✒מיכתב משמיים ✍
10 שורות יפות אלו שווה לקרוא ולנסות להבין את המשמעות העמוקה שלהן.
📎 1). תפילה איננה "גלגל רזרבי" שאתה שולף רק כשאתה בצרות,
אלא זה ״הגה"
שמוביל לאורך הנתיב הנכון.
📎2). למה השמשה הקדמית
של המכונית כל כך גדולה
והמראה לראייה מאחור כל כך קטנה ?
בגלל שהעבר לא חשוב
כמו העתיד שלנו.
אז, תסתכלו קדימה ותמשיכו הלאה.
📎3). חברים הם כמו ספר:
זה לוקח כמה שניות לשרוף,
אך לוקח שנים לכתוב.
4). כל הדברים בחיים הם זמניים.
אם הם הולכים טוב, תשמחו איתם,
כי הם לא ימשיכו לנצח.
אם הם משתבשים, אל תדאגו,
הם גם לא יישארו עוד זמן רב.
📎
5). חברים ישנים הם זהב!
חברים חדשים הם יהלומים!
אם אתה מקבל יהלום,
אל תשכח את הזהב!
כדי להחזיק יהלום,
אתה תמיד צריך בסיס של זהב!
6). אנחנו מאבדים תקווה לעתים קרובות ונוטים לחשוב שהגיע הסוף...
ה׳ למעלה - מחייך אומר "תרגע, מותק, זה רק עיקול,
זה לא הסוף!"
7). כאשר ה׳ פותר את הבעיות שלך, יש לך אמונה שיש לו היכולות ;
כשאלוהים לא פותר את הבעיות שלך, זה כי יש לו אמונה,
שיש לך את היכולות...
8). אדם עיוור שואל את אלוהים: "האם יכול להיות יותר גרוע מלאבד ראייה?"
הוא השיב:
"כן, לאבד את החזון שלך!"
📎9). כשאתה מתפלל עבור אחרים, אלוהים מקשיב לך ומברך אותם, ולפעמים, כאשר אתה בטוח ומאושר, זכור כי מישהו אחר התפלל עבורך.
📎10). דאגה לא מסירה את הצרות של מחר ; רק מערערת את השלווה
של היום.
אם נגעבך ומצא חן בעינך,
אנא - להעביר לאחרים.
זה אולי יאיר גם את יומם,
🙌 כן יהי רצון!
בתמונה: ז'ק כהן המנוח עושה יאללה סולחה בשכונת חיים
המילה הנפוצה שכולנו כותבים בצורה שגויה: אחת המלים הנפוצות ביותר בשפה העברית היא "יאללה", מילה שהגיעה אלינו מהשפה הערבית ויש לה מספר רב של שימושים: זירוז, אישור, פקפוק וזלזול. יאללה, יאללה. - תראו למשל בויקיפדיה באנגלית למילה yalla.
רבים בטוחים שהמילה נגזרת משמו של האל וקרובה לביטוי "יא אללה", אך זו טעות. מילת הזירוז נכתבת במקור בערבית בצורת يَلا (יַלָא). המילה נתפסה בטעות כקשורה לביטוי יא אללה, ומכאן הכתיב הרווח בלמ"ד כפולה.
יש כמה גרסאות למילה הזו בערבית: يلا/يللا/ياللا (ילא, יללא, יאללא), ואף גרסה איננה תאופורית (כלומר, לא כוללת רכיב של שם האל בערבית, "אללה", ולא נכתבות עם ה').
אגב, המילים "ואללה" ו"יא-אללה" נגזרות משמו של האל, ולכן נכתבו בשני ל' ומסתיימות באות ה'.
אז יאללה (או ילא) ביי.
בביטוי המקסים "לסבר את האוזן", המילה 'לסבר' אינה מגיעה במקור מלשון המילה 'הסבר', אלא מלשון 'שבירה' ובעבר הביטוי בכלל נכתב "לשבר את האוזן".
בספר שמות (י"ט,י"ח), ישנו פסוק המתאר את ירידת אלוהים מהר סיני ואת "ההר העשן ככבשן" ורש"י מפרש שנעשה שימוש במושג 'כבשן' כדי "לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע". כלומר, לשבר (לשבור) את המחסום שהוא האוזן ולהבקיע ממנו דרך אל השכל. כנראה שהביטוי 'לשבר את האוזן' לא היה ברור מספיק, ובלשון ימינו שינו אותו לביטוי 'לסבר את האוזן', כלומר לעשות את הדברים סבירים, מובנים.
ביטוי שהיה קדום יותר משני ביטויים אלו הוא הצירוף 'לשכך את האוזן' כלומר לרכך את האוזן עד שיעבור דרכה המסר. בפירוש לאותו פסוק המוזכר לעיל (המתאר את הר סיני כמעין כבשן) אומר מדרש המכילתא (שנכתב כמה מאות שנים לפני פירוש רש"י): "לשכך האוזן מה שהיא יכולה לשמוע". בדיוק כמו כוונתו של רש"י, אך במקום 'לשבר' – 'לשכך'. לכאורה תמונה כמעט הפוכה: במקום שבירה מדובר על ריכוך; אבל המשמעות היא אחת. שיכוך האוזן הפך ברבות השנים לשיבור האוזן, והיום הוא סיבור האוזן.
לפעמים, כשמצמידים אל מילים של שיר עם קונספט מסוים, לחן עם אווירה הפוכה, נניח שיר עם מילים עצובות אבל עם לחן אופטימי וקצבי, משמעותו המקורית של השיר מצליחה לקבל פרשנות שונה לחלוטין מההשראה הראשונה שהובילה ליצירת השיר. דוגמה לכך הנו השיר Take Me Home של פיל קולינס. (השיר בסוף פוסט , למקרה שבינתיים בא לכם לשים אותו ברקע ולהיזכר, בזמן שאתם ממשיכים לקרוא את העובדה הלא חשובה הזאת.)
רוב האנשים חושבים שהשיר המצליח הזה, משנת 1985, מדבר פשוט על אדם שחוזר הביתה, לא משהו מסובך. מן הסתם ההנחה הזאת מחוזקת על ידי הווידיאוקליפ המחוייך וסובב העולם, שקולינס צילם בלונדון, פריס, טוקיו, ניו-יורק, סידני, ברמן (גרמניה), ממפיס, לוס-אנג'לס, שטוקהולם, סן-פרנסיסקו, קמקורה (יפן), שיקגו, סיינט-לואיס, אוסטין.
אבל ממש לא.
בתוכנית VH-1 Storytellers מאפריל 1997, פיל קולינס מציין שהוא כתב ויצר את השיר על אדם במצוקה נוראית, שמאושפז במוסד לחולי נפש. קולינס הוסיף שלספר "קן הקוקיה" יש חלק בהשראה ליצירת השיר. המילים של השיר מסתדרות לפתע בסוג של קאבום! כשאתה קולט לפתע שהשיר הוא בעצם סוג של מותח, דרמתי, עצוב, משמעותי בהרבה, מאשר הנה תראו אותי, פיל קולינס, חורש ת'גלובוס וקצת מתגעגע הביתה כזה... במיוחד משפטי מפתח כמו:
- They don't tell me nothing
- There's a fire that's been burning right outside my door
- I've been a prisoner all my life
- Take me home 'Cause I don't remember
ע הרמז העבה ביותר שהווידיאוקליפ מספק לכך שמדובר במצב נפשי מגיע בסוף הקליפ, לאחר שאנו רואים את קולינס מטייל בעולם, הוא חוזר לביתו, יוצא מהרכב, מכריז לאשתו (תרגום חופשי) "מותק, אני בבית!", שומעים את אשתו (האמיתית בזמנו, אגב, ג'יל טייוולמן) שואלת אותו: "היכן היית? ארוחת הערב מוכנה כבר ממש מזמן!", הוא עונה לה: "אוהה, טוקיו, סידני, ניו-יורק, לונדון..." וג'יל מבטלת אותו מיד באומרה "נו, היית בפאב כאן למטה, הא?"
קצת קשה לזהות בשמיעה אגבית, אבל בין השאר, בקולות הרקע של הפזמון משתתפים לא אחרים מאשר האמנים סטינג ופיטר גבריאל (סולנה הראשון והמוערך של להקת ג'נסיס).
Take Me Home הוא השיר איתו פיל קולינס נהג לנעול את הופעותיו ברחבי העולם.
צריך הרבה יותר מפוסט אחד בבלוג כדי להצליח ולעבד את העשייה של האמן הנפלא הזה, שהנפש והגוף שלו נלחמות בשנים אלו להמשיך וליצור, למרות סימני הזמן והקילומטראז' שכבר מקשים עליו לא מעט.
כל אדם* עוצר מדי פעם להרהר ולמצוא אמת במשפט ריק מתוכן
מחקר שהראה שאנשים הנוטים למצוא משמעות בססמאות כאילו-עמוקות הם בעלי יכולות קוגניטיביות מופחתות, לעומת אנשים שמבחינים בין בולשיט לבין משפטים "עמוקים" באמת. מחקר הראה שאנשים עם כישורים קוגניטביים נמוכים יותר נוטים למצוא יותר משמעות במשפטים שהם כאילו-עמוקים. חוקרים מאוניברסיטת ווטרלו בקנדה ביצעו מחקר כמותי, במסגרתו הם הגדירו "משפט בולשיט" (פסאודו-עמוק) כהיגד המוצג כאמיתה, המיועד להרשים אבל למעשה ריק מתוכן. הם הציגו לאנשים מספר סוגי משפטים: משפט רגיל, משפט עם מילים אקראיות אבל תחביר תקין, משפט פסאודו-עמוק ומשפט עמוק, ונתנו להם לדרג עד כמה כל משפט הוא עמוק בעיניהם. החוקרים לקחו ציטוטים מפורסמים שנחשבים עמוקים, אבל למיטב הבנתי הם לא ניסו לתת הגדרה מדויקת של משפט עמוק. דוגמה למשפט עמוק מהמאמר: "A river cuts through a rock, not because of its power but its persistence" - "נהר שוחק סלע לא בגלל עוצמתו, אלא מאחר והוא עקבי".
מהמחקר עולה, כי נבדקים עם כישורים קוגניטביים יותר נמוכים התרשמו יותר בקלות ממשפטים פסאודו-עמוקים. חוסר הנבונות הזה היה במתאם עם אמונה בעל טבעי, ברפואה אלטרנטיבית, בתיאוריות קונספירציה ובאלוהים. ממצא חשוב נוסף של המאמר הוא שאפשר לכתוב את המילה bullshit במאמר מדעי 186 פעמים והוא עדיין יתפרסם. כל המשפטים האלה היו מאירי עיניים לדעתי. תהיתי מה המדד שבעזרתו החוקרים הגדירו בולשיט, ואם המדד הזה מגדיר את המשפטים האלו כבולשיט, אז המחקר עצמו הוא די בולשיט.
זה מצחיק אבל קצת בעייתי. איך הם בדיוק קבעו מה "משפט בולשיט" ומה לא? טרחתי אפילו להיכנס לתוך המאמר ולעלעל בו קצת. לא מצאתי דוגמאות חד משמעויות ל"משפטי בולשיט" לעומת כאלה שאינם. יש משפטים ממסורות של המזרח שלי אישית נשמעים כמו גיבוב של שטויות, אבל אדם אחר יימצא בהם משמעות עמוקה או מוסר השכל. סלבדור דאלי (או מרסל דושן, לא זוכרת...) אמר פעם שהיצירה נמצאת בין הציור לצופה. זה אומר שהמשמעות של הציור או הפסל או המשפט מגיעה ממי שמתבונן בהם, ולכן אני חושבת שזה לא הוגן להאשים מישהו שמוצא משמעות או יופי באיזשהו משפט, שהוא אדיוט. זו גם יוהרה לא קטנה להחליט מהו משפט חסר משמעות ומה לא. נראה לי יש לזה הסבר מאד פשוט. כל אדם כשהוא לא מבין משפט כלשהו במיוחד אם הוא ללא הקשר כללי הוא משליך קצת מהידע והדעה שלו על המשפט, ואצל אנשים בעלי כישורים קוגנטיביים נמוכים יותר זה קורה יותר שהם לא מבינים בדיוק, ובנוסף הם פחות שמים לב לזה שהם משליכים ממה שכבר יש להם בראש. זה לא שהם באמת מתייחסים למשהו לא עמוק כאל משהו עמוק. תן לבנאדם ג'וינט והוא יימצא עומק בכל שטות אפשרית... זה לא הופך אותו למטומטם. נראה לי
השאלה היא האם המשפט באמת מוסר אינפורמציה או רק מנסה להרשים במילים מפוצצות. נשאלת השאלה האם משפט עמוק הוא בהכרח משפט אשר מוסר אינפורמציה? ואם משפט "מנסה להרשים" (מה זה בכלל אומר) ב"מילים מפוצצות" (החוקר הוא זה שקובע אילו מילים הן מפוצצות ואילו לא), אז הוא בהכרח לא עמוק? למה שכוונתו תשפיע על תוכנו? בתור אנשי מדע, חייבים להודות שיש במחקר הזה לא מעט הטיות. מתאים יותר לחלק האחורי של ידיעות אחרונות. מעניין אם יש מחקר על כך שאנשים אוהבים מחקרים שמציגים את היתרונות המעמדיים שלהם כיתרונות פנימיים שהופכים אותם לנעלים באופן יסודי על אחרים...
אז למרות שלמרבה הצער בכל מה שאמרתי עכשיו יש הצדקה לקיומה של אומנות מודרנית וכל הבולשיט הזה (חה), נראה לי שאין ברירה אלא לכבד את הפרשנות של כל אדם לגבי מה שהוא רואה ושומע. לא נראה לי שאפשר להחליט בשביל כולם מה בולשיט ומה לא, ולכן המחקר הזה... הוא די בולשיט בעצמו...
תרגול קצר לפסיכומטרי: לאמרה הגרמנית "אם כבר אז כבר" יש 16 חלופות. בהונגרית, למשל, אומרים: "אם כבר אווז, שיהיה שמן". בבנגלית: "אם לצוד, אז קרנף", וגם: "אם לגנוב, אז אוצר". ביידיש: אם לאכול חזיר, אז שהשומן יזל מן השפתיים". 'באנגליה : "ממילא תיכנס לבית הסוהר עבור גניבת פני, אז לך גנוב פאונד" (in for a pound). לאמרה המשנאית "אם אין קמח אין תורה" אפשר למצוא חלופות שונות. בבולגרית ובטורקית אומרים: "דב רעב לא רוקד". ברוסית: "בטן רעבה היא חירשת ללמידה". יש גם ביטוי הפוך: "בטן מלאה חירשת ללמידה" (במובן ש: מי שלא נזקק לכלום, לא שואף להגיע למשהו חדש / להתקדם). בשוודית: "חתיכת לחם בכיס עדיפה על נוצה בכובע" . לאמרה התנ"כית "טובים השניים מן האחד" יש גרסה בשפת האוסה שבצפון ניגריה: "אצבע אחת לא יכולה לסלק כינה מהראש", ובסינית: "שלושה סנדלרים שווים לקואו מין (חכם סיני קדום) אחד". הפתגם הידוע "ברומא התנהג כרומאי" זוכה לגרסאות גיאוגרפיות מגוונות. בסוואהילית אומרים: "כשאתה מסתובב בין אנשים שתומי עין, עצום עין אחת". בצרפתית: "כשנמצאים בין זאבים צריך ליילל". אגב, לפתגם גם גרסה ארמית מן המדרש: "אזלת לקרתא, הלך בנימוסיה", ובעברית: "באת לעיר, נהג כמנהגה". ומה אומרים העמים על הפתגם התלמודי "אין הנחתום מעיד על עיסתו"? בלדינו נמצא גרסה מקאברית: "התפאר הדובדבן, עד שנתמלא תולעים". באנגלית: "אל תנשוף בחצוצרה של עצמך", ובתאית פתגם סתום במקצת: "כשהכלב עושה את צרכיו, אף אחד לא מרים לו את הזנב". "ברוב חובלים תטבענה הספינות". בבולגרית אומרים: "עם הרבה סבתות, התינוק יצא חלשלוש". בטורקית נאמר: "בכפר שיש יותר מדי תרנגולים, הבוקר מגיע באיחור". ובספרדית, פשוט: "הרבה ידיים בצלחת עושות בלגן אחד גדול". ברוסית: "מרוב מטפלות התינוק איבד עין" "זה כמו סינית בשבילי" - בפינית: "זה כמו עברית בשבילי" (תודה לרון שבתאי). מסתבר שגם בצרפתית. .
"הנכווה ברותחין נזהר בצוננין" - בתורכית: "הנכווה מחלב חם נושף על היוגורט" "התפוח לא נופל רחוק מהעץ" - בערבית: "בנו של הברווז - שוחה" . "מים שקטים חודרים עמוק" ברוסית: "מכות חלשות מפילות עצי אלון". באיטלקית: "מי שהולך לאט מגיע הרחק" (תודה לאהרון מלאכי). וגם ברוסית "מים שקטים משייפים אבנים" "החנות שלך פתוחה" - בגרמנית: "האורווה פתוחה והסוסים בורחים" "בשבילי זה כמו סינית" - בגרמנית: "בשבילי זה ספרדית" (Mir ist das spanisch) . ״להתפרץ לדלת פתוחה״ - באנגלית: ״להטיף למקהלה״, (preaching to the choir). ״לעשות חור בראש״ - בצרפתית ״לשבור את האוזניים״. "אל יתהלל חוגר כמפתח" - ברוסית: "אל תגיד "הופ" לפני שקפצת". ״מה אני, עז ?״ - באנגלית: "מה אני, כבד קצוץ ?״ "סיפורי סבתא" –: סיפורי אישה זקנה (בלטינית fabellae aniles) "ספר לסבתא" - ממדרש בראשית רבא "לך ספר את זה לאמא שלך" (זיל את גלוג לאמך). "שמחת זקנתי" - ביידיש: "דאגת הסבתא שלי" (דאגה פון מיין בּוֹבֶּה). "תרופות סבתא" - במרוקאית " דרכה של הסבתא" (טרֶק לָאלָה שפירושו, שיטה שעבר זמנה).
"הכבשה שחורה" - באנגלית, גרמנית וצרפתית: "הבהמה השחורה".
"מצא מין את מינו" - באיטלקית: "אלוהים בורא אותם והם מתחברים יחד".
..............................בערבית: "עופות מאותו זוג, מתחברים".
..............................ברוסית: "שני מגפיים, זוג".
''עשיר כקורח'' או ''עשיר כמו רוטשילד'' - האמריקנים אומרים: ''עשיר כמו רוקפלר''.
''על חשבון הברון'' - באנגליה: "על חשבון הוד מלכותה'' (At her Majesty's expense).
''סערה בכוס מים'' - באנגליה: ''סערה בכוס תה''.
''רוקד על כמה חתונות'' - "יותר מדי כדורים עפים באוויר" (Too many balls in the air).
''תסמונת הש.ג'' - באנגליה: "הפרצוף הנמוך ביותר בפסל הטוטם", זה שכולם דורכים עליו (low man on the totem pole).
''לתפוס טרמפ'' - באנגליה: "לקחת מישהו שק קמח'' (Ride piggyback on). ''חכם לאחר מעשה" - "Be a monday morning quarterback" המתייחס למי שמנתח את מהלכי משחק הפוטבול של יום ראשון.
''לא הוגן'' (''לא פייר'') - באנגלית: ''No cricket''.
''ג'וק בראש - באנגלית: ''יש לו דבורה בכובע''.
''קוף אחרי בן אדם'' - באנגליה: ''Copy cat''.
''רץ לספר לחבר'ה'' - באנגלית: ''Kiss and tell''.
''קוצים בתחת'' - באנגליה: ''נמלים במכנסיים''.
"מוכר קרח לאסקימוסים" - באנגליה: "מוביל פחם לניוקסל".
''עשה לילות כימים" - באנגליה: "כילה את שמן המאור של חצות" (Burn the midnight oil).
''עבד כי ימלוך'' - באנגליה: "קבצן על סוס" (Beggar on horseback).
''נכנס יין יצא סוד'' - בלטינית: "האמת מצויה ביין" (In vino veritas).
''נותנים לו אצבע והוא רוצה את כל היד'' - באנגליה: "תן לה אינצ' והיא תקח מייל" (give her an inch and she will take a mile).
תיאור מצב מזג אויר: בעברית "גשם זלעפות" בערבית "גשם קופים" באנגלית "יורד-גשם חתולים וכלבים" (It's raining cats and dogs) בצרפתית "יורד-גשם חבלים/מיתרים" (Il pleut des cordes) (רשמתי יורד-גשם, כי בשתי השפות יש פועל נפרד שאומר את זה..) ברוסית "יורד (גשם) כמו מתוך דלי" (Льёт как из ведра
טרמינולוגיה או המשגה הנה תחום חשוב ביותר בתחום העיסוק שלי. המושגים והמלים בהם אנחנו בוחרים להשתמש ולהתנסח קובעים את המציאות. את התלמידים שלי חינכתי להגיד 'לא אוהבים' במקום 'שונאים' בגלל הקונוטציה השלילית והקשה של השנאה. עדיף לא לאהוב ובכל זאת לבטא את המילה אהבה מאשר לבטא מילה חריפה כמו שנאה ולטעון שאני עושה דבר כזה שלילי. כך, אופן הביטוי המילולי שלנו יוצר מציאות. ממש כמו בתאוריה אפקט הפרפר. כך הדבר גם לגבי כל מה שפטריוטי בישראל - לא ניתן להתייחס אל האזורים ששוחררו במלחמת ששת הימים כאל שטחים כבושים, אפילו לא כאל שטחים או כאל פלסטין. מדובר באזור של ארץ ישראל ששוחררה משלטונו של גורם עוין. אי אפשר להתייחס אל ירושלים כאל שטח כבוש על ידי מדינת ישראל. גם רמת הגולן אינה כבושה. מדובר באזורים משוחררים, ששוחררו משלטון עויין וכיום יש בהם חופש - חופש ביטוי, חופש דת, חופש פולחן, חופשי להיות עם בארצנו. אי אפשר גם לכנות את יהודה ושומרון כ'גדה מערבית'. נכון, מדובר בגדה המערבית לירדן. אבל לא מתייחסים לחופי תל אביב כאל חופיו המזרחיים של הים התיכון. בכך שנמנעים מלהשתמש בביטוי 'יהודה ושומרון', למעשה, מבטלים את הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל. הרי מקורו של העם היהודי משבט יהודה שישב, איך לא, בהרי יהודה. כשקוראים למתיישבים באזורים אלו 'מתנחלים', למעשה, יוצרים קונוטציה שלילית כאילו מדובר בטפילים, לא שונים מפרעושים או קרציות. לכן, לא מדובר במתנחלים, אלא במתיישבים, בחלוצים, לא פחות.
שקר שחוזרים עליו מספיק פעמים הופך בדעת הבריות לאמת. כשנפסיק להשתמש בשקר הערבי / שמאלני 'פלשתינה' (שמה הלועזי של ארץ ישראל), שאר השקרים של הערבים / שמאלנים (כיבוש, יהדות = גזענות, הגדה, אפרטהייד....) יחשפו. כך, ונזכה בחירות על שטחי ארץ ישראל המערבית (ירושלים, יהודה ושומרון והגולן).
איזה ביטויים נוספים אנחנו צריכים לעודד ואיזה ביטויים להכחיד מהעולם?