שלום לכולם. המלחמה קטעה לי סקר שדה שתוכנן 3 שנים. חסרים לי 1000 משתתפים ואני ממש זקוק לעזרתכם. אני ממש אעריך אם תשתתפו. אני גם מציע השתתפות בהגרלה של 1000 שקל! תוי קנייה בסופר.
הקשר בין מיקרוביוטה במעי של חיידקים פרוביוטיים ומשקלו של האדם
מיכל החובשת משגיחה על מאושפזים בבתי חולים באופן פרטי - מטופלים גריאטריים, אונקולוגים, שיקומיים ועוד בבתי חולים בשפלה והמרכז - אסף הרופא שמואל הרופא, וולפסון, איכילוב, בילינסון, שיבא תל השומר, בית חולים מאיר ובמוסדות סיעודיים כולל בית ליצ'ק, עד 120 ועוד טלפון 054-7790549
2 פרק 1 – סקירת ספרות 3 1 .1 השמנת יתר 3 1 .1.1 מהי השמנת יתר [Obesity]? 3
1 .1.2 השמנת יתר בעולם המערבי : אפידמיולוגיה 4 1 .2 הגורמים והסכנות בהשמנת יתר 5
1 .2.1 הגורמים להשמנת יתר 5
1 .2.2 הסכנות הבריאותיות בהשמנת יתר 7
1 .3 הטיפול בהשמנת יתר 9
1 .4 המיקרוביום 8 1 .4.1 מהם מיקרוביוטה ומיקרוביום? 8
1 .4.2 מיקרוביום במעי וחיידקים פרוביוטיים 9 פרק 2 – הקשר בין מיקרוביוטה במעי והשמנת יתר 1 3
2 .1 מיקרוביום המעי ופתולוגיות בגוף האדם 1 3
2 .2 מיקרוביום המעי והקשר למשקל האדם 1 4 פרק 3 – דיון ומסקנות 1 8 סיכום 2 0 ביבליוגרפיה 2 1
הקדמה
חיידקים פרוביוטים הנם מיקרואוגניזמים ידידותיים המצויים בעיקר במעיו של האדם. המיקרובוים הנה מושבת חיידקים ידידותית הייחודית לכל אדם ואדם. עודף משקל הנו מגפה המתפשטת במהירות בעולם המתועש וגובה מחיר רב מאנשים רבים בעולם המערבי, לאור אורח חיים לא פעיל שהם בוחרים לעצמם, ללא פעילות גופנית וכן, המאופיין בתזונה לקויה המורכבת בעיקר ממזון מהיר ולא בריא. אורח חיים זה פוגע בבריאותו של האדם וזהו הסיבה העיקרית לכך שהשמנת היתר הפכה למגפה. מאחר והשמנת יתר הנה מגפה הגורמת לתחלואה הפוגעת קשות באיכות חייו של החולה ואף מקצרת את תוחלת החיים שלו, בחרנו בעבודה זו להתמקד בתרומתו של המיקרובוים למשקלו של האדם. מאחר והמיקרובוים נמצא במעיו של האדם וכן, ידוע כי החיידקים הפרוביוטים תורמים לבריאות הגוף, ניתן להניח כי ישנה השפעה כלשהי על משקלו של האדם באופן כזה או אחר. עם זאת, הידע הקיים בספרות מצומצם ביותר ולכן, חשוב להרחיב את ידיעותינו בנושא. תקציר מיקרוביוטה הנה קהילה אקולוגית של מיקרואורגניזם הנמצאים בגוף חי ומקיימים סימביוזה עימו. חיידקים מצויים בכל מקום בגוף, בעיקר במעי. ריכוז גבוה של חיידקים מזיקים במעי מעלה את הסיכון למחלות, זאת לעומת ריכוז של חיידקים פרוביוטיים, המסייעים למערכת החיסונית בגוף להילחם במחלות. עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מיני רבות מתחום התזונה הטבעית והנטורופתיה – השפעתו של המיקרוביום במעי על משקלו של האדם. נושא המחקר הנו חיוני להרחבת ידיעותינו בנושא הגורמים להשמנת יתר ותת משקל בקרב בני אדם. מטרת עבודה זו הנה לבחון את הקשר, במידה וקיים, בין המיקרוביום של חיידקים פרוביוטים במעי האדם לתופעת השמנת היתר בעולם המערבי. מבחינת הספרות המחקרית עולה, כי לריכוז החיידקים במעי השפעה על בריאות האדם. החל משנות ה-80, השמנת יתר הפכה למגפה בעולם המערבי. מאחר ולמעי תפקיד חשוב בתהליך העיכול, ניתן לשער כי למיקרוביום המצוי במעי יש תפקיד בהשמנת היתר המאפיינת את העולם המערבי. לפיכך, עולה השאלה, האם קיים קשר בין המיקרוביום במעי של חיידקים פרוביוטים להשמנת יתר? ננסה לענות על שאלה זו באמצעות סקירת הספרות המחקרית. לשם כך, ראשית, נסקור במהלך הפרק הראשון מונחים רלוונטיים באמצעות הספרות המחקרית – נגדיר מהי מיקרוביוטה ומהו מיקרוביום וכן, נעסוק במיקרוביום במעי ובחיידקים פרוביוטים. לאחר מכן, נבחן את נושא ההשמנה בעולם המערבי. במסגרת זו, נגדיר תחילה מהי השמנה והשמנת יתר. בהמשך, נסקור את נושא האפידמיולוגיה של ההשמנה בעולם המערבי כמגפה. לאחר מכן, נזהה את הגורמים והסכנות הבריאותיות בהשמנת היתר. בנוסף, נסקור את דרכי הטיפול בהשמנת היתר על פי הרפואה הקובנציונאלית. במהלך הפרק השני, נעסוק בסוגיה העיקרית בעבודה זו, כאשר נבחן את הקשר בין המיקרוביום של חיידקים פרוביוטיים במעי האדם לתופעת השמנת היתר. בחינה זו תתבצע בהתבסס על המידע הקיים ואשר נסקר במסגרת הספרות המחקרית המתמקדת בסוגיית הקשר בין מיקרוביום במעי לתופעת השמנת יתר בבני אדם. לאחר מכן, במסגרת הפרק השלישי, ניצור דיון העוסק בקשר בין המיקרוביום לתופעת השמנת היתר, זאת בהתאם למידע העולה מממצאי הסקירה וכן, נציג את מסקנותינו בנושא ובהמשך, נציג המלצות לבחינות נוספות
חלבונים - בפרק הפעם, שהוא חלק שני מתוך שני פרקים, נמשיך להעמיק בנושא החלבונים.
אחרי שבפרק הראשון ב״פוד על הדופק״ דיברנו על מהו חלבון, מהי חשיבותו בגופנו, ואילו סוגי חלבון קיימים - הפעם נקשור את החלבון לפעילות גופנית. איך משפיעים סוגי אימונים שונים על החלבון וספיגתו בגופנו, התזמון הנכון לאכילת חלבון כדי להפיק מהאכילה שלו את המקסימום לטובת מסת שריר, הלאוצין ומשמעותו בצריכת חלבון, השפעת הגיל על סינטזת חלבון.
אורח: יאיר להב, פיזיולוג של המאמץ, דיאטן קליני, בשלבים מתקדמים לעבר הדוקטורט, בעלים של מרכז לתזונה, אימון גופני ובדיקות בתל אביב, וגם מרצה בתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת ת״א.
מירי נבו M.Sc בפיזיולוגיה של המאמץ, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, שדרנית ערוץ הספורט.
״פוד על הדופק״ בהובלת מירי נבו - הפודקאסט של מכון סילבן אדאמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב.
לינק למחקר:
המידע המובא במסגרת הפודקאסט הוא כללי ונועד להרחבת הידע המדעי והמחקרי בלבד. אין לראות בו משום המלצה רפואית או כתחליף לפנייה אל גורם רפואי מוסמך. בכל מקרה של צורך בייעוץ אישי, אבחון או טיפול רפואי מקצועי יש לפנות לבעל מקצוע רפואי מוסמך
חלבונים על ראש שמחתנו - בתקופה האחרונה החלבון עולה בכל שיח העוסק בתזונה, ״במוצר שלנו יש המון חלבון״ אומרות לנו חברות מזון מנסות לשכנע אותנו לאכול דווקא את המוצר שלהם.
ב״פוד על הדופק״ הפעם ננסה להבין האם כצעקת? האם אנחנו צריכים לייחס לו חשיבות יותר מאשר לאבני הבניין האחרות של הגוף כמו פחמימות ושומנים? מה זה בכלל חלבון, אילו סוגי חלבון קיימים? ומהי משמעותו? וכמובן כמה באמת צריך כל אחד או אחת מאיתנו לצרוך.
אורח: יאיר להב, פיזיולוג של המאמץ, דיאטן קליני, בשלבים מתקדמים לעבר הדוקטורט, בעלים של מרכז לתזונה, אימון גופני ובדיקות בתל אביב, וגם מרצה בתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת ת״א.
מירי נבו M.Sc בפיזיולוגיה של המאמץ, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, שדרנית ערוץ הספורט.
״פוד על הדופק״ בהובלת מירי נבו - הפודקאסט של מכון סילבן אדאמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב.
לינק למחקר:
המידע המובא במסגרת הפודקאסט הוא כללי ונועד להרחבת הידע המדעי והמחקרי בלבד. אין לראות בו משום המלצה רפואית או כתחליף לפנייה אל גורם רפואי מוסמך. בכל מקרה של צורך בייעוץ אישי, אבחון או טיפול רפואי מקצועי יש לפנות לבעל מקצוע רפואי מוסמך
צום לסירוגין, צום מלא, חלונות אכילה. אות רעיון שחוזר בגרסאות שונות.
רעיון פשוט לכאורה שמבטיח לנו ירידה במשקל, בריאות מטבולית, חדות מנטלית – ואולי אפילו חיים ארוכים יותר.
נשמע מפתה. אולי אפילו הגיוני.
בפרק הזה של “פוד על הדופק” מירי נבו מארחת את יאיר להב (פיזיולוג של המאמץ ודיאטן קליני) לשיחה פרקטית ומדעית - לא רק מה עושים - אלא גם מה הרציונל שעומד מאחורי, האם באמת תקבלו את התועלת שאתם שואפים אליה, למי זה באמת מתאים, הבדלים בן נשים לגברים.והאם יש מחיר שהגוף עלול לשלם בדרך?
ובעיקר – על איך לקבל החלטות חכמות, לא קיצוניות.
האורח: יאיר להב. פיזיולוג של המאמץ, דיאטן קליני, בשלבים מתקדמים לעבר הדוקטורט, בעלים של מרכז לתזונה, אימון גופני ובדיקות בתל אביב, וגם מרצה בתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת ת״א.
מירי נבו M.Sc בפיזיולוגיה של המאמץ, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, שדרנית ערוץ הספורט.
״פוד על הדופק״ בהובלת מירי נבו - הפודקאסט של מכון סילבן אדאמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב.
מהו לדעתכם הקשר בין פעילות גופנית וירידה במשקל? אני לא שואלת על מדדים בריאותיים אחרים, אני שואלת רק על ירידה במשקל. אני מניחה שרובכם תגידו - ככל שנעסוק יותר בפעילות גופנית כך נרד יותר במשקל!
בפרק של ״פוד על הדופק״ שלפנינו – נציג לכם עובדות מבוססות מדע ומחקר מעמיק, שיתנו את לכם התשובה מהו הקשר האמיתי בין ספורט וירידה במשקל.
אורח: פרופ יפתח גפנר, חבר סגל אקדמי בכיר בבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. פרסם מעל 30 מאמרים ומחקרים בפרסום בינלאומי. חוקר המתמקד בהבנת ההשפעה של אימון גופני, בשילוב עם אסטרטגיות תזונתיות, על נזק למסת שריר, חילוף חומרים וביצועים במגוון אוכלוסיות.
מירי נבו M.Sc בפיזיולוגיה של המאמץ, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, שדרנית ערוץ הספורט.
״פוד על הדופק״ בהובלת מירי נבו - הפודקאסט של מכון סילבן אדאמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב.
לינק למחקר:
המידע המובא במסגרת הפודקאסט הוא כללי ונועד להרחבת הידע המדעי והמחקרי בלבד. אין לראות בו משום המלצה רפואית או כתחליף לפנייה אל גורם רפואי מוסמך. בכל מקרה של צורך בייעוץ אישי, אבחון או טיפול רפואי מקצועי יש לפנות לבעל מקצוע רפואי מוסמך
אחד האנשים הכי מעניינים ברשת האינטרנט, רופא מרדים שעושה סרטוני "בדיקת עובדות" על אנשים שמציעים מוצרים ושירותים מפוקפקים ברשת! כמו למה גלידה לא עדיפה על אכילת פירות, זאת בניגוד להמלצתה של המומחית מטעם עצמה מזל כהן.
שיחה מאוד מעניינת שלכם ויפה לראות שהתקלת אותו עם שאלות בנוגע לחברות הפארמה והקורונה.
המרדים לא תמיד צודק אבל מאמין שמה שהוא חושב שיודע זה מה שנכון. גם תפסתי אותו בעבר בשקר או שניים. הוא כן מתיימר להיות בר סמכא גם בדברים שאין לו זכות להתערב ואפילו גם כשיש חילוקי דעות בין קבוצת השווים לו, כולל דעתו על דר' יוסף גיל שחר או בטענה שלרטלין יש השפעה על מערכת העצבים ממש כמו קוקאין. אבל הוא צודק בנוגע לנוכלויות שרצות ברשת, כשאנשים מיימרים לייעץ ולמכור תרמיות פירמידה ללא הכשרה בתחום כשהמטרה היא המכירה ולא המוצר
אני חובשת עם ניסיון, ומציעה שירותי השגחה וליווי למאושפזים בבתי חולים, כדי לתת למטופל תחושת ביטחון ולמשפחה שקט נפשי.
📩 מוזמנים לפנות אליי בפרטי לפרטים ותיאום – שלחו הודעה בפרטי. בתי חולים באזור המרכז והשפלה:
בילינסון, שיבא תל השומר, איכילוב, אסף הרופא, שמואל הרופא, וולפסון, מאיר, בתי אבות, מוסדות סיעודיים ובית ליצ'ק, בית בלב, עד 120 ועוד.
סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה? צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.comכדי לקבל הצעת מחיר שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות
השמנת יתר [Obesity] – גורמים, אפדמיולוגיה, סכנות ודרכי טיפול
עבודה בנושא:
השמנת יתר [Obesity] – גורמים, אפדמיולוגיה, סכנות ודרכי טיפול
ראשי פרקים
תקציר 1 פרק 1 – השמנת יתר 2 1 .1 מהי השמנת יתר [Obesity]? 2 1 .2 השמנת יתר בעולם המערבי : אפידמיולוגיה 3 פרק 2 – הגורמים והסכנות בהשמנת יתר 5 2 .1 הגורמים להשמנת יתר 5 2 .2 הסכנות הבריאותיות בהשמנת יתר 7 פרק 3 – הטיפול בהשמנת יתר 9 פרק 4 – דיון ומסקנות 1 0 סיכום 1 1 ביבליוגרפיה 1 2 תקציר
השמנת יתר הנה מגפה הגורמת לתחלואה הפוגעת קשות באיכות חייו של החולה ואף מקצרת את תוחלת החיים שלו. מטרת עבודה זו הנה לסקור את תופעת השמנת היתר כמגפה המאפיינת את העולם המערבי. לשם כך, ראשית, נסקור מונחים רלוונטיים באמצעות הספרות המחקרית – נבחן את נושא ההשמנה בעולם המערבי. במסגרת זו, נגדיר תחילה מהי השמנה והשמנת יתר. בהמשך, נסקור את נושא האפידמיולוגיה של ההשמנה בעולם המערבי כמגפה. לאחר מכן, נזהה את הגורמים והסכנות הבריאותיות בהשמנת היתר. בנוסף, נסקור את דרכי הטיפול בהשמנת היתר על פי הרפואה הקובנציונאלית.
📘 ספר חובה לכל מי שמתעניין בבריאות, תזונה ואורח חיים טבעי - הספר Nutrition and Physical Degeneration מאת Weston A. Price
📘 ספר חובה לכל מי שמתעניין בבריאות, תזונה ואורח חיים טבעי
הספר Nutrition and Physical Degeneration מאת Weston A. Price הוא אחד הספרים המשפיעים ביותר בתחום התזונה – ונחשב לקלאסיקה אמיתית.
ד״ר וסטון פרייס חקר קהילות מסורתיות ברחבי העולם וגילה תובנות מרתקות על הקשר בין תזונה טבעית לבריאות הגוף. הספר מציג כיצד מעבר לתזונה מודרנית השפיע על הבריאות, השיניים והמבנה הפיזי של בני אדם.
✨ מה תלמדו מהספר? • איך תזונה מסורתית תורמת לבריאות אופטימלית • הקשר בין מזון מעובד לבעיות בריאותיות • למה הדורות הקודמים היו בריאים יותר בתחומים מסוימים • איך ניתן לשפר את איכות החיים דרך תזונה נכונה
📖 הספר כולל גם תיעוד מרתק ותמונות מחקריות שממחישות את ההבדלים בין אוכלוסיות שונות.
מה דעתכם על הגבלה על צריכה יומית של פירות וירקות טריים בעולם המערבי?
אני מעלה את הנושא בעקבות דיון בין אנדוקרינולוג וביני בנושא. יש אנשי מקצוע מתחום הרפואה שטוענים שלחולי סכרת למשל אסור יותר מ-2 פירות ביום / תותים וענבים זה פירות מאוד מרוססים ועדיף לא לצרוך במיוחד למי שיש מערכת חיסונית חלשה / יש שיגבילו את צריכת הירקות הסולניים - פלפלים/גמבות, חצילים ועגבניות.
יש אנשים שחווים רגישות לירקות סולניים, בעיקר בשל נוכחות של אלקלואידים, כמו סולנין, שיכולים לגרום לתגובות במערכת החיסון ולעורר או להחמיר דלקות. תגובות אלו עשויות לכלול כאבי מפרקים, דלקות מעיים ותסמינים נוספים. אנשים עם מחלות מעי דלקתיות כרוניות או מחלות אוטואימוניות עשויים לחוות החמרה במצבם בעקבות צריכת ירקות סולניים. לעיתים נטורופתים מייעצים להימנע מירקות אלה מהסיבות הבאות - האלקלואיד סולנידין בתפוחי אדמה והעגבניות נספג ונאגר בגוף לאורך זמן וכך גם משתחרר לאיטו. אבל בהריון, או במצבי לחץ קיצון, או ברעב סולנידין משתחרר לגוף במהירות ועלול לגרום נזק.
מחקרים שונים הצביעו על כך כי הירקות הסולניים, על תרכובותיהם עלולים להגביר כאבי מפרקים והרס רקמות. חלק מהירקות הללו עלולים לגרום לצרבות, במיוחד הפלפלים בשל הקפסאיצין, הקיים בפלפלים. דלקות מעיים ותסמונת המעי הרגיז, ישנם מחקרים המעידים על כך כי אכילת תפוחי האדמה עלולה לגרום לנזק לקיבה והופעת פעילות דלקתית במעיים.
מצד אחד הגבלה של מוצרים מהחי היא המלצה של ארגון הבריאות העולמי. ההמלצה היא להתבסס בעיקר כל פירות ירקות קטניות ואגוזים. הגבלה של ירקות ופירות מסוימים אם יש צורך רפואי הגיונית לכאורה, אבל לא הייתי מסיקה מזה על הגבלה באופן גורף.
לגבי פירות וסוכרת - אכן הדיאטניות מנחות לא לאכול יותר מ 2 מנות פרי ביום וארגון הבריאות העולמי תומך בכך. באופן כללי, הפחתת פחמימות אכן מסייעת לסוכרת סוג 2. האם דווקא פירות? כנראה שלא. יחד עם זאת, השמנה והסכרת סוג 2 וכן, מחלות לב זה בעיות של העולם המערבי. לא הייתי בונה על הארגון הזה. ככל הזכור לי בחסות הארגון חילקו סגריות למאושפזים בשנות ה-50...
זה נכון שלרופאים יש 0 השכלה כשמדובר בתזונה ושמשרד הבריאות מעודדים אותם לרשום תרופות לסכרת במקום להדריך לתזונה נכונה, כמו להדריך לצמצום צריכת מזון מהיר ומשקאות מתוקים. לדעתי, זו הסיבה שמשרד הבריאות רודף שוב ושוב במשך שנים את דר' יוסף גיל שחר, אשר מציג את עצמו כרופא תזונתי ודוחף לשינוי באורח החיים בעולם המערבי, תוך התמקדות בשינוי תזונתי.
כאמור, מעלה את הנושא שוב למודעות בעקבות דיון בין אנדוקרינולוג וביני בנושא הגבלת כמות פירות יומית לסכרתיים כולל צריכת בטטות - הוא תומך בהגבלה כי הצריכה מעלה את הערך הגליקמי. אני הגבתי בטענה שלא סומכת על אף אחד שתומך בטענה הזו מאחר ובפירות וירקות יש סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. אף אחד לא חטף מזה סכרת. למעשה, אין מחקרים מהשנים האחרונות שתומכים בהגבלת צריכת פירות לחולי סכרת וכאמצעי למניעת השמנה. כך הדבר גם לגבי צריכת מוצרים מן החי כאמצעי להשפעה על הכולסטרול הרע. כולסטרול למשל מושפע מעט יחסית מצריכת מזון מן החי. רוב הכולסטרול בגוף מיוצר על ידי הכבד. מכירה טבעונים עם כולסטרול גבוה.
אז מה אם ישנם מחקרים שטוענים כך וכך? צריך לבחון את המחקרים עצמם, להעביר עליהם ביקורת, מה טיבם - האם בעלי מספר משתתפים רב או מועט, מבוססי שאלונים או מדדים קליניים, ממומנים על ידי בעל אינטרס כזה או אחר ועוד ועוד. רעיון הגבלת הפירות בחולי סוכרת הופרך לראשונה לפני 12 שנים, וכך עד היום במחקרים במודלים שונים - ציטוט מ RCT:
A recommendation to reduce fruit intake as part of standard medical nutrition therapy in overweight patients with newly diagnosed type 2 diabetes resulted in eating less fruit. It had however no effect on HbA1c, weight loss or waist circumference. We recommend that the intake of fruit should not be restricted in patients with type 2 diabetes.
תרגום פשוט:
כשביקשו מחולי סוכרת חדשים עם עודף משקל לאכול פחות פירות, הם באמת אכלו פחות, אבל זה לא השפיע על רמות הסוכר (HbA1c), לא על הירידה במשקל, ולא על היקף המותניים. המסקנה של החוקרים: אין סיבה להגביל פירות לחולי סוכרת מסוג 2.
Among those with baseline diabetes, higher fruit consumption was associated with lower risks of all-cause mortality (adjusted HR = 0.83 [95% CI 0.74–0.93] per 100 g/d) and microvascular (0.72 [0.61–0.87]) and macrovascular (0.87 [0.82–0.93]) complications (p < 0.001).
תרגום פשוט:
אצל אנשים עם סוכרת, צריכה גבוהה יותר של פירות (כל 100 גרם ביום) נקשרה לפחות תמותה מכל סיבה, ולפחות סיבוכים סוכרתיים:
* ירידה של 17% בתמותה כללית
* ירידה של 28% בסיבוכים מיקרו-וסקולריים (כלי דם קטנים: עיניים, כליות)
* ירידה של 13% בסיבוכים מקרו-וסקולריים (לב, כלי דם גדולים).
Results: Nineteen randomized controlled trials with 888 participants were included. Fruit consumption significantly decreased the fasting blood glucose concentration (MD -8.38, 95% CI -12.34 to -4.43), but it showed no significant difference in the glycosylated hemoglobin (MD -0.17, 95% CI -0.51 to 0.17). Subgroup analyses further suggested that the consumption of both fresh and dried fruit decreased the fasting blood glucose concentration.
Conclusions: Increasing the fruit intake reduced fasting blood glucose concentration. Therefore, we recommend that patients with diabetes eat more fruits while ensuring that their total energy intake remains unchanged.
תרגום פשוט:
בסקירה של 19 מחקרים קליניים נמצא שאכילת פירות הורידה בצורה מובהקת את רמות הסוכר בצום (ירידה של כ־8.4 מ״ג/ד״ל בממוצע). לא נמצאה השפעה מובהקת על HbA1c. מסקנת סיכום המחקרים הזו הייתה שאפשר ואף מומלץ לחולי סוכרת לאכול יותר פירות, כל עוד לא עולים בכמות הקלוריות היומית הכוללת.
וכתבה של ארגון רופאים לתזונה בנושא - עושים עבודה טובה בעיניי בהנגשה של מדע עדכני לציבור - יש רפרנס נוספים בתחתית העמוד
לסיכום, זכותו של כל קלינאי לבחור אם לבסס טענות בתחום התזונה על סמך הספרות המקצועית או לא.
נייר עמדה בנושא טיפול נכון במתבגרות ומתבגרים בעלי הפרעות אכילה כחלופה לאישפוז במחלקה להפרעות אכילה מטלה מסכמת בקורס "עיצוב תפיסת תפקיד של עובד חינוכי-טיפולי בקידום נוער"
הנחיות: במסגרת המטלה עליכם לבחור סוגיה שמעניינת אתכם מתוך כלל הסוגיות שעלו בשיעורים במהלך סמסטר ב' ומופיעות בטבלה מטה, ולכתוב על סוגיה זו נייר עמדה. אורך נייר העמדה לא יעלה על 2 עמודים (לא כולל רשימת מקורות). יש להתבסס על 5-10 מקורות בעת כתיבת נייר העמדה, ולצרף את הרשימה בסוף נייר העמדה. מטלה מסכמת בקורס "עיצוב תפיסת תפקיד של עובד חינוכי-טיפולי בקידום נוער"
הנחיות: במסגרת המטלה עליכם לבחור סוגיה שמעניינת אתכם מתוך כלל הסוגיות שעלו בשיעורים במהלך סמסטר ב' ומופיעות בטבלה מטה, ולכתוב על סוגיה זו נייר עמדה. אורך נייר העמדה לא יעלה על 2 עמודים (לא כולל רשימת מקורות). יש להתבסס על 5-10 מקורות בעת כתיבת נייר העמדה, ולצרף את הרשימה בסוף נייר העמדה.