מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות מחקר כמותי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחקר כמותי. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 24 ביולי 2026

השאלון עוסק בחשיפה לאלימות במשפחה בקרב אוכלוסיית הגרושים בישראל במסגרת סמינריון בעבודה סוציאלית

 




הייי אנחנו סטודנטים לעבודה סוציאלית ואנחנו בשלבי כתיבת הסמינריון, נשמח ונודה לכם אם תוכלו למלא את השאלון העוסק בחשיפה לאלימות במשפחה בקרב אוכלוסיית הגרושים בישראל. מילוי השאלון יתרום להעמקת הידע המקצועי, במטרה לסייע לנפגעי אלימות וכמו כן יסייע לנו בסמינריון המחקרי.
בבקשה - ציינו קוד מספר 6 בתחילת השאלון
השאלון הינו אנונימי לחלוטין וצפוי להיערך עד כ10 דק
תודה רבה 🙏🌼

שאלון חשיפה לאלימות במשפחה 

אנחנו סטודנטים לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. במסגרת עבודה סמינריונית אנו עורכים מחקר בנושא חשיפה לאלימות במשפחה בקרב אוכלוסיות שונות בישראל. למחקר זה חשיבות רבה בהבנת הקשר בין חשיפה לאלימות בין ההורים במשפחת המוצא, לבין התפתחות של אלימות במערכת יחסים זוגית. ועל כן נשמח אם תוכל/י להקדיש מזמנך מספר דקות למילוי השאלון (משך הזמן הצפוי -עד כ  10 דקות).

 השאלון הינו אנונימי לחלוטין, אין דרך בה ניתן לזהות אותך. בנוסף, אין תשובות נכונות או לא נכונות, מטרתנו היא ללמוד על חוויותיך. אין חובה לענות על כל השאלות ותוכל/י להפסיק לענות בכל רגע שתחליט/י. המענה על השאלון הינו מרצונך החופשי. מילוי השאלון אינו צפוי לעורר קשיים מסוימים, אך אם תרגיש/י אי נוחות או קושי בעקבות מילוי השאלון אנו מעודדים אותך לפנות לאגודת ער"ן בטלפון 1201. 

במידה והינך מסכים\ה לענות על השאלון אנא סמן\י הסכמתך ותוכל\י להמשיך לענות. תודה רבה על שיתוף הפעולה!

נבקש לפני המענה להקיש את הקוד שהתבקשת להקליד בכניסה לקישור .




יום שישי, 8 בנובמבר 2024

מטלה בקורס שיטות מחקר ניתוח מאמר מחקרי כמותני ומאמר מחקרי איכותני

 



מילות מפתח
שנת הגשה2021
מספר מילים1543
מספר מקורות2

תקציר העבודה

המחלקה לב.א. בלימודים רב תחומיים: שיטות מחקר תשפ"א (2021)
ד"ר הגר צמרת
הוראות לעבודה מסכמת בשיטות מחקר

קראו את שני המאמרים המצורפים למטלה (הדרכה: מאמר אחד מופיע בקובץ נפרד, והשני בעמוד 483 בקובץ PDF הנוסף המצורף)
וענו על השאלות הבאות בנוגע לכל אחד מהם בנפרד, בהתבסס על החומר הנלמד בקורס

שאלות למאמר הכמותני:
1. מה המשתנה התלוי/המוסבר במחקר המוצג במאמר? (אם יש יותר מאחד, מצאו 1)
2. מהי ההגדרה הנומינלית של המשתנה התלוי שבחרת? כלומר, איך מוגדר במילים המשתנה.
3. מהי ההגדרה האופרציונלית של המשתנה התלוי איך מודדים את המשתנה? מהו סולם המדידה שלו?
4. מהם המשתנים הבלתי תלויים/המסבירים את המשתנה התלוי במאמר? (מצאו 3)
5. מהי ההגדרה הנומינלית של המשתנים הבלתי תלויים שבחרתם? איך מוגדרים במילים המשתנים.
6. מהי ההגדרה האופרציונלית של המשתנים התלויים שבחרתם? איך מודדים כל אחד מהם? מהם סולמות המדידה שלהם?
7. מהן השערות המחקר במאמר?
8. מהן שאלות המחקר במאמר?
9. מהי שיטת המחקר שבה משתמשים החוקרים?
10. מהי אוכלוסיית המחקר? האם היא הטרוגנית או הומוגנית?
11. מהו המדגם האם הוא אקראי או לא? איך בוצע, מה מספר הנדגמים מה יכולות להיות הבעיות בו? העלו השערות.
12. מה ממצאי המחקר – האם השערות המחקר נתמכו?
13. כיצד הייתם מציעים לשפר את המחקר? בתשובותיכם התבססו על עקרונות שיטת המחקר שלמדנו בכיתה.

שאלות למאמר האיכותני:
1. מה נושא המחקר?
2. מהי שיטת המחקר שבה נערך המחקר?
3. מהי אוכלוסיית המחקר? כיצד מגדירים החוקרים את גבולות האתנוגרפיה שלהם.
4. מהו מיקומם של החוקרים ביחס למושא המחקר שלהם?
5. מהן ההתייחסויות של החוקרים למיקום שלהם וליחס שלהם לנושא הרגיש, פרטו.
6. מהן דרכי איסוף הנתונים במחקר, פרטו
7. מהן הקטגוריות (התימות) שעלו במחקר

הוראות הגשה:
יש לכם שלושה שבועות להגיש את העבודה בתיבת ההגשה במודל, בקובץ WORD בלבד.
פורמט העבודה יוגש כשאלה ואחריה התשובה. המאמר הכמותני קודם ואחריו האיכותני
הגשה לא לפי ההוראות תהיה כרוכה בהורדת ציון.
אורך העבודה לא יעלה על 6 עמודים


יום שלישי, 29 באוקטובר 2024

הצעת מחקר כמותית בנושא השפעת רמת האמפתיה בקרב נבדקים ובין מידת מיומנויותיהם החברתיות


 

תקציר העבודה

הצעת מחקר זו עוסקת בנושא השפעת רמת האמפטיה בקרב נבדקים ובין מידת מיומנויותיהם החברתיות. מדובר בהצעת מחקר כמותית, הכוללת נושא מחקר, רציונל מחקר, מטרת מחקר, שאלת מחקר, השערת מחקר, כלי מחקר, ראשי פרקים, אוכלוסיית מחקר, שיטת מחקר ורשימה ראשונית של 20 מקורות אפשריים.





יום שני, 28 באוקטובר 2024

הצעת מחקר כמותי בנושא השפעת המבנה המשפחתי של הילד על מיומנויותיו החברתיות

 




הצעת מחקר כמותי בנושא השפעת המבנה המשפחתי של הילד (משפחה חד הורית או דו הורית) על מיומנויותיו החברתיות


תקציר העבודה

הצעת מחקר זו עוסקת בנושא השפעת המבנה המשפחתי בה גדל הילד – משפחות דו הוריות לעומת חד הוריות, על מיומנויותיהם החברתיות של ילדים. מדובר בהצעת מחקר כמותית, הכוללת נושא מחקר, רציונל מחקר, מטרת מחקר, שאלת מחקר, כלי מחקר, ראשי פרקים, אוכלוסיית מחקר, שיטת מחקר ורשימה ראשונית של 24 מקורות אפשריים.



יום שני, 14 באוקטובר 2024

הצעת מחקר כמותי בנושא השפעת המבנה המשפחתי של הילד (משפחה חד הורית או דו הורית) על מיומנויותיו החברתיות

 



תקציר העבודה

הצעת מחקר זו עוסקת בנושא השפעת המבנה המשפחתי בה גדל הילד – משפחות דו הוריות לעומת חד הוריות, על מיומנויותיהם החברתיות של ילדים. מדובר בהצעת מחקר כמותית, הכוללת נושא מחקר, רציונל מחקר, מטרת מחקר, שאלת מחקר, כלי מחקר, ראשי פרקים, אוכלוסיית מחקר, שיטת מחקר ורשימה ראשונית של 24 מקורות אפשריים.





יום שבת, 12 באוקטובר 2024

הצעת מחקר כמותית בנושא השפעת רמת האמפתיה בקרב נבדקים ובין מידת מיומנויותיהם החברתיות

 




תקציר העבודה

הצעת מחקר זו עוסקת בנושא השפעת רמת האמפטיה בקרב נבדקים ובין מידת מיומנויותיהם החברתיות. מדובר בהצעת מחקר כמותית, הכוללת נושא מחקר, רציונל מחקר, מטרת מחקר, שאלת מחקר, השערת מחקר, כלי מחקר, ראשי פרקים, אוכלוסיית מחקר, שיטת מחקר ורשימה ראשונית של 20 מקורות אפשריים.



יום שני, 2 בינואר 2023

כללים לכתיבת עבודה מדעית

 



עבודה בנושא:
כללים לכתיבת עבודה מדעית 

מוגש ל: שם הקורס:
מס’ הקורס:


תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
1 .1   מהי כתיבה מדעית
1 .2   מבנה המאמר וכללי הכתיבה המדעית
1 .2.1         מבנה המאמר וניסוחו
1 .2.2         כללי הכתיבה המדעית והליך הכתיבה
2
2
3
3
1 0 פרק 2 –  שיטות לאיסוף נתונים
1 2
סיכום
1 7
מקורות
1 8
תקציר 

במסגרת עבודה זו אציג כללים לכתיבת עבודה מדעית, בין אם מדובר בעבודה עיונית, איכותית או עבודה מחקרית. מבנה העבודה הכללי והתשתית של העבודה הנם מאפיינים בעלי השפעה על איכות העבודה. במסגרת זו, אנסה לתאר את התשתית של העבודה המדעית ואת התפקודים של החלקים השונים בעבודה המדעית. על עבודה מדעית להיות כתובה באופן ברור, לוגי, עקבי, ממוקד, לכלול טענות טובות ובעלות מבנה טוב. במסגרת זו, מומלץ להתאים את הכתיבה לקהל היעד וכן, להימנע מניסוחים מיותרים וכתיבת יתר.
במסגרת זו, אנסה להגדיר מהי כתיבה מדעית וכן, אציג במהלך הפרק הראשון את מבנה המאמר ואת כללי הכתיבה המדעית. במסגרת זו, אתמקד בניסוח העבודה המדעית ובהליך בנייתה וכתיבתה. בהמשך, במהלך הפרק השני, אציג שיטות קיימות ונפוצות לאיסוף נתונים תוך אבחנה בין המחקר האיכותי, המחקר העיוני והמחקר הכמותי ושיטות המחקר השונות המזוהות עימם, כגון הסקר, התצפית והראיונות.
 




יום שלישי, 30 ביוני 2020

בואו להשתתף בניסוי אינטרנטי קצר מועם סטודנטים לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב





שלום,
אנחנו סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. 
במסגרת סמינר בפסיכולוגיה אנו מבצעים ניסוי אינטרנטי קצר ונשמח לעזרתכם. השאלון הוא אנונימי ולוקח כ-20 דקות. הנתונים שיאספו ישמשו למחקר זה בלבד. שימו לב, השאלון מיועד לדוברי עברית שפת-אם בלבד, ויש למלא את השאלון באופן רציף, ללא הפסקות.
בלחיצה על החץ הנכם מאשרים את השתתפותכם בניסוי, אך עם זאת אתם יכולים להפסיק בכל עת.
נשמח אם תענו בצורה כנה ומדויקת,
תודה מראש על שיתוף הפעולה!



יום רביעי, 5 ביוני 2019

שאלון בנושא רווחה נפשית, מיקוד שליטה ומסוגלות הורית



שלום רב,
אנחנו סטודנטיות לתואר ראשון במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. במסגרת לימודינו אנו עורכות מחקר שמטרתו לבדוק קשר בין מיקוד שליטה ושביעות רצון כללית לבין מסוגלות הורית בקרב אבות ואימהות. נודה לך אם תסכים/י להשתתף במחקר שלנו. המחקר כולל מילוי ארבעה שאלונים שאנו נספק לך. השאלונים הינם אנונימיים לחלוטין, אין צורך בשום שלב לציין את שמך או לספק פרטים מזהים ואין לנו כל דרך לדעת מי ממלא כל שאלון. מילוי השאלונים עשוי להמשך בין 5 ל- 10 דקות, הנך מתבקש/ת לענות עליהם במלוא האחריות והרצינות האישית שלך על מנת לסייע להצלחת המחקר. על מנת להשתתף במחקר יש ללחוץ על הקישור המצורף, לאחר מילוי השאלון יש ללחוץ "שמור". במידה ולא השאלון לא ישלח.
אם תחוש/י אי נוחות תוך כדי מילוי השאלון תוכל/י להפסיק את השתתפותך בכל שלב שהוא, בסגירת חלון השאלון. כל הנתונים במחקר ישמרו חסויים ולא יהיו זמינים לאף אחד מלבד צוות המחקר.
אנו מודות לך על שיתוף הפעולה.משי ודר meshiv755@gmail.com
ספיר חגי sapiki.hagay@gmail.com
במידת הצורך ניתן לפנות אלינו באימייל או בטלפון לשאלות נוספות או כל נושא העולה בעקבות ההשתתפות במחקר. תוצאות המחקר יהיו זמינים לאחר ניתוח מעמיק של הנתונים.
הבא





יום שבת, 18 במאי 2019

שאלון מניעי שימוש בקנאביס





שלום רב, אנו סטודנטיות לתואר ראשון ובמסגרת לימודינו באוניברסיטת אריאל אנו עורכות מחקר סמינריוני בנושא מניעי שימוש בקנביס.
להלן מספר שאלות. שים לב, אין תשובות נכונות או לא נכונות. יחד עם זאת, מתן תשובות כנות חשובות לנו לצורך מסקנות המחקר.
בהשיבך על השאלון, הנך מצהיר בזאת שידוע לך כי: בכל שלב את/ה יכול/ה להפסיק לענות על השאלון; השאלון הוא אנונימי, מובטחת לך סודיות באשר לזהותך האישית ולא יעשה כל שימוש בפרטים שמלאת מלבד לצורך מחקר זה; בכל בעיה שקשורה למחקר תוכל לפנות אלינו להתייעצות נוספת; וכי ניתן לך מידע באשר למחקר ולמטרותיו.דגשים חשובים: - השאלון מיועד לגברים בגילאי 18-30, המשתמשים בקנאביס ללא מרשם רופא בלבד!
- במידה והמענה הוא דרך הנייד כדאי לסובב את המסך על מנת לראות את השאלות במלואן.
תודה על שיתוף הפעולה!
צוות המחקר:
בר וחגית: bar.hagit.ariel@gmail.com









יום חמישי, 31 במרץ 2016

שאלון אנונימי למנהלים עבור מחקר במסגרת תואר ראשון בבר אילן





מנהל/ת יקר/ה שלום.
אנו שתי סטודנטיות הלומדות לקראת תואר ראשון באוניברסיטת בר אילן. במסגרת דרישות התואר, אנו עורכות מחקר הבוחן את רמת המוטיבציה בקרב מנהלים בארגון.
לפניך שאלון שמטרתו לבחון את רמת המוטיבציה בקרב עובדים בדרג הניהולי בארגון. השאלון הנו אנונימי ופרטיו חסויים. המידע שייאסף ישמש לצורך המחקר בלבד. אנו נשמח במידה ותקדישו מספר דקות לצורך מילוי השאלון וכן, תספקו תשובות כנות. אין תשובה נכונה או לא נכונה. דעתך האישית ותחושתך היא החשובה. אנא השתדל שלא להחסיר אף תשובה.
השאלון מנוסח בלשון זכר ומכוון לשני המינים.
אנו מודות לכם על תרומתכם למחקר.
הזמנו אותך למלא את הטופס שאלון למנהלים. כדי למלא אותו גלול את הפוסט למטה:




יום שלישי, 19 בינואר 2016

משמעותו של משפט כאילו עמוק




כל אדם* עוצר מדי פעם להרהר ולמצוא אמת במשפט ריק מתוכן



מחקר שהראה שאנשים הנוטים למצוא משמעות בססמאות כאילו-עמוקות הם בעלי יכולות קוגניטיביות מופחתות, לעומת אנשים שמבחינים בין בולשיט לבין משפטים "עמוקים" באמת. מחקר הראה שאנשים עם כישורים קוגניטביים נמוכים יותר נוטים למצוא יותר משמעות במשפטים שהם כאילו-עמוקים. חוקרים מאוניברסיטת ווטרלו בקנדה ביצעו מחקר כמותי, במסגרתו הם הגדירו "משפט בולשיט" (פסאודו-עמוק) כהיגד המוצג כאמיתה, המיועד להרשים אבל למעשה ריק מתוכן. הם הציגו לאנשים מספר סוגי משפטים: משפט רגיל, משפט עם מילים אקראיות אבל תחביר תקין, משפט פסאודו-עמוק ומשפט עמוק, ונתנו להם לדרג עד כמה כל משפט הוא עמוק בעיניהם. החוקרים לקחו ציטוטים מפורסמים שנחשבים עמוקים, אבל למיטב הבנתי הם לא ניסו לתת הגדרה מדויקת של משפט עמוק. דוגמה למשפט עמוק מהמאמר: "A river cuts through a rock, not because of its power but its persistence" - "נהר שוחק סלע לא בגלל עוצמתו, אלא מאחר והוא עקבי".
מהמחקר עולה, כי נבדקים עם כישורים קוגניטביים יותר נמוכים התרשמו יותר בקלות ממשפטים פסאודו-עמוקים. חוסר הנבונות הזה היה במתאם עם אמונה בעל טבעי, ברפואה אלטרנטיבית, בתיאוריות קונספירציה ובאלוהים. ממצא חשוב נוסף של המאמר הוא שאפשר לכתוב את המילה bullshit במאמר מדעי 186 פעמים והוא עדיין יתפרסם. כל המשפטים האלה היו מאירי עיניים לדעתי. תהיתי מה המדד שבעזרתו החוקרים הגדירו בולשיט, ואם המדד הזה מגדיר את המשפטים האלו כבולשיט, אז המחקר עצמו הוא די בולשיט.
זה מצחיק אבל קצת בעייתי. איך הם בדיוק קבעו מה "משפט בולשיט" ומה לא? טרחתי אפילו להיכנס לתוך המאמר ולעלעל בו קצת. לא מצאתי דוגמאות חד משמעויות ל"משפטי בולשיט" לעומת כאלה שאינם. יש משפטים ממסורות של המזרח שלי אישית נשמעים כמו גיבוב של שטויות, אבל אדם אחר יימצא בהם משמעות עמוקה או מוסר השכל. סלבדור דאלי (או מרסל דושן, לא זוכרת...) אמר פעם שהיצירה נמצאת בין הציור לצופה. זה אומר שהמשמעות של הציור או הפסל או המשפט מגיעה ממי שמתבונן בהם, ולכן אני חושבת שזה לא הוגן להאשים מישהו שמוצא משמעות או יופי באיזשהו משפט, שהוא אדיוט. זו גם יוהרה לא קטנה להחליט מהו משפט חסר משמעות ומה לא. נראה לי יש לזה הסבר מאד פשוט. כל אדם כשהוא לא מבין משפט כלשהו במיוחד אם הוא ללא הקשר כללי הוא משליך קצת מהידע והדעה שלו על המשפט, ואצל אנשים בעלי כישורים קוגנטיביים נמוכים יותר זה קורה יותר שהם לא מבינים בדיוק, ובנוסף הם פחות שמים לב לזה שהם משליכים ממה שכבר יש להם בראש. זה לא שהם באמת מתייחסים למשהו לא עמוק כאל משהו עמוק. תן לבנאדם ג'וינט והוא יימצא עומק בכל שטות אפשרית... זה לא הופך אותו למטומטם. נראה לי
השאלה היא האם המשפט באמת מוסר אינפורמציה או רק מנסה להרשים במילים מפוצצות. נשאלת השאלה האם משפט עמוק הוא בהכרח משפט אשר מוסר אינפורמציה? ואם משפט "מנסה להרשים" (מה זה בכלל אומר) ב"מילים מפוצצות" (החוקר הוא זה שקובע אילו מילים הן מפוצצות ואילו לא), אז הוא בהכרח לא עמוק? למה שכוונתו תשפיע על תוכנו? בתור אנשי מדע, חייבים להודות שיש במחקר הזה לא מעט הטיות. מתאים יותר לחלק האחורי של ידיעות אחרונות. מעניין אם יש מחקר על כך שאנשים אוהבים מחקרים שמציגים את היתרונות המעמדיים שלהם כיתרונות פנימיים שהופכים אותם לנעלים באופן יסודי על אחרים...
אז למרות שלמרבה הצער בכל מה שאמרתי עכשיו יש הצדקה לקיומה של אומנות מודרנית וכל הבולשיט הזה (חה), נראה לי שאין ברירה אלא לכבד את הפרשנות של כל אדם לגבי מה שהוא רואה ושומע. לא נראה לי שאפשר להחליט בשביל כולם מה בולשיט ומה לא, ולכן המחקר הזה... הוא די בולשיט בעצמו...


*כל אדם בעל יכולות קוגניטיביות נמוכות