סמינריון בנושא: פשיטת רגל - השפעת היקף הנכסים המשועבדים על דרגת העדיפות של השיעבוד

 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

תוכן עניינים

תקציר
1 פרק 1 – מבוא

2
1 .1 דיני חברות
2
1 .2 פשיטת רגל ((Bankruptcy
4
1 .2.1
השלבים לפשיטת רגל 5

1 .3 פרוק חברה (Company Liquidation)
8
1 .3.1 מהו פרוק חברה?
8

1 .3.2
דיני פרוק חברה 9

1 .3.3
עילות לפרוק חברה
1 1

1 .3.4
תפקידי המפרק
1 3

1 .4 מסת הנכסים
1 5

1 .4.1
נושיה של חברה בפרוק
1 5

1 .4.2
תכולת מסת הנכסים וחלוקתה
1 6

1 .4.3
סדרי הקדימויות
1 7

1 .5 משפט משווה
1 8

1 .5.1
המשפט האנגלי
1 8

1 .5.2
קליטת דיני פשיטת הרגל האנגליים במשפט הישראלי
1 9
פרק 2 – השפעת היקף הנכסים המשועבדים על דרגת העדיפות של השעבוד : דיון
2 1

2 .1 שעבוד קבוע ושעבוד צף
2 1

2 .2 חובות מובטחים בשעבוד צף
2 2
פרק 3 – סיכום ומסקנות
2 9
ביבליוגרפיה
3 0

 תקציר 

עוד מראשית התפתחותו המשפטית של תחום פשיטת הרגל, השוויון בא לידי ביטוי בהליך ובאופן החלוקה של נכסי החייב לנושים. רבים מהוראות פקודת פשיטת הרגל בארץ נלקחו מחוק פשיטת הרגל האנגלי שנחקק בתחילת המאה הקודמת. בינואר 2000, נכנס לתוקפו חוק החברות במטרה לתקן ליקויים בפקודת החברות, התשמ"ג, 1983. חוק החברות החדש ממלא תפקיד מהותי בהעברת נטל האחריות האישית על מנהלי החברה ובעליה, כאשר הליך הרמת המסך עוגן בו.
במהלך עבודה זו, אנו נדון בסייג אחד מיני רבים מתחום דיני החברות – רמת עדיפות של שעבוד. מטרת עבודה זו הנה לבדוק את השפעת היקף הנכסים המשועבדים על דרגת העדיפות של השיעבוד.
במסגרת העבודה, אנו נבחן את הדין הנהוג בישראל בסוגיית סדרי הקדימויות מבחינת שעבודים תוך בדיקה השוואתית לשיטת המשפט כפי שנהוג במשפט האנגלי כיום. מטרת ההשוואה הנה לבחון את ההסדר החלופי לדין הנוהג, שאינו תואם את צרכי החברה המודרנית, והן כאמצעי להצעת פתרון לשאלות משפטיות, להן אין תשובה ברורה בדין הישראלי.
ראשית, אנו נדון בחקיקות הקשורות לדיני חברות ודיני שעבוד. במסגרת זו, אנו נעסוק בסוגי השעבוד השונים ובקשר הקיים לסדר הקדימויות של הנושים בהתאם לסוג השעבוד הנמצא ברשותם.
בהמשך, אנו נדון בסוגי הנושים השונים וכן, בתכולת מסת הנכסים וחלוקתה. ברוב המקרים, חברה העוברת הליך פרוק, הנה מכיוון שהיא נמצאת במצב של חדלות פרעון ולכן, היקף נכסיה אינו גדול. במסגרת זו, אנו נדון, בעיקר, בהבדל הקיים בין שעבוד צף לשעבוד ספציפי ובהשפעת היקף הנכסים על סדרי הקדימויות של הנושה.

סמינריון בנושא: אמצעי פיקוח ובקרה על אורגנים בחברה - התמודדות של בעלי המניות עם בעיית הנציג

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2               1.1 דיני חברות
2                     1.1.1 בעיית הנציג                     1.1.2 ממשל תאגידי
3
4                1.2 הנעת עובדים 5
1.2.1 תמריצים למנהלים
6                 1.3 אחריות מנהלים 9
1.3.1 שימוש לרעה בתמריצים שניתנים למנהלים בארצות – הברית        1.3.2 משפט משווה : שיטת המשפט בארצות הברית
1 1
1 2
פרק 2 – בחינת הכלים להתמודדות עם בעיית הנציג
1 4
2.1 אמצעי פיקוח של בעלי מניות
1 4
2.2 אמצעי פיקוח המעוגנים בחקיקה
1 6
פרק 3 – דיון ומסקנות
1 9
סיכום
2 3
מקורות
2 4
תקציר 

סוגיית שכר המנהלים שונה מסוגיית שכרם של עובדים אחרים בחברה, מאחר ולמנהל השפעה גדולה יותר על מהלך העסקים של החברה ועל שוויה. שכרם של המנהלים הבכירים נקבע במסגרת הסכם אישי המאפשר גמישות בהתאמת השכר לתפוקה. לאור השפעת החלטותיהם של מנהלים על שווי החברה ועל רכושם של בעלי המניות, שיטת התגמול המנהלים הנה אינטרס של בעלי המניות. מחקרים אקדמיים מראים, כי תאגידים מתגמלים מנהלים על ידי הענקת מניות בחברה בהתאם לתאוריית הסוכן.  הספרות המקצועית מציגה מקרים בהם שיטות תגמול המנהלים הבכירים בהתאם לביצועיהם יוצרת בעייתיות לאור התנהגות שאינה אתית המתבצעת על ידי מנהלים. החברה ציבורית מאופיינת בבעיית הסוכן, היינו בעיית הנציג, וישנה הפרדה בין ההון לשליטה או לניהול התאגיד. מנהלי החברה עלולים להשתמש בכספם של בעלי המניות באופן שאינו ממלא את האינטרס של האחרונים. לפיכך, עולה השאלה מהם האמצעים העומדים בפני בעלי המניות להתמודדות ובקרה כנגד התנהגות שאינה אתית על ידי מנהלים בגין תמריצי השכר?
במסגרת זו, אתמקד בחוק החברות, התשנ"ט – 1999, המסדיר את סוגיית האחריות האישית של מנהלי החברה בשל חובותיהם כנושאי המשרה ואחריותם כלפי החברה בביצוע פעולות שונות. בשיטת המשפט בישראל, נושא חלוקת השליטה בחברה ואופן ניהולה אינו מוסדר כראוי בחקיקה הקיימת, אך חוק החברות החדש כולל מספר הסדרים שלא עוגנו בהוראותיה של פקודת החברות. הוראות אלו מצויות בחוקים אחרים. הדין מחיל על נושא משרה חובות שונות ומטיל עליו אחריות. פקודת החברות  מגדיר בסעיף 96 כד מיהו נושא משרה וכן, סעיף 1 לחוק החברות החדש. חוק החברות, יוצר הבחנה בין חברה ציבורית לחברה פרטית, חידוש מהותי לאור בעיית הנציג המאפיינת את החברה הציבורית. בנוסף, חוק החברות החדש ממלא תפקיד מהותי בהעברת נטל האחריות האישית על מנהלי החברה ובעליה וכן, לראשונה הוגדר בו תפקידו של רואה חשבון מבקר שמונה לצורך פעולת ביקורת.  במסגרת הפרק הראשון, אבצע סקירה תאורטית של מושגים הנוגעים לסוגיה – אציג על קצה המזלג את תחום דיני החברות, אסקור את מושג הנעת העובד תוך התמקדות בתמריצים למנהלים, אגדיר מהי אחריות מנהלים ואף אציג את ארצות הברית כמשפט משווה. בהמשך, אבחן את הכלים הקיימים להתמודדות עם בעיית הנציג על ידי בעלי המניות תוך הצגת אמצעי הפיקוח העומדים לרשותם וכן, כלים אותם החוק מספק.

עבודה סמינריונית בנושא התמודדות של בעלי המניות עם בעיית הנציג

 

עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2               1.1 דיני חברות
2                     1.1.1 הממשל התאגידי
3                1.2 הנעת עובדים
4                      1.2.1 תמריצים למנהלים 5
1.3 אחריות מנהלים 7
1.3.1 שימוש לרעה בתמריצים שניתנים למנהלים בארצות – הברית 9
פרק 2 – בחינת הכלים להתמודדות עם בעיית הנציג
1 1
2.1 אמצעי פיקוח של בעלי מניות
1 1
2.2 אמצעי פיקוח המעוגנים בחקיקה
1 3
פרק 3 – דיון ומסקנות
1 5
סיכום
1 8
מקורות
1 9
תקציר 

סוגיית שכר המנהלים שונה מסוגיית שכרם של עובדים אחרים בחברה, מאחר ולמנהל השפעה גדולה יותר על מהלך העסקים של החברה ועל שוויה. שכרם של המנהלים הבכירים נקבע במסגרת הסכם אישי המאפשר גמישות בהתאמת השכר לתפוקה. לאור השפעת החלטותיהם של מנהלים על שווי החברה ועל רכושם של בעלי המניות, שיטת התגמול המנהלים הנה אינטרס של בעלי המניות. מחקרים אקדמיים מראים, כי תאגידים מתגמלים מנהלים על ידי הענקת מניות בחברה בהתאם לתאוריית הסוכן.  הספרות המקצועית מציגה מקרים בהם שיטות תגמול המנהלים הבכירים בהתאם לביצועיהם יוצרת בעייתיות לאור התנהגות שאינה אתית המתבצעת על ידי מנהלים. החברה ציבורית מאופיינת בבעיית הסוכן, היינו בעיית הנציג, וישנה הפרדה בין ההון לשליטה או לניהול התאגיד. מנהלי החברה עלולים להשתמש בכספם של בעלי המניות באופן שאינו ממלא את האינטרס של האחרונים. לפיכך, עולה השאלה מהם האמצעים העומדים בפני בעלי המניות להתמודדות ובקרה כנגד התנהגות שאינה אתית על ידי מנהלים בגין תמריצי השכר?
במסגרת הפרק הראשון, אבצע סקירה תאורטית של מושגים הנוגעים לסוגיה – אציג על קצה המזלג את תחום דיני החברות, אסקור את מושג הנעת העובד תוך התמקדות בתמריצים למנהלים, אגדיר מהי אחריות מנהלים ואף אציג את ארצות הברית כמשפט משווה. בהמשך, אבחן את הכלים הקיימים להתמודדות עם בעיית הנציג על ידי בעלי המניות תוך הצגת אמצעי הפיקוח העומדים לרשותם וכן, כלים אותם החוק מספק. במסגרת זו, אתמקד בחוק החברות, התשנ"ט – 1999, המסדיר את סוגיית האחריות האישית של מנהלי החברה בשל חובותיהם כנושאי המשרה ואחריותם כלפי החברה בביצוע פעולות שונות.

השפעת היקף הנכסים המשועבדים על דרגת העדיפות של השיעבוד והשוואה למשפט האנגלי

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – מבוא

2
1 .1 דיני חברות
2
1 .2 פשיטת רגל ((Bankruptcy
4
1 .2.1
השלבים לפשיטת רגל 5

1 .3 פרוק חברה (Company Liquidation)
8
1 .3.1 מהו פרוק חברה?
8

1 .3.2
דיני פרוק חברה 9

1 .3.3
עילות לפרוק חברה
1 1

1 .3.4
תפקידי המפרק
1 3

1 .4 מסת הנכסים
1 5

1 .4.1
נושיה של חברה בפרוק
1 5

1 .4.2
תכולת מסת הנכסים וחלוקתה
1 6

1 .4.3
סדרי הקדימויות
1 7

1 .5 משפט משווה
1 8

1 .5.1
המשפט האנגלי
1 8

1 .5.2
קליטת דיני פשיטת הרגל האנגליים במשפט הישראלי
1 9
פרק 2 – השפעת היקף הנכסים המשועבדים על דרגת העדיפות של השעבוד : דיון
2 1

2 .1 שעבוד קבוע ושעבוד צף
2 1

2 .2 חובות מובטחים בשעבוד צף
2 2
פרק 3 – סיכום ומסקנות
2 9
ביבליוגרפיה
3 0 

תקציר 

עוד מראשית התפתחותו המשפטית של תחום פשיטת הרגל, השוויון בא לידי ביטוי בהליך ובאופן החלוקה של נכסי החייב לנושים. רבים מהוראות פקודת פשיטת הרגל בארץ נלקחו מחוק פשיטת הרגל האנגלי שנחקק בתחילת המאה הקודמת. בינואר 2000, נכנס לתוקפו חוק החברות במטרה לתקן ליקויים בפקודת החברות, התשמ"ג, 1983. חוק החברות החדש ממלא תפקיד מהותי בהעברת נטל האחריות האישית על מנהלי החברה ובעליה, כאשר הליך הרמת המסך עוגן בו.
במהלך עבודה זו, אנו נדון בסייג אחד מיני רבים מתחום דיני החברות – רמת עדיפות של שעבוד. מטרת עבודה זו הנה לבדוק את השפעת היקף הנכסים המשועבדים על דרגת העדיפות של השיעבוד.
במסגרת העבודה, אנו נבחן את הדין הנהוג בישראל בסוגיית סדרי הקדימויות מבחינת שעבודים תוך בדיקה השוואתית לשיטת המשפט כפי שנהוג במשפט האנגלי כיום. מטרת ההשוואה הנה לבחון את ההסדר החלופי לדין הנוהג, שאינו תואם את צרכי החברה המודרנית, והן כאמצעי להצעת פתרון לשאלות משפטיות, להן אין תשובה ברורה בדין הישראלי.
ראשית, אנו נדון בחקיקות הקשורות לדיני חברות ודיני שעבוד. במסגרת זו, אנו נעסוק בסוגי השעבוד השונים ובקשר הקיים לסדר הקדימויות של הנושים בהתאם לסוג השעבוד הנמצא ברשותם.
בהמשך, אנו נדון בסוגי הנושים השונים וכן, בתכולת מסת הנכסים וחלוקתה. ברוב המקרים, חברה העוברת הליך פרוק, הנה מכיוון שהיא נמצאת במצב של חדלות פרעון ולכן, היקף נכסיה אינו גדול. במסגרת זו, אנו נדון, בעיקר, בהבדל הקיים בין שעבוד צף לשעבוד ספציפי ובהשפעת היקף הנכסים על סדרי הקדימויות של הנושה.