האם פירות משמינים?

 מה דעתכם על הגבלה על צריכה יומית של פירות וירקות טריים בעולם המערבי?

אני מעלה את הנושא בעקבות דיון בין אנדוקרינולוג וביני בנושא. יש אנשי מקצוע מתחום הרפואה שטוענים שלחולי סכרת למשל אסור יותר מ-2 פירות ביום / תותים וענבים זה פירות מאוד מרוססים ועדיף לא לצרוך במיוחד למי שיש מערכת חיסונית חלשה / יש שיגבילו את צריכת הירקות הסולניים - פלפלים/גמבות, חצילים ועגבניות. 

יש אנשים שחווים רגישות לירקות סולניים, בעיקר בשל נוכחות של אלקלואידים, כמו סולנין, שיכולים לגרום לתגובות במערכת החיסון ולעורר או להחמיר דלקות. תגובות אלו עשויות לכלול כאבי מפרקים, דלקות מעיים ותסמינים נוספים. אנשים עם מחלות מעי דלקתיות כרוניות או מחלות אוטואימוניות עשויים לחוות החמרה במצבם בעקבות צריכת ירקות סולניים. לעיתים נטורופתים מייעצים להימנע מירקות אלה מהסיבות הבאות - האלקלואיד סולנידין בתפוחי אדמה והעגבניות נספג ונאגר בגוף לאורך זמן וכך גם משתחרר לאיטו. אבל בהריון, או במצבי לחץ קיצון, או ברעב  סולנידין משתחרר לגוף במהירות ועלול לגרום נזק.

מחקרים שונים הצביעו על כך כי הירקות הסולניים, על תרכובותיהם עלולים להגביר כאבי מפרקים והרס רקמות. חלק מהירקות הללו עלולים לגרום לצרבות, במיוחד הפלפלים בשל הקפסאיצין, הקיים בפלפלים. דלקות מעיים ותסמונת המעי הרגיז, ישנם מחקרים המעידים על כך כי אכילת תפוחי האדמה עלולה לגרום לנזק לקיבה והופעת פעילות דלקתית במעיים.

מצד אחד הגבלה של מוצרים מהחי היא המלצה של ארגון הבריאות העולמי. ההמלצה היא להתבסס בעיקר כל פירות ירקות קטניות ואגוזים. הגבלה של ירקות ופירות מסוימים אם יש צורך רפואי הגיונית לכאורה, אבל לא הייתי מסיקה מזה על הגבלה באופן גורף. 

לגבי פירות וסוכרת - אכן הדיאטניות מנחות לא לאכול יותר מ 2 מנות פרי ביום וארגון הבריאות העולמי תומך בכך. באופן כללי, הפחתת פחמימות אכן מסייעת לסוכרת סוג 2. האם דווקא פירות? כנראה שלא. יחד עם זאת, השמנה והסכרת סוג 2 וכן, מחלות לב זה בעיות של העולם המערבי. לא הייתי בונה על הארגון הזה. ככל הזכור לי בחסות הארגון חילקו סגריות למאושפזים בשנות ה-50... 

זה נכון שלרופאים יש 0 השכלה כשמדובר בתזונה ושמשרד הבריאות מעודדים אותם לרשום תרופות לסכרת במקום להדריך לתזונה נכונה, כמו להדריך לצמצום צריכת מזון מהיר ומשקאות מתוקים. לדעתי, זו הסיבה שמשרד הבריאות רודף שוב ושוב במשך שנים את דר' יוסף גיל שחר, אשר מציג את עצמו כרופא תזונתי ודוחף לשינוי באורח החיים בעולם המערבי, תוך התמקדות בשינוי תזונתי.

כאמור, מעלה את הנושא שוב למודעות בעקבות דיון בין אנדוקרינולוג וביני בנושא הגבלת כמות פירות יומית לסכרתיים כולל צריכת בטטות - הוא תומך בהגבלה כי הצריכה מעלה את הערך הגליקמי. אני הגבתי בטענה שלא סומכת על אף אחד שתומך בטענה הזו מאחר ובפירות וירקות יש סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. אף אחד לא חטף מזה סכרת. למעשה, אין מחקרים מהשנים האחרונות שתומכים בהגבלת צריכת פירות לחולי סכרת וכאמצעי למניעת השמנה. כך הדבר גם לגבי צריכת מוצרים מן החי כאמצעי להשפעה על הכולסטרול הרע. כולסטרול למשל מושפע מעט יחסית מצריכת מזון מן החי. רוב הכולסטרול בגוף מיוצר על ידי הכבד. מכירה טבעונים עם כולסטרול גבוה. 

אז מה אם ישנם מחקרים שטוענים כך וכך? צריך לבחון את המחקרים עצמם, להעביר עליהם ביקורת, מה טיבם - האם בעלי מספר משתתפים רב או מועט, מבוססי שאלונים או מדדים קליניים, ממומנים על ידי בעל אינטרס כזה או אחר ועוד ועוד. רעיון הגבלת הפירות בחולי סוכרת הופרך לראשונה לפני 12 שנים, וכך עד היום במחקרים במודלים שונים - ציטוט מ RCT:

A recommendation to reduce fruit intake as part of standard medical nutrition therapy in overweight patients with newly diagnosed type 2 diabetes resulted in eating less fruit. It had however no effect on HbA1c, weight loss or waist circumference. We recommend that the intake of fruit should not be restricted in patients with type 2 diabetes.

תרגום פשוט:

כשביקשו מחולי סוכרת חדשים עם עודף משקל לאכול פחות פירות, הם באמת אכלו פחות, אבל זה לא השפיע על רמות הסוכר (HbA1c), לא על הירידה במשקל, ולא על היקף המותניים. המסקנה של החוקרים: אין סיבה להגביל פירות לחולי סוכרת מסוג 2.

ציטוט מפורסם מקוהורט גדול:

Among those with baseline diabetes, higher fruit consumption was associated with lower risks of all-cause mortality (adjusted HR = 0.83 [95% CI 0.74–0.93] per 100 g/d) and microvascular (0.72 [0.61–0.87]) and macrovascular (0.87 [0.82–0.93]) complications (p < 0.001).

תרגום פשוט:

אצל אנשים עם סוכרת, צריכה גבוהה יותר של פירות (כל 100 גרם ביום) נקשרה לפחות תמותה מכל סיבה, ולפחות סיבוכים סוכרתיים:

* ירידה של 17% בתמותה כללית

* ירידה של 28% בסיבוכים מיקרו-וסקולריים (כלי דם קטנים: עיניים, כליות)

* ירידה של 13% בסיבוכים מקרו-וסקולריים (לב, כלי דם גדולים).

הקשר היה מובהק מאוד סטטיסטית.

ציטוט ממטה אנליזה של 19 RCTs:

Results: Nineteen randomized controlled trials with 888 participants were included. Fruit consumption significantly decreased the fasting blood glucose concentration (MD -8.38, 95% CI -12.34 to -4.43), but it showed no significant difference in the glycosylated hemoglobin (MD -0.17, 95% CI -0.51 to 0.17). Subgroup analyses further suggested that the consumption of both fresh and dried fruit decreased the fasting blood glucose concentration.

Conclusions: Increasing the fruit intake reduced fasting blood glucose concentration. Therefore, we recommend that patients with diabetes eat more fruits while ensuring that their total energy intake remains unchanged.

תרגום פשוט:

בסקירה של 19 מחקרים קליניים נמצא שאכילת פירות הורידה בצורה מובהקת את רמות הסוכר בצום (ירידה של כ־8.4 מ״ג/ד״ל בממוצע). לא נמצאה השפעה מובהקת על HbA1c. מסקנת סיכום המחקרים הזו הייתה שאפשר ואף מומלץ לחולי סוכרת לאכול יותר פירות, כל עוד לא עולים בכמות הקלוריות היומית הכוללת.

וכתבה של ארגון רופאים לתזונה בנושא - עושים עבודה טובה בעיניי בהנגשה של מדע עדכני לציבור - יש רפרנס נוספים בתחתית העמוד

לסיכום, זכותו של כל קלינאי לבחור אם לבסס טענות בתחום התזונה על סמך הספרות המקצועית או לא.

עבודת סמינריון בנושא - האם ניתן לטפל במחלת הסכרת מסוג 2 באמצעות תכנון תזונתי בלבד או יש לשלב עם שיטות טיפול נוספות?

 

עבודת סמינריון בנושא –
האם ניתן לטפל במחלת הסכרת מסוג 2 באמצעות תכנון תזונתי בלבד או יש לשלב עם שיטות טיפול נוספות?

מוגש על ידי – XXX XXX
מספר ת. זהות -XXXXXXXXX
מנחה – XXX XXX

עבודה זו מוגשת כחלק מדרישת הלימודים במגמת נטורופתיה
נובמבר 2023

תוכן עניינים

1
1. מבוא
3
2. הקדמה
4
3. סכרת (diabetes) סוג 2
4
3.1 הפתופיזיולוגיה של המחלה
4
3.1.1 סכרת והורמון האינסולין
5
3.1.2 היפרגליקמיה והיפוגליקמיה
6
3.1.3 סוגי סכרת
8
3.1.4 סיבוכי הסכרת
10
3.1.5 סכרת – גורמים מנבאים
10
3.2 מאפייני המצב הטרום סכרתי
11
3.3 הפגיעה בתאי הבטא בלבלב
13
3.4 מעורבות אדיפונקטין במחלת הסכרת
13
3.5 השפעת רעילות הגלוקוז ועודף השומנים על הגוף ועל התפתחות הסכרת
15
4. מגפת ההשמנה והשפעתה על שכיחות הסכרת
15
4.1 התסמונת המטבולית והשפעתה על שכיחות הסכרת
16
4.2 התמודדות עם מגפת ההשמנה ומניעת סכרת סוג 2
19
5. טיפול תרופתי בתנגודת לאינסולין ובסכרת סוג 2
22
6. הטיפול התזונתי בסכרת ומטרותיו
22
6.1 המלצות תזונתיות והימנעות ממזונות
25
6.2 צריכת אבות המזון : פחממות (כולל סיבים תזונתיים), חלבונים ושומנים
27
6.3 אינדקס גליקמי ואוכל גליקמי
28
6.4 ממתיקים במזון ומוצרי דיאט או ללא סוכר
29
6.5 כמות ותזמון ארוחות במהלך היום
31
7. השפעת תוספי התזונה וצמחי המרפא על מחלת הסכרת
33
8. דיון ומסקנות
35
9. סיכום
36
10. מקורות

1. מבוא
"הלא אם שווה פניה (ישר את פני האדמה) והפיץ קצח וכמון יזרק", הנביא ישעיהו כ"ח, כ"ה
הסוכרת הנה מחלה כרונית חמורה המוכרת בתרבויות שונות מזה אלפי שנים. שיטות הטיפול בה רבות ומגוונות, כולל שינוי תזונתי ובפרט צריכת שיבולת שועל. ועדיין, עד לשנת 1921, כאשר המדע אפשר לייצר אינסולין בכמות מסחרית, תוחלת חייהם של חולי הסכרת מסוג 1 היתה קצרה מאוד. עד לאותה התקופה, סכרת סוג 2 לא הייתה נפוצה ברחבי העולם, ובפרט בעולם המערבי. אך בשנות ה-50 של המאה ה-20, הטכנולוגיה אפשרה להוסיף סוכר על סוגיו למזונות ולייצר שתיה ממותקת. לאור העדפה הטבעית של הגוף ושל הצרכן את הטעם המתוק וזמינות המזון וכן, תעשיית המזון המהיר, כל זאת בשילוב עם אורח החיים היושבני, ברור שהדבר הוביל למגפת השמנה (זילבר – רוזנברג, 2014)
עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום השפעת אורח החיים על בריאות וחולי – השפעת אורח החיים על התפתחות מחלות, טיפול בהן ומניעתן. עבודה זו עוסקת בתחום אחד מני רבים של השפעת אורח חיים על האדם – השפעת אורח חייו של האדם על התפתחות מחלת הסכרת וכן, השפעת הצורך בשינוי תזונתי על המחלה. במסגרת זו, אתמקד בהשפעת אורח החיים על השמנת יתר והתפתחות סכרת מסוג 2 ושינויים באורח החיים, בעיקר שינויים בהרגלי התזונה, אך גם פעילות גופנית כפי שהם באים לידי ביטוי בשיפור מדדי הסכרת. מטרת העבודה הנה לבחון את מאפייני אורח חייו של חולה הסכרת סוג 2 ואת השפעתם של מאפיינים אלו על התפתחות המחלה והחמרתה. במסגרת זו, אתמקד בבחינת שיטות הטיפול במחלת הסכרת סוג 2 ויעילותן. לפיכך, עולה השאלה האם ניתן לטפל במחלת הסכרת סוג 2 באמצעות תכנון תזונתי בלבד או שיש צורך לשלב את הטיפול עם שיטות טיפול נוספות, ובפרט הטיפול התרופתי? מהו משקלם של הרגלים נוספים וטיפולים כגון זריקות אינסולין ותרופות פומיות, פעילות גופנית, צמחי מרפא ותוספי תזונה ועוד בטיפול בסכרת מסוג 2.?
לפיכך, הפרק השלישי נועד לבחון על קצה המזלג את מחלת הסכרת לסוגיה, תוך התמקדות בסכרת סוג 2. במסגרת זו, תבחן הפתופיזיולוגיה של המחלה, תפקודו של הורמון האינסולין באופן תקין ובקרב חולי סכרת, יוצגו סוגי הסכרת הנפוצים, כגון סכרת סוג 1 וסוג 2, אסקור את הסיבוכים האפשריים של מחלת הסכרת וכן, גורמים שעשויים לנבא את התפתחות הסכרת מסוג 2. בנוסף, אסקור את הספרות העוסקת במאפייני המצב הטרום – סכרתי, את תפקידם של תאי הלבלב ותפקידם של תאי הבטא בהלך המחלה. לבסוף, אסקור את מעורבות האדיפונקטין ואת השפעת הרעילות לגלוקוז ועודף השומנים בגוף על התפתחות סכרת מסוג 2. הפרק הרביעי נועד לבחון את מגפת ההשמנה ואת השפעתה על התפתחות הסכרת, תוך התמקדות בתסמונת המטבולית. בנוסף, אסקור את הצורך בהתמודדות עם מגפת ההשמנה למניעת סכרת סוג 2 והדרכים לכך. במסגרת הפרק החמישי, אעסוק באמצעים המצויים בידי הרפואה המערבית בתנגודת לאינסולין ובסכרת סוג 2. במסגרת זו, אתמקד בעיקר בטיפול התרופתי – הזרקת אינסולין ותרופות פומית.
במסגרת הפרק השישי, אתמקד בהרחבה בטיפול התזונתי בסכרת סוג 2 ובמטרותיה. במסגרת זו, אסקור את ההמלצות התזונתיות והימנעות ממזונות, את הרכב צריכתן של אבות המזון במסגרת התפריט היומי של חולה הסכרת, האינדקס הגליקמי ככלי לדרוג ערכו הגליקמי של המזון, אסקור בקצרה את הממתיקים במזון ובמוצרי דיאט ואלו המכונים "ללא סוכר". לבסוף, אבחן את חשיבות תזמון המזון לאורח המזון וחשיבות כמות המזון הנצרכת.
הפרק השביעי נועד לבחון את השפעת תוספי התזונה וצמחי המרפא על מדדי הסכרת. ישנם מספר סוגי צמחים ותוספי תזונה הידועים כתורמים לשיפור מדדי הסכרת. מדובר בצמחים כגון קצח תרבותי, קינמון, גדילן מצוי, רגלת הגינה, צמח הג'ינגסינג, סרפד וחילבה. לבסוף, אדון בסוגיה לשמה נוצר הדיון ואסיק את מסקנותיי בנוגע לשאלת המחקר בהתאם

2. הקדמה
מגפת ההשמנה נפוצה בעולם המערבי ומשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו הן בפן הכללי, לאור עלותה הגבוהה למערכת הבריאות, והן בפן האישי, מאחר ורבים מאיתנו נושאים בהשלכות של מגפת ההשמנה על עצמנו או על הקרובים אלינו בתא המשפחתי. אחת ההשלכות של מגפת ההשמנה הנה התפתחות מחלת הסכרת מסוג 2, טרום סכרת ואף סיבוכים הנוגעים לה, כגון נזק עצבי, עוורון, מחלות לב וורידים. כחובשת, מדי יום אני נקראת לטפל באנשים הזקוקים לסיוע דחוף לאור סיבוכים הנוגעים למשקל היתר אותו הם נושאים ובפרט הנוגעים באופן ישיר או עקיף לסכרת סוג 2 אותה הם פיתחו – אם זה בגין בעיות אורתופדיות בפרקים כדוגמת ברכים, היפוגליקמיה, סיבוכים הקשורים למערכת הלב ואף הורידים.
לפיכך, עבודה זו נועדה להעשיר את הידע שלי בנושא הסכרת, ובפרט סכרת סוג 2, ולהכין אותי להתמודדות עם מטופלים אותם אני צפויה לקבל בקליניקה שלי – אם מטופלים הסובלים ממשקל יתר ואם מטופלים שכבר פתחו סכרת מסוג 2 או סיבוכים הנוגעים לה. לפיכך, אכין את עצמי, תחילה, להערך עם הכלים המתאימים במטרה לפעול לירידה במשקל באמצעות כלים תזונתיים ולשנות את אורח חייהם של המטופלים ואף של קרובי משפחה.

זו לא בדיוק העבודה 

עבודת סמינריון בנושא - האם ניתן לטפל במחלת הסכרת מסוג 2 באמצעות תכנון תזונתי בלבד או יש לשלב עם שיטות טיפול נוספות?

 

עבודת סמינריון בנושא –
האם ניתן לטפל במחלת הסכרת מסוג 2 באמצעות תכנון תזונתי בלבד או יש לשלב עם שיטות טיפול נוספות?

מוגש על ידי – XXX XXX
מספר ת. זהות -XXXXXXXXX
מנחה – XXX XXX

עבודה זו מוגשת כחלק מדרישת הלימודים במגמת נטורופתיה
נובמבר 2023

תוכן עניינים

1
1. מבוא
3
2. הקדמה
4
3. סכרת (diabetes) סוג 2
4
3.1 הפתופיזיולוגיה של המחלה
4
3.1.1 סכרת והורמון האינסולין
5
3.1.2 היפרגליקמיה והיפוגליקמיה
6
3.1.3 סוגי סכרת
8
3.1.4 סיבוכי הסכרת
10
3.1.5 סכרת – גורמים מנבאים
10
3.2 מאפייני המצב הטרום סכרתי
11
3.3 הפגיעה בתאי הבטא בלבלב
13
3.4 מעורבות אדיפונקטין במחלת הסכרת
13
3.5 השפעת רעילות הגלוקוז ועודף השומנים על הגוף ועל התפתחות הסכרת
15
4. מגפת ההשמנה והשפעתה על שכיחות הסכרת
15
4.1 התסמונת המטבולית והשפעתה על שכיחות הסכרת
16
4.2 התמודדות עם מגפת ההשמנה ומניעת סכרת סוג 2
19
5. טיפול תרופתי בתנגודת לאינסולין ובסכרת סוג 2
22
6. הטיפול התזונתי בסכרת ומטרותיו
22
6.1 המלצות תזונתיות והימנעות ממזונות
25
6.2 צריכת אבות המזון : פחממות (כולל סיבים תזונתיים), חלבונים ושומנים
27
6.3 אינדקס גליקמי ואוכל גליקמי
28
6.4 ממתיקים במזון ומוצרי דיאט או ללא סוכר
29
6.5 כמות ותזמון ארוחות במהלך היום
31
7. השפעת תוספי התזונה וצמחי המרפא על מחלת הסכרת
33
8. דיון ומסקנות
35
9. סיכום
36
10. מקורות

1. מבוא
"הלא אם שווה פניה (ישר את פני האדמה) והפיץ קצח וכמון יזרק", הנביא ישעיהו כ"ח, כ"ה
הסוכרת הנה מחלה כרונית חמורה המוכרת בתרבויות שונות מזה אלפי שנים. שיטות הטיפול בה רבות ומגוונות, כולל שינוי תזונתי ובפרט צריכת שיבולת שועל. ועדיין, עד לשנת 1921, כאשר המדע אפשר לייצר אינסולין בכמות מסחרית, תוחלת חייהם של חולי הסכרת מסוג 1 היתה קצרה מאוד. עד לאותה התקופה, סכרת סוג 2 לא הייתה נפוצה ברחבי העולם, ובפרט בעולם המערבי. אך בשנות ה-50 של המאה ה-20, הטכנולוגיה אפשרה להוסיף סוכר על סוגיו למזונות ולייצר שתיה ממותקת. לאור העדפה הטבעית של הגוף ושל הצרכן את הטעם המתוק וזמינות המזון וכן, תעשיית המזון המהיר, כל זאת בשילוב עם אורח החיים היושבני, ברור שהדבר הוביל למגפת השמנה (זילבר – רוזנברג, 2014)
עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום השפעת אורח החיים על בריאות וחולי – השפעת אורח החיים על התפתחות מחלות, טיפול בהן ומניעתן. עבודה זו עוסקת בתחום אחד מני רבים של השפעת אורח חיים על האדם – השפעת אורח חייו של האדם על התפתחות מחלת הסכרת וכן, השפעת הצורך בשינוי תזונתי על המחלה. במסגרת זו, אתמקד בהשפעת אורח החיים על השמנת יתר והתפתחות סכרת מסוג 2 ושינויים באורח החיים, בעיקר שינויים בהרגלי התזונה, אך גם פעילות גופנית כפי שהם באים לידי ביטוי בשיפור מדדי הסכרת. מטרת העבודה הנה לבחון את מאפייני אורח חייו של חולה הסכרת סוג 2 ואת השפעתם של מאפיינים אלו על התפתחות המחלה והחמרתה. במסגרת זו, אתמקד בבחינת שיטות הטיפול במחלת הסכרת סוג 2 ויעילותן. לפיכך, עולה השאלה האם ניתן לטפל במחלת הסכרת סוג 2 באמצעות תכנון תזונתי בלבד או שיש צורך לשלב את הטיפול עם שיטות טיפול נוספות, ובפרט הטיפול התרופתי? מהו משקלם של הרגלים נוספים וטיפולים כגון זריקות אינסולין ותרופות פומיות, פעילות גופנית, צמחי מרפא ותוספי תזונה ועוד בטיפול בסכרת מסוג 2.?
לפיכך, הפרק השלישי נועד לבחון על קצה המזלג את מחלת הסכרת לסוגיה, תוך התמקדות בסכרת סוג 2. במסגרת זו, תבחן הפתופיזיולוגיה של המחלה, תפקודו של הורמון האינסולין באופן תקין ובקרב חולי סכרת, יוצגו סוגי הסכרת הנפוצים, כגון סכרת סוג 1 וסוג 2, אסקור את הסיבוכים האפשריים של מחלת הסכרת וכן, גורמים שעשויים לנבא את התפתחות הסכרת מסוג 2. בנוסף, אסקור את הספרות העוסקת במאפייני המצב הטרום – סכרתי, את תפקידם של תאי הלבלב ותפקידם של תאי הבטא בהלך המחלה. לבסוף, אסקור את מעורבות האדיפונקטין ואת השפעת הרעילות לגלוקוז ועודף השומנים בגוף על התפתחות סכרת מסוג 2. הפרק הרביעי נועד לבחון את מגפת ההשמנה ואת השפעתה על התפתחות הסכרת, תוך התמקדות בתסמונת המטבולית. בנוסף, אסקור את הצורך בהתמודדות עם מגפת ההשמנה למניעת סכרת סוג 2 והדרכים לכך. במסגרת הפרק החמישי, אעסוק באמצעים המצויים בידי הרפואה המערבית בתנגודת לאינסולין ובסכרת סוג 2. במסגרת זו, אתמקד בעיקר בטיפול התרופתי – הזרקת אינסולין ותרופות פומית.
במסגרת הפרק השישי, אתמקד בהרחבה בטיפול התזונתי בסכרת סוג 2 ובמטרותיה. במסגרת זו, אסקור את ההמלצות התזונתיות והימנעות ממזונות, את הרכב צריכתן של אבות המזון במסגרת התפריט היומי של חולה הסכרת, האינדקס הגליקמי ככלי לדרוג ערכו הגליקמי של המזון, אסקור בקצרה את הממתיקים במזון ובמוצרי דיאט ואלו המכונים "ללא סוכר". לבסוף, אבחן את חשיבות תזמון המזון לאורח המזון וחשיבות כמות המזון הנצרכת.
הפרק השביעי נועד לבחון את השפעת תוספי התזונה וצמחי המרפא על מדדי הסכרת. ישנם מספר סוגי צמחים ותוספי תזונה הידועים כתורמים לשיפור מדדי הסכרת. מדובר בצמחים כגון קצח תרבותי, קינמון, גדילן מצוי, רגלת הגינה, צמח הג'ינגסינג, סרפד וחילבה. לבסוף, אדון בסוגיה לשמה נוצר הדיון ואסיק את מסקנותיי בנוגע לשאלת המחקר בהתאם

2. הקדמה
מגפת ההשמנה נפוצה בעולם המערבי ומשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו הן בפן הכללי, לאור עלותה הגבוהה למערכת הבריאות, והן בפן האישי, מאחר ורבים מאיתנו נושאים בהשלכות של מגפת ההשמנה על עצמנו או על הקרובים אלינו בתא המשפחתי. אחת ההשלכות של מגפת ההשמנה הנה התפתחות מחלת הסכרת מסוג 2, טרום סכרת ואף סיבוכים הנוגעים לה, כגון נזק עצבי, עוורון, מחלות לב וורידים. כחובשת, מדי יום אני נקראת לטפל באנשים הזקוקים לסיוע דחוף לאור סיבוכים הנוגעים למשקל היתר אותו הם נושאים ובפרט הנוגעים באופן ישיר או עקיף לסכרת סוג 2 אותה הם פיתחו – אם זה בגין בעיות אורתופדיות בפרקים כדוגמת ברכים, היפוגליקמיה, סיבוכים הקשורים למערכת הלב ואף הורידים.
לפיכך, עבודה זו נועדה להעשיר את הידע שלי בנושא הסכרת, ובפרט סכרת סוג 2, ולהכין אותי להתמודדות עם מטופלים אותם אני צפויה לקבל בקליניקה שלי – אם מטופלים הסובלים ממשקל יתר ואם מטופלים שכבר פתחו סכרת מסוג 2 או סיבוכים הנוגעים לה. לפיכך, אכין את עצמי, תחילה, להערך עם הכלים המתאימים במטרה לפעול לירידה במשקל באמצעות כלים תזונתיים ולשנות את אורח חייהם של המטופלים ואף של קרובי משפחה.