נכון לסוף המאה ה-19, 22.2 מליון איש מהאוכלוסיה באימפריה הצארית היו יהודים – 4% בלבד מהאוכלוסיה הכוולת. המצוקה הכלכלית הוותה בסיס לרצונם העז של יהודי האימפריה לצאת ממנה. היהודים היו מצויים במאבק שוטף על מקורות המחייה והתחרות בין בעלי המלאכה לא הייתה אפשרית. לפיכך, המעבר לארץ אחרת בתקווה לשפר את מצבם הכלכלי הייתה אפשרות סבירה. באפריל 1881, פרצו פרעות הנגב בדרום רוסיה, אשר הביאו לנזק רב לרכושם של יהודים. הפגיעה בבטחון היהודים ברוסיה התווסף למצבם הכלכלי הרע ולמעמדם הנמוך. המהפכה התעישייתית הגיעה לרוסיה שני עשורים בלבד לפני כן, באיחור של מאה שנים. ההתפתחות התעשייתית והמעבר לערים הגדולות פגעו ביהודים במושב ובפולין, מאחר ומנעו מהם להשתלב בענפים הקשורים לתעשיה. מטרת העבודה הנה לבחון את תרומתם של הזרמים החדשים ביהדות להשתלבות בחברה האריקאית של יהודים בני הדור השני להגירה ממזרח אירופה. ההתמקדות בזרמים החדשים – הזרם היהודי רפורמי והיהודי קונסרבטיבי נובע מכך שהזרם האורתודוקסי ביהדות בחר להקפיד על בדלנות מהחברה הנוכרית. במסגרת עבודה זו, אציג הצעת מחקר עליה תתבסס עבודה סמינריונית. הצעה זו מורכבת מכותרת העבודה, רציונל המחקר המסביר מדוע בחינת הסוגיה הנה חיונית, ראשי פרקים אפשריים וכן, רשימת מקורות רלוונטיים.
| סוג העבודה | הצעת מחקר |
| מקצוע | היסטוריה וארכיאולוגיה, סוציולוגיה |
| מילות מפתח | אורתודוקסים, אנומיה, ארה"ב, ארצות הברית צאצאי יהודים, האימפריה הצארית, הגירה, הגירת היהודים, הגירת יהדות מזרח אירופה לארה"ב, הזרם הקונסרבטיבי, הזרם הקונסרווטיבי, הזרם הרפורמי, המהפכה התעשייתית, הצעת מחקר, הקיסרות הרוסית, השתלבות חברתית, השתלבות מהגרים, זהות דתית, זהות יהודית, חילון, חילוניות, חילוניים, יהדות, יהדות קונסרבטיבית, יהדות קונסרווטיבית, יהדות רפורמית, יהודים דתיים, מהגרים, סוציאליזציה, פרעות הנגב, פרעות קישינב, צאצאי מהגרים, צאצאים, קליטת הגירה, קרבה לדת, רוסיה, רמת דתיות, תנועת ההשכלה |
| שנת הגשה | 2020 |
| מספר מילים | 3655 |
| מספר מקורות | 32 |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה