הילד החרדי שצייר שמלות עם דרור קונטנטו | פרק #33 "דיבורים מגן עדן"

 

בפרק הזה עדן הראל מנשה אירחה את דרור קונטנטו, מעצב אופנה מצליח, אבא, יזם – ובעיקר אדם עם סיפור חיים לא שגרתי. דיברנו על הילדות בבת ים במשפחה חרדית, על ישיבה, פחד ומצפון, על הרגע שבו צייר שמלות בדפי גמרא – ועל הצלקות שנשארו גם שנים אחרי. הם שוחחו על יציאה מהעולם החרדי בלי לעזוב את אלוהים, על ההבדל בין אמונה מאהבה לאמונה מפחד, על זהות מינית בעולם דתי, ועל הורות שמבוססת על הקשבה ולא כפייה. דרור דיבר בכנות על השקט שהוא עדיין מחפש, על הצלחה שלא מוחקת כאב, ועל איך מגדלים ילדה חופשית בלי לגדל בה מצפון.

• האם אפשר להאמין בלי לשמור מצוות?
• איך מצפון דתי הופך לפצע?
• מה קורה כשנותנים לילדים לבחור באמת?
• והאם השקט נמצא בפנים – ולא במקום?

פרק עמוק, חשוף ולא מתנצל. תהנו.

סמינריון מחקרי בנושא – הקשר בין חמלה עצמית, עמדות כלפי כסף ושחיקה בעבודה בקרב דתיים וחילוניים המועסקים במערכת הבריאות ובתחום ההייטק בישראל

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
3
1 .1   אמונה באל וקרבה לדת
1 .1.1          מהי אמונה באל?
1.1.2          קרבה לדת
1 .2   חמלה עצמית
1 .3   קולקטיביזם ואינדבידואליזם בתרבות
1 .3.1          קולקטיביזם ואינדבידואליזם
1 .3.2          דתיים וחילוניים
1 .3.3          חמלה עצמית בקרב קולקטיביזם ואינדבידואליזם
1 .4   עמדות כלפי כסף
1 .5   שחיקה בעבודה
1 .5.1          שחיקה
1 .5.2          שחיקה של עובדים המועסקים בתחום הרפואה ובתחום ההייטק
3
3
3
4 5
5
7
7
7
7
8
8
1 2
פרק 2 – שיטה
2 .1 השערות מחקר
2 .1.1 דתיים וחילוניים בחמלה עצמית
2 .1.2 דתיים וחילוניים בעמדות כלפי כסף
2 .1.3 קשר בין חמלה עצמית לעמדות כלפי כסף
2 .1.4 עמדות כלפי כסף ושחיקה בעבודה
2 .1.5 חמלה עצמית ושחיקה בעבודה
2 .1.6 הבדלי ממוצעי שחיקה כפונקציה של עמדות כלפי כסף באינטראקציה עם חמלה עצמית
2 .1.7 הבדלי ממוצעי שחיקה כפונקציה של עמדות כלפי כסף באינטראקציה עם דת
2 .2 כלי מחקר
2 .2.1 שאלון חמלה עצמית
2 .2.2 שאלון עמדות כלפי כסף
2 .2.3 שאלון שחיקה נפשית
2 .2.4 שאלון דמוגרפי לאיסוף מידע סוציו אקונומי לבחינת המדדים התיאוריים
2 .3 אוכלוסיית מחקר
2 .4 הליך מחקר משפטים משפטים משפטים משפטים משפטים
1 6
1 6
1 6
1 7
1 7
1 7
1 8
1 8
1 8
1 8
1 9
פרק 3 – תוצאות מחקר
3 .1 תוצאות חמלה עצמית
3 .2 שאלות עמדות כלפי כסף
3 .3 התפלגות המדדים התאוריים
3 .3.1 מגדר
3 .3.2 גיל
3 .3.3 מצב משפחתי
3 .3.4 ארץ לידה
3 .3.5 רמת השכלה
3 .3.6 רמת דתיות
3 .3.7 תחום עיסוק
3 .3.8 היקף משרה
3 .3.9 וותק במקום העבודה
3 .3.10 רמת הכנסה
3 .4 בדיקת השערות מחקר
3 .4.1 הבדלים בממוצעי  הממדים של חמלה עצמית בין דתיים לחילוניים
3 .4.2 הבדלים בממוצעי הממדים של עמדות כלפי כסף בין דתיים לחילוניים
3 .4.3 קשר בין חמלה עצמית על מרכיביה לעמדות כלפי כסף על ארבעת ממדיו 
3 .4.4 עמדות כלפי כסף ושחיקה בעבודה
3 .4.5 חמלה עצמית ושחיקה בעבודה
3 .4.6 הבדלי ממוצעי שחיקה כפונקציה של עמדות כלפי כסף באינטראקציה עם חמלה עצמית
3 .4.7 הבדלי ממוצעי שחיקה כפונקציה של עמדות כלפי כסף באינטראקציה עם דת
2 1
2 1
2 1
2 2
2 2
2 2
2 3
2 3
2 3
2 4
2 5
2 5
2 5
2 6
2 6
2 7
2 8
2 9
3 0
3 0
3 5
3 7
פרק 4 – דיון ומסקנות
4 1
סיכום
4 7
מקורות
4 8
נספחים 

תקציר

 מטרת מחקר זה הנה לבחון את הקשר בין חמלה עצמית, עמדות כלפי כסף ושחיקה בעבודה בקרב דתיים וחילוניים המועסקים במערכת הבריאות ובתחום ההייטק בישראל.
במסגרת זו, ניתן לשער כי עובדים דתיים מביעים פחות שחיקה בעבודה לעומת עובדים חילוניים. קשר עשוי לבוא לידי ביטוי בין מידת הקרבה לדת ובין עמדות הפרט כלפי כסף מאחר והפרט מייחס לכסף חשיבות ומשמעות וכן, האופן שנעשה בו שימוש על ידי הפרט נובע, בעיקר, מהדפוס הפסיכולוגי של אישיותו.
לצורך בחינת השערות המחקר, תוכנן מחקר במסגרתו חולקו ארבעה שאלונים: שאלון ה- Self-Compassion Scale שפותח על-ידי Neff (2003) בודק חמלה עצמית.
סולם העמדות כלפי כסף (MAS-Money Attitude Scale) פותח על ידי Yamauchi & Templer  (1982) ובודק עמדות כלפי כסף.
שאלון שחיקה נפשית פותח על ידי Shirom ואחרים (2005).
שאלון דמוגרפי לאיסוף מידע סוציו אקונומי לבחינת המדדים התיאוריים.           אוכלוסיית המחקר – מורכבת מ-81 נבדקים, מתוכם 31 גברים ו-47 נשים. 41
מהנבדקים עובדים בתחום הרפואה ו-36 עובדים בתעשיית ההייטק.
כלי מחקר – לצורך המחקר, נעשה שימוש ב-4 שאלונים: שאלון דמוגרפי, שאלון עמדות כלפי כסף, שאלון חמלה עצמית ושאלון שחיקה עצמית.
הליך המחקר – עובדי תעשיית ההיטק אותרו באמצעות האינטרנט ורשתות חברתיות ובאמצעות שיטת חבר מביא חבר. עובדים מתחום הרפואה אותרו, בנוסף, במחלקות שונות בבית החולים הילל יפה. מבחינת ממצאי המחקר נראה, כי חלק מההשערות אוששו, אם כי ישנם מספר מרכיבים של מדדים שלא ביטאו קשר באופן מובהק עם משתנים אחרים. בעת השוואת ממוצעי המימדים של עמדות הנבדקים כלפי כסף נראה, כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין נתוניהם של הנבדקים החילוניים לנבדקים הדתיים. לפיכך, השערותינו הנוגעות לסוגיה זו לא אוששו. בנוסף, בעת בחינת נתוניהם של הנבדקים בסוגיית החמלה העצמית לעמדותיהם הנבדקים כלפי כסף, נראה לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין המשתנים.
בהתבסס על מממצאי המחקר נראה, כי חלק מההשערות העוסקות בקשר בין ממדי העמדות כלפי כסף לשחיקה בעבודה אוששו ובחלק מההשערות, הממצאים לא הצליחו ליצור קשר מובהק סטטיסטית בין המשתנים. בעת בחינת הממצאים העוסקים בקשר הקשר בין חמלה עצמית ושחיקה בעבודה, רק חלק מהשערותינו העוסקות בכך אוששו.
ממצאי המחקר מאששים את ההשערה, לפיה ככל שרמת השכלתנות עולה, כך פוחתת רמת השחיקה בעבודה. עם זאת נמצא, כי ככל שעולה מידת הביקורת העצמית, כך יורדת רמת השחיקה בעבודה וכן, קיים קשר שלילי מובהק בין שחיקה בעבודה הן לגבי ממד הבידוד והן לגבי ממד הזדהות יתר, ממצאים אשר שללו את השערתנו בנושא. השערתנו, לפיה יבואו לידי ביטוי הבדלים בממוצעי השחיקה כפונקציה של עמדות כלפי כסף באינטראקציה עם חמלה עצמית אוששה באופן חלקי. בנוסף, מממצאי המחקר עולה, כי ההשערות שעסקו בקשר בין מרכיב חוסר האמון של עמדות כלפי כסף לשחיקה נפשית, בין שחיקה נפשית לשכלתנות ובין שחיקה נפשית לבין חיבה עצמית אוששו. השערתינו כי קיים קשר בין רמת השחיקה הנפשית למרכיבים השליליים של חמלה עצמית אוששה. השערתנו, כי יבואו לידי ביטוי הבדלים בממוצעי השחיקה כפונקציה של עמדות כלפי כסך באינטראקציה עם דת אוששה.
לבסוף, מאחר ובהתאם לממצאי המחקר עולה כי קיים קשר בין מידת הקרבה לדת, עמדות כלפי כסף ורמת שחיקה נפשית באופן התואם להשערת המחקר, נראה כי השערתנו בנושא אוששה.                                                           

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

הקשר בין חמלה עצמית, עמדות כלפי כסף ושחיקה בעבודה בקרב דתיים וחילוניים המועסקים במערכת הבריאות ובתחום ההייטק בישראל

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1   אמונה באל וקרבה לדת
1 .1.1          מהי אמונה באל?
1.1.2          קרבה לדת
1 .2   חמלה עצמית
1 .3   קולקטיביזם ואינדבידואליזם בתרבות
1 .3.1          קולקטיביזם ואינדבידואליזם
1 .3.2          דתיים וחילוניים
1 .3.3          חמלה עצמית בקרב קולקטיביזם ואינדבידואליזם
1 .4   עמדות כלפי כסף
1 .5   שחיקה בעבודה
1 .5.1          שחיקה
1 .5.2          שחיקה של עובדים המועסקים בתחום הרפואה
2
2
2
4 5
5
6
6
6
6 7
7
1 0 פרק 2 – שיטה
2 .1 השערות מחקר
2 .1.1 דתיים וחילוניים בחמלה עצמית
2 .1.2 דתיים וחילוניים בעמדות כלפי כסף
2 .1.3 קשר בין חמלה עצמית לעמדות כלפי כסף
2 .1.4 עמדות כלפי כסף ושחיקה בעבודה
2 .1.5 חמלה עצמית ושחיקה בעבודה
2 .1.6 הבדלי ממוצעי שחיקה כפונקציה של עמדות כלפי כסף באינטראקציה עם חמלה עצמית
2 .1.7 הבדלי ממוצעי שחיקה כפונקציה של עמדות כלפי כסף באינטראקציה עם דת
2 .2 כלי מחקר
2 .2.1 שאלון חמלה עצמית
2 .2.2 שאלון עמדות כלפי כסף
2 .2.3 שאלון שחיקה נפשית
2 .2.4 שאלון דמוגרפי לאיסוף מידע סוציו אקונומי לבחינת המדדים התיאוריים
2 .3 אוכלוסיית מחקר
2 .4 הליך מחקר
1 2
1 2
1 2
1 2
1 2
1 3
1 3
1 3
מנהל עסקים מנהל עסקים מנהל עסקים מנהל עסקים משפטים משפטים משפטים משפטים פרק 3 – תוצאות מחקר
3 .1 תוצאות חמלה עצמית
3 .2 שאלות עמדות כלפי כסף
3 .3 התפלגות המדדים התאוריים
3 .3.1 מגדר
3 .3.2 גיל
3 .3.3 מצב משפחתי
3 .3.4 ארץ לידה
3 .3.5 רמת השכלה
3 .3.6 רמת דתיות
3 .3.7 תחום עיסוק
3 .3.8 היקף משרה
3 .3.9 וותק במקום העבודה
3 .3.10 רמת הכנסה
3 .4 בדיקת השערות מחקר
3 .4.1 הבדלים בממוצעי  הממדים של חמלה עצמית בין דתיים לחילוניים
3 .4.2 הבדלים בממוצעי הממדים של עמדות כלפי כסף בין דתיים לחילוניים
3 .4.3 קשר בין חמלה עצמית על מרכיביה לעמדות כלפי כסף על ארבעת ממדיו 
3 .4.4 עמדות כלפי כסף ושחיקה בעבודה
3 .4.5 חמלה עצמית ושחיקה בעבודה
3 .4.6 הבדלי ממוצעי שחיקה כפונקציה של עמדות כלפי כסף באינטראקציה עם חמלה עצמית
3 .4.7 הבדלי ממוצעי שחיקה כפונקציה של עמדות כלפי כסף באינטראקציה עם דת
1 7
1 7
1 7
1 8
1 8
1 8
1 9
1 9
1 9
2 0
2 1
2 1
2 1
2 2
2 2
2 3
2 4
2 5
2 6
2 6
2 9
3 1
פרק 4 – דיון ומסקנות
3 4
סיכום
3 9
מקורות
4 0 נספחים                                                               

   תקציר 

מטרת מחקר זה הנה לבחון את הקשר בין חמלה עצמית, עמדות כלפי כסף ושחיקה בעבודה בקרבדתיים וחילוניים המועסקים במערכת הבריאות ובתחום ההייטק בישראל.
במסגרת זו, ניתן לשער כי עובדים דתיים מביעים פחות שחיקה בעבודה לעומת עובדים חילוניים. קשר עשוי לבוא לידי ביטוי בין מידת הקרבה לדת ובין עמדות הפרט כלפי כסף מאחר והפרט מייחס לכסף חשיבות ומשמעות וכן, האופן שנעשה בו שימוש על ידי הפרט נובע, בעיקר, מהדפוס הפסיכולוגי של אישיותו.
לצורך בחינת השערות המחקר, תוכנן מחקר במסגרתו חולקו שאלונים:
אוכלוסיית המחקר – מורכבת מ-81 נבדקים, מתוכם 31 גברים ו-47 נשים. 41
מהנבדקים עובדים בתחום הרפואה ו-36 עובדים בתעשיית ההייטק.
כלי מחקר – לצורך המחקר, נעשה שימוש ב-4 שאלונים: שאלון דמוגרפי, שאלון עמדות כלפי כסף, שאלון חמלה עצמית ושאלון שחיקה עצמית.
הליך המחקר – עובדי תעשיית ההיטק אותרו באמצעות האינטרנט ורשתות חברתיות ובאמצעות שיטת חבר מביא חבר. עובדים מתחום הרפואה אותרו, בנוסף, במחלקות שונות בבית החולים הילל יפה. ההשתתפות במחקר הנה אנונימית. ברגע שנאספה כמות השאלונים הרצויה, החל הליך ניתוח הנתונים, דיון בממצאים והסקת המסקנות בהתאם לממצאים.
על פי ממצאי המחקר עולה, כי רוב ההשערות אוששו, אם כי ישנם מספר מרכיבים של מדדים שלא ביטאו קשר באופן מובהק עם משתנים אחרים. לפיכך, מומלץ ליצור מחקרי המשך במטרה להרחיב את ידיעותינו בנושא.

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה >מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

סמינריון מחקרי בנושא – התפקיד הממתן של מיקוד ויסות בקשר שבין רמת דתיות והערכה עצמית

 

תוכן עניינים
I תקציר II פרק 1 – סקירת ספרות
1    1.1 דת ותאולוגיה
1          1.1.1 מהי אמונה באל
1          1.1.2 קרבה לדת
1    1.2 הערכה עצמית
4    1.3 מיקוד ויסות 5
        1.3.1 מערכות מיקוד ויסות וערכים אישיים
6 פרק 2 – שיטת מחקר 9
   2.1 אוכלוסיית המחקר 9
   2.2 מערך המחקר 9
   2.3 כלי המחקר 9
   2.4 הליך המחקר
1 0 פרק 3 – תוצאות מחקר
1 1
פרק 4 – דיון ומסקנות
1 7
סיכום
2 0 מקורות
2 1
נספחים 

תקציר 

בספרות המקצועית קיימת טענה, כי אנשים מאמצים לעצמם יעדים במטרה לאשר את יכולותיהם, איכותם וערכם העצמי. למרדף אחר הערכה עצמית ישנם שורשים תרבותיים. המונח מיקוד ויסות מתייחס לאידאלים ולשאיפות (מיקוד קידום) או לחובות ומחויבויות (מיקוד מניעה). במסגרת עבודה זו, נעסוק בהשפעה שיש למיקוד הויסות על הקשר שבין רמת דתיות והערכה עצמית. הגישות העוסקות בסוגיה בספרות נעות בין תלות מוחלטת באל לבין שלילתה של משמעות דתית כלשהי. לפיכך, מטרת עבודה זו הנה לבחון את התפקיד הממתן של מיקוד ויסות בקשר שבין רמת דתיות והערכה עצמית. בהתאם לכך, נשאלת השאלה (1) כיצד משפיע ההבדל בין מידת האמונה באל בקרב סטודנטים על מידת הערכתם העצמית? בנוסף, (2) כיצד משפיע ההבדל בין מידת קרבתם לדת בקרב סטודנטים על מידת הערכתם העצמית? ובעיקר, (3) האם סטודנטים בעלי רמת אמונה גבוהה באל ובעלי מדד הערכה עצמית גבוה מאופיינים במיקוד קידום? במסגרת מחקר זה, אנו משערים את ההשערות הבאות לגבי תוצאות המחקר (1) קשר חיובי יבוא לידי ביטוי בין נתוני ההערכה העצמית של סטודנטים המבטאים קרבה לדת. (2) קשר שלילי יבוא לידי ביטוי בין נתוני הערכתם העצמית של סטודנטים שביטאו ריחוק במדד רמת הקרבה לדת. (3) כאשר מדד ההערכה העצמית גבוה וכן, רמת הקרבה לדת גבוהה, הנבדק יאופיין במיקוד קידום ו-(4) כאשר מדד ההערכה העצמית נמוך וכן, רמת הקרבה לדת נמוכה, הנבדק יאופיין במיקוד מניעה. מתוך השערות המחקר ניתן לזהות שלושה משתנים – מידת ההערכה עצמית כמשתנה תלוי, רמת הקרבה לדת משמשת כמשתנה בלתי תלוי ואילו סוג המיקוד ויסות משמש כמשתנה מתווך. השערות אלו ייבחנו באמצעות עריכת מחקר גישוש הבוחן את הנושא באמצעות שימוש בשאלונים מתאימים ככלי מחקרי ותוך שאיפה להשיג תוצאות אשר ירחיבו את הבנתנו בתחום.

סמינריון מחקרי בנושא – התפקיד הממתן של מיקוד ויסות בקשר שבין רמת דתיות והערכה עצמית

 

תוכן עניינים
I תקציר II פרק 1 – סקירת ספרות
1    1.1 דת ותאולוגיה
1          1.1.1 מהי אמונה באל
1          1.1.2 קרבה לדת
1    1.2 הערכה עצמית
4    1.3 מיקוד ויסות 5
        1.3.1 מערכות מיקוד ויסות וערכים אישיים
6 פרק 2 – שיטת מחקר 9
   2.1 אוכלוסיית המחקר 9
   2.2 מערך המחקר 9
   2.3 כלי המחקר 9
   2.4 הליך המחקר
1 0 פרק 3 – תוצאות מחקר
1 1
פרק 4 – דיון ומסקנות
1 7
סיכום
2 0 מקורות
2 1
נספחים 

תקציר 

בספרות המקצועית קיימת טענה, כי אנשים מאמצים לעצמם יעדים במטרה לאשר את יכולותיהם, איכותם וערכם העצמי. למרדף אחר הערכה עצמית ישנם שורשים תרבותיים. המונח מיקוד ויסות מתייחס לאידאלים ולשאיפות (מיקוד קידום) או לחובות ומחויבויות (מיקוד מניעה). במסגרת עבודה זו, נעסוק בהשפעה שיש למיקוד הויסות על הקשר שבין רמת דתיות והערכה עצמית. הגישות העוסקות בסוגיה בספרות נעות בין תלות מוחלטת באל לבין שלילתה של משמעות דתית כלשהי. לפיכך, מטרת עבודה זו הנה לבחון את התפקיד הממתן של מיקוד ויסות בקשר שבין רמת דתיות והערכה עצמית. בהתאם לכך, נשאלת השאלה (1) כיצד משפיע ההבדל בין מידת האמונה באל בקרב סטודנטים על מידת הערכתם העצמית? בנוסף, (2) כיצד משפיע ההבדל בין מידת קרבתם לדת בקרב סטודנטים על מידת הערכתם העצמית? ובעיקר, (3) האם סטודנטים בעלי רמת אמונה גבוהה באל ובעלי מדד הערכה עצמית גבוה מאופיינים במיקוד קידום? במסגרת מחקר זה, אנו משערים את ההשערות הבאות לגבי תוצאות המחקר (1) קשר חיובי יבוא לידי ביטוי בין נתוני ההערכה העצמית של סטודנטים המבטאים קרבה לדת. (2) קשר שלילי יבוא לידי ביטוי בין נתוני הערכתם העצמית של סטודנטים שביטאו ריחוק במדד רמת הקרבה לדת. (3) כאשר מדד ההערכה העצמית גבוה וכן, רמת הקרבה לדת גבוהה, הנבדק יאופיין במיקוד קידום ו-(4) כאשר מדד ההערכה העצמית נמוך וכן, רמת הקרבה לדת נמוכה, הנבדק יאופיין במיקוד מניעה. מתוך השערות המחקר ניתן לזהות שלושה משתנים – מידת ההערכה עצמית כמשתנה תלוי, רמת הקרבה לדת משמשת כמשתנה בלתי תלוי ואילו סוג המיקוד ויסות משמש כמשתנה מתווך. השערות אלו ייבחנו באמצעות עריכת מחקר גישוש הבוחן את הנושא באמצעות שימוש בשאלונים מתאימים ככלי מחקרי ותוך שאיפה להשיג תוצאות אשר ירחיבו את הבנתנו בתחום.

התפקיד הממתן של מיקוד ויסות בקשר שבין רמת דתיות והערכה עצמית

 

תקציר 

בספרות המקצועית קיימת טענה, כי אנשים מאמצים לעצמם יעדים במטרה לאשר את יכולותיהם, איכותם וערכם העצמי. למרדף אחר הערכה עצמית ישנם שורשים תרבותיים. המונח מיקוד ויסות מתייחס לאידיאלים ושאיפות (מיקוד קידום) או לחובות ומחויבויות (מיקוד מניעה). במסגרת עבודה זו, נעסוק בקשר שבין רמת דתיות והערכה עצמית. הגישות העוסקות בסוגיה בספרות נעות בין תלות מוחלטת באל לבין שלילתה של משמעות דתית כלשהי. לפיכך, מטרת עבודה זו הנה לבחון את התפקיד הממתן של מיקוד ויסות בקשר שבין רמת דתיות והערכה עצמית. בהתאם לכך, נשאלת השאלה (1) כיצד משפיע ההבדל בין מידת האמונה באל בקרב סטודנטים על מידת הערכתם העצמית? בנוסף, (2) כיצד משפיע ההבדל בין מידת קרבתם לדת בקרב סטודנטים על מידת הערכתם העצמית? ובעיקר, (3) האם סטודנטים בעלי רמת אמונה גבוהה באל ובעלי מדד הערכה עצמית גבוה מאופיינים במיקוד קידום? במסגרת מחקר זה, אנו משערים את ההשערות הבאות לגבי תוצאות המחקר (1) קשר חיובי יבוא לידי ביטוי בין נתוני ההערכה העצמית של סטודנטים המבטאים קרבה לדת. (2) קשר שלילי יבוא לידי ביטוי בין נתוני הערכתם העצמית של סטודנטים שביטאו ריחוק במדד רמת הקרבה לדת. (3) כאשר מדד ההערכה העצמית גבוה וכן, רמת הקרבה לדת גבוהה, הנבדק יאופיין במיקוד קידום ו-(4) כאשר מדד ההערכה העצמית נמוך וכן, רמת הקרבה לדת נמוכה, הנבדק יאופיין במיקוד מניעה. מתוך השערות המחקר ניתן לזהות שלושה משתנים – מידת ההערכה עצמית כמשתנה תלוי, רמת הקרבה לדת משמשת כמשתנה בלתי תלוי ואילו סוג המיקוד ויסות משמש כמשתנה מתווך.
תוכן עניינים
1. מבוא
1
   1.1
הערכה עצמית
1    1.2
דת ותאולוגיה
1          1.2.1 מהי אמונה באל
1          1.2.2 קרבה לדת
2    1.3מיקוד ויסות
4
2 . שיטה
6    2.1
אוכלוסיית המחקר
6    2.2
מערך המחקר
6    2.3
כלי המחקר
6    2.4
הליך המחקר
6
3 . מקורות
8 נספחים

תרומת ההשתייכות לזרמים ביהדות להשתלבותם מהגרים יהודים ממזרח אירופה בארה"ב

 

הצעת מחקר בנושא 1. תרומת ההשתייכות לזרמים החדשים ביהדות – הזרם הקונסרבטיבי או הזרם הרפורמי, להשתלבותם בארצות הברית של הדור השני להגירת היהודים ממזרח אירופה (בין השנים 1918 ל- 1955)

נכון לסוף המאה ה-19, 22.2 מליון איש מהאוכלוסיה באימפריה הצארית היו יהודים – 4% בלבד מהאוכלוסיה הכוולת. המצוקה הכלכלית הוותה בסיס לרצונם העז של יהודי האימפריה לצאת ממנה. היהודים היו מצויים במאבק שוטף על מקורות המחייה והתחרות בין בעלי המלאכה לא הייתה אפשרית. לפיכך, המעבר לארץ אחרת בתקווה לשפר את מצבם הכלכלי הייתה אפשרות סבירה. באפריל 1881, פרצו פרעות הנגב בדרום רוסיה, אשר הביאו לנזק רב לרכושם של יהודים. הפגיעה בבטחון היהודים ברוסיה התווסף למצבם הכלכלי הרע ולמעמדם הנמוך. המהפכה התעישייתית הגיעה לרוסיה שני עשורים בלבד לפני כן, באיחור של מאה שנים. ההתפתחות התעשייתית והמעבר לערים הגדולות פגעו ביהודים במושב ובפולין, מאחר ומנעו מהם להשתלב בענפים הקשורים לתעשיה. מטרת העבודה הנה לבחון את תרומתם של הזרמים החדשים ביהדות להשתלבות בחברה האריקאית של יהודים בני הדור השני להגירה ממזרח אירופה. ההתמקדות בזרמים החדשים – הזרם היהודי רפורמי והיהודי קונסרבטיבי נובע מכך שהזרם האורתודוקסי ביהדות בחר להקפיד על בדלנות מהחברה הנוכרית. במסגרת עבודה זו, אציג הצעת מחקר עליה תתבסס עבודה סמינריונית. הצעה זו מורכבת מכותרת העבודה, רציונל המחקר המסביר מדוע בחינת הסוגיה הנה חיונית, ראשי פרקים אפשריים וכן, רשימת מקורות רלוונטיים.

סוג העבודה	הצעת מחקר
מקצוע	היסטוריה וארכיאולוגיה, סוציולוגיה
מילות מפתח	אורתודוקסים, אנומיה, ארה"ב, ארצות הברית צאצאי יהודים, האימפריה הצארית, הגירה, הגירת היהודים, הגירת יהדות מזרח אירופה לארה"ב, הזרם הקונסרבטיבי, הזרם הקונסרווטיבי, הזרם הרפורמי, המהפכה התעשייתית, הצעת מחקר, הקיסרות הרוסית, השתלבות חברתית, השתלבות מהגרים, זהות דתית, זהות יהודית, חילון, חילוניות, חילוניים, יהדות, יהדות קונסרבטיבית, יהדות קונסרווטיבית, יהדות רפורמית, יהודים דתיים, מהגרים, סוציאליזציה, פרעות הנגב, פרעות קישינב, צאצאי מהגרים, צאצאים, קליטת הגירה, קרבה לדת, רוסיה, רמת דתיות, תנועת ההשכלה
שנת הגשה	2020
מספר מילים	3655
מספר מקורות	32

הקשר בין חמלה עצמית, עמדות כלפי כסף ושחיקה בעבודה בקרב דתיים וחילוניים המועסקים במערכת הבריאות ובתחום ההייטק בישראל

 

סמינריון מחקרי בנושא – הקשר בין חמלה עצמית, עמדות כלפי כסף ושחיקה בעבודה בקרב דתיים וחילוניים המועסקים במערכת הבריאות ובתחום ההייטק בישראל

 תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1   אמונה באל וקרבה לדת
1 .1.1          מהי אמונה באל?
1.1.2          קרבה לדת
1 .2   חמלה עצמית
1 .3   קולקטיביזם ואינדבידואליזם בתרבות
1 .3.1          קולקטיביזם ואינדבידואליזם
1 .3.2          דתיים וחילוניים
1 .3.3          חמלה עצמית בקרב קולקטיביזם ואינדבידואליזם
1 .4   עמדות כלפי כסף
1 .5   שחיקה בעבודה
1 .5.1          שחיקה
1 .5.2          שחיקה של עובדים המועסקים בתחום הרפואה
2
2
2
4 5
5
6
6
6
6 7
7
1 0 פרק 2 – שיטה
2 .1 השערות מחקר
2 .1.1 דתיים וחילוניים בחמלה עצמית
2 .1.2 דתיים וחילוניים בעמדות כלפי כסף
2 .1.3 קשר בין חמלה עצמית לעמדות כלפי כסף
2 .1.4 עמדות כלפי כסף ושחיקה בעבודה
2 .1.5 חמלה עצמית ושחיקה בעבודה
2 .1.6 הבדלי ממוצעי שחיקה כפונקציה של עמדות כלפי כסף באינטראקציה עם חמלה עצמית
2 .1.7 הבדלי ממוצעי שחיקה כפונקציה של עמדות כלפי כסף באינטראקציה עם דת
2 .2 כלי מחקר
2 .2.1 שאלון חמלה עצמית
2 .2.2 שאלון עמדות כלפי כסף
2 .2.3 שאלון שחיקה נפשית
2 .2.4 שאלון דמוגרפי לאיסוף מידע סוציו אקונומי לבחינת המדדים התיאוריים
2 .3 אוכלוסיית מחקר
2 .4 הליך מחקר
1 2
1 2
1 2
1 2
1 2
1 3
1 3
1 3

פרק 3 – תוצאות מחקר

3 .1 תוצאות חמלה עצמית
3 .2 שאלות עמדות כלפי כסף
3 .3 התפלגות המדדים התאוריים
3 .3.1 מגדר
3 .3.2 גיל
3 .3.3 מצב משפחתי
3 .3.4 ארץ לידה
3 .3.5 רמת השכלה
3 .3.6 רמת דתיות
3 .3.7 תחום עיסוק
3 .3.8 היקף משרה
3 .3.9 וותק במקום העבודה
3 .3.10 רמת הכנסה
3 .4 בדיקת השערות מחקר
3 .4.1 הבדלים בממוצעי  הממדים של חמלה עצמית בין דתיים לחילוניים
3 .4.2 הבדלים בממוצעי הממדים של עמדות כלפי כסף בין דתיים לחילוניים
3 .4.3 קשר בין חמלה עצמית על מרכיביה לעמדות כלפי כסף על ארבעת ממדיו 
3 .4.4 עמדות כלפי כסף ושחיקה בעבודה
3 .4.5 חמלה עצמית ושחיקה בעבודה
3 .4.6 הבדלי ממוצעי שחיקה כפונקציה של עמדות כלפי כסף באינטראקציה עם חמלה עצמית
3 .4.7 הבדלי ממוצעי שחיקה כפונקציה של עמדות כלפי כסף באינטראקציה עם דת
1 7
1 7
1 7
1 8
1 8
1 8
1 9
1 9
1 9
2 0
2 1
2 1
2 1
2 2
2 2
2 3
2 4
2 5
2 6
2 6
2 9
3 1
פרק 4 – דיון ומסקנות
3 4
סיכום
3 9
מקורות
4 0 נספחים                                                             

     תקציר 

מטרת מחקר זה הנה לבחון את הקשר בין חמלה עצמית, עמדות כלפי כסף ושחיקה בעבודה בקרב דתיים וחילוניים המועסקים במערכת הבריאות ובתחום ההייטק בישראל.
במסגרת זו, ניתן לשער כי עובדים דתיים מביעים פחות שחיקה בעבודה לעומת עובדים חילוניים. קשר עשוי לבוא לידי ביטוי בין מידת הקרבה לדת ובין עמדות הפרט כלפי כסף מאחר והפרט מייחס לכסף חשיבות ומשמעות וכן, האופן שנעשה בו שימוש על ידי הפרט נובע, בעיקר, מהדפוס הפסיכולוגי של אישיותו.
לצורך בחינת השערות המחקר, תוכנן מחקר במסגרתו חולקו שאלונים:
אוכלוסיית המחקר – מורכבת מ-81 נבדקים, מתוכם 31 גברים ו-47 נשים. 41
מהנבדקים עובדים בתחום הרפואה ו-36 עובדים בתעשיית ההייטק.
כלי מחקר – לצורך המחקר, נעשה שימוש ב-4 שאלונים: שאלון דמוגרפי, שאלון עמדות כלפי כסף, שאלון חמלה עצמית ושאלון שחיקה עצמית.
הליך המחקר – עובדי תעשיית ההיטק אותרו באמצעות האינטרנט ורשתות חברתיות ובאמצעות שיטת חבר מביא חבר. עובדים מתחום הרפואה אותרו, בנוסף, במחלקות שונות בבית החולים הילל יפה. ההשתתפות במחקר הנה אנונימית. ברגע שנאספה כמות השאלונים הרצויה, החל הליך ניתוח הנתונים, דיון בממצאים והסקת המסקנות בהתאם לממצאים.
על פי ממצאי המחקר עולה, כי רוב ההשערות אוששו, אם כי ישנם מספר מרכיבים של מדדים שלא ביטאו קשר באופן מובהק עם משתנים אחרים. לפיכך, מומלץ ליצור מחקרי המשך במטרה להרחיב את ידיעותינו בנושא.

₪300.00 – קנה עכשיו

זו לא בדיוק העבודה שחיפשת?

סמינריון מחקרי בנושא – התפקיד הממתן של מיקוד ויסות בקשר שבין רמת דתיות והערכה עצמית

 

סמינריון מחקרי בנושא – התפקיד הממתן של מיקוד ויסות בקשר שבין רמת דתיות והערכה עצמית תוכן עניינים
תוכן עניינים
I תקציר II פרק 1 – סקירת ספרות
1    1.1 דת ותאולוגיה
1          1.1.1 מהי אמונה באל
1          1.1.2 קרבה לדת
1    1.2 הערכה עצמית
4    1.3 מיקוד ויסות 5
        1.3.1 מערכות מיקוד ויסות וערכים אישיים
6 פרק 2 – שיטת מחקר 9
   2.1 אוכלוסיית המחקר 9
   2.2 מערך המחקר 9
   2.3 כלי המחקר 9
   2.4 הליך המחקר
1 0 פרק 3 – תוצאות מחקר
1 1
פרק 4 – דיון ומסקנות
1 7
סיכום
2 0 מקורות
2 1
נספחים 

תקציר 

בספרות המקצועית קיימת טענה, כי אנשים מאמצים לעצמם יעדים במטרה לאשר את יכולותיהם, איכותם וערכם העצמי. למרדף אחר הערכה עצמית ישנם שורשים תרבותיים. המונח מיקוד ויסות מתייחס לאידאלים ולשאיפות (מיקוד קידום) או לחובות ומחויבויות (מיקוד מניעה). במסגרת עבודה זו, נעסוק בהשפעה שיש למיקוד הויסות על הקשר שבין רמת דתיות והערכה עצמית. הגישות העוסקות בסוגיה בספרות נעות בין תלות מוחלטת באל לבין שלילתה של משמעות דתית כלשהי. לפיכך, מטרת עבודה זו הנה לבחון את התפקיד הממתן של מיקוד ויסות בקשר שבין רמת דתיות והערכה עצמית. בהתאם לכך, נשאלת השאלה (1) כיצד משפיע ההבדל בין מידת האמונה באל בקרב סטודנטים על מידת הערכתם העצמית? בנוסף, (2) כיצד משפיע ההבדל בין מידת קרבתם לדת בקרב סטודנטים על מידת הערכתם העצמית? ובעיקר, (3) האם סטודנטים בעלי רמת אמונה גבוהה באל ובעלי מדד הערכה עצמית גבוה מאופיינים במיקוד קידום? במסגרת מחקר זה, אנו משערים את ההשערות הבאות לגבי תוצאות המחקר (1) קשר חיובי יבוא לידי ביטוי בין נתוני ההערכה העצמית של סטודנטים המבטאים קרבה לדת. (2) קשר שלילי יבוא לידי ביטוי בין נתוני הערכתם העצמית של סטודנטים שביטאו ריחוק במדד רמת הקרבה לדת. (3) כאשר מדד ההערכה העצמית גבוה וכן, רמת הקרבה לדת גבוהה, הנבדק יאופיין במיקוד קידום ו-(4) כאשר מדד ההערכה העצמית נמוך וכן, רמת הקרבה לדת נמוכה, הנבדק יאופיין במיקוד מניעה. מתוך השערות המחקר ניתן לזהות שלושה משתנים – מידת ההערכה עצמית כמשתנה תלוי, רמת הקרבה לדת משמשת כמשתנה בלתי תלוי ואילו סוג המיקוד ויסות משמש כמשתנה מתווך. השערות אלו ייבחנו באמצעות עריכת מחקר גישוש הבוחן את הנושא באמצעות שימוש בשאלונים מתאימים ככלי מחקרי ותוך שאיפה להשיג תוצאות אשר ירחיבו את הבנתנו בתחום.

₪250.00 – קנה עכשיו

יש לנו עוד עבודות