כשהאחוזון העליון של החברה מגדלים צאצאים חסרי כישורים חברתיים, שלא מקבלים סרוב כתשובה ועוד... הם זקוקים לשלם לאנשי מקצוע שפשוטי העם לא זקוקים להם, כמו מאמנים מנטלים שתפקידם להכשיר את הילדים מבחינה חברתית, הם לא יכולים להסתובב ברחוב כאחד האדם ולהתחבר לאנשים כמו כל אחד ולכן, הם משלמים למשל למאמנים לחיזוק הזכרון, מתאם קהל שיספק קהל להרצאות שלהם שימחאו ויצחקו לפי סימן רקדנים לחתונה ועוד.
| סוג העבודה | הצעת מחקר |
| מקצוע | פסיכולוגיה |
| מילות מפתח | SEL, אוכלוסיית מחקר, אמפטיה, אמפתיה, הליך חברות, הצעת מחקר, הצעת מחקר כמותי, השערת מחקר, כלי מחקר, מחקר, מחקר כמותי, מטרת מחקר, מיומנויות, מיומנויות חברתיות, מתודולוגיה, נושא מחקר, קבוצת השווים, ראשי פרקים, רמת האמפטיה, רמת האמפתיה, רציונל מחקר, שאלון, שאלון מחקר, שאלוני מחקר, שאלת מחקר, שיטת מחקר |
| שנת הגשה | 2021 |
| מספר מילים | 1484 |
| מספר מקורות | 20 |
הצעת מחקר זו עוסקת בנושא השפעת רמת האמפטיה בקרב נבדקים ובין מידת מיומנויותיהם החברתיות. מדובר בהצעת מחקר כמותית, הכוללת נושא מחקר, רציונל מחקר, מטרת מחקר, שאלת מחקר, השערת מחקר, כלי מחקר, ראשי פרקים, אוכלוסיית מחקר, שיטת מחקר ורשימה ראשונית של 20 מקורות אפשריים.
תוכן עניינים
מבוא
1
פרק 1
– סקירה ספרותית
2 1.1
החינוך הלא פורמלי
2 1.2
חינוך טרום צבאי 5
פרק 2
– ארגון הגדנ"ע 6
2.1
היסטוריית הגדנ"ע 6
2.2
טקס הקבלה וההשבעה לגדנ"ע וסמל הגדנ"ע 9
2.3
הפעילות בגדנ"ע מקום המדינה ושבוע הגדנ"ע 10 פרק 3
– דיון ומסקנות 13
סיכום 17
ביבליוגרפיה 20 נספחים טבלת נספחים נספח א' – פקודת הנוער, נובמבר 1940
נספח ב' – החג"מ
נספח ג' – פקודת הנוער, מאי 1941
נספח ד' – פקודת הנוער, דצמבר 1947
נספח ה' – גדנ"ע נח"ל – ספטמבר 1948
נספח ו' – שלד התוכנית לאימון התנסות בבסיסי הגדנ"ע
תקציר
בעבודה זו נדון בסוגיות בתחום החינוך הלא פורמלי, כאשר נציג ארגון טרום – צבאי ישראלי ונבחן את מאפייניו של החינוך הלא פורמלי במסגרת הגדנ”ע. סוגיה זו הנה אחת מיני רבות בתחום, סוגיה שעשויה להשפיע על הבנת המרכיבים – הן בתרומתה של המערכת הלא פורמלית לתהליך הסוציאליזציה של החניך, כגורם המכין את המתבגר לתפקידו כחייל וכמבוגר והן בהשפעת מערכת זו כארגון מונע סטייה. בהמשך העבודה נדון במסגרת חינוכית בלתי פורמלית – הגדנ"ע, ונבחן כיצד באם לידי ביטוי מאפיינים של חינוך שאינו פורמלי בארגון הגדנ"ע. מטרת עבודה זו הנה לבחון את פעילות הגדנ"ע בהתאם למאפייני המערך החינוכי הבלתי פורמלי. לשם כך, במהלך הפרק הראשון נציג את מערך החינוך הבלתי פורמלי, ניגע על קצה המזלג בתחום החינוך הטרום צבאי ונפרט בהרחבה על הגדנ"ע – החל מסקירה היסטורית של הקמת מערך גדודי הנוער ופעילויותיו, תוך התמקדות בפעילויותיו כיום. ישנו "טיפוס אידיאלי" המבדיל בין הפעילות החינוכית הבלתי פורמלית לדפוסי החינוך הפורמליים. שיטת הפעולה אשר מאפיינת את מסגרות החינוך הלא פורמלי, זאת בהתבסס על ממדי הדגם האידיאלי של כהנא. בהמשך, ננסה להציג את הקשר בין הגדנ"ע ומערך החינוך הבלתי פורמלי ולהגדירו בהתאם למודל האידיאלי של כהנא למסגרת חל”פ.
עבריינות מבית שמקורה בתא המשפחתי – המשפחה כגורם לעבריינות של בני הנוער תוכן עניינים
מבוא
3 חלק 1 – סקירה תיאורטית 5
א. משפחה 5
ב. גיל ההתבגרות 7
חלק 2 – מאפייני התא המשפחתי
8 א. מצב סוציו – אקונומי במשפחה
8 ב. סדר הלידה במשפחה 9
ג. מספר הנפשות במשפחה 9
ד. תא משפחתי חריג
1 0 חלק 3 – מאפייני היחסים בתא המשפחתי – משפחות בהן קיים פוטנציאל גדול יותר לעבריינות נוער
1 1
א.
האווירה המשפחתית
1 1
ב. קשר בין הורים לילדים המאופיין בגבולות נוקשים וכפייתיים
1 1
ג. קשר בין הורים לילדים המאופיין בגבולות רופפים עד כדי דחייה וחוסר קשר
1 2
ד. משפחות בעלות פתולוגיה משפחתית
1 3
סיכום
1 5
ביבליוגרפיה
1 7
מבוא
המצווה החשובה מכל ביהדות – כפי שהיא מתבטאת בחג הראשון של עמנו, הנה "והגדת לבנך…". רבותינו ראו בחינוך וביחסי אבות – ובנים את בסיס הקיום היהודי. קשר זה אינו אמור רק לאפיין או אינו אמור רק להטיב לתא המשפחתי בלבד, כיון שזהו הגורם והסיבה לבריאות חברתית ולשימור הקשר בין העם לאלוקיו. אחד מהדוגלים בגישה זו הנה ר' סעדיה גאון, כאשר נשאל מהו הזמן המתאים לחינוך הילד, השיב – "עשרים שנה לפני היוולדו" (קיצור שולחן ערוך , 1973).
ישנו ביטוי השגור בפינו, כי האדם נולד בגדר "טבולה ראסה" – לוח חלק, ובהחלט בכוחה של הסביבה, בעיקר התא המשפחתי, לעצב אותו. למסגרת המשפחתית יש כר נרחב לפעולה בנושא החינוך למניעת עבריינות, ובכוחו ובאחריותו לטפל בנושא. המשפחה הנה היחידה החברתית הבסיסית והקטנה ביותר והיא זו, אשר קובעת את הרקע הכלכלי והחברתי של הילד, כמו גם את תכונותיו התורשתיות. בנוסף, המשפחה הנה בעלת תפקיד מרכזי בתהליך החברות של הצאצא – קרי, תהליך בו רוכש הילד את הערכים, הנורמות ודפוסי ההתנהגות אשר נהוגים בחברה. הבית והמשפחה, אל תוכם גדל הילד, אינם רק הבסיס ממנו הוא שואב רגשות וגישות לחיים, כי אם גם את רוב חרדותיו וסטיותיו. לכן, ישנה חשיבות רבה לשוני המבני של התא המשפחתי לבין משפחות אחרות .
בהמשך העבודה, ננסה להראות בעזרת התיאוריות, כי מקובל כיום להניח שתופעות האלימות בקרב בני נוער קשורות לא רק לפרט, אלא גם לסביבה החברתית. עוד ב-1897 טען דיורקהיים, כי מערכת חברתית שאינה נותנת דמות מספקת של הנחיות נורמטיביות להתנהגות ולאינטראקציה חברתית, הנה פוטנציאל לגורם פתולוגי. עם פיתוח הנחה זו, החוקרים טוענים כי בכל התמודדות יש מידה מסוימת של תמיכה חברתית, ובכל אינטראקציה יש צורך במידה מסוימת של ניבוי תגובות הזולת. חוסר האונים עלול לנבוע מחוסר היכולת להשיג עזרה על ידי אינטראקציה חברתית, מכיוון שאין הפרט יודע לאן לפנות או אינו יודע למה לצפות. מבנה חברתי לקוי עלול ליצור תת תרבות בעלת תמיכה חברתית נמוכה, אשר תוביל לליקויים ביכולת ההתמודדות של הפרט ותגרום לרגישות יתר, לחרדה. מצב כזה עולה כאשר יש חוסר ודאות בערכים ובנורמות, כפי שמתרחש במהלך תקופות מעבר בחיים, כמו בהתנהגות.
דרכי החינוך הנן ביטוי מעשי של ערכי ההורים ועמדותיהם כלפי החיים בכלל והשקפותיהם על הורות וילדים בפרט. אלא שלמסקנות הנפשיות שאליהן מגיעים הילדים בהשפעת דרכי החינוך אין בהכרח קשר לכוונה המקורית של ההורים והתוצאות, לעתים, אינן ברות תיקון. כאשר אנו עוסקים בחינוכם של ילדים קטנים, על הפיקוח החברתי להיות בידיו של ההורה – הוא אשר מעצב ומלמד את הילד את ההתנהגויות הרצויות, אשר ישמשו את הילד בעצמו בעתיד, לכשיגדל. בעבודתנו ננסה להראות כיצד המשפחה עשויה להשפיע על התנהגותם של החברים בה ונשאל – האם המשפחה מהווה גורם כלשהו בהתפתחותה של התנהגות עבריינית בקרב צאצאיה? בנוסף, ננסה לבדוק כיצד במסגרת, אשר אמורה להיות כה חמה ותומכת, אנו מוצאים בקיעים רבים כל כך ובמקום לשמר את ילדיה, היא דוחפת אותם אל עבר תרבות רעה? בהמשך, אנו נדון במשפחות בעלות מאפיינים שונים – אותם נחלק לגורם החברתי – חיצוני (כלכלי) – ממאפייני התא המשפחתי ולמאפייני היחסים במשפחה. אנו נסביר את תפקידה של המשפחה בתהליכי הסוציאליזציה של המתבגר וכיצד היא "תורמת" לעבריינות של צאצאיה – הן כאשר מדובר ממשפחות בעלות מצב כלכלי ירוד והן כאשר המשפחה היא מהמעמד הסוציו – אקונומי בינוני – גבוה.
מידת קליטתם של עולי אתיופיה בישראל תוכן עניינים
מבוא
1 פרק 1 – סקירה ספרותית
3
1 .1
רקע על העדה האתיופית
3
1 .2
הליך ההגירה 7
1 .3
הזהות החברתית של העולים
1 .4
הקליטה החברתית בישראל
8 9
פרק 2 – הליך המחקר
1 0
2 .1
השערות המחקר
1 0
2 .2
משתני המחקר
1 0
2 .3
אוכלוסיית המחקר
1 0
2 .4
כלי המחקר
1 1
2 .5
מהלך המחקר
1 2
פרק 3 – ממצאי המחקר
1 3
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 1
ביבליוגרפיה
2 4
מבוא
ניתן לזהות בהיסטוריה של מדינת ישראל שלוש גלי עלייה מרכזיים – גל העלייה אשר אפיין את קום המדינה בסוף שנות ה – 40 ותחילת ה-50 ; גל העלייה שאפיין את שנות ה – 70 ; וגל העלייה שאפיין את שנות ה – 90. זהותם של עולים אלו העסיקה מחקרים רבים[1], שבדקו נושא זה באמצעות סקרים. אך בדיקות אלו התמקדו בעיקר בגל העלייה של שנות ה-90, באוכלוסיית העולים מברית המועצות. קיימת התחושה שאוכלוסיית העולים מאתיופיה הוזנחה על ידי החוקרים, למרות שהם היוו חלק נכבד מהעולים.
מטרת מחקר זה הנו לבדוק את מידת הסתגלותם של עולי אתיופיה בחברה הישראלית, לבדוק את עמדותיהם כלפי בית הספר, קליטתם החברתית, קשיי קליטה, וסטריאוטיפים.
ישנן מספר השערות נפוצות על הופעת קהילה יהודית באתיופיה, הגורסות כי יהודי קהילת "ביתא ישראל" הנם צאצאים למהגרים יהודים ומקומיים שהתגיירו, ואף משערים שקיים קשר עם עשרת השבטים, בעיקר שבט דן, באילן היוחסין. בני העדה ידועים במחוזותיהם בשם "פלאשים". יסוד המילה "פלש" הנו מן השפה השמית, געז – עבר, גלה. שם זה נתפס כגנאי המכנים את בני העדה הגולים והזרים בקרבם. "ביתא ישראל" מכונים בשמות גנאי וקללה שונים המזהים אותם כמכשפים, בעלי עין הרע, חסרי שורשים וכדומה. מעמד היהודים היה נמוך.
מעמדם הנמוך, אשר לעתים הגיע עד לסכנת נפשות, והחלום לעשות עלייה היו שתי הסיבות העיקרים אשר הניעו את הקהילה לעלות לארץ, זאת בארגון ה"מוסד" ובשיתוף עם ראשי הקהילה שתרו אחר דרכי מילוט עד שהחליטו על סודאן כנתיב בריחה רגלי ומשם לארץ.
לצערנו, נתיב המילוט הרגלי גבה מחיר יקר של קורבנות בנפש. מאבקם של בני "ביתא ישראל", לא הסתיים בהליך העלייה הטראומתי. נקודות חיכוך החלו להופיע, כאשר נוספו המאבקים על זהותם בעקבות ספקות הרבנים בנוגע ליהדותם והרצון לגיירם כהלכה, סטריאוטיפים הנוגעים לצבע עורם והבדלי התרבות וקשיי הסתגלות. כל זאת נוספו לקשיים שכבר קיימים – הפירוד ממשפחתם שנשארה באתיופיה, פער חברתי ותרבותי חריף והזהות הלא ברורה יצרו משבר חריף שהתבטא, בין השאר, על ידי נשירה מבית הספר, שבירה של ההיררכיה המשפחתית ויצירת מצב של "אנומיה" ועבריינות. על סמך המידע שנציג בהמשך, ננסה להציג את ההגיון בתיאוריה שלנו ולפיו, ננסה לבנות בפרקים הבאים את המחקר ושיטת המחקר שלנו בנושא קליטת יהודי אתיופיה והשתלבותם בחברה הישראלית.
להלן השערות מחקרנו :
א. קיים קשר בין שרות צבאי לקליטה חברתית, כאשר עולה ששרת בצבא נקלט טוב יותר חברתית.
ב. קיים קשר בין רגשות הקיפוח לקליטה חברתית, בהנחה שמי שמרגיש רגשות קיפוח ייקלט פחות טוב ממי שאינו מרגיש מקופח.
ג. קיים קשר בין העדפה בנישואין עם בן העדה ותחושת הקיפוח הנובעת מההנחה, כי מי שמייחס חשיבות לנישואין עם בן העדה הוא גם טוען לקיפוח ומי שאינו מייחס חשיבות לנישואין עם בן העדה אינו טוען לקיפוח.
ד. קיים קשר בין העדפה בנישואין עם בן העדה וקליטה, בהנחה שמי שאינו מייחס חשיבות לנישואין עם בן העדה מאופיין כבעל קליטה הולמת ומי שמייחס חשיבות לנישואין עם בן העדה מאופיין כבעל הקלטות בלתי הולמת.
ה. קיים קשר בין סוג התיכון לבין עמדת העולה כלפי רמת בית הספר.
ו. קיים שוני בקושי הלימודי בין לימודים קדם אקדמאים (מכינה) לבין לימודים אקדמאיים (מכללה/אוניברסיטה).
בהמשך, אנו נציג את מחקרנו, שמטרתו לבדוק את ההשערות האלו. את ההשערות נבדוק באמצעות סקר, עלי ידי שאלון כתוב שהופץ בקרב עולים מאתיופיה.₪350.00 – קנה עכשיו
