פוד על הדופק עם מירי נבו - הכל על סאונה וחשיפה לחום

 

למה בעצם מאות בשנים אנשים מוכנים לשבת מרצון בחדר של 90 מעלות? כי הסאונה היא באמת כלי בריאותי. מירי נבו ופרופ יובל חלד יסבירו מה חשיפה לחום עושה לנו פיזיולוגית, הורמונלית, מטבולית ומנטלית, מהי התועלת והסכנות שיש לנו חשיפה לחום, ובחלק הפרקטי נציג לכם פרוטקולים מעשיים לחשיפה לחום. איזו סאונה היא היעילה ביותר, כמה פעמים בשבוע, באיזה חלק של היממה, כמה זמן כל פעם, וכמה חם צריך להיות? לינק למחקר: אורח: פרופ יובל חלד. פיזיולוג מאמץ, מדען סופר ומרצה, שכתב את הספר - ״בריאות מחוץ לאזור הנוחות - מדע ההורמזיס״. פרופ' מן המניין בפקולטה למדעים בסמינר הקיבוצים, מרצה במסלול לפיזיותרפיה ולפיזיולוגיה של המאמץ בפקולטה לרפואה באונ' תל אביב. לשעבר הפיזיולוג הראשי של צה"ל בחיל הרפואה. מומחה בעל הכרה בינלאומית בתחומו. מירי נבו M. Sc בפיזיולוגיה של המאמץ, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, שדרנית ערוץ הספורט. ״פוד על הדופק״ בהובלת מירי נבו - הפודקאסט של מכון סילבן אדאמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב. המידע המובא במסגרת הפודקאסט הוא כללי ונועד להרחבת הידע המדעי והמחקרי בלבד. אין לראות בו משום המלצה רפואית או כתחליף לפנייה אל גורם רפואי מוסמך. בכל מקרה של צורך בייעוץ אישי, אבחון או טיפול רפואי מקצועי יש לפנות לבעל מקצוע רפואי מוסמך __________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל

פוד על הדופק: הקשר האמיתי בין פעילות גופנית לירידה במשקל

 

מהו לדעתכם הקשר בין פעילות גופנית וירידה במשקל? אני לא שואלת על מדדים בריאותיים אחרים, אני שואלת רק על ירידה במשקל. אני מניחה שרובכם תגידו - ככל שנעסוק יותר בפעילות גופנית כך נרד יותר במשקל! בפרק של ״פוד על הדופק״ שלפנינו – נציג לכם עובדות מבוססות מדע ומחקר מעמיק, שיתנו את לכם התשובה מהו הקשר האמיתי בין ספורט וירידה במשקל. אורח: פרופ יפתח גפנר, חבר סגל אקדמי בכיר בבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. פרסם מעל 30 מאמרים ומחקרים בפרסום בינלאומי. חוקר המתמקד בהבנת ההשפעה של אימון גופני, בשילוב עם אסטרטגיות תזונתיות, על נזק למסת שריר, חילוף חומרים וביצועים במגוון אוכלוסיות. מירי נבו M.Sc בפיזיולוגיה של המאמץ, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, שדרנית ערוץ הספורט. ״פוד על הדופק״ בהובלת מירי נבו - הפודקאסט של מכון סילבן אדאמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב. לינק למחקר: המידע המובא במסגרת הפודקאסט הוא כללי ונועד להרחבת הידע המדעי והמחקרי בלבד. אין לראות בו משום המלצה רפואית או כתחליף לפנייה אל גורם רפואי מוסמך. בכל מקרה של צורך בייעוץ אישי, אבחון או טיפול רפואי מקצועי יש לפנות לבעל מקצוע רפואי מוסמך

הקשר בין מיקרוביוטה במעי של חיידקים פרוביוטיים ומשקלו של האדם

 

עבודה בנושא:
הקשר בין מיקרוביוטה במעי של חיידקים פרוביוטיים ומשקלו של האדם 

ראשי פרקים 

הקדמה
1 מבוא

2 פרק 1 – סקירת ספרות
3
1 .1 השמנת יתר
3
1 .1.1 מהי השמנת יתר [Obesity]?
3

1 .1.2 השמנת יתר בעולם המערבי : אפידמיולוגיה
4
1 .2 הגורמים והסכנות בהשמנת יתר 5

1 .2.1 הגורמים להשמנת יתר 5

1 .2.2 הסכנות הבריאותיות בהשמנת יתר 7

1 .3  הטיפול בהשמנת יתר 9

1 .4 המיקרוביום
8
1 .4.1 מהם מיקרוביוטה ומיקרוביום?
8

1 .4.2 מיקרוביום במעי וחיידקים פרוביוטיים 9
פרק 2 – הקשר בין מיקרוביוטה במעי והשמנת יתר
1 3

2 .1 מיקרוביום המעי ופתולוגיות בגוף האדם
1 3

2 .2 מיקרוביום המעי והקשר למשקל האדם
1 4
פרק 3 – דיון ומסקנות
1 8
סיכום
2 0 ביבליוגרפיה
2 1
הקדמה חיידקים פרוביוטים הנם מיקרואוגניזמים ידידותיים המצויים בעיקר במעיו של האדם. המיקרובוים הנה מושבת חיידקים ידידותית הייחודית לכל אדם ואדם. עודף משקל הנו מגפה המתפשטת במהירות בעולם המתועש וגובה מחיר רב מאנשים רבים בעולם המערבי, לאור אורח חיים לא פעיל שהם בוחרים לעצמם, ללא פעילות גופנית וכן, המאופיין בתזונה לקויה המורכבת בעיקר ממזון מהיר ולא בריא. אורח חיים זה פוגע בבריאותו של האדם וזהו הסיבה העיקרית לכך שהשמנת היתר הפכה למגפה.
מאחר והשמנת יתר הנה מגפה הגורמת לתחלואה הפוגעת קשות באיכות חייו של החולה ואף מקצרת את תוחלת החיים שלו, בחרנו בעבודה זו להתמקד בתרומתו של המיקרובוים למשקלו של האדם. מאחר והמיקרובוים נמצא במעיו של האדם וכן, ידוע כי החיידקים הפרוביוטים תורמים לבריאות הגוף, ניתן להניח כי ישנה השפעה כלשהי על משקלו של האדם באופן כזה או אחר. עם זאת, הידע הקיים בספרות מצומצם ביותר ולכן, חשוב להרחיב את ידיעותינו בנושא.
תקציר מיקרוביוטה הנה קהילה אקולוגית של מיקרואורגניזם הנמצאים בגוף חי ומקיימים סימביוזה עימו. חיידקים מצויים בכל מקום בגוף, בעיקר במעי. ריכוז גבוה של חיידקים מזיקים במעי מעלה את הסיכון למחלות, זאת לעומת ריכוז של חיידקים פרוביוטיים, המסייעים למערכת החיסונית בגוף להילחם במחלות. עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מיני רבות מתחום התזונה הטבעית והנטורופתיה – השפעתו של המיקרוביום במעי על משקלו של האדם. נושא המחקר הנו חיוני להרחבת ידיעותינו בנושא הגורמים להשמנת יתר ותת משקל בקרב בני אדם.
מטרת עבודה זו הנה לבחון את הקשר, במידה וקיים, בין המיקרוביום של חיידקים פרוביוטים במעי האדם לתופעת השמנת היתר בעולם המערבי. מבחינת הספרות המחקרית עולה, כי לריכוז החיידקים במעי השפעה על בריאות האדם. החל משנות ה-80, השמנת יתר הפכה למגפה בעולם המערבי. מאחר ולמעי תפקיד חשוב בתהליך העיכול, ניתן לשער כי למיקרוביום המצוי במעי יש תפקיד בהשמנת היתר המאפיינת את העולם המערבי. לפיכך, עולה השאלה, האם קיים קשר בין המיקרוביום במעי של חיידקים פרוביוטים להשמנת יתר? ננסה לענות על שאלה זו באמצעות סקירת הספרות המחקרית.
לשם כך, ראשית, נסקור במהלך הפרק הראשון מונחים רלוונטיים באמצעות הספרות המחקרית – נגדיר מהי מיקרוביוטה ומהו מיקרוביום וכן, נעסוק במיקרוביום במעי ובחיידקים פרוביוטים. לאחר מכן, נבחן את נושא ההשמנה בעולם המערבי. במסגרת זו, נגדיר תחילה מהי השמנה והשמנת יתר. בהמשך, נסקור את נושא האפידמיולוגיה של ההשמנה בעולם המערבי כמגפה. לאחר מכן, נזהה את הגורמים והסכנות הבריאותיות בהשמנת היתר.
בנוסף, נסקור את דרכי הטיפול בהשמנת היתר על פי הרפואה הקובנציונאלית. במהלך הפרק השני, נעסוק בסוגיה העיקרית בעבודה זו, כאשר נבחן את הקשר בין המיקרוביום של חיידקים פרוביוטיים במעי האדם לתופעת השמנת היתר. בחינה זו תתבצע בהתבסס על המידע הקיים ואשר נסקר במסגרת הספרות המחקרית המתמקדת בסוגיית הקשר בין מיקרוביום במעי לתופעת השמנת יתר בבני אדם. לאחר מכן, במסגרת הפרק השלישי, ניצור דיון העוסק בקשר בין המיקרוביום לתופעת השמנת היתר, זאת בהתאם למידע העולה מממצאי הסקירה וכן, נציג את מסקנותינו בנושא ובהמשך, נציג המלצות לבחינות נוספות.

₪300.00 – קנה עכשיו

האם שתיית מים קרים מעלה את קצב חילוף החומרים ?

עיתון מנטה, מאי 19.

והפעם במדור הקלורימטריה

האם שתיית מים קרים מעלה את קצב חילוף החומרים ועוזרת להרזיה או במילים אחרות האם תשתה יותר - תרזה יותר ?

אולי כבר התוודעתם לעובדה הבאה, אך אין ספק שהיא מצליחה להפתיע אותנו בכל פעם מחדש: כ- 10% מההוצאה הקלורית היומית שלנו מופנית לעיכול וספיגת המזון. במילים פשוטות: אנו צורכים מזון, וכמובן קלוריות, אך באותה עת גם "מבזבזים" קלוריות כדי לפרק, לעכל ולספוג את הרכיבים מאותו מזון שאכלנו.
העובדה הפשוטה הזאת כבר הצמיחה בעבר מיתוסים מופרכים שלפיהם יש מזונות מסוימים כמו כרוב למשל, גורמים לגוף שלנו להשקיע יותר אנרגיה בעיכול שלהם עד כדי כך שזו גדולה יותר מעלות הקלוריות שהם מכניסים לגופנו. מהמילה "מופרכים" ודאי כבר הבנתם שהקביעה הזאת אינה נכונה, לפחות לא בראייה מחקרית.
אלא שהמיתוסים סביב "בזבזני" קלוריות לא נעצרו במזונות. לפי אחד מהם, שתיית מים גורמת אף היא לאותו "בזבוז" אנרגטי, ובפרט זו של מים בטמפרטורה נמוכה. האם אכן שתיית מים קרים תהפוך את הגוף שלכם למכונה ששורפת קלוריות בקצב מסחרר?

מה אומרים המחקרים
למרבה ההפתעה, למרות שכמעט כל תוכנית הרזיה מדגישה את חשיבות שתיית המים לתהליך ההרזיה והשמירה על המשקל התקין, מעט מאוד מחקרים הוקדשו לבחינה של הסוגיה הזאת. וגם במחקרים שכבר החליטו לבדוק זאת נפח השתייה הנחקר היה 4-5 ליטרים ביום ומספר הנבדקים היה נמוך. כלומר הם היו בעלי תקפות מדעית נמוכה למדי וכמעט בכולם לא נמצאה כלל השפעה כלשהי על עלייה בחילוף החומרים.

מה בדקנו?
האם שתיית 500 מ"ל מים קרירים (בטמפרטורה של כ-4 מעלות) אכן מגבירה את קצב חילוף החומרים (ההוצאה הקלורית).

איך בדקנו?
הנסיין התבקש להגיע למעבדה המטבולית בבוקר בצום מוחלט של 12 שעות. כמו כן הוא התבקש לא לבצע פעילות גופנית במהלך 24 השעות שלפני הניסוי כדי להימנע מהשפעות מזון ופעילות גופנית על קצב חילוף החומרים.
תחילה בדקנו במשך שעה את חילוף החומרים במנוחה כבסיס להשוואה, ללא שתייה או אכילה. בהמשך התבקש הנסיין לשתות 500 מ"ל מים קרירים מדי שעה במשך שלוש שעות, כלומר 1.5 ליטר בסך הכל. משך הבדיקה: 4 שעות.
מה מצאנו?
ההוצאה הקלורית אכן עלתה במהלך שתיית כשלוש כוסות מים בכל שעה, אך ב-2% בלבד.
נכון או לא נכון במבחן הקלורימטר?
שתיית נוזלים אכן משפיעה על קצב המטבוליזם, אך באופן מעשי היא אינה משמעותית כלל, שכן היא מסתכמת ב-10-15 קלוריות בשעה. מעבר לזה, שתייה מרובה מדי מעלה את לחץ הדם ואינה מומלצת לכל אחד. לכן, בשורה התחתונה, רצוי מאוד שלא תטביעו את עצמכם במים קרירים בניסיון לרזות. יש דרכים בריאות ויעילות יותר להשגת המטרה הזאת.