כיצד הושפע הכומר מרטין לות'ר קינג והאידיאולוגיה שלו מגנדי במסגרת מאבקו למען שיוויון זכויות?

 

סמינריון בנושא - השפעתו של גנדי על האידיאולוגיה של מרטין לות'ר קינג ג'וניור כמנהיג מיעוט השחורים בארצות הברית לנקיטת מדיניות המאבק הלא אלים למען שיוויון זכויות - כיצד הושפע הכומר מרטין לות'ר קינג והאידיאולוגיה שלו מגנדי במסגרת מאבקו למען שיוויון זכויות?

מילות מפתח	10336, Martin Luther King, MLK, Rosa Parks, אי ציות, אי ציות לחוק, אידיאולוגיה, אפרואמריקאים, אפרטהייד, ארצות הברית, בני מיעוטים, גזענות, גטו, גנדי, דיכוי, דמוקרטיה פדרלית, הפגנות, הפרדה גזעית, השחורים כמיעוט, התנגדות שאינה אלימה, חירויות הפרט, יש לי חלום, כומר, מאבק לא אלים, מבנה חוקתי, מדיניות המאבק הלא אלים, מהטמה גנדי, מיעוט, מיעוט השחורים, מלחמת העולם השניה, ממשל ארצות הברית, מנהיג, מנהיגות מעצבת, מעמד השחורים, מרטין לות'ר קינג, מרטין לות'ר קינג ג'וניור, סמינריון, עבדות, פליטים, רוזה פארקס, רציפות ושינוי, שוויון זכויות, שחורים, שיוויון זכויות
שנת הגשה	2020
מספר מקורות	28

תקציר העבודה

האוניברסיטה הפתוחה

סמינריון בנושא –
השפעתו של גנדי על האידיאולוגיה של מרטין לות'ר קינג ג'וניור כמנהיג מיעוט השחורים בארצות הברית לנקיטת מדיניות המאבק הלא אלים
כיצד הושפע הכומר מרטין לות'ר קינג והאידיאולוגיה שלו מגנדי במסגרת מאבקו למען שיוויון זכויות?

שם הקורס: חירויות הפרט והמבנה החוקתי בדמוקרטיה פדרלית – רציפות ושינוי בממשל ארצות הברית
מספר הקורס: 10336
שם המרצה:
מוגש על ידי:
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי

תוכן עניינים

תקציר
1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 סקירה היסטורית של מעמד השחורים בארצות – הברית עד למחצית הראשונה של המאה העשרים
1.1.1 בחינת מעמד השחורים בארצות הברית כקבוצת מיעוט
1.1.2 בחינת ההיסטוריה של השחורים בארצות הברית וביטויי הגזענות כלפיהם
2
2
3
1.2 מאבקו של מרטין לות'ר קינג ג'וניור למען שיוויון זכויות של השחורים
5

1.2.1 פעולותיו של הכומר מרטין לות'ר קינג ג'וניור במסגרת המאבק
5

1.2.2 הישגיו של הכומר מרטין לות'ר קינג ג'וניור במסגרת פעילותו הציבורית למען השחורים
8
פרק 2 – בחינת האידאולוגיה של דר' מרטין לות'ר קינג ג'וניור כמנהיג מאבקם של השחורים בארצות הברית והשפעתו של מהטמה גנדי
11

2.1.1 מאבק לא אלים ואי ציות אזרחי לחוק על פי הכומר מרטין לות'ר קינג ג'וניור
11

2.1.2 השפעתו שלמהטמה גנדי על האידיאולוגיה של הכומר מרטין לות'ר קינג ג'וניור
13
פרק 3 – דיון ומסקנות
16
סיכום
20
מקורות
21

תקציר
קבוצת מיעוט מיעוט הנה קבוצה הנבדלת מאוכלוסיית המדינה בה היא מצוייה, במאפיינים שונים המייחדים אותה כקבוצה. ניתן לזהות במדינות שונות ברחבי העולם מספר קבוצות מיעוטים, כגון מיעוט דתי, מיעוט עדתי ומיעוט תרבותי. גזענות ממסדית מוגדרת כביטויים מוטמעים ומערכתיים המובילים לפגיעה ביכולתו של גזע מסויים להשיג יתרון. כתוצאה מכך, תתבצע הערכה לא מכוונת בהתבסס על ניתוח תבניות היסטוריות, אשר תהווה בסיס לאפליה כלפיהם. בארצות הברית, ביטויי הגזענות והדיכוי כלפי המיעוט השחור מוכרים כממסדיים. לביטויי גזענות אלו נלווים גם סטראוטיפים ותפיסות חברתיות כלפי הקהילה השחורה. מאבק חברתי, דיכוי מבני וביטויים גזענים היו נפוצים בארצות הברית במשך מאות שנים. מדובר בביטויים של שליטה חברתית כלפי קהילת השחורים בארצות הברית ושמירה עליה בעלת שורשים היסטוריים. במטרה לשמר זאת, חוקקו, בין היתר, חוקים המעגנים את נחיתותם של השחורים, בעיקר במדינות הדרום במטרה לשמר את מעמדם כעבדים. עד היום, קיימים שרידים של חקיקה זו במערכת המשפט האמריקאית. מערכת האכיפה מיישמת כנגד השחורים פרופילאות גזעית. ייצוג גזעני בא לידי ביטוי גם במערכת המשפט וכן, על ידי נציגי מערכת האכיפה ואף שופטים קובעים גזרי הדין מחמירים כנגד הצד השחור וכן, שוטרים אוכפים כנגד שחורים ברמה יתרה.
התנגדות אזרחית הנה שימוש מתמשך בפעולות שאינן אלימות על ידי אזרחים, זאת למרות שהצד הנגדי אינו נמנע מאלימות במטרה להגן על האינטרסים שלו. במקרים של מסעות קולקטיביים מכוונים ומאורגנים של התנגדות לא אלימה לקידום שינוי חברתי כוללים סיבתיות חברתית מפורשת. מארגניהם של קמפיינים אלו והמשתתפים בהם אינם מונעים מאמונות דתיות או רוחניות. אי הציות האזרחי לחוק נובע, למעשה, על הצדקה מוסרית של מרכיבי החוק – ההגיון שעומד בבסיס החוק אמור לשרת את טובת הציבור. לחוק חייב להיות סמכות, המאפשר אכיפה. החוק צריך להיות מחייב. בני האדם אינם מוסריים במהותם, החקיקה האנושית אינה משרתת תמיד את טובת הכלל.
דר' מרטין לותר קינג ג'וניור, היה כומר ופעיל חברתי, אשר הנהיג את מאבקם של המיעוט השחור בארצות – הברית להשגת שיוויון זכויות במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים. לאחר מלחמת העולם השניה, ארצות הברית פעלה לחיזוק משטרים דמוקרטיים ברחבי העולם. המאבק תחת הנהגתו של קינג למען שיוויון זכויות לשחורים בארצות הברית אופיינה בהתנגדות שאינה אלימה, באי ציות, ובאה לידי ביטוי בעריכת מצעדי מחאה המונים ושביתות שבת. בעקבות פעילותו, הכומר נשלח עשרות פעמים למאסר. קינג נאבק במטרה להביא לביטול אפליית השחורים במקומות העבודה, לביטול ההפרדה במקומות ציבורים. הוא הצליח לאחד את קהילת השחורים, להחרים חנויות של לבנים ונסיעה בתחבורה הציבורית על ידי בני הקהילה. מפגינים נאסרו בהמוניהם. מתנגדיו האשימו אותו בהסתת הציבור האפרו – אמריקני למרד וקראו לו למחות באמצעות שימוש בכלים משפטיים. לכך התווספה האלימות הקשה אותה נקטה המשטרה כנגד המפגינים.
השקפותיו הפלורליסטיות של קינג שאובות מהנצרות, מהיהדות, מהאיסלאם ואף מהגנדניזם. קינג ניתח והטיף בנוגע לבשורה, לתנ"ך ולישו, אך גם בנוגע לדתות שאינן מזוהות עם אברהם אבינו. למעשה, הכרת מגוון הדתות הנה חלק חיוני בתאולוגיה שלו. ניתן לראות בקינג כתאולוג פלורליסט אוניברסלי, כזה שהתאולוגיה שלו אינה אופיינית לסיווגים השונים של יחסיות ושוני. לפיכך, נשאלת השאלה מהי השפעתו של גנדי על אידיאולוגיית המאבק הלא אלים ואי הציות של דר' מרתין לות'ר קינג ג'וניור?

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

השפעתו של גנדי על האידיאולוגיה של מרטין לות'ר קינג ג'וניור

 

האוניברסיטה הפתוחה

סמינריון בנושא –
השפעתו של גנדי על האידיאולוגיה של מרטין לות’ר קינג ג’וניור כמנהיג מיעוט השחורים בארצות הברית לנקיטת מדיניות המאבק הלא אלים
כיצד הושפע הכומר מרטין לות’ר קינג והאידיאולוגיה שלו מגנדי במסגרת מאבקו למען שיוויון זכויות?

שם הקורס: חירויות הפרט והמבנה החוקתי בדמוקרטיה פדרלית – רציפות ושינוי בממשל ארצות הברית
מספר הקורס: 10336
שם המרצה:
מוגש על ידי:
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי

תוכן עניינים

תקציר
1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 סקירה היסטורית של מעמד השחורים בארצות – הברית עד למחצית הראשונה של המאה העשרים
1.1.1 בחינת מעמד השחורים בארצות הברית כקבוצת מיעוט
1.1.2 בחינת ההיסטוריה של השחורים בארצות הברית וביטויי הגזענות כלפיהם
2
2
3
1.2 מאבקו של מרטין לות’ר קינג ג’וניור למען שיוויון זכויות של השחורים
5

1.2.1 פעולותיו של הכומר מרטין לות’ר קינג ג’וניור במסגרת המאבק
5

1.2.2 הישגיו של הכומר מרטין לות’ר קינג ג’וניור במסגרת פעילותו הציבורית למען השחורים
8
פרק 2 – בחינת האידאולוגיה של דר’ מרטין לות’ר קינג ג’וניור כמנהיג מאבקם של השחורים בארצות הברית והשפעתו של מהטמה גנדי
11

2.1.1 מאבק לא אלים ואי ציות אזרחי לחוק על פי הכומר מרטין לות’ר קינג ג’וניור
11

2.1.2 השפעתו שלמהטמה גנדי על האידיאולוגיה של הכומר מרטין לות’ר קינג ג’וניור
13
פרק 3 – דיון ומסקנות
16
סיכום
20
מקורות
21

תקציר
קבוצת מיעוט מיעוט הנה קבוצה הנבדלת מאוכלוסיית המדינה בה היא מצוייה, במאפיינים שונים המייחדים אותה כקבוצה. ניתן לזהות במדינות שונות ברחבי העולם מספר קבוצות מיעוטים, כגון מיעוט דתי, מיעוט עדתי ומיעוט תרבותי. גזענות ממסדית מוגדרת כביטויים מוטמעים ומערכתיים המובילים לפגיעה ביכולתו של גזע מסויים להשיג יתרון. כתוצאה מכך, תתבצע הערכה לא מכוונת בהתבסס על ניתוח תבניות היסטוריות, אשר תהווה בסיס לאפליה כלפיהם. בארצות הברית, ביטויי הגזענות והדיכוי כלפי המיעוט השחור מוכרים כממסדיים. לביטויי גזענות אלו נלווים גם סטראוטיפים ותפיסות חברתיות כלפי הקהילה השחורה. מאבק חברתי, דיכוי מבני וביטויים גזענים היו נפוצים בארצות הברית במשך מאות שנים. מדובר בביטויים של שליטה חברתית כלפי קהילת השחורים בארצות הברית ושמירה עליה בעלת שורשים היסטוריים. במטרה לשמר זאת, חוקקו, בין היתר, חוקים המעגנים את נחיתותם של השחורים, בעיקר במדינות הדרום במטרה לשמר את מעמדם כעבדים. עד היום, קיימים שרידים של חקיקה זו במערכת המשפט האמריקאית. מערכת האכיפה מיישמת כנגד השחורים פרופילאות גזעית. ייצוג גזעני בא לידי ביטוי גם במערכת המשפט וכן, על ידי נציגי מערכת האכיפה ואף שופטים קובעים גזרי הדין מחמירים כנגד הצד השחור וכן, שוטרים אוכפים כנגד שחורים ברמה יתרה.
התנגדות אזרחית הנה שימוש מתמשך בפעולות שאינן אלימות על ידי אזרחים, זאת למרות שהצד הנגדי אינו נמנע מאלימות במטרה להגן על האינטרסים שלו. במקרים של מסעות קולקטיביים מכוונים ומאורגנים של התנגדות לא אלימה לקידום שינוי חברתי כוללים סיבתיות חברתית מפורשת. מארגניהם של קמפיינים אלו והמשתתפים בהם אינם מונעים מאמונות דתיות או רוחניות. אי הציות האזרחי לחוק נובע, למעשה, על הצדקה מוסרית של מרכיבי החוק – ההגיון שעומד בבסיס החוק אמור לשרת את טובת הציבור. לחוק חייב להיות סמכות, המאפשר אכיפה. החוק צריך להיות מחייב. בני האדם אינם מוסריים במהותם, החקיקה האנושית אינה משרתת תמיד את טובת הכלל.
דר’ מרטין לותר קינג ג’וניור, היה כומר ופעיל חברתי, אשר הנהיג את מאבקם של המיעוט השחור בארצות – הברית להשגת שיוויון זכויות במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים. לאחר מלחמת העולם השניה, ארצות הברית פעלה לחיזוק משטרים דמוקרטיים ברחבי העולם. המאבק תחת הנהגתו של קינג למען שיוויון זכויות לשחורים בארצות הברית אופיינה בהתנגדות שאינה אלימה, באי ציות, ובאה לידי ביטוי בעריכת מצעדי מחאה המונים ושביתות שבת. בעקבות פעילותו, הכומר נשלח עשרות פעמים למאסר. קינג נאבק במטרה להביא לביטול אפליית השחורים במקומות העבודה, לביטול ההפרדה במקומות ציבורים. הוא הצליח לאחד את קהילת השחורים, להחרים חנויות של לבנים ונסיעה בתחבורה הציבורית על ידי בני הקהילה. מפגינים נאסרו בהמוניהם. מתנגדיו האשימו אותו בהסתת הציבור האפרו – אמריקני למרד וקראו לו למחות באמצעות שימוש בכלים משפטיים. לכך התווספה האלימות הקשה אותה נקטה המשטרה כנגד המפגינים.
השקפותיו הפלורליסטיות של קינג שאובות מהנצרות, מהיהדות, מהאיסלאם ואף מהגנדניזם. קינג ניתח והטיף בנוגע לבשורה, לתנ”ך ולישו, אך גם בנוגע לדתות שאינן מזוהות עם אברהם אבינו. למעשה, הכרת מגוון הדתות הנה חלק חיוני בתאולוגיה שלו. ניתן לראות בקינג כתאולוג פלורליסט אוניברסלי, כזה שהתאולוגיה שלו אינה אופיינית לסיווגים השונים של יחסיות ושוני. לפיכך, נשאלת השאלה מהי השפעתו של גנדי על אידיאולוגיית המאבק הלא אלים ואי הציות של דר’ מרתין לות’ר קינג ג’וניור?

זו לא בדיוק

כיצד הושפע הכומר מרטין לות'ר קינג והאידיאולוגיה שלו מגנדי במסגרת מאבקו למען שיוויון זכויות?

 

האוניברסיטה הפתוחה

סמינריון בנושא –
השפעתו של גנדי על האידיאולוגיה של מרטין לות’ר קינג ג’וניור כמנהיג מיעוט השחורים בארצות הברית לנקיטת מדיניות המאבק הלא אלים
כיצד הושפע הכומר מרטין לות’ר קינג והאידיאולוגיה שלו מגנדי במסגרת מאבקו למען שיוויון זכויות?

שם הקורס: חירויות הפרט והמבנה החוקתי בדמוקרטיה פדרלית – רציפות ושינוי בממשל ארצות הברית
מספר הקורס: 10336
שם המרצה:
מוגש על ידי:
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי

תוכן עניינים

תקציר
1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 סקירה היסטורית של מעמד השחורים בארצות – הברית עד למחצית הראשונה של המאה העשרים
1.1.1 בחינת מעמד השחורים בארצות הברית כקבוצת מיעוט
1.1.2 בחינת ההיסטוריה של השחורים בארצות הברית וביטויי הגזענות כלפיהם
2
2
3
1.2 מאבקו של מרטין לות’ר קינג ג’וניור למען שיוויון זכויות של השחורים
5

1.2.1 פעולותיו של הכומר מרטין לות’ר קינג ג’וניור במסגרת המאבק
5

1.2.2 הישגיו של הכומר מרטין לות’ר קינג ג’וניור במסגרת פעילותו הציבורית למען השחורים
8
פרק 2 – בחינת האידאולוגיה של דר’ מרטין לות’ר קינג ג’וניור כמנהיג מאבקם של השחורים בארצות הברית והשפעתו של מהטמה גנדי
11

2.1.1 מאבק לא אלים ואי ציות אזרחי לחוק על פי הכומר מרטין לות’ר קינג ג’וניור
11

2.1.2 השפעתו שלמהטמה גנדי על האידיאולוגיה של הכומר מרטין לות’ר קינג ג’וניור
13
פרק 3 – דיון ומסקנות
16
סיכום
20
מקורות
21

תקציר
קבוצת מיעוט מיעוט הנה קבוצה הנבדלת מאוכלוסיית המדינה בה היא מצוייה, במאפיינים שונים המייחדים אותה כקבוצה. ניתן לזהות במדינות שונות ברחבי העולם מספר קבוצות מיעוטים, כגון מיעוט דתי, מיעוט עדתי ומיעוט תרבותי. גזענות ממסדית מוגדרת כביטויים מוטמעים ומערכתיים המובילים לפגיעה ביכולתו של גזע מסויים להשיג יתרון. כתוצאה מכך, תתבצע הערכה לא מכוונת בהתבסס על ניתוח תבניות היסטוריות, אשר תהווה בסיס לאפליה כלפיהם. בארצות הברית, ביטויי הגזענות והדיכוי כלפי המיעוט השחור מוכרים כממסדיים. לביטויי גזענות אלו נלווים גם סטראוטיפים ותפיסות חברתיות כלפי הקהילה השחורה. מאבק חברתי, דיכוי מבני וביטויים גזענים היו נפוצים בארצות הברית במשך מאות שנים. מדובר בביטויים של שליטה חברתית כלפי קהילת השחורים בארצות הברית ושמירה עליה בעלת שורשים היסטוריים. במטרה לשמר זאת, חוקקו, בין היתר, חוקים המעגנים את נחיתותם של השחורים, בעיקר במדינות הדרום במטרה לשמר את מעמדם כעבדים. עד היום, קיימים שרידים של חקיקה זו במערכת המשפט האמריקאית. מערכת האכיפה מיישמת כנגד השחורים פרופילאות גזעית. ייצוג גזעני בא לידי ביטוי גם במערכת המשפט וכן, על ידי נציגי מערכת האכיפה ואף שופטים קובעים גזרי הדין מחמירים כנגד הצד השחור וכן, שוטרים אוכפים כנגד שחורים ברמה יתרה.
התנגדות אזרחית הנה שימוש מתמשך בפעולות שאינן אלימות על ידי אזרחים, זאת למרות שהצד הנגדי אינו נמנע מאלימות במטרה להגן על האינטרסים שלו. במקרים של מסעות קולקטיביים מכוונים ומאורגנים של התנגדות לא אלימה לקידום שינוי חברתי כוללים סיבתיות חברתית מפורשת. מארגניהם של קמפיינים אלו והמשתתפים בהם אינם מונעים מאמונות דתיות או רוחניות. אי הציות האזרחי לחוק נובע, למעשה, על הצדקה מוסרית של מרכיבי החוק – ההגיון שעומד בבסיס החוק אמור לשרת את טובת הציבור. לחוק חייב להיות סמכות, המאפשר אכיפה. החוק צריך להיות מחייב. בני האדם אינם מוסריים במהותם, החקיקה האנושית אינה משרתת תמיד את טובת הכלל.
דר’ מרטין לותר קינג ג’וניור, היה כומר ופעיל חברתי, אשר הנהיג את מאבקם של המיעוט השחור בארצות – הברית להשגת שיוויון זכויות במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים. לאחר מלחמת העולם השניה, ארצות הברית פעלה לחיזוק משטרים דמוקרטיים ברחבי העולם. המאבק תחת הנהגתו של קינג למען שיוויון זכויות לשחורים בארצות הברית אופיינה בהתנגדות שאינה אלימה, באי ציות, ובאה לידי ביטוי בעריכת מצעדי מחאה המונים ושביתות שבת. בעקבות פעילותו, הכומר נשלח עשרות פעמים למאסר. קינג נאבק במטרה להביא לביטול אפליית השחורים במקומות העבודה, לביטול ההפרדה במקומות ציבורים. הוא הצליח לאחד את קהילת השחורים, להחרים חנויות של לבנים ונסיעה בתחבורה הציבורית על ידי בני הקהילה. מפגינים נאסרו בהמוניהם. מתנגדיו האשימו אותו בהסתת הציבור האפרו – אמריקני למרד וקראו לו למחות באמצעות שימוש בכלים משפטיים. לכך התווספה האלימות הקשה אותה נקטה המשטרה כנגד המפגינים.
השקפותיו הפלורליסטיות של קינג שאובות מהנצרות, מהיהדות, מהאיסלאם ואף מהגנדניזם. קינג ניתח והטיף בנוגע לבשורה, לתנ”ך ולישו, אך גם בנוגע לדתות שאינן מזוהות עם אברהם אבינו. למעשה, הכרת מגוון הדתות הנה חלק חיוני בתאולוגיה שלו. ניתן לראות בקינג כתאולוג פלורליסט אוניברסלי, כזה שהתאולוגיה שלו אינה אופיינית לסיווגים השונים של יחסיות ושוני. לפיכך, נשאלת השאלה מהי השפעתו של גנדי על אידיאולוגיית המאבק הלא אלים ואי הציות של דר’ מרתין לות’ר קינג ג’וניור?

₪399.00 – קנה עכשיו

זו

סמינריון בנושא כיצד הושפע הכומר מרטין לות'ר קינג והאידיאולוגיה שלו מגנדי במסגרת מאבקו למען שיוויון זכויות?

סמינריון בנושא - השפעתו של גנדי על האידיאולוגיה של מרטין לות'ר קינג ג'וניור כמנהיג מיעוט השחורים בארצות הברית לנקיטת מדיניות המאבק הלא אלים למען שיוויון זכויות - כיצד הושפע הכומר מרטין לות'ר קינג והאידיאולוגיה שלו מגנדי במסגרת מאבקו למען שיוויון זכויות?

האוניברסיטה הפתוחה

סמינריון בנושא –
השפעתו של גנדי על האידיאולוגיה של מרטין לות’ר קינג ג’וניור כמנהיג מיעוט השחורים בארצות הברית לנקיטת מדיניות המאבק הלא אלים
כיצד הושפע הכומר מרטין לות’ר קינג והאידיאולוגיה שלו מגנדי במסגרת מאבקו למען שיוויון זכויות?

שם הקורס: חירויות הפרט והמבנה החוקתי בדמוקרטיה פדרלית – רציפות ושינוי בממשל ארצות הברית
מספר הקורס: 10336
שם המרצה:
מוגש על ידי:
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי

תוכן עניינים

תקציר
1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 סקירה היסטורית של מעמד השחורים בארצות – הברית עד למחצית הראשונה של המאה העשרים
1.1.1 בחינת מעמד השחורים בארצות הברית כקבוצת מיעוט
1.1.2 בחינת ההיסטוריה של השחורים בארצות הברית וביטויי הגזענות כלפיהם
2
2
3
1.2 מאבקו של מרטין לות’ר קינג ג’וניור למען שיוויון זכויות של השחורים
5

1.2.1 פעולותיו של הכומר מרטין לות’ר קינג ג’וניור במסגרת המאבק
5

1.2.2 הישגיו של הכומר מרטין לות’ר קינג ג’וניור במסגרת פעילותו הציבורית למען השחורים
8
פרק 2 – בחינת האידאולוגיה של דר’ מרטין לות’ר קינג ג’וניור כמנהיג מאבקם של השחורים בארצות הברית והשפעתו של מהטמה גנדי
11

2.1.1 מאבק לא אלים ואי ציות אזרחי לחוק על פי הכומר מרטין לות’ר קינג ג’וניור
11

2.1.2 השפעתו שלמהטמה גנדי על האידיאולוגיה של הכומר מרטין לות’ר קינג ג’וניור
13
פרק 3 – דיון ומסקנות
16
סיכום
20
מקורות
21

תקציר
קבוצת מיעוט מיעוט הנה קבוצה הנבדלת מאוכלוסיית המדינה בה היא מצוייה, במאפיינים שונים המייחדים אותה כקבוצה. ניתן לזהות במדינות שונות ברחבי העולם מספר קבוצות מיעוטים, כגון מיעוט דתי, מיעוט עדתי ומיעוט תרבותי. גזענות ממסדית מוגדרת כביטויים מוטמעים ומערכתיים המובילים לפגיעה ביכולתו של גזע מסויים להשיג יתרון. כתוצאה מכך, תתבצע הערכה לא מכוונת בהתבסס על ניתוח תבניות היסטוריות, אשר תהווה בסיס לאפליה כלפיהם. בארצות הברית, ביטויי הגזענות והדיכוי כלפי המיעוט השחור מוכרים כממסדיים. לביטויי גזענות אלו נלווים גם סטראוטיפים ותפיסות חברתיות כלפי הקהילה השחורה. מאבק חברתי, דיכוי מבני וביטויים גזענים היו נפוצים בארצות הברית במשך מאות שנים. מדובר בביטויים של שליטה חברתית כלפי קהילת השחורים בארצות הברית ושמירה עליה בעלת שורשים היסטוריים. במטרה לשמר זאת, חוקקו, בין היתר, חוקים המעגנים את נחיתותם של השחורים, בעיקר במדינות הדרום במטרה לשמר את מעמדם כעבדים. עד היום, קיימים שרידים של חקיקה זו במערכת המשפט האמריקאית. מערכת האכיפה מיישמת כנגד השחורים פרופילאות גזעית. ייצוג גזעני בא לידי ביטוי גם במערכת המשפט וכן, על ידי נציגי מערכת האכיפה ואף שופטים קובעים גזרי הדין מחמירים כנגד הצד השחור וכן, שוטרים אוכפים כנגד שחורים ברמה יתרה.
התנגדות אזרחית הנה שימוש מתמשך בפעולות שאינן אלימות על ידי אזרחים, זאת למרות שהצד הנגדי אינו נמנע מאלימות במטרה להגן על האינטרסים שלו. במקרים של מסעות קולקטיביים מכוונים ומאורגנים של התנגדות לא אלימה לקידום שינוי חברתי כוללים סיבתיות חברתית מפורשת. מארגניהם של קמפיינים אלו והמשתתפים בהם אינם מונעים מאמונות דתיות או רוחניות. אי הציות האזרחי לחוק נובע, למעשה, על הצדקה מוסרית של מרכיבי החוק – ההגיון שעומד בבסיס החוק אמור לשרת את טובת הציבור. לחוק חייב להיות סמכות, המאפשר אכיפה. החוק צריך להיות מחייב. בני האדם אינם מוסריים במהותם, החקיקה האנושית אינה משרתת תמיד את טובת הכלל.
דר’ מרטין לותר קינג ג’וניור, היה כומר ופעיל חברתי, אשר הנהיג את מאבקם של המיעוט השחור בארצות – הברית להשגת שיוויון זכויות במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים. לאחר מלחמת העולם השניה, ארצות הברית פעלה לחיזוק משטרים דמוקרטיים ברחבי העולם. המאבק תחת הנהגתו של קינג למען שיוויון זכויות לשחורים בארצות הברית אופיינה בהתנגדות שאינה אלימה, באי ציות, ובאה לידי ביטוי בעריכת מצעדי מחאה המונים ושביתות שבת. בעקבות פעילותו, הכומר נשלח עשרות פעמים למאסר. קינג נאבק במטרה להביא לביטול אפליית השחורים במקומות העבודה, לביטול ההפרדה במקומות ציבורים. הוא הצליח לאחד את קהילת השחורים, להחרים חנויות של לבנים ונסיעה בתחבורה הציבורית על ידי בני הקהילה. מפגינים נאסרו בהמוניהם. מתנגדיו האשימו אותו בהסתת הציבור האפרו – אמריקני למרד וקראו לו למחות באמצעות שימוש בכלים משפטיים. לכך התווספה האלימות הקשה אותה נקטה המשטרה כנגד המפגינים.
השקפותיו הפלורליסטיות של קינג שאובות מהנצרות, מהיהדות, מהאיסלאם ואף מהגנדניזם. קינג ניתח והטיף בנוגע לבשורה, לתנ”ך ולישו, אך גם בנוגע לדתות שאינן מזוהות עם אברהם אבינו. למעשה, הכרת מגוון הדתות הנה חלק חיוני בתאולוגיה שלו. ניתן לראות בקינג כתאולוג פלורליסט אוניברסלי, כזה שהתאולוגיה שלו אינה אופיינית לסיווגים השונים של יחסיות ושוני. לפיכך, נשאלת השאלה מהי השפעתו של גנדי על אידיאולוגיית המאבק הלא אלים ואי הציות של דר’ מרתין לות’ר קינג ג’וניור?

 

יום השנה ה-14 לרצח השר רחבעם זאבי (גנדי)

"תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל הם שלושה עיקרים שחברו יחדיו. טול אחד מן השלושה ושני האחרים בטלים." [רחבעם זאבי]

היום לפני 14 שנה (17.10.2001): השר רחבעם זאבי נרצח במלון הייאט בירושלים על ידי מחבלים. רחבעם עמיקם "גנדי" זאבי (20 ביוני 1926 - 17 באוקטובר 2001) היה אלוף בצה"ל ופוליטיקאי ישראלי. נושא דגל הטרנספר בשיח הציבורי הישראלי. ב-2001 נרצח על ידי שלושה מתנקשים פלסטינים, אנשי החזית העממית. בעת הירצחו היה שר התיירות בממשלת ישראל, וחבר כנסת מטעם מפלגת מולדת בסיעת האיחוד הלאומי. זאבי נולד למשפחה ירושלמית דתית והתחנך בבתי הספר של תנועת העבודה. את הכינוי "גנדי" קיבל כשלמד בקיבוץ גבעת השלושה. בקיבוץ נהגו לעשות קרחת לילדים; כשהגיע רחבעם הרזה והקירח לחדר האוכל, יחף ומגבת למותניו, נראה כמו המנהיג ההודי, ומאז דבק בו שמו של מהאטמה גנדי. לדבריו, "זיכרון הילדות הראשון שלי הוא התקפה של ערביי ירושלים על שכונת ימין משה שליד חומות העיר העתיקה וממול לשער יפו, בה גרנו במאורעות תרפ"ט – 1929. ראיתי אז את המוני הפורעים זועקים 'אטבח אל־יהוד!' (לשחוט את היהודים!) ו'פלשתין – בלדנא ואל־יהוד – כלבנא!' (פלשתין – ארצנו, והיהודים – כלבנו!)." זאבי נהג לענוד בקביעות דסקית ובה שמות השבויים והנעדרים, לאות הזדהות עמם.

הוא חונך על ברכי הסוציאליזם, הציונות האקטיביסטית ואהבת הארץ. בעת שרותו בפלמ"ח הוא סרב לתת יד לסזון כנגד יהודים. לימים ייחס את דעותיו לחינוכו ולתקופתו בפלמ"ח ואמר "אין לי זכויות יוצרים ולו על שורה אחת בהשקפת העולם שלי. חינכו אותנו על ציונות ועל סוציאליזם, תוך דגש על הציונות האקטיביסטית וה"הגנה". ההגשמה האישית ושלמות הארץ עמדו במרכז חיינו, והיה ברור כשמש בצהריים שמולדת אין מחלקים". זאבי שירת בצה"ל בשנים 1948 - 1974. הוא החל את דרכו כקצין המבצעים של פיקוד הצפון, ולאחר מכן, כמפקדו של גדוד 13 בחטיבת גולני. תפקידו האחרון היה מפקד פיקוד מרכז. זאבי פרש מצה"ל שבוע לפני מלחמת יום הכיפורים, אך עם פרוץ המלחמה חזר לשירות פעיל כעוזר מיוחד של הרמטכ"ל. אחרי המלחמה שירת תקופה קצרה כראש אג"ם. לאחר שחרורו מצה"ל ב-1974 מונה על ידי ראש הממשלה יצחק רבין ליועצו למלחמה בטרור ובמאי 1975 גם ליועצו לענייני מודיעין.
בשנת 1987, הודיע זאבי על תמיכתו בעיקרון ארץ ישראל השלמה ובטרנספר "מרצון" או "בהסכמה" לאוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון ורצועת עזה. הוא טען שזו הדרך היחידה לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי. את הטרנספר מרצון הציע ליישם באמצעות עידוד משפחות ובודדים פלסטינים לעבור לארצות אחרות על ידי הפסקת עבודתם בישראל, סגירת "אוניברסיטאות האינתיפאדה", אי-עידוד התעשייה אצל הערבים ביש"ע ומענקים כספיים לעוזבים. את הטרנספר בהסכמה הציע ליישם כהעברת אוכלוסין כפויה במסגרת הסכם שלום עם מדינה ערבית שכנה, כשההסכמה היא של המדינה האחרת לקבל אותם. זאבי סבר שמערכת הביטחון של ישראל חזקה דיה לסיפוח שטחי יהודה, שומרון ועזה ולביצוע טרנספר לאוכלוסייה הערבית שם. זאבי הסתמך על מנהיגי התנועה הציונית, אנשי רוח ומנהיגים מן השמאל, וטען שאף הם הציעו בשלבים שונים טרנספר בכפייה. הוא עצמו הציע "טרנספר בכפייה" במקרה של התקפה על ישראל ממזרח. לדבריו, "לא נוכל לקבל נוכחות של גיס חמישי אצלנו" וערביי ארץ-ישראל "יופנו אל מול הצבאות הפולשים כדי לשבש את מערכותיהם."‏ בשנת 1988 הקים את מפלגת מולדת ועמד בראשה עד יום הירצחו. לזאבי שגדל בבית שומר מסורת הייתה זיקה למורשת היהודית. בכרטיס החבר של תנועת מולדת הובא המשפט "ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל".
בתקופות בהן נחתמו הסכם השלום בין ישראל לירדן והסכמי אוסלו היה זאבי בין המתנגדים החריפים ביותר להסכמים. הוא היה מבין שלושת חברי הכנסת היחידים שהצביעו נגד הסכמי השלום עם ירדן, ובתקופת הסכמי אוסלו נטל חלק פעיל בעצרות עם ובהפגנות כנגד מדיניות הממשלה. עם זאת, זאבי גינה בחריפות את רצח יצחק רבין, וביכה את מותו.

אנו שומעים את דוברי הממשלה והשמאל, שחוזרים ואומרים כי אי אפשר להכריע בכח את הסכסוך עם הפלשתינים, וכי אין פתרון צבאי ובסופו של דבר בלאו הכי נצטרך להגיע לשולחן המשא ומתן המדיני. אומרים את זה שרים ואומרים את זה אפילו אלופים במילואים של השמאל, והאזרח הקטן מבולבל ושואל: האמנם זה כך? הקביעה הזאת היא אווילית וחסרת בסיס, ומטעמי נימוס אסתפק בהגדרתה כמטומטמת. הרי כל ההיסטוריה האנושית מלמדת אותנו את ההיפך מזה. האם ההשתלטות הנאצית על מחצית אירופה הודברה במשא ומתן מדיני או במלחמת בנות הברית למיגורה? האם ההתפשטות היפנית על דרום-מזרח אסיה נעצרה ונסוגה במשא ומתן מדיני או בזכות שתי פצצות אטומיות שארה"ב הטילה על הירושימה ונגאסקי? האם הצרפתים שנסוגו מאלג‘יר ופינו ממנה מיליון אזרחים צרפתים לא עשו כן בגלל הפעלת כח וטרור של האלג‘ירים? והרי הצבא הארגנטינאי סולק מאיי פוקלנד בכח הצבא הבריטי. וכך הלאה, וכך הלאה. מאז סכסוך הדמים הראשון בין קין והבל ועד ימינו, רוותה ההיסטוריה האנושית במלחמות אין-קץ, שתכליתן הייתה להשיג הכרעה על-ידי כח."

 רחבעם זאבי ז"ל

ב-17 באוקטובר 2001, ביום הרצח, רחבעם זאבי שהה במלון הייאט שבירושלים, בחדר מספר 816. זאבי שהה במלון ללא מאבטחים, משום שהתנגד להיות מאובטח בעוד האזרחים חשופים, ולא רצה לשנות מהרגליו עקב איומי הטרור. בשעה 6:00 בבוקר, אחד המתנקשים, חמדי קורען, פנה לעבר חדר האוכל של המלון על מנת לוודא כי השר זאבי אכן שוהה שם בהתאם ללוח הזמנים הקבוע שלו. בשעה 06:20 זאבי ורעייתו יעל ירדו לחדר האוכל של המלון. כאשר קורען הבחין בזאבי בחדר האוכל הוא חזר לחדרו ועדכן את שאר חברי החוליה בכך. מיד לאחר מכן, שניים מחברי החוליה פנו לעבר רכבם אשר חנה במגרש החניה אשר בקומת המרתף של המלון, כדי להביא את האקדחים שלהם, עליהם הורכבו משתיקי קול. על מנת שלא לעורר חשד, שני התוקפים חזרו בנפרד לחדר שלהם דרך חדר המדרגות במקום להשתמש במעלית.

שני התוקפים נפגשו בחדרם, הכינו את נשקם, ומשם פנו לעבר חדרו של זאבי בקומה 8. התוקפים חיכו לזאבי ליד יציאת החירום, במיקום הסמוך לחדרו של זאבי. בינתיים, בשעה 6:45 נהגו של זאבי, עדי ממן, הגיע לחדר האוכל של המלון והצטרף לזאבי ואשתו לארוחת בוקר.
בשעה 6:50 זאבי עזב לבדו את חדר האוכל ועלה חזרה לחדרו באמצעות המעלית. שתי דקות לאחר מכן, יעל זאבי והנהג עדי ממן, החלו גם כן להתקדם לעבר החדר של זאבי. כאשר דלת המעלית נפתחה, זאבי יצא מהמעלית ועבר על פני שני התוקפים. על פי עדות התוקפים, קורען צעק לעברו "היי!" וכאשר זאבי פנה לעברו של קורען הוא נורה בראשו שלוש יריות ממרחק קרוב. שני כדורים פגעו בראשו של זאבי. למרות שהכדור השני פגע בלסת של זאבי ולא גרם לפגיעה קטלנית, הכדור הראשון חדר למוחו וגרם לנזק בלתי הפיך. מיד לאחר הרצח המתנקשים נמלטו מזירת הפשע. המתנקשים נמלטו מהמלון לאזור שבשליטת הרשות הפלסטינית.

בשעה 7:00, רק מספר דקות בודדות לאחר הרצח, גילו יעל זאבי והנהג עדי ממן את זאבי שוכב על הרצפה של המסדרון, ירוי בראשו ומדמם. זאבי הובהל במצב אנוש אל המרכז הרפואי הדסה שבירושלים. צוות הרופאים בבית החולים ניסה להצילו. מותו הוכרז בסופו של דבר בשעה 10:00 בבוקר.
ארגון החזית העממית נטל אחריות לרצח וטען כי בוצע כנקמה על חיסול מנהיג החזית העממית אבו עלי מוסטפא חודשיים קודם.
לאחר ביצוע הרצח, רוצחי זאבי הצליחו להימלט מזירת הפשע. במשך זמן רב הם הסתתרו במתחם המוקטעה ברמאללה, תחת חסותו של יאסר ערפאת. בסופו של דבר, במהלך מבצע חומת מגן, בו כוחות צה"ל ערכו מצור על מתחם המוקטעה, הושג הסכם לפיו רוצחי זאבי יועברו לכלא ביריחו תחת פיקוח של סוהרים בריטים ואמריקנים. לאחר שארגון החמאס זכה בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית בינואר 2006, מנהיג החמאס איסמעיל הנייה הצהיר בפומבי על כוונתו לשחרר את רוצחיו של זאבי. ב-14 במרץ 2006 הסוהרים האמריקאים והבריטים עזבו את הכלא ביריחו, בטענה כי הרשות הפלסטינית לא עמדה בהסכם שהושג עם ישראל ארבע שנים קודם לכן. כתוצאה מכך ישראל השיקה עוד באותו היום את מבצע "הבאת ביכורים" אשר במהלכו לכדו כוחות צה"ל את חברי החוליה שהתנקשה בזאבי. בעקבות כן, רוצחי זאבי נשפטו בישראל, הורשעו ונידונו לעונשי מאסר ארוכים. זאבי היה השר הישראלי הראשון שנרצח בידי מתנקשים פלסטיניים, והאדם הישראלי הבכיר ביותר שנרצח על ידי חמושים במהלך הסכסוך הערבי ישראלי כולו.
עד היום, לא נקבע יום זכרון לאומי לשר שתרם רבות למדינת ישראל ולארץ ישראל, עוד לפני קום המדינה. מדובר באדם מוסרי ביותר, אשר התנגד למלחמת אחים שיזם השמאל כנגד הימין ולשתף פעולה בהסגרתם לשלטון הבריטי כדי להביא להוצאתם להורג. גם הטרנספר של הערבים הנו מוסרי ביותר, מאחר ומחבלים פוטנציאלים שגורמים נזק הסברתי לישראל באמצעות המצאת היסטוריה ואשר מסכנים חיי אדם באמצעות מעורבות גבוהה בעבריינות, מעורבות בפיגועי טרור ובמקרי רצח, בגרימת תאונות דרכים בהם מעורבים הרוגים ועוד. הטרנספר מוסרי מאחר והדבר נעשה מרצון, הערבים חוזרים לבית סביהם שבמדינות ערב ומקבלים פיצוי.