מידת קליטתם של עולי אתיופיה בישראל תוכן עניינים
מבוא
1 פרק 1 – סקירה ספרותית
3
1 .1
רקע על העדה האתיופית
3
1 .2
הליך ההגירה 7
1 .3
הזהות החברתית של העולים
1 .4
הקליטה החברתית בישראל
8 9
פרק 2 – הליך המחקר
1 0
2 .1
השערות המחקר
1 0
2 .2
משתני המחקר
1 0
2 .3
אוכלוסיית המחקר
1 0
2 .4
כלי המחקר
1 1
2 .5
מהלך המחקר
1 2
פרק 3 – ממצאי המחקר
1 3
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 1
ביבליוגרפיה
2 4
מבוא
ניתן לזהות בהיסטוריה של מדינת ישראל שלוש גלי עלייה מרכזיים – גל העלייה אשר אפיין את קום המדינה בסוף שנות ה – 40 ותחילת ה-50 ; גל העלייה שאפיין את שנות ה – 70 ; וגל העלייה שאפיין את שנות ה – 90. זהותם של עולים אלו העסיקה מחקרים רבים[1], שבדקו נושא זה באמצעות סקרים. אך בדיקות אלו התמקדו בעיקר בגל העלייה של שנות ה-90, באוכלוסיית העולים מברית המועצות. קיימת התחושה שאוכלוסיית העולים מאתיופיה הוזנחה על ידי החוקרים, למרות שהם היוו חלק נכבד מהעולים.
מטרת מחקר זה הנו לבדוק את מידת הסתגלותם של עולי אתיופיה בחברה הישראלית, לבדוק את עמדותיהם כלפי בית הספר, קליטתם החברתית, קשיי קליטה, וסטריאוטיפים.
ישנן מספר השערות נפוצות על הופעת קהילה יהודית באתיופיה, הגורסות כי יהודי קהילת "ביתא ישראל" הנם צאצאים למהגרים יהודים ומקומיים שהתגיירו, ואף משערים שקיים קשר עם עשרת השבטים, בעיקר שבט דן, באילן היוחסין. בני העדה ידועים במחוזותיהם בשם "פלאשים". יסוד המילה "פלש" הנו מן השפה השמית, געז – עבר, גלה. שם זה נתפס כגנאי המכנים את בני העדה הגולים והזרים בקרבם. "ביתא ישראל" מכונים בשמות גנאי וקללה שונים המזהים אותם כמכשפים, בעלי עין הרע, חסרי שורשים וכדומה. מעמד היהודים היה נמוך.
מעמדם הנמוך, אשר לעתים הגיע עד לסכנת נפשות, והחלום לעשות עלייה היו שתי הסיבות העיקרים אשר הניעו את הקהילה לעלות לארץ, זאת בארגון ה"מוסד" ובשיתוף עם ראשי הקהילה שתרו אחר דרכי מילוט עד שהחליטו על סודאן כנתיב בריחה רגלי ומשם לארץ.
לצערנו, נתיב המילוט הרגלי גבה מחיר יקר של קורבנות בנפש. מאבקם של בני "ביתא ישראל", לא הסתיים בהליך העלייה הטראומתי. נקודות חיכוך החלו להופיע, כאשר נוספו המאבקים על זהותם בעקבות ספקות הרבנים בנוגע ליהדותם והרצון לגיירם כהלכה, סטריאוטיפים הנוגעים לצבע עורם והבדלי התרבות וקשיי הסתגלות. כל זאת נוספו לקשיים שכבר קיימים – הפירוד ממשפחתם שנשארה באתיופיה, פער חברתי ותרבותי חריף והזהות הלא ברורה יצרו משבר חריף שהתבטא, בין השאר, על ידי נשירה מבית הספר, שבירה של ההיררכיה המשפחתית ויצירת מצב של "אנומיה" ועבריינות. על סמך המידע שנציג בהמשך, ננסה להציג את ההגיון בתיאוריה שלנו ולפיו, ננסה לבנות בפרקים הבאים את המחקר ושיטת המחקר שלנו בנושא קליטת יהודי אתיופיה והשתלבותם בחברה הישראלית.
להלן השערות מחקרנו :
א. קיים קשר בין שרות צבאי לקליטה חברתית, כאשר עולה ששרת בצבא נקלט טוב יותר חברתית.
ב. קיים קשר בין רגשות הקיפוח לקליטה חברתית, בהנחה שמי שמרגיש רגשות קיפוח ייקלט פחות טוב ממי שאינו מרגיש מקופח.
ג. קיים קשר בין העדפה בנישואין עם בן העדה ותחושת הקיפוח הנובעת מההנחה, כי מי שמייחס חשיבות לנישואין עם בן העדה הוא גם טוען לקיפוח ומי שאינו מייחס חשיבות לנישואין עם בן העדה אינו טוען לקיפוח.
ד. קיים קשר בין העדפה בנישואין עם בן העדה וקליטה, בהנחה שמי שאינו מייחס חשיבות לנישואין עם בן העדה מאופיין כבעל קליטה הולמת ומי שמייחס חשיבות לנישואין עם בן העדה מאופיין כבעל הקלטות בלתי הולמת.
ה. קיים קשר בין סוג התיכון לבין עמדת העולה כלפי רמת בית הספר.
ו. קיים שוני בקושי הלימודי בין לימודים קדם אקדמאים (מכינה) לבין לימודים אקדמאיים (מכללה/אוניברסיטה).
בהמשך, אנו נציג את מחקרנו, שמטרתו לבדוק את ההשערות האלו. את ההשערות נבדוק באמצעות סקר, עלי ידי שאלון כתוב שהופץ בקרב עולים מאתיופיה.₪350.00 – קנה עכשיו
