תוכן עניינים מבוא 1 פרק 1 – סקירת ספרות 2 1 .1 הטרדה מינית 1.1.1 מהי הטרדה מינית? 1.1.2 הטרדה מינית במקום העבודה 2 2 3 1 .2 המנגנונים המוסדיים שמטרתם להתמודד עם הטרדות מיניות במקום העבודה 4 1.2.1 אחריות המעסיק להתמודדות עם הטרדה מינית במקום העבודה 4 1.2.2 אחריות הרשויות להתמודדות עם הטרדה מינית במקום העבודה 6 פרק 2 – החשיבה המוסרית ביצירת מנגנון להתמודדות עם הטרדה מינית במקום העבודה 8 סיכום 1 1 מקורות 1 2 מבוא החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית נחקק במרץ 1998 וקבע, את כינונם של שלושה הליכים למניעת הטרדה מינית בישראל – הליך נזיקין אזרחי המתבטא בהגשת תביעה לפיצויים, הליך פלילי הנפתח בהגשת תלונה למשטרה בגין הטרדה מינית וכן הליך משמעתי במקום העבודה ולאחר מכן בבית הדין לענייני עבודה. במסגרת מנגנון זה, על מנגנון תלונות הנוגעות להטרדה מינית להתקיים במקום העבודה. חוק זה נחקק לאחר שהוראותיו של חוק משנת 1988, האוסר על פגיעה בעובדת שהתלוננה על הטרדה מינית בעבודה, לא הופנם ברמה הציבורית והמשפטית בישראל. באמצעות מנגנון זה, מוגדרות ונאכפות נורמות התנהגות, המחייבות את הארגון וחבריו במסגרת עבודתם (קמיר, 2008 ; גבע, 2011). מטרת העבודה הנה לבחון את מוסריותן של תכניות האכיפה המשמשות ככלי למניעת מקרי הטרדה מינית במקום העבודה כפי שהן מוגדרות בחוק למניעת הטרדה מינית. במסגרת זו, יש לבחון את מנגנוני האכיפה השונים, את נגישותם לקורבן עבירת ההטרדה המינית וכן, יש לבחון אותן בהתאם ליעילותן להשגת מטרת התכנית. לפיכך, עולה השאלה האם תוכניות האכיפה המוגדרות בחוק הישראלי למניעת הטרדה מינית הנן מוסריות? בחינה זו תתבסס על הספרות המחקרית הקיימת.
שלום.
אני לא יכול לשתוק יותר די מספיק הגיעו מים עד נפש. נמאס לי. אני עובד בבית החולים שערי צדק וכרגע נמצאים אצלנו 2 מחבלים שניסו לרצוח חיילים ונורו (בפלג גוף תחתון)
פשוט מעצבן אותי היחס VIP שהם מקבלים כאן. יחס שחולים נורמטיבים יכולים רק לחלום עליו, ביקורים מסביב לשעון של משפחותיהם ועורכי דינם , אוכל משובח, טיפול צמוד וקפדני, כל חצי שעה נכנס לשם רופא לבדוק אותם, (אני לא מגזים) יש להם חדר פרטי, והכי מטריד זה החייל האומלל שבקושי מקבל אוכל שנתנו למחבל כמאבטח צמוד 24/7 (כיאה ל VIP) החיילים נטחנים במשמרות של 12 שעות!!!
אבל זה לא מה שגרם לי לכתוב לך, הקש האחרון היה כשאחד הרופאים פנה לחייל וביקש ממנו להעביר למחבל בונבוניירה, החייל סירב אז הרופא עקץ את החייל ואמר לו "אז למה בכלל הגעת לפה אם לא הבאת לו ממתקים טעימים?" הלך והביא למחבל מלא ממתקים דווקא. החייל המסכן לא ידע מה לעשות ואיך להגיב וישב בצד מושפל ולי נשרף הלב.. (מיותר להגיד מה המוצא של הרופא הזה נכון?)
בכל מקרה אני מבקש תשתף את זה שכולם יראו את הביזיון הזה! נמאס לכל הצוות מהביזיון הזה אבל אסור לנו להגיד מילה.
פשוט בושה שכך מתייחסים למי שמנסים לפגוע בחיילנו, פשוט בושה שבשם המוסריות מחבלים מקבלים מה שאזרחים וחיילים יכולים רק לחלום עליו ויחס של גיבורים.
ביום חמישי האחרון, חייל נדקר על ידי שני בני עוולה בחברון. המחבלים נורו. אחד מהם הזיז את ידיו. אחד החיילים הבחין בכך, לא לקח סיכון מיותר וירה במחבל הפצוע.
ידוע שמחבל "מנוטרל" בשארית כוחותיו מסוגל להפעיל חגורת נפץ ולפגוע בחיילים ובכוחות ההצלה. המחבל, כאמור, הגיע עם חרמונית לעמדתם של חיילי צה"ל בחברון וניסה לרצוח חיילים. הוא הצליח לדקור חיילים לפני שהם השתכנעו לירות בו כהגנה עצמית. המחבל עדיין לא נוטרל - היה עליו מטען חבלה מתחת לחרמונית [מדובר בסימן מחשיד - רק מחבלים מסתובבים ליד חיילי צה"ל בחרמונית כשהם עומדים לבצע פיגוע כדי להסתיר את מטען החבלה אותו הם נושאים על גופם] ולכן, לא ניתן היה לנטרל אותו ולטפל בפצעיו בטרם חבלן מוודא שהדבר שבלט מתחת לחרמונית זה שכפץ בלבד ולא מטען חבלה .
בתקשורת הופץ סרטון מצונזר שהראה רק את החלק בו חייל יורה במחבל למוות ולא את הרקע לירי - את העובדה שהמחבל ביצע פיגוע דקירה ונורה בשל כך כשהוא עדיין נושא מטען חבלה ועלול להתפוצץ בכל רגע. והוא אכן היה עוד חי ובהכרה כשהוא נורה וזז כדי ללחוץ על הכפתור שמפעיל את המטען. אנשי ארגון הטרור "בצלם" שנמצאו במקום האירוע תיעדו את הפיגוע מראשיתו והפיצו סרטון מצונזר שמוציא את החייל לא טוב ומעוות את מה שקרה, כאילו ירה במחבל באופן לא מוסרי. אף אחד לא שאל איך הצלם ידע שעומד להתרחש פיגוע.
בצה"ל היה מפקד מושתל שהתלהב מהתיעוד והחליט להפוך את החייל שעם ישראל ניצב מאחוריו כדוגמא למה שייעשה לאיש שמגן על חפים מפשע. כולנו בעד החיילים הנפלאים שלנו. מי שלא, בוגד במדינה ופוגע בבטחונה.
לקראת המשפט, העיתון המושתל הארץ חשף שכשברוך מרזל ניגש אל החייל הם לחצו ידיים. לזה תוסיפו: את הלייקים שהחייל עשה לצל. את העובדה שלפי התקשורת שלנו הוא ירה בסתם עובר אורח ממוצא מוסלמי שרצה להכין סלט מחייל יהודי ואת האמירה של האבא של המחבל שאנחנו ברברים. וקיבלתם את פסק הדין של התקשורת: החייל שלנו, רוצח! גזר הדין: 150 שנה בכלא.
להלן מוצגת התמונה המלאה והאמיתית: בשטח ידעו שהמחבל חי ואף החל לזוז. בתיעוד אף נשמע בבירור כי היה חשש שעל גופו של המחבל יש מטען. כך זה נשמע בשטח בעת שהובילו על האלונקה את החייל שנדקר בפיגוע בחברון:
"המחבל הזה חי עוד, הכלב הזה... שלא יקום עלינו"
"יש עליו כנראה מטען, שימו לב, עד שלא בא חבלן לא נוגעים בו"
"הוא חיייי, בואיינה, שמישהו יעשה משהו".
מן הסתם החייל שמע את כל אלה, ראה את המחבל זז לבוש בחרמונית המסתירה מטען חבלה וחשש לחייו ולחיי הסובבים (כך גם אמר בחקירתו). בכל מדינה מתוקנת אחרת, חייל כזה היה מקבל צל"ש. בפיגוע הטרור בבוסטון, שהתרחש לפני שנתיים וחצי, כוחות הביטחון האמריקאים ירו מעל ל-200 כדורים כדי להרוג מחבל אחד. מחבל נוסף, שותפו לטבח של המחבל שנהרג, נתפס תוך פחות מ-24 שעות. בתהליך הוא נפצע אבל נתפס כשהוא עדין חי. אז, הוא אושפז בבית החולים היהודי הר סיני בכדי לקבל טיפול בפגיעותיו והועמד למשפט, בסופו נקבע כי הוא נדון למוות.
למי שיש בעיות בהבנת הנקרא וטוען - יופי, כך צריך לנהוג, לעשות הכל כדי להביא את המחבל למשפט, אנסח בשבילו מחדש את השתלשלות האירועים. שימו לב שהיו שם 2 מחבלים. האחד קיבל מעל ל200 כדורים ולא שרד את וידוא ההריגה. לא הייתה כאן שום שיקול מוסרי, אלא מדובר בהוצאה להורג ללא משפט. לא תופסים אותם חיים, אלא צריך לירות על מנת להרוג כדי למנוע נרצחים נוספים. המחבל הנוסף התנצר בבית ממולכד, נורה והגיע במצב אנוש לבית החולים היהודי, שם קיבל טיפול רפואי מסור ושרד למרות הפציעות הקשות כדי להגיע למשפט ולקבל גזר דין מוות. בשני המקרים, כוחות הבטחון האמריקאים ירו במחבלים על מנת להרוג. ובצדק. המחבלים תקפו כדי להרוג ככל האפשר לפני שיתפסו.
שתפו, בכדי שכולם יראו וישמעו את התמונה המלאה. חשוב להדגיש שמחבל פצוע אינו מחבל מנוטרל. מחבל מנוטרל הנו מחבל אזוק בידיו ורגליו הנמצא בזינזנה או מחבל מת. מחבל פצוע יכול עדיין להשתמש בנשק כנגד חיילים כפי שניתן ללמוד מניסיון עבר וכפי שהסרטון למטה ממחיש. מעבר לכך, בזמן שהשמאל הנאור עושה לינץ' לחייל שחיסל את המחבל הרוצח לפני שצה"ל סיים את התחקיר, מישהו יודע מה שלום החייל שנדקר? או שזה לא מעניין?
דרך אגב, משפחת המחבל המתאבד שהחייל סייע לו בכוונתו להפוך לשאהיד ולפגוש את 72 בתולותיו דורשת התנצלות ומתלוננת שאף נציג מהממשלה ומהצבא עדיין לא הגיע להתנצל. החייל שהגן על חפים מפשע נעצר ונחקר על רצח. החייל אמר בחקירתו כי ראה את המחבל זז וחשד בו מאחר ולבש חרמונית ביום חם כדי להסתיר את מטען החבלה שנשא על גופו.
החייל עצור בחשד לרצח
יחד עם זאת, המושתלים בהנהגה הישראלית המשיכו לעוט עליו עוד לפני שהוצגו העובדות ומיהרו להתנפל על החייל שירה במחבל במטרה למנוע פיגוע גדול יותר. חבר כנסת אחד הגדיל לומר שהמחבל היה ״כפות״. מי מהם שמע את החייל? הייתם שם? הבנתם את החשיבה שלו? את השיקולים? אולי היה חשש שהמחבל ממולכד? שהוא יתפוצץ על החיילים והאזרחים? שאלתם את החייל לפני שחרצתם את דינו? לו חשדו היה מאומת והמחבל אכן היה ממולכד, החייל היה נחשב גיבור לאומי; מישהו מכם במקומו יכול היה לדעת מה המצב באמת?
המתקפות על חייל שמגן על כל אחד מאיתנו, ועוד בטרם תחקיר, פוגעות בצבא, פוגעות במעמדה של ישראל ומזיקות לסיכול הפיגועים הבאים. אושיות תקשורת ופוליטיקאים לא יכולים להיות בית המשפט והתליין של חייל, ואני מצפה מהצבא שיעשה את התחקיר באופן מקצועי, ללא השפעה זרה. לצה״ל יש ערכי לחימה ומוסר לחימה ברורים. כולנו גדלנו והתחנכנו עליהם, ועלינו לקיימם בפועל. אם יתברר שחייל כזה או אחר לא עמד בהם, יהיה עליו לתת את הדין על פי הכרעת בית משפט. ומאידך, עדיף חיל חי ובכלא ומחבל מת מאשר מחבל חי ובכלא וחייל מת. לצערי מסתבר שאת קור הרוח והשליטה העצמית שאנחנו דורשים מחיילים בזירת פיגוע, אושיות אלו אינן מקיימות אותן. השיח האדיוטי הזה, שאמור היה להתנהל בדלתות סגורות ואף אולי לא להתנהל בכלל, רק גורם למדינה המטופשת הזו להיראות מטופשת עוד יותר;
הרשות הערבית ביהודה ושומרון מתרעמת הכיצד ישראל לא גינתה את רצח המחבל... מה אנחנו אמורים לומר במקרה הזה, כלומר, מה יהא הנוסח? "מדינת ישראל מתנצלת מעומק הלב על שנגדע הסיכוי של בנכם יקירכם לרצוח בנו היום ולעולם וכמו כן, משתתפת בצער המשפחה"? מה הלאה? לספק אוהל אבלים וקייטרינג? להרוג את החייל כמחווה? תגידו לי שאתם לא מרגישים מטופשים...
השמאל הקיצוני עושה תחרות מי יסית יותר נגד חיילי צה"ל - אתר "הארץ" באנגלית: "כמה הוצאות להורג בידי חיילים ישראלים *לא* צולמו?" בעיתון הארץ רוצים שהעולם ידמיין שיש מקרי רצח רבים... מדובר בעיתון ישראלי הנמצא בבעלותו של נאצי, הנושא מדיניות המסיתה נגד מדינת ישראל ונתחנף לשונאי ישראל בכל העולם.
בזכות הדלק השמאלני של "בצלם" "ושוברים שתיקה" והגיבוי מהממשלה הערבים בשטחים פרסמו את תמונתו(בפנים גלויות במקור) של החייל שחיסל את המחבל הבוקר בחברון. הערבים רשמו: מבוקש חייל טרוריסט, במטרה להביא לרצח החייל. ליבי ליבי עם החייל היורה. כל השמאל מתנפל עכשיו על החייל היורה, בערוץ 22 האשימו איתו בחיסול תדמית וערכי צה״ל. כל הפוליטיקאים של השמאל קופצים על העגלה ואומרים שאיבדנו צלם אנוש. מסכן החייל, באמת, עכשיו כששר הביטחון והרמטכ״ל נבהלו, הם ישליכו אותו לעורבים מהשמאל כדי להרגיע אותם. ליבי ליבי עם החייל. ועוד השמאל העז לומר השבוע שהימין מנצל אירועים כדי לקדם מטרות פוליטיות.
המדיניות המיושמת בישראל לגבי המוסר הנה מדיניות מוסרית אוטואנטישמית. מדיניות זו נובעת מהשפעתם ומימונם של גורמים אנטישמים בעולם, כגון קרן פורד והקרן האנטישמית לישראל חדשה ולא יהודית. מדיניות זו מיוצגת גם על נציגיהם המושתלים המשמשים בתפקידים שונים בממסד בישראל, כגון המפכ"ל לשעבר דנינו, נשיא ישראל הנוכחי ריבלין ושמעון פרס, הנשיא הקודם, מספר חברי כנסת במחנה הציוני, במפלגות הערביות, במפלגת מרצ וביש עתיד שאינם מייצגים אף מאפיין דמוקרטי וכן, מספר רב של אנשי תקשורת הזקוקים למימון כדי ליצור סרטים ולממן פרסום בערוצי התקשורת ואת המשך קיומם של העיתונים הנמצאים בבעלותם. כוחות הבטחון אף מבליגים על פעולות הסתה לרצח ופגיעה בחיילים שמבצעים יהודים ישראלים הבוגדים במדינה ופוגעים בחיילים.
מוסר אוטואנטישמי זה בא לידי ביטוי בתופעות כגון האיסור על כוחות הביטחון להגיב בהתאם למחבלים הזורקים על כוחותינו אבנים, לבנים, סלעים ובקבוקי תבערה. גורמים אלו מטילים את האחריות על פיגועים המתרחשים באירופה על מדינת ישראל גם כשארגוני הטרור שוללים את אחריותה של ישראל ונעלבים מכך. מדינת ישראל באמצעות כוחות הבטחון אף לוקחים את ההומניטריות צעד אחד קדימה, כשמרחמים על רוצחים לא מוסריים באמצעות פצצות חכמות שחסות על חייהם ומשמידים רכוש בלבד.
הדבר בא לידי ביטוי גם בהוראות פתיחה באש. ההוראות הנכונות בצה"ל מבוססות על הערך 'הבא להורגך השכם להורגו. כלומר, מחבל מנסה לרצוח חיילים או אזרחים? זה בסדר לפצוע גם במטרה להרוג כדי להגן על חיי אדם. אבל המושתלים בקרב כוחות הבטחון הצליחו לשנות את הוראות הפתיחה באש באופן שמעלה את כמות הנפגעים על ידי מחבלים בקרב כוחותינו, מאחר וחיילים ושוטרים חושבים פעמיים לפני שהם מגנים על עצמם ועל חפים מפשע נוספים. דרך אגב, בשבוע הבא יחול יום הזיכרון ה-25 ללוחם הימ"מ צ'רלי שלוש, שנדקר בליבו על ידי מחבל לאחר שנמנע מלירות בו למוות, והסתפק בירי לרגליו. בשנת 1990 יצא צ'רלי לקורס קצינים. במהלך ההשלמה לקורס, בוקר יום א', 21 לאוקטובר 1990, התעורר לשמע צעקות מהרחוב, כשמחבל חמוש בסכין דקר חיילת בשכונת בקעה בירושלים. התמונה שנגלתה לעיניו היתה מחבל ערבי שנמלט עם סכין בידו ואנשים צועקים. הוא קרא לו לעצור ומשלא עצר, ירה בו צ'רלי על מנת לפצוע אותו, אך המחבל הפצוע רץ לעברו ודקר אותו מספר פעמים עד שצ'רלי נהרג.
במותו הטראגי הביא לידי ביטוי מוחשי את אישיותו יוצאת הדופן. אף כי היתה בידו הברירה לירות במחבל ולהורגו, נמנע מכך ודרש ממנו להיכנע, מתוך אמונה עמוקה שניתבה את חייו, בזכות המוחלטת של הזולת לחיות - על כך שילם בחייו. בן דודו: "הנושא של טוהר הנשק והתנהגות מוסרית לא מתאים כשמדברים על חיות אדם כאלו"
