שאלון במסגרת עבודה סמינריונית מתחום תאוריית התודעה

 

היי!נשאר לנו לאסוף רק 10 עונים!

מיועד לאנשים בזוגיות בלבד

אנחנו לאה ויובל, סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה, מזמינים אותך להשתתף במחקר אקדמי קצר העוסק בקשרים בין תהליכים רגשיים וקוגניטיביים לבין חוויות במערכות יחסים

ההשתתפות היא:

- לאנשים מעל גיל 18

- שנמצאים בזוגיות בעת ההשתתפות במחקר זה

- בהתנדבות מלאה

- אנונימית לחלוטין

- ללא תמורה

המחקר כולל מילוי שאלונים ואורך מספר דקות בלבד

אם מעניין אותך לקחת חלק ולתרום לקידום הידע בתחום נשמח מאוד להשתתפותך!

חשוב לזכור שניתן להפסיק את המענה על השאלון בכל עת

לפרטים והשתתפות

היי! אנחנו לאה פילר ויובל בר לב, סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה, מזמינים אותך להשתתף במחקר אקדמי
קצר העוסק בקשרים בין תהליכים רגשיים וקוגניטיביים לבין חוויות במערכות יחסים.

ההשתתפות היא:
- לאנשים מעל גיל 18
- שנמצאים בזוגיות בעת ההשתתפות במחקר זה
- בהתנדבות מלאה
- אנונימית לחלוטין
- ללא תמורה

המחקר כולל מילוי שאלונים מקוונים ואנונימיים ואורך מספר דקות. אין איסוף של פרטים מזהים.
אם מעניין אותך לקחת חלק ולתרום לקידום הידע בתחום – נשמח מאוד להשתתפותך!

חשוב לזכור שניתן להפסיק את המענה על השאלונים בכל עת.

בכל שלב במחקר אין תשובות נכונות או שגויות – בחר/י את התשובה שמרגישה לך הכי מתאימה.

אם במהלך מילוי השאלון תתעורר אצלך תחושת אי־נוחות או מכל סיבה שהיא תרצה להפסיק את המענה על
השאלון, תוכל להפסיק בכל עת.

השאלון כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך פונה לכלל המגדרים.

לנוחיותך, אם את/ה ממלא/ת את השאלון דרך הטלפון, ניתן לסובב את המסך למצב אופקי.

אל תהססו לפנות אלינו בכל שאלה והבהרה

תודה מראש על השתתפותכם! 

לאה פילר - 050-843-2453
יובל בר לב - 052-667-5645

משמעותו של משפט כאילו עמוק

כל אדם* עוצר מדי פעם להרהר ולמצוא אמת במשפט ריק מתוכן

מחקר שהראה שאנשים הנוטים למצוא משמעות בססמאות כאילו-עמוקות הם בעלי יכולות קוגניטיביות מופחתות, לעומת אנשים שמבחינים בין בולשיט לבין משפטים "עמוקים" באמת. מחקר הראה שאנשים עם כישורים קוגניטביים נמוכים יותר נוטים למצוא יותר משמעות במשפטים שהם כאילו-עמוקים. חוקרים מאוניברסיטת ווטרלו בקנדה ביצעו מחקר כמותי, במסגרתו הם הגדירו "משפט בולשיט" (פסאודו-עמוק) כהיגד המוצג כאמיתה, המיועד להרשים אבל למעשה ריק מתוכן. הם הציגו לאנשים מספר סוגי משפטים: משפט רגיל, משפט עם מילים אקראיות אבל תחביר תקין, משפט פסאודו-עמוק ומשפט עמוק, ונתנו להם לדרג עד כמה כל משפט הוא עמוק בעיניהם. החוקרים לקחו ציטוטים מפורסמים שנחשבים עמוקים, אבל למיטב הבנתי הם לא ניסו לתת הגדרה מדויקת של משפט עמוק. דוגמה למשפט עמוק מהמאמר: "A river cuts through a rock, not because of its power but its persistence" - "נהר שוחק סלע לא בגלל עוצמתו, אלא מאחר והוא עקבי".
מהמחקר עולה, כי נבדקים עם כישורים קוגניטביים יותר נמוכים התרשמו יותר בקלות ממשפטים פסאודו-עמוקים. חוסר הנבונות הזה היה במתאם עם אמונה בעל טבעי, ברפואה אלטרנטיבית, בתיאוריות קונספירציה ובאלוהים. ממצא חשוב נוסף של המאמר הוא שאפשר לכתוב את המילה bullshit במאמר מדעי 186 פעמים והוא עדיין יתפרסם. כל המשפטים האלה היו מאירי עיניים לדעתי. תהיתי מה המדד שבעזרתו החוקרים הגדירו בולשיט, ואם המדד הזה מגדיר את המשפטים האלו כבולשיט, אז המחקר עצמו הוא די בולשיט.
זה מצחיק אבל קצת בעייתי. איך הם בדיוק קבעו מה "משפט בולשיט" ומה לא? טרחתי אפילו להיכנס לתוך המאמר ולעלעל בו קצת. לא מצאתי דוגמאות חד משמעויות ל"משפטי בולשיט" לעומת כאלה שאינם. יש משפטים ממסורות של המזרח שלי אישית נשמעים כמו גיבוב של שטויות, אבל אדם אחר יימצא בהם משמעות עמוקה או מוסר השכל. סלבדור דאלי (או מרסל דושן, לא זוכרת...) אמר פעם שהיצירה נמצאת בין הציור לצופה. זה אומר שהמשמעות של הציור או הפסל או המשפט מגיעה ממי שמתבונן בהם, ולכן אני חושבת שזה לא הוגן להאשים מישהו שמוצא משמעות או יופי באיזשהו משפט, שהוא אדיוט. זו גם יוהרה לא קטנה להחליט מהו משפט חסר משמעות ומה לא. נראה לי יש לזה הסבר מאד פשוט. כל אדם כשהוא לא מבין משפט כלשהו במיוחד אם הוא ללא הקשר כללי הוא משליך קצת מהידע והדעה שלו על המשפט, ואצל אנשים בעלי כישורים קוגנטיביים נמוכים יותר זה קורה יותר שהם לא מבינים בדיוק, ובנוסף הם פחות שמים לב לזה שהם משליכים ממה שכבר יש להם בראש. זה לא שהם באמת מתייחסים למשהו לא עמוק כאל משהו עמוק. תן לבנאדם ג'וינט והוא יימצא עומק בכל שטות אפשרית... זה לא הופך אותו למטומטם. נראה לי
השאלה היא האם המשפט באמת מוסר אינפורמציה או רק מנסה להרשים במילים מפוצצות. נשאלת השאלה האם משפט עמוק הוא בהכרח משפט אשר מוסר אינפורמציה? ואם משפט "מנסה להרשים" (מה זה בכלל אומר) ב"מילים מפוצצות" (החוקר הוא זה שקובע אילו מילים הן מפוצצות ואילו לא), אז הוא בהכרח לא עמוק? למה שכוונתו תשפיע על תוכנו? בתור אנשי מדע, חייבים להודות שיש במחקר הזה לא מעט הטיות. מתאים יותר לחלק האחורי של ידיעות אחרונות. מעניין אם יש מחקר על כך שאנשים אוהבים מחקרים שמציגים את היתרונות המעמדיים שלהם כיתרונות פנימיים שהופכים אותם לנעלים באופן יסודי על אחרים...
אז למרות שלמרבה הצער בכל מה שאמרתי עכשיו יש הצדקה לקיומה של אומנות מודרנית וכל הבולשיט הזה (חה), נראה לי שאין ברירה אלא לכבד את הפרשנות של כל אדם לגבי מה שהוא רואה ושומע. לא נראה לי שאפשר להחליט בשביל כולם מה בולשיט ומה לא, ולכן המחקר הזה... הוא די בולשיט בעצמו...


*כל אדם בעל יכולות קוגניטיביות נמוכות