתית, ילד, מטלת מנחה, משבר, משפחה, פתרונות ממנים האוניברסיטה הפתוחה
שנת הגשה	2012
מספר מילים	1009
מספר מקורות	3

תקציר העבודה

מטלת מנחה 13 – הפרעת קשב והיפראקטיביות, 10563
התמודדות משפחתית במשפחות לילד עם הפרעת ריכוז, קשב והיפראקטיביות (ADHD) א. מבוא – על פי איגוד הפסיכיאטרים האמריקני (Matos, Bauermeister, & Bernal, 2009) הפרעת ריכוז, קשב והיפראקטיביות (ADHD) הנה הפרעת התפתחות נפוצה מאוד המאופיינת באופן עקבי בחוסר ריכוז ואו בהיפראקטיביות – אימפולסיביות ולה נלווים בעיות תפקוד בתחומים חברתיים, לימודיים והמקצועיים. הסימפטומים להפרעת התנהגות זו באים לידי ביטוי בתקופת הילדות המוקדמת ומאופיינים בכרוניות לאורך החיים, בקשיי התנהגות ובהתנהגות שלילית. ניתן לזהות בהתנהגותם אימפולסיביות והתנהגות היפרית העולה על הממוצע מכפי שניתן לצפות מיחידים הנמצאים באותה רמת התפתחות. הפרעה זו אופיינית לכ-5% מאוכלוסיית הילדים והמתבגרים בארצות הברית.
ילדים ומתבגרים המאובחנים כהיפראקטיביים עלולים להתאפיין בבעיות חברתיות ורגשיות רבות, לרבות חוסר השגיות בלימודים ובעבודה, אגוצנטריות, אלימות, עבריינות, רמת ציות נמוכה לחוקים, סיכון להתנהגות אובדנית וביצוע מעשים מסוכנים, דיכאון, הריון בגיל ההתבגרות, בעיות משפחתיות ועוד. להפרעה נלוות סטיגמות רבות (Kendall, 1998, Kendall, 1999). מחקרים שונים מצביעים על כך שכבר בגן החובה, בקרב ילדים היפראקטיביים בשכבת הגיל 4
עד 6, נלווים רמות גבוהות של פגמים פסיכופתולוגיים ובסיסיים …

תלמידי חטיבת ביניים או תיכון בני 12 - 18? בואו למלא שאלון מסוגלות עצמית

חסרים לי מס' נערים (12-18) למלא את השאלון

אשמח ממש לעזרתכם 

הי, אם השאלון הזה הגיע אלייך, סימן שאת או אתה לומדים בחטיבה או בתיכון, ואני מאוד מודה לך על הזמן שאתה מקדיש לצורך מילוי השאלון לצורך לימודי התואר שלי. שאלון זה בודק את דרכי ההתמודדות עם בעיות בחיי היומיום. השאלון אנונימי.

הבא

🙏

מחקר בנושא היכולת להתמודד עם אתגרים בלימודים

מה משפיע על היכולת שלנו להתמיד ולהתמודד עם אתגרים לימודיים?

היי חברים! סוף סוף עבודה אחרונה בתואר ☺️🙃
לוקח 5 דק׳ מקסימום, תודה מראש לכל העוזרים! 🙏🏼

לום רב,
שמי גבריאל בן-חיים ואני סטודנט לתואר בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.
הניסוי שלפניך הינו חלק ממחקר שאני עורך במסגרת עבודה סמינריונית לקראת סיום התואר בה אני בוחן את הקשר בין נגישות החוויה של הצלחות לימודיים לתפיסת המסוגלות העצמית.

הניסוי נעשה בצורה אנונימית לחלוטין ואין כל צורך לציין את שמך או כל פרט מזהה אחר ולמערכת אין כל דרך לדעת מי ממלא כל שאלון. ההשתתפות היא על בסיס התנדבותי וניתן לסרב או לפרוש מכל סיבה ובכל שלב ללא כל עלות.

במהלך הניסוי תתבקש.י לענות על מספר שאלות. אנא הקפיד.י לקרוא בעיון את ההנחיות לביצוע השאלון ולפעול לפיהן.
 

אני מודה לך מאוד על זמנך ועל הסיוע בהשלמת המחקר. אשמח לשתף אותך בממצאי המחקר לאחר סיומו.
 
לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר

 gavriel.benhaim@gmail.comמייל:
תודה על שיתוף הפעולה!

רץ ברשת: לִתְלוֹת אֶת הַצָּרוֹת עַל עֵץ - סיפור שווה קריאה

את הסיפור הידוע הבא, סיפר קבלן שיפוצים ממדינה רחוקה:
פעם אחת, כשעסקתי בשיפוץ של בית חווה ישן, שכרתי את שירותיו של אינסטלאטור שיטפל בכל ענייני הצנרת של הבית.
אחרי שסיים את יום העבודה הראשון שלו, יום קשה ומתיש, יצא אל רכבו וראה שיש לו תקר בגלגל. לא נעים, חשבתי לי. אחרי יום כזה מה הוא צריך את התקר...? הוא החליף את הגלגל בזריזות וכשסיים, נופף לי בידו לשלום ונכנס לתא הנהג של הטנדר. ניסה להתניע ו... כלום. המנוע שבק חיים.
איזה מזל ביש, הרגשתי ממש לא נעים בשבילו.
מיד הצעתי שאקח אותו הביתה. כשהגענו לביתו, הוא הזמין אותי להיכנס ולהכיר את משפחתו.
בעודנו פוסעים לעבר דלת הכניסה של הבית, הוא עצר לרגע ליד עץ קטן בצד השביל ונגע בקצות העלים שלו בשתי ידיו. כשפתח את דלת ביתו, חל באיש שינוי מדהים, פניו המיוגעות אורו בחיוך רחב ושמח, הוא חיבק את שני ילדיו, הניף אותם באוויר בעליצות ונתן נשיקה אוהבת לאשתו. האיש התמלא בחיוניות, מרץ ושמחה כשנכנס לבית.
בתום הביקור, לאחר שביליתי במחיצתם שעה נעימה, הוא ליווה אותי החוצה אל מכוניתי. כשעברנו ליד העץ שבצד השביל לא יכולתי להתאפק ושאלתי אותו מה היו הנגיעות בעץ?
"אה, זה מאד פשוט", ענה לי האיש, "העץ הזה הוא עץ הצרות שלי. אני יודע שבסוג העבודה כמו שלי, זה בלתי נמנע שיהיו לי צרות, בעיות וקשיים. דבר אחד בטוח, הצרות האלו לא שייכות למשפחה שלי, לאשתי ולילדיי. לכן, כשאני בא הביתה, אני פשוט תולה את כל הצרות של אותו יום על העץ, ומבקש מאלוהים שיטפל לי בהן.
למחרת בבוקר, כשאני יוצא מהבית, אני ניגש לעץ. אתה יודע מה, ממש מפליא, אבל כשאני מביט בעץ, תמיד יש עליו הרבה פחות צרות ממה שזכרתי שתליתי שם בלילה הקודם!"
ואכן, השעות שעוברות נותנות נקודות מבט אחרות לדברים...

מאיפה לכם אם זה טוב או רע?

בכפר קטן ונידח בסין חי לו איכר סיני זקן, ולו בן צעיר וסוס אחד.
חייו של האיכר התנהלו בשקט ובשלווה, עד שיום אחד הסוס שלו ברח מהאורווה ונעלם.
באו אנשי הכפר ואמרו לאיכר שהם משתתפים בצערו שהסוס שלו נעלם, כיוון שהם יודעים שהוא היה כל רכושו, ולכן הם מבינים כמה קשה עבורו המקרה הרע הזה.
שאל אותם האיכר:
"מאיפה אתם יודעים אם המקרה הזה הוא רע או טוב?"
למחרת חזר הסוס,
ויחד עמו הגיע עדר שלם של סוסי-בר יפים, והאיכר שמח שמחה גדולה!
באו אנשי הכפר ואמרו לאיכר "איזה יופי! תמכור את הסוסים ותתעשר, קיבלת ממש מתנה משמיים..."
ענה להם האיכר:
מאיפה אתם יודעים אם המקרה הזה הוא רע או טוב?"
לאחר מספר ימים, כשניסה בנו של האיכר לאלף את אחד מסוסי הבר, בעט בו הסוס, והבן נפל ושבר את רגלו.
באו אליו אנשי הכפר ואמרו "אוי, מסכן הבן שלך, הצטערנו לשמוע על המקרה המצער!"
ענה להם האיכר:
מאיפה אתם יודעים אם המקרה הזה הוא רע או טוב?"
לאחר מספר ימים, פרצה מלחמה. באו אנשי הצבא וגייסו בכח את כל צעירי הכפר למלחמה. המלחמה היתה קשה ונהרגו בה לא מעט מבני הכפר. את הבן של האיכר לא לקחו כמובן, מפני שרגלו הייתה שבורה ומגובסת.
נסיונות באות ומתרגשות עלינו כל יום, חלקם אנחנו מזהים מייד שהם שלוחי היצר-הרע, ומשתדלים להילחם בהם, אבל עם חלקם אנחנו מתקשים להתמודד, לא תמיד חושבים שיש לנו כח, לא מבינים שזה נסיון אישי שנתפר במיוחד בשבילנו!
העיניים שלנו הם קטנות, צרות. הם מביטות לטווח קצר, לאותו רגע או שעה של הנסיון, ולא תמיד אנחנו מצליחים להבין למה זה בא עליי? 😳 או איך אני אצליח להתמודד??? 😖
אבל עיניו של בורא עולם פרושות לנצח! הוא יודע בדיוק מה אתה צריך כדי להגיע לתיקון שלך! ולכן הנסיונות מותאמים בדיוק לרמת הקושי וכח ההתגברות שיש לך בדיוק היום, והעמידה בנסיונות הללו, גם אתה חושב שהנסיון נשלח עליך 'לרעתך' או שאתה לא מסוגל להתגבר עליו. תזכור, שהעמידה בנסיון- הוא הישועה שלך למחר!!!!
👏🏻אשריכם מי שמעביר הלאה!

מירי מסיקה - באה אליכם

כשעצוב ולא הולך
כשמפחיד ומסתבך
אני באה אליכם אני באה אליכם
האוטו שט על פני הכביש
כנראה גם הוא מרגיש

אני באה אליכם אני באה אליכם
אבא יגיד "הגיעה הנסיכה"
אמא ברגע מוארת משמחה

ילדה שלנו כמה התגעגענו
חכי מעט ילדה שלי
לפני שתגדלי
ילדה שלנו כמה התגעגענו
חכי מעט ילדה שלי
לפני שתגדלי

ילדה קצרה על שביל ארוך
לא תעצור לסגור השרוך
אני רצה אליכם אני רצה אליכם
והסיפור על הלשון
עף וכבר נכנס ראשון
אני רצה אליכם אני רצה אליכם
אבא יגיד "הגיעה הנסיכה"
אמא ברגע מוארת משמחה

ילדה שלנו כמה התגעגענו
חכי מעט ילדה שלי
לפני שתגדלי

ילדה שלנו כמה התגעגענו
חכי מעט חכי מעט....

ילדה שלנו כמה התגעגענו
חכי מעט ילדה שלי
לפני שתגדלי

קחי לך זמן / יציאת חירום

קחי לך זמן
הכאב הזה יחלוף מהר אני מבטיח
זה רק זמן
ונשכח
ואין עניין
את הסתיו הזה הבאת דמעות גדולות למרוח
ותמיד מעונן
ואיך לומר
כל הזמן את בין לבין ולא בדיוק ברור לך
מה לומר כשהפוך
וכל דבר מבלבל ומעורפל מכאיב
זה לא נראה לך לקבל זאת בנימוס
אז בואי נצעק
ונלך אל המקומות ששם טבעי הרעש
ואף אחד לא נרגע
והתשוקה להשרף מבלי למות זה כשרון לדעת
ואהבה אהבה
ואיך לומר
כל הזמן את בין לבין ולא בדיוק ברור לך
מה לומר כשהפוך
וכל דבר מבלבל ומעורפל מכיאב
זה לא נראה לך
לקבל זאת בנימוס
אז קחי לך זמן
הכאב הזה יחלוף מהר
אני מבטיח

שלבי התמודדות עם פרידה של בחורות לפי שעות

- (ישר אחרי הפרידה) "טוב, לך. תהיה מאושר. לא איכפת לי"

- (כעבור דקה) מתקשרת לחברה: "אז זרקתי אותו."

- (כעבור 10 דקות) חוסמת אותו בפייסבוק. "לא רוצה לראות את הפרצוף שלו"
- (כעבור 24 שעות) מתחילה לבכות לבד בחדר.
- (כעבור 25 שעות) מתקשרת שוב לחברה: "למה הוא כזה מניאק!? למה אני תמיד נופלת על כאלה? אין גברים נורמאליים?"
- (כעבור 28 שעות) יוצאת עם חברה לשתות.
- (כעבור 30 שעות) שיכורה: "אני מתקשרת אליו עכשיו אני רוצה לראות אותו" החברה הטובה נאבקת בה ולוקחת לה את הטלפון.
- (כעבור 31 שעות) פוגשת בחור חמוד ואומרת לו: "היי, איך קוראים לך?"
- (כעבור 31 וחצי שעות) מקיאה בשרותים והבחור מחזיק לה את השיער- (כעבור 48) מתעוררת בבוקר ורואה שומר מסך עם האקס שלה. זורקת בעצבים את הפלאפון.
- (כעבור 49) מחליפה תמונת רקע למשהו אחר.
- (כעבור 49:01) מפרסמת בפייסבוק: "היה כיף אתמוללללללל!!!!"
- (כעבור 49:02) מתקשרת לחברה שלה: "תגידי הוא העלה לפייסבוק? הוא חסום אצלי. הוא עשה אתמול משהו? יש תמונה שלו עם מישהי אחרת? איפה הוא מתוייג? ידעתי שהוא איתה!"
- (כעבור 50) אוכלת הרבה שוקולד ורואה סרט רומנטי.
- (כעבור 50) "לא! אל תצאי איתו! הוא יזרוק אותך בסוף!"
- (כעבור 51:30) בחור בסרט אומר: "אני אוהב אותך". היא צוחקת: "פחחח. העלק" (לוקחת עוד ביס מהגלידה)
- (כעבור 51:35) בטלפון לחברה: "אני רוצה להתקשר אליו. כן! כן! אני חייבת!". החברה משכנעת אותה לא לעשות את זה.
- (כעבור 72) יוצאת עם בחור בדייט. "וואי, האקס שלי היה עושה את זה".
"כן, האקס שלי היה אוהד אותם".


"לאקס שלי היה אוטו דומה. גם לו היו 4 גלגלים שחורים". 
"אבל התגברתי עליו לגמרי"
- (כעבור 72:30) בטלפון לחברה: "הוא חמוד אבל הוא כל הזמן מזכיר לי את האקס"
- (כעבור 77) לוקחת תמונות שלהם ביחד וקורעת אותו משם.
- (כעבור 85) מגדת עתידות: "לא, הוא לא הולך למות בקרוב". היא: "ועכשיו?" "עדיין לא". "ועכשיו?"
- (כעבור 90) "או מיי גאד! הוא שלח לי היי בוואטסאפ! מה לעשות?! מה לעשות?! הוא בטח רוצה לחזור!"
- (כעבור 91) בוכה לחברה: "הוא רק רצה את הסוודר שלו בחזרה!"
- (כעבור 91:20): שורפת את הסוודר שלו. "אין סוודר"
- (כעבור 102) יושבת מול בחור מפוקפק. "30,000 דולר להרוג אותו? אין הנחה לסטודנטיות?"
- (כעבור 110) היא עם חברה שלה בחדר רבות על הפלאפון. היא: "נו רק להגיד לו היי, מה כבר יקרה?!" (חונקת את החברה שלה) "תביאי את הפלאפון! הוא רצה את הסוודר

קרן פלס - מבול

כזאת אני חולפת רגע חושפת ושנייה אחר כך
שוב נשטפת אל השגרה הזמן נהיה קצר
אז אני חוטפת כמה שרק אפשר וטוב לי.

כזאת אני עוצרת רגע נשברת ושנייה אחר כך
משחררת כבר לא הייתה לי הגנה והנה מסתמן בי כוח
לכעוס עלי הרבה אבל בסוף לסלוח.

לא בסכינים ולא באגרוף המסתובב,
שלפו עלי מילים, לימדו אותי מה זה באמת כאב,
עכשיו שקט, עכשיו התאחה הלב וטוב לי.

מישהו אמר כל השירים אותו דבר
סוגדים לאהבה ולא מדברים על כל השאר
והנה מסתמן בי כוח,
שורה אחת ריקה, סיכוי נוסף לבטוח
גם השקיעה רק נחה ותשוב לזרוח.

כשירד מבול על הרחוב
אני אהיה לי גג לשמור אותי קרוב
בחורף מתרחב ברחובות צרים
אני אהיה לי אש מאנשים קרים.

הרבה מילים אמרתי אבל התכוונתי למעט
נראה שאהבה אוהבת לחנוק אותי בבת אחת
אני בחופש יש לי אותי לאט וטוב לי.

וילדות חולפת ומלטפת את הראש
ממציאות שחושפת ציפורנים לתלוש
והנה מסתמן בי כוח
לזכור אותך הרבה, אבל בסוף לשכוח
כי לא בך החום אליו אשוב לברוח.

כשירד מבול על הרחוב...

כי כזאת אני חולפת רגע חושפת ושנייה אחר כך
שוב נשאבת אל השגרה הזמן נהיה קצר
אז אני חוטפת, כמה שרק אפשר
וטוב לי, טוב לי, טוב לי...

אני אהיה לי אש מאנשים קרים, אש מאנשים קרים
שמקפיאים עמוק וכמה הם שקופים
אשמור עלי ממבטים טורפים
מכל פינה חדה מכל חיוך סתמי
אני אהיה לי בית לעצמי.

מלחש הקנאה מיום כבד, רודף שינה
ממלחמות קהות שמקפיאות לי את הלב
שהתקשה מרוב שהוא אוהב.

מדוחק הכבישים, מבני אדם טיפשים
שכבה אחר שכבה לכאוב ולפרק
אני אהיה לי שיר מפחד משתק.

כזאת אני חולפת רגע חושפת ושנייה אחר כך
שוב נשטפת אל השגרה הזמן נהיה קצר
אז אני חוטפת, כמה שרק אפשר וטוב לי...

אז הבנק הבינלאומי הראשון שוב בשביתה

ושוב בזמן הכי לא נוח בשבילי - השנה הייתי זקוקה לשרותי הבנק פעמיים ובשני המקרים הם שבתו. בפעם הראשונה הזמנתי פנקסי צ'קים לצורך תשלום השכירות וכשהגיע הזמן לאסוף אותם הם שבתו - כמעט עלה לי בדירה שאהבתי ועמדתי להשכיר - איכות חיים גבוהה בעלות נמוכה ולמרות ששילמתי כמה חודשים מראש עוד לפני שנכנסתי לדירה, נאלצתי למצוא ערבים ברגע האחרון, כי לא היו לי צ'קים וזה שידר מבחינת המשכיר אי אמינות. וזה היה בתחילת השביתה שנמשכה על פני מספר שבועות.

ועכשיו הם שוב בשביתה בזמן לא נוח - למי שיודע, החל מיום שני אני נטולת כרטיס אשראי. הזמנתי מהסניף כרטיס בנקאי והיום יצרתי קשר עם חברת האשראי כדי לבדוק אפשרות לאסוף אותו מהחברה כיוון שסניפי הבנק שובתים. אבל הסניף אפילו לא שידר להם את המידע ולכן, חברת האשראי בכלל לא מכירים אותי כיוון שעד היום הייתי לקוחה של חברה אחת. אז הרמתי טלפון למוקד החרום של הבנק שהרים טלפון למנהל שעה וחצי אחרי שהסניף היה אמור להיסגר והוא שידר את המסמכים. עכשיו, כדי שאוכל לקבל את הכרטיס, אצטרך להרים טלפון למוקד החרום ביום ראשון על הבוקר כדי שחברת האשראי יכירו אותי - הבנק צריך לאשר להם. עאלק 3 ימי עבודה ואני שמעתי ריכולים בסניף על השביתה ולא רציתי להאמין.... 

מאז ביום שני, כשנאלצתי לבטל את כרטיס האשראי שלי בעקבות הונאה שבוצעה בו, הוגבלתי כלכלית בעקבות מחסור באמצעי תשלום עיקרי. הייתי עם 180 שקלים בארנק, למזלי, ומתוכם 100 שמתי על דלק. אני משתדלת להשתמש ברכב כמה שפחות כדי שהדלק יספיק עד ליום שני וכמובן עד אז בלי לשלם על חניה. מכיוון שלא כל בעלי העסקים מכבדים צ'קים וכרטיס האשראי שלי משמש גם ככספומט וכן, עברתי דירה לאחרונה, כך שעדיין לא הספקתי לאגור כסף במזרון ומתחת לבלטות, זה אומר להתמודד עם מה שיש - לצמצם במכולת, כאמור מינימום רכב ובלי חניה, לדחות דברים בעוד כמה ימים כמו תשלום שכ"ל, השלמות לדירה החדשה, השלמות לבגדים, מוסך וכדומה. וזה אחרי שגיליתי שכרטיס האשראי שכן היה לי בוטל על ידי בעל שהנחיתו עליי ללא ידיעתי על ידי חברת האשראי ואחרי שבוצעו בכרטיס כל מיני דברים שלא אישרתי.

זה לא שאני מחפשת את הבלגנים האלו אבל אני מוצאת את עצמי מכבה שרפות בתושיה, תופסת יוזמה ומתמודדת. אם צריך להוציא עצבים אני אקלל אחר כך ובשקט אבל באותו הרגע פשוט להתמודד כדי לפתור את המצב על הצד הטוב ביותר. איך אתם מתמודדים עם מצבים לא צפויים? באופן אישי, בעבר הייתי יותר כועסת ועצבנית, מכה על חטא, היום אני יותר ממוקדת במטרה - להגיע לפתרון הטוב ביותר. יש משהו שהייתם משנים באופן אישי?