🚨 רולדין במקום קפיטריית י.ע.ל – זו באמת הבחירה הנכונה בבית חולים? 🚨
בואו נדבר רגע על משהו שקצת קשה להבין. בבניין עליזה בגין בבית החולים אסף הרופא נמצאות מחלקות אשפוז רבות, ובהן מחלקות פנימיות וטיפול נמרץ לב, לצד שירותים רפואיים נוספים. ובמקום הקפיטריה של י.ע.ל, שהציעה אוכל ביתי, פשוט, לא מעובד ובריא יותר – נפתח סניף של רולדין. נמכרים עוגות. מאפים. מתוקים. קינוחים. ☕🥐
עכשיו תעצרו ותחשבו - אם בבית חולים יש מאושפזים ומבקרים שמתמודדים עםסוכרת, השמנה, מחלות לב ומחלות כליה – האם באמת המסר שאנחנו רוצים להעביר הוא שדווקא בתוך בית החולים צריך להקל על הגישה למזון עתיר סוכר, שומן ומלח?
🤔 למה לא להנגיש קפיטריה שמציעה בחירה תזונתית בריאה, טעימה ונגישה?
ולא, אני לא טוענת שאסור לאכול עוגה. ולא צריך להפוך את בית החולים למנזר.
אבל יש הבדל בין לאפשר קינוח למי שרוצה לבין להפוך אותו לאחת האפשרויות המרכזיות במקום שבו אנשים מגיעים בגלל מחלה שנגרמת בגלל תזונה ומחמירה בעקבות ההתמדה בתזונה לא נכונה. הרי בית חולים אמור להיות גם מקום שבו מקדמים בריאות. 🥗
אם כבר יש קפיטריה – למה לא להציע: ✔️ אוכל ביתי ✔️ אפשרויות מופחתות סוכר כולל חלופה בדמות פירות וירקות טריים ושאינם מעובדים ✔️ פחות מלח ✔️ מנות מאוזנות מבחינה תזונתית ✔️ ירקות ופירות טריים ✔️ אפשרויות שמתאימות גם למטופלים עם מגבלות תזונתיות נפוצות כגון בעיות השמנה וסכרת
במקום זאת, מתקבלת סיטואציה קצת אבסורדית - אדם מגיע לבית החולים כדי לטפל בבריאות שלו – ובדרך למחלקה עובר ליד ויטרינה מלאה בעוגות ומאפים.
🍰 ואם מתחשק לכם משהו מתוק? באמת אי אפשר ללכת כמה דקות למקום אחר מעט רחוק יותר מבנין האשפוז כמו הקניון במתחם בית החולים לצורך העניין ושדורש מהמטופל לעשות פעילות גופנית וישרוף קלוריה?
ועוד נקודה שמעלה שאלה - אם בחנוכה יש צורך להגביל חלוקת סופגניות למטופלים מסוימים על ידי מתנדבים חילונים בגלל מצבם הרפואי – האם לא כדאי לחשוב באותה רצינות גם על סביבת המזון הקבועה בבית החולים?
📢 זו לא שאלה נגד רולדין. זו שאלה על סדרי עדיפויות.
האם בית חולים צריך להיות רק מקום שבו מטפלים במחלות – או גם מקום שבו הסביבה עצמה מעודדת בחירות בריאות יותר?
👇 ומה אתם חושבים?
מה הייתם מעדיפים בבית חולים – קפיטריה עם אוכל ביתי ובריא, או סניף של רולדין?
בבית החולים אסף הרופא דואגים רבות לפרנסת בית החולים. שתמיד יהיו מאושפזים במחלקות כמו אורתופדיה של כף הרגל, בפנימיות השונות ואפילו במרפאת החוץ לאנדוקרינולוגיה/סכרת. האם זו הסיבה שבית החולים סגר את הקפיטריה של י.ע.ל, שהכנסותיה הופנו לרווחת המאושפזים וממוקמת בבניין עליזה בגין עם האוכל הבייתי, הבריא והטעים? האם זו הסיבה שבית החולים אפשר לקונדיטוריית רולדין היקרה והמתוקה לפתוח במקום הקפיטריה סניף.?
כידוע, בבניין עליזה בגין מאושפזים רבים עם תחלואה כפולה, כשהמשותף למבקרים ומאושפזים רבים זה סכרת סוג 2 שמעודדת רגל סכרתית, בעיות כליה, השמנת יתר ועוד. מי שלא היה לו סכרת סוג 2 עד עכשיו יחטוף עכשיו.
ואיפה הסניף הוקם?
בבניין עליזה בגין, הבניין מאחורי המיון ומיון יולדות, בו נמצאות בין היתר 5 מחלקות פנימית וטיפול נמרץ לב. חלילה שמי שבא לו משהו מתוק ילך קצת לקניון. במקום הקפיטריה בה היה אוכל בייתי בריא וטעים, להבדיל מהאוכל המתועש שמוגש במחלקות.
חולי סכרת ידועים בחוסר היכולת שלהם לשמור על פאסון מבחינת תזונה נכונה ופעילות גופנית. אחרת לא הייתה להם סכרת סוג 2. מדובר בסוג סכרת שהוגדרה על ידי הרמב"ם כ"סכרת של עצלנים". בחנוכה, כשהמתנדבים חילונים מחלקים למאושפזים סופגניות לא עלינו, המאושפזים חולי הסכרת לוקחים מכל מתנדב לפחות 4 - 5 סופגניות. לכן, אחות עומדת בפתחי המחלקות השונות כדי לגרש את מחלקי הסופגניות בחינם. כדי למנוע את גרימת המוות המוקדמת באמצעות היפרגליקמיה והחמרת תסמיני הסכרת.
עכשיו, במקום לעודד שינוי באורח החיים באמצעות האוכל של י.ע.ל, בבית החולים מעודדים החמרה של הסכרת באמצעות פתיחת קונדיטוריה מתוקה ויקרה של רשת רולדין. כי גם כך בית החולים קרוב. והאוכל של בית החולים, מתועש, לא טעים ולא בהכרח בריא - בעבר צילמתי תמונות של הארוחות במחלקות שונות בבתי החולים, הכולל למשל צריכת קוטג' שאינה אופטימלית לאנשים חולים - לקטוז, כמות גבוהה של נתרן ועוד. 2 עיגולים ישנים של מלפפון ישן ומקומט ללא נגיעת מלח. תפוח ישן ומקומט שלא גודל בישראל.
מה דעתכם על הגבלה על צריכה יומית של פירות וירקות טריים בעולם המערבי?
אני מעלה את הנושא בעקבות דיון בין אנדוקרינולוג וביני בנושא. יש אנשי מקצוע מתחום הרפואה שטוענים שלחולי סכרת למשל אסור יותר מ-2 פירות ביום / תותים וענבים זה פירות מאוד מרוססים ועדיף לא לצרוך במיוחד למי שיש מערכת חיסונית חלשה / יש שיגבילו את צריכת הירקות הסולניים - פלפלים/גמבות, חצילים ועגבניות.
יש אנשים שחווים רגישות לירקות סולניים, בעיקר בשל נוכחות של אלקלואידים, כמו סולנין, שיכולים לגרום לתגובות במערכת החיסון ולעורר או להחמיר דלקות. תגובות אלו עשויות לכלול כאבי מפרקים, דלקות מעיים ותסמינים נוספים. אנשים עם מחלות מעי דלקתיות כרוניות או מחלות אוטואימוניות עשויים לחוות החמרה במצבם בעקבות צריכת ירקות סולניים. לעיתים נטורופתים מייעצים להימנע מירקות אלה מהסיבות הבאות - האלקלואיד סולנידין בתפוחי אדמה והעגבניות נספג ונאגר בגוף לאורך זמן וכך גם משתחרר לאיטו. אבל בהריון, או במצבי לחץ קיצון, או ברעב סולנידין משתחרר לגוף במהירות ועלול לגרום נזק.
מחקרים שונים הצביעו על כך כי הירקות הסולניים, על תרכובותיהם עלולים להגביר כאבי מפרקים והרס רקמות. חלק מהירקות הללו עלולים לגרום לצרבות, במיוחד הפלפלים בשל הקפסאיצין, הקיים בפלפלים. דלקות מעיים ותסמונת המעי הרגיז, ישנם מחקרים המעידים על כך כי אכילת תפוחי האדמה עלולה לגרום לנזק לקיבה והופעת פעילות דלקתית במעיים.
מצד אחד הגבלה של מוצרים מהחי היא המלצה של ארגון הבריאות העולמי. ההמלצה היא להתבסס בעיקר כל פירות ירקות קטניות ואגוזים. הגבלה של ירקות ופירות מסוימים אם יש צורך רפואי הגיונית לכאורה, אבל לא הייתי מסיקה מזה על הגבלה באופן גורף.
לגבי פירות וסוכרת - אכן הדיאטניות מנחות לא לאכול יותר מ 2 מנות פרי ביום וארגון הבריאות העולמי תומך בכך. באופן כללי, הפחתת פחמימות אכן מסייעת לסוכרת סוג 2. האם דווקא פירות? כנראה שלא. יחד עם זאת, השמנה והסכרת סוג 2 וכן, מחלות לב זה בעיות של העולם המערבי. לא הייתי בונה על הארגון הזה. ככל הזכור לי בחסות הארגון חילקו סגריות למאושפזים בשנות ה-50...
זה נכון שלרופאים יש 0 השכלה כשמדובר בתזונה ושמשרד הבריאות מעודדים אותם לרשום תרופות לסכרת במקום להדריך לתזונה נכונה, כמו להדריך לצמצום צריכת מזון מהיר ומשקאות מתוקים. לדעתי, זו הסיבה שמשרד הבריאות רודף שוב ושוב במשך שנים את דר' יוסף גיל שחר, אשר מציג את עצמו כרופא תזונתי ודוחף לשינוי באורח החיים בעולם המערבי, תוך התמקדות בשינוי תזונתי.
כאמור, מעלה את הנושא שוב למודעות בעקבות דיון בין אנדוקרינולוג וביני בנושא הגבלת כמות פירות יומית לסכרתיים כולל צריכת בטטות - הוא תומך בהגבלה כי הצריכה מעלה את הערך הגליקמי. אני הגבתי בטענה שלא סומכת על אף אחד שתומך בטענה הזו מאחר ובפירות וירקות יש סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. אף אחד לא חטף מזה סכרת. למעשה, אין מחקרים מהשנים האחרונות שתומכים בהגבלת צריכת פירות לחולי סכרת וכאמצעי למניעת השמנה. כך הדבר גם לגבי צריכת מוצרים מן החי כאמצעי להשפעה על הכולסטרול הרע. כולסטרול למשל מושפע מעט יחסית מצריכת מזון מן החי. רוב הכולסטרול בגוף מיוצר על ידי הכבד. מכירה טבעונים עם כולסטרול גבוה.
אז מה אם ישנם מחקרים שטוענים כך וכך? צריך לבחון את המחקרים עצמם, להעביר עליהם ביקורת, מה טיבם - האם בעלי מספר משתתפים רב או מועט, מבוססי שאלונים או מדדים קליניים, ממומנים על ידי בעל אינטרס כזה או אחר ועוד ועוד. רעיון הגבלת הפירות בחולי סוכרת הופרך לראשונה לפני 12 שנים, וכך עד היום במחקרים במודלים שונים - ציטוט מ RCT:
A recommendation to reduce fruit intake as part of standard medical nutrition therapy in overweight patients with newly diagnosed type 2 diabetes resulted in eating less fruit. It had however no effect on HbA1c, weight loss or waist circumference. We recommend that the intake of fruit should not be restricted in patients with type 2 diabetes.
תרגום פשוט:
כשביקשו מחולי סוכרת חדשים עם עודף משקל לאכול פחות פירות, הם באמת אכלו פחות, אבל זה לא השפיע על רמות הסוכר (HbA1c), לא על הירידה במשקל, ולא על היקף המותניים. המסקנה של החוקרים: אין סיבה להגביל פירות לחולי סוכרת מסוג 2.
Among those with baseline diabetes, higher fruit consumption was associated with lower risks of all-cause mortality (adjusted HR = 0.83 [95% CI 0.74–0.93] per 100 g/d) and microvascular (0.72 [0.61–0.87]) and macrovascular (0.87 [0.82–0.93]) complications (p < 0.001).
תרגום פשוט:
אצל אנשים עם סוכרת, צריכה גבוהה יותר של פירות (כל 100 גרם ביום) נקשרה לפחות תמותה מכל סיבה, ולפחות סיבוכים סוכרתיים:
* ירידה של 17% בתמותה כללית
* ירידה של 28% בסיבוכים מיקרו-וסקולריים (כלי דם קטנים: עיניים, כליות)
* ירידה של 13% בסיבוכים מקרו-וסקולריים (לב, כלי דם גדולים).
Results: Nineteen randomized controlled trials with 888 participants were included. Fruit consumption significantly decreased the fasting blood glucose concentration (MD -8.38, 95% CI -12.34 to -4.43), but it showed no significant difference in the glycosylated hemoglobin (MD -0.17, 95% CI -0.51 to 0.17). Subgroup analyses further suggested that the consumption of both fresh and dried fruit decreased the fasting blood glucose concentration.
Conclusions: Increasing the fruit intake reduced fasting blood glucose concentration. Therefore, we recommend that patients with diabetes eat more fruits while ensuring that their total energy intake remains unchanged.
תרגום פשוט:
בסקירה של 19 מחקרים קליניים נמצא שאכילת פירות הורידה בצורה מובהקת את רמות הסוכר בצום (ירידה של כ־8.4 מ״ג/ד״ל בממוצע). לא נמצאה השפעה מובהקת על HbA1c. מסקנת סיכום המחקרים הזו הייתה שאפשר ואף מומלץ לחולי סוכרת לאכול יותר פירות, כל עוד לא עולים בכמות הקלוריות היומית הכוללת.
וכתבה של ארגון רופאים לתזונה בנושא - עושים עבודה טובה בעיניי בהנגשה של מדע עדכני לציבור - יש רפרנס נוספים בתחתית העמוד
לסיכום, זכותו של כל קלינאי לבחור אם לבסס טענות בתחום התזונה על סמך הספרות המקצועית או לא.
סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בעבודה, בממן, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים להפיץ שאלון או לאתר מקורות? תקועים עם הסטטיסטיקה? סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה? צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com כדי לקבל הצעת מחיר שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות #כתיבתעבודות#סמינריון
הצעת מחקר זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום השפעת אורח החיים על בריאות וחולי – כיצד הרגלי התזונה ואורח החיים משפיעים על התפתחות מחלות, טיפול בהן ומניעתן. במסגרת זו, אתמקד בהשפעת אורח החיים על השמנת יתר והתפתחות סכרת מסוג 2. לפיכך, אציג במסגרת הצעת המחקר את רציונל המחקר, שאלת המחקר ראשי פרקים אפשריים ואף רשימת מקורות חלקית רלוונטית
הצעת מחקר זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום השפעת אורח החיים על בריאות וחולי – כיצד הרגלי התזונה ואורח החיים משפיעים על התפתחות מחלות, טיפול בהן ומניעתן. במסגרת זו, אתמקד בהשפעת אורח החיים על השמנת יתר והתפתחות סכרת מסוג 2. לפיכך, אציג במסגרת הצעת המחקר את רציונל המחקר, שאלת המחקר ראשי פרקים אפשריים ואף רשימת מקורות חלקית רלוונטית
1 1. מבוא 2 2. סכרת סוג 2 2 2.1 הפתופיזיולוגיה של הסכרת 5 2.2 מאפייני המצב הטרום סכרתי וסוגי הסכרת 8 2.3 השפעת רעילות הגלוקוז ועודף השומנים על הגוף ועל התפתחות הסכרת 10 3. מגפת ההשמנה והשפעתה על שכיחות הסכרת 10 3.1 התסמונת המטבולית והשפעתה על שכיחות הסכרת 12 3.2 התמודדות עם מגפת ההשמנה ומניעת סכרת סוג 2 15 4. דיון ומסקנות 17 5. סיכום 18 6. מקורות
1. מבוא מגפת ההשמנה נפוצה בעולם המערבי ומשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו הן בפן הכללי, לאור עלותה הגבוהה למערכת הבריאות, והן בפן האישי, מאחר ורבים מאיתנו נושאים בהשלכות של מגפת ההשמנה על עצמנו או על הקרובים אלינו בתא המשפחתי. אחת ההשלכות של מגפת ההשמנה הנה התפתחות מחלת הסכרת מסוג 2, טרום סכרת ואף סיבוכים הנוגעים לה, כגון נזק עצבי, עוורון, מחלות לב וורידים. כחובשת, מדי יום אני נקראת לטפל באנשים הזקוקים לסיוע דחוף לאור סיבוכים הנוגעים למשקל היתר אותו הם נושאים ובפרט הנוגעים באופן ישיר או עקיף לסכרת סוג 2 אותה הם פיתחו – אם זה בגין בעיות אורתופדיות בפרקים כדוגמת ברכים, היפוגליקמיה, סיבוכים הקשורים למערכת הלב ואף הורידים. הסוכרת הנה מחלה כרונית חמורה המוכרת בתרבויות שונות מזה אלפי שנים. עם זאת, עד אשר המדע אפשר לייצר אינסולין בכמות מסחרית בשנת 1921, סכרת סוג 1 הייתה מחלה סופנית, אשר תוחלת חייהם של החולים בה היתה קצרה מאוד ולעתים נדירות הגיעה לגיל 20. עד לאותה התקופה, סכרת סוג 2 לא הייתה נפוצה. אך כאשר הטכנולוגיה אפשרה להוסיף סוכר על סוגיו למזונות ולייצר שתיה ממותקת לאור זמינות המזון וכן, תעשיית המזון המהיר בשנות ה-50 של המאה ה-20 ובשילוב עם אורח החיים היושבני, הדבר הוביל להתפתחות מגפת השמנה. עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום השפעת אורח החיים על בריאות וחולי – השפעת אורח החיים על התפתחות סכרת מסוג 2. כלומר השפעת אורח חייו של האדם על התפתחות מחלת הסכרת. במסגרת זו, אתמקד בהשפעת אורח החיים על השמנת יתר והתפתחות סכרת מסוג 2. לפיכך, עולה השאלה כיצד השמנת היתר מובילה להתפתחות במחלת הסכרת סוג 2? במסגרת זו, אסקור בקצרה את מחלת הסכרת לסוגיה, תוך התמקדות בסכרת סוג 2. במסגרת זו, תבחן הפתופיזיולוגיה של המחלה, תפקודו של הורמון האינסולין וכן, אבחן את השפעת הרעילות לגלוקוז ועודף השומנים בגוף על התפתחות סכרת מסוג 2.לאחר מכן, אבחן את מגפת ההשמנה ואת השפעתה על התפתחות הסכרת, תוך התמקדות בתסמונת המטבולית. בנוסף, אסקור את הצורך בהתמודדות עם מגפת ההשמנה למניעת סכרת סוג 2 והדרכים לכך. לבסוף, אדון בסוגיה לשמה נוצר הדיון ואסיק את מסקנותיי בנוגע לשאלת המחקר בהתאם.
עבודת סמינריון בנושא – האם ניתן לטפל במחלת הסכרת מסוג 2 באמצעות תכנון תזונתי בלבד או יש לשלב עם שיטות טיפול נוספות?
מוגש על ידי – XXX XXX מספר ת. זהות -XXXXXXXXX מנחה – XXX XXX
עבודה זו מוגשת כחלק מדרישת הלימודים במגמת נטורופתיה נובמבר 2023
תוכן עניינים
1 1. מבוא 3 2. הקדמה 4 3. סכרת (diabetes) סוג 2 4 3.1 הפתופיזיולוגיה של המחלה 4 3.1.1 סכרת והורמון האינסולין 5 3.1.2 היפרגליקמיה והיפוגליקמיה 6 3.1.3 סוגי סכרת 8 3.1.4 סיבוכי הסכרת 10 3.1.5 סכרת – גורמים מנבאים 10 3.2 מאפייני המצב הטרום סכרתי 11 3.3 הפגיעה בתאי הבטא בלבלב 13 3.4 מעורבות אדיפונקטין במחלת הסכרת 13 3.5 השפעת רעילות הגלוקוז ועודף השומנים על הגוף ועל התפתחות הסכרת 15 4. מגפת ההשמנה והשפעתה על שכיחות הסכרת 15 4.1 התסמונת המטבולית והשפעתה על שכיחות הסכרת 16 4.2 התמודדות עם מגפת ההשמנה ומניעת סכרת סוג 2 19 5. טיפול תרופתי בתנגודת לאינסולין ובסכרת סוג 2 22 6. הטיפול התזונתי בסכרת ומטרותיו 22 6.1 המלצות תזונתיות והימנעות ממזונות 25 6.2 צריכת אבות המזון : פחממות (כולל סיבים תזונתיים), חלבונים ושומנים 27 6.3 אינדקס גליקמי ואוכל גליקמי 28 6.4 ממתיקים במזון ומוצרי דיאט או ללא סוכר 29 6.5 כמות ותזמון ארוחות במהלך היום 31 7. השפעת תוספי התזונה וצמחי המרפא על מחלת הסכרת 33 8. דיון ומסקנות 35 9. סיכום 36 10. מקורות
1. מבוא "הלא אם שווה פניה (ישר את פני האדמה) והפיץ קצח וכמון יזרק", הנביא ישעיהו כ"ח, כ"ה הסוכרת הנה מחלה כרונית חמורה המוכרת בתרבויות שונות מזה אלפי שנים. שיטות הטיפול בה רבות ומגוונות, כולל שינוי תזונתי ובפרט צריכת שיבולת שועל. ועדיין, עד לשנת 1921, כאשר המדע אפשר לייצר אינסולין בכמות מסחרית, תוחלת חייהם של חולי הסכרת מסוג 1 היתה קצרה מאוד. עד לאותה התקופה, סכרת סוג 2 לא הייתה נפוצה ברחבי העולם, ובפרט בעולם המערבי. אך בשנות ה-50 של המאה ה-20, הטכנולוגיה אפשרה להוסיף סוכר על סוגיו למזונות ולייצר שתיה ממותקת. לאור העדפה הטבעית של הגוף ושל הצרכן את הטעם המתוק וזמינות המזון וכן, תעשיית המזון המהיר, כל זאת בשילוב עם אורח החיים היושבני, ברור שהדבר הוביל למגפת השמנה (זילבר – רוזנברג, 2014) עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום השפעת אורח החיים על בריאות וחולי – השפעת אורח החיים על התפתחות מחלות, טיפול בהן ומניעתן. עבודה זו עוסקת בתחום אחד מני רבים של השפעת אורח חיים על האדם – השפעת אורח חייו של האדם על התפתחות מחלת הסכרת וכן, השפעת הצורך בשינוי תזונתי על המחלה. במסגרת זו, אתמקד בהשפעת אורח החיים על השמנת יתר והתפתחות סכרת מסוג 2 ושינויים באורח החיים, בעיקר שינויים בהרגלי התזונה, אך גם פעילות גופנית כפי שהם באים לידי ביטוי בשיפור מדדי הסכרת. מטרת העבודה הנה לבחון את מאפייני אורח חייו של חולה הסכרת סוג 2 ואת השפעתם של מאפיינים אלו על התפתחות המחלה והחמרתה. במסגרת זו, אתמקד בבחינת שיטות הטיפול במחלת הסכרת סוג 2 ויעילותן. לפיכך, עולה השאלה האם ניתן לטפל במחלת הסכרת סוג 2 באמצעות תכנון תזונתי בלבד או שיש צורך לשלב את הטיפול עם שיטות טיפול נוספות, ובפרט הטיפול התרופתי? מהו משקלם של הרגלים נוספים וטיפולים כגון זריקות אינסולין ותרופות פומיות, פעילות גופנית, צמחי מרפא ותוספי תזונה ועוד בטיפול בסכרת מסוג 2.? לפיכך, הפרק השלישי נועד לבחון על קצה המזלג את מחלת הסכרת לסוגיה, תוך התמקדות בסכרת סוג 2. במסגרת זו, תבחן הפתופיזיולוגיה של המחלה, תפקודו של הורמון האינסולין באופן תקין ובקרב חולי סכרת, יוצגו סוגי הסכרת הנפוצים, כגון סכרת סוג 1 וסוג 2, אסקור את הסיבוכים האפשריים של מחלת הסכרת וכן, גורמים שעשויים לנבא את התפתחות הסכרת מסוג 2. בנוסף, אסקור את הספרות העוסקת במאפייני המצב הטרום – סכרתי, את תפקידם של תאי הלבלב ותפקידם של תאי הבטא בהלך המחלה. לבסוף, אסקור את מעורבות האדיפונקטין ואת השפעת הרעילות לגלוקוז ועודף השומנים בגוף על התפתחות סכרת מסוג 2. הפרק הרביעי נועד לבחון את מגפת ההשמנה ואת השפעתה על התפתחות הסכרת, תוך התמקדות בתסמונת המטבולית. בנוסף, אסקור את הצורך בהתמודדות עם מגפת ההשמנה למניעת סכרת סוג 2 והדרכים לכך. במסגרת הפרק החמישי, אעסוק באמצעים המצויים בידי הרפואה המערבית בתנגודת לאינסולין ובסכרת סוג 2. במסגרת זו, אתמקד בעיקר בטיפול התרופתי – הזרקת אינסולין ותרופות פומית. במסגרת הפרק השישי, אתמקד בהרחבה בטיפול התזונתי בסכרת סוג 2 ובמטרותיה. במסגרת זו, אסקור את ההמלצות התזונתיות והימנעות ממזונות, את הרכב צריכתן של אבות המזון במסגרת התפריט היומי של חולה הסכרת, האינדקס הגליקמי ככלי לדרוג ערכו הגליקמי של המזון, אסקור בקצרה את הממתיקים במזון ובמוצרי דיאט ואלו המכונים "ללא סוכר". לבסוף, אבחן את חשיבות תזמון המזון לאורח המזון וחשיבות כמות המזון הנצרכת. הפרק השביעי נועד לבחון את השפעת תוספי התזונה וצמחי המרפא על מדדי הסכרת. ישנם מספר סוגי צמחים ותוספי תזונה הידועים כתורמים לשיפור מדדי הסכרת. מדובר בצמחים כגון קצח תרבותי, קינמון, גדילן מצוי, רגלת הגינה, צמח הג'ינגסינג, סרפד וחילבה. לבסוף, אדון בסוגיה לשמה נוצר הדיון ואסיק את מסקנותיי בנוגע לשאלת המחקר בהתאם
2. הקדמה מגפת ההשמנה נפוצה בעולם המערבי ומשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו הן בפן הכללי, לאור עלותה הגבוהה למערכת הבריאות, והן בפן האישי, מאחר ורבים מאיתנו נושאים בהשלכות של מגפת ההשמנה על עצמנו או על הקרובים אלינו בתא המשפחתי. אחת ההשלכות של מגפת ההשמנה הנה התפתחות מחלת הסכרת מסוג 2, טרום סכרת ואף סיבוכים הנוגעים לה, כגון נזק עצבי, עוורון, מחלות לב וורידים. כחובשת, מדי יום אני נקראת לטפל באנשים הזקוקים לסיוע דחוף לאור סיבוכים הנוגעים למשקל היתר אותו הם נושאים ובפרט הנוגעים באופן ישיר או עקיף לסכרת סוג 2 אותה הם פיתחו – אם זה בגין בעיות אורתופדיות בפרקים כדוגמת ברכים, היפוגליקמיה, סיבוכים הקשורים למערכת הלב ואף הורידים. לפיכך, עבודה זו נועדה להעשיר את הידע שלי בנושא הסכרת, ובפרט סכרת סוג 2, ולהכין אותי להתמודדות עם מטופלים אותם אני צפויה לקבל בקליניקה שלי – אם מטופלים הסובלים ממשקל יתר ואם מטופלים שכבר פתחו סכרת מסוג 2 או סיבוכים הנוגעים לה. לפיכך, אכין את עצמי, תחילה, להערך עם הכלים המתאימים במטרה לפעול לירידה במשקל באמצעות כלים תזונתיים ולשנות את אורח חייהם של המטופלים ואף של קרובי משפחה.
1 1. מבוא 2 2. סכרת סוג 2 2 2.1 הפתופיזיולוגיה של הסכרת 5 2.2 מאפייני המצב הטרום סכרתי וסוגי הסכרת 8 2.3 השפעת רעילות הגלוקוז ועודף השומנים על הגוף ועל התפתחות הסכרת 10 3. מגפת ההשמנה והשפעתה על שכיחות הסכרת 10 3.1 התסמונת המטבולית והשפעתה על שכיחות הסכרת 12 3.2 התמודדות עם מגפת ההשמנה ומניעת סכרת סוג 2 15 4. דיון ומסקנות 17 5. סיכום 18 6. מקורות
1. מבוא מגפת ההשמנה נפוצה בעולם המערבי ומשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו הן בפן הכללי, לאור עלותה הגבוהה למערכת הבריאות, והן בפן האישי, מאחר ורבים מאיתנו נושאים בהשלכות של מגפת ההשמנה על עצמנו או על הקרובים אלינו בתא המשפחתי. אחת ההשלכות של מגפת ההשמנה הנה התפתחות מחלת הסכרת מסוג 2, טרום סכרת ואף סיבוכים הנוגעים לה, כגון נזק עצבי, עוורון, מחלות לב וורידים. כחובשת, מדי יום אני נקראת לטפל באנשים הזקוקים לסיוע דחוף לאור סיבוכים הנוגעים למשקל היתר אותו הם נושאים ובפרט הנוגעים באופן ישיר או עקיף לסכרת סוג 2 אותה הם פיתחו – אם זה בגין בעיות אורתופדיות בפרקים כדוגמת ברכים, היפוגליקמיה, סיבוכים הקשורים למערכת הלב ואף הורידים. הסוכרת הנה מחלה כרונית חמורה המוכרת בתרבויות שונות מזה אלפי שנים. עם זאת, עד אשר המדע אפשר לייצר אינסולין בכמות מסחרית בשנת 1921, סכרת סוג 1 הייתה מחלה סופנית, אשר תוחלת חייהם של החולים בה היתה קצרה מאוד ולעתים נדירות הגיעה לגיל 20. עד לאותה התקופה, סכרת סוג 2 לא הייתה נפוצה. אך כאשר הטכנולוגיה אפשרה להוסיף סוכר על סוגיו למזונות ולייצר שתיה ממותקת לאור זמינות המזון וכן, תעשיית המזון המהיר בשנות ה-50 של המאה ה-20 ובשילוב עם אורח החיים היושבני, הדבר הוביל להתפתחות מגפת השמנה. עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום השפעת אורח החיים על בריאות וחולי – השפעת אורח החיים על התפתחות סכרת מסוג 2. כלומר השפעת אורח חייו של האדם על התפתחות מחלת הסכרת. במסגרת זו, אתמקד בהשפעת אורח החיים על השמנת יתר והתפתחות סכרת מסוג 2. לפיכך, עולה השאלה כיצד השמנת היתר מובילה להתפתחות במחלת הסכרת סוג 2? במסגרת זו, אסקור בקצרה את מחלת הסכרת לסוגיה, תוך התמקדות בסכרת סוג 2. במסגרת זו, תבחן הפתופיזיולוגיה של המחלה, תפקודו של הורמון האינסולין וכן, אבחן את השפעת הרעילות לגלוקוז ועודף השומנים בגוף על התפתחות סכרת מסוג 2.לאחר מכן, אבחן את מגפת ההשמנה ואת השפעתה על התפתחות הסכרת, תוך התמקדות בתסמונת המטבולית. בנוסף, אסקור את הצורך בהתמודדות עם מגפת ההשמנה למניעת סכרת סוג 2 והדרכים לכך. לבסוף, אדון בסוגיה לשמה נוצר הדיון ואסיק את מסקנותיי בנוגע לשאלת המחקר בהתאם.
עבודת סמינריון בנושא – האם ניתן לטפל במחלת הסכרת מסוג 2 באמצעות תכנון תזונתי בלבד או יש לשלב עם שיטות טיפול נוספות?
מוגש על ידי – XXX XXX מספר ת. זהות -XXXXXXXXX מנחה – XXX XXX
עבודה זו מוגשת כחלק מדרישת הלימודים במגמת נטורופתיה נובמבר 2023
תוכן עניינים
1 1. מבוא 3 2. הקדמה 4 3. סכרת (diabetes) סוג 2 4 3.1 הפתופיזיולוגיה של המחלה 4 3.1.1 סכרת והורמון האינסולין 5 3.1.2 היפרגליקמיה והיפוגליקמיה 6 3.1.3 סוגי סכרת 8 3.1.4 סיבוכי הסכרת 10 3.1.5 סכרת – גורמים מנבאים 10 3.2 מאפייני המצב הטרום סכרתי 11 3.3 הפגיעה בתאי הבטא בלבלב 13 3.4 מעורבות אדיפונקטין במחלת הסכרת 13 3.5 השפעת רעילות הגלוקוז ועודף השומנים על הגוף ועל התפתחות הסכרת 15 4. מגפת ההשמנה והשפעתה על שכיחות הסכרת 15 4.1 התסמונת המטבולית והשפעתה על שכיחות הסכרת 16 4.2 התמודדות עם מגפת ההשמנה ומניעת סכרת סוג 2 19 5. טיפול תרופתי בתנגודת לאינסולין ובסכרת סוג 2 22 6. הטיפול התזונתי בסכרת ומטרותיו 22 6.1 המלצות תזונתיות והימנעות ממזונות 25 6.2 צריכת אבות המזון : פחממות (כולל סיבים תזונתיים), חלבונים ושומנים 27 6.3 אינדקס גליקמי ואוכל גליקמי 28 6.4 ממתיקים במזון ומוצרי דיאט או ללא סוכר 29 6.5 כמות ותזמון ארוחות במהלך היום 31 7. השפעת תוספי התזונה וצמחי המרפא על מחלת הסכרת 33 8. דיון ומסקנות 35 9. סיכום 36 10. מקורות
1. מבוא "הלא אם שווה פניה (ישר את פני האדמה) והפיץ קצח וכמון יזרק", הנביא ישעיהו כ"ח, כ"ה הסוכרת הנה מחלה כרונית חמורה המוכרת בתרבויות שונות מזה אלפי שנים. שיטות הטיפול בה רבות ומגוונות, כולל שינוי תזונתי ובפרט צריכת שיבולת שועל. ועדיין, עד לשנת 1921, כאשר המדע אפשר לייצר אינסולין בכמות מסחרית, תוחלת חייהם של חולי הסכרת מסוג 1 היתה קצרה מאוד. עד לאותה התקופה, סכרת סוג 2 לא הייתה נפוצה ברחבי העולם, ובפרט בעולם המערבי. אך בשנות ה-50 של המאה ה-20, הטכנולוגיה אפשרה להוסיף סוכר על סוגיו למזונות ולייצר שתיה ממותקת. לאור העדפה הטבעית של הגוף ושל הצרכן את הטעם המתוק וזמינות המזון וכן, תעשיית המזון המהיר, כל זאת בשילוב עם אורח החיים היושבני, ברור שהדבר הוביל למגפת השמנה (זילבר – רוזנברג, 2014) עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום השפעת אורח החיים על בריאות וחולי – השפעת אורח החיים על התפתחות מחלות, טיפול בהן ומניעתן. עבודה זו עוסקת בתחום אחד מני רבים של השפעת אורח חיים על האדם – השפעת אורח חייו של האדם על התפתחות מחלת הסכרת וכן, השפעת הצורך בשינוי תזונתי על המחלה. במסגרת זו, אתמקד בהשפעת אורח החיים על השמנת יתר והתפתחות סכרת מסוג 2 ושינויים באורח החיים, בעיקר שינויים בהרגלי התזונה, אך גם פעילות גופנית כפי שהם באים לידי ביטוי בשיפור מדדי הסכרת. מטרת העבודה הנה לבחון את מאפייני אורח חייו של חולה הסכרת סוג 2 ואת השפעתם של מאפיינים אלו על התפתחות המחלה והחמרתה. במסגרת זו, אתמקד בבחינת שיטות הטיפול במחלת הסכרת סוג 2 ויעילותן. לפיכך, עולה השאלה האם ניתן לטפל במחלת הסכרת סוג 2 באמצעות תכנון תזונתי בלבד או שיש צורך לשלב את הטיפול עם שיטות טיפול נוספות, ובפרט הטיפול התרופתי? מהו משקלם של הרגלים נוספים וטיפולים כגון זריקות אינסולין ותרופות פומיות, פעילות גופנית, צמחי מרפא ותוספי תזונה ועוד בטיפול בסכרת מסוג 2.? לפיכך, הפרק השלישי נועד לבחון על קצה המזלג את מחלת הסכרת לסוגיה, תוך התמקדות בסכרת סוג 2. במסגרת זו, תבחן הפתופיזיולוגיה של המחלה, תפקודו של הורמון האינסולין באופן תקין ובקרב חולי סכרת, יוצגו סוגי הסכרת הנפוצים, כגון סכרת סוג 1 וסוג 2, אסקור את הסיבוכים האפשריים של מחלת הסכרת וכן, גורמים שעשויים לנבא את התפתחות הסכרת מסוג 2. בנוסף, אסקור את הספרות העוסקת במאפייני המצב הטרום – סכרתי, את תפקידם של תאי הלבלב ותפקידם של תאי הבטא בהלך המחלה. לבסוף, אסקור את מעורבות האדיפונקטין ואת השפעת הרעילות לגלוקוז ועודף השומנים בגוף על התפתחות סכרת מסוג 2. הפרק הרביעי נועד לבחון את מגפת ההשמנה ואת השפעתה על התפתחות הסכרת, תוך התמקדות בתסמונת המטבולית. בנוסף, אסקור את הצורך בהתמודדות עם מגפת ההשמנה למניעת סכרת סוג 2 והדרכים לכך. במסגרת הפרק החמישי, אעסוק באמצעים המצויים בידי הרפואה המערבית בתנגודת לאינסולין ובסכרת סוג 2. במסגרת זו, אתמקד בעיקר בטיפול התרופתי – הזרקת אינסולין ותרופות פומית. במסגרת הפרק השישי, אתמקד בהרחבה בטיפול התזונתי בסכרת סוג 2 ובמטרותיה. במסגרת זו, אסקור את ההמלצות התזונתיות והימנעות ממזונות, את הרכב צריכתן של אבות המזון במסגרת התפריט היומי של חולה הסכרת, האינדקס הגליקמי ככלי לדרוג ערכו הגליקמי של המזון, אסקור בקצרה את הממתיקים במזון ובמוצרי דיאט ואלו המכונים "ללא סוכר". לבסוף, אבחן את חשיבות תזמון המזון לאורח המזון וחשיבות כמות המזון הנצרכת. הפרק השביעי נועד לבחון את השפעת תוספי התזונה וצמחי המרפא על מדדי הסכרת. ישנם מספר סוגי צמחים ותוספי תזונה הידועים כתורמים לשיפור מדדי הסכרת. מדובר בצמחים כגון קצח תרבותי, קינמון, גדילן מצוי, רגלת הגינה, צמח הג'ינגסינג, סרפד וחילבה. לבסוף, אדון בסוגיה לשמה נוצר הדיון ואסיק את מסקנותיי בנוגע לשאלת המחקר בהתאם
2. הקדמה מגפת ההשמנה נפוצה בעולם המערבי ומשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו הן בפן הכללי, לאור עלותה הגבוהה למערכת הבריאות, והן בפן האישי, מאחר ורבים מאיתנו נושאים בהשלכות של מגפת ההשמנה על עצמנו או על הקרובים אלינו בתא המשפחתי. אחת ההשלכות של מגפת ההשמנה הנה התפתחות מחלת הסכרת מסוג 2, טרום סכרת ואף סיבוכים הנוגעים לה, כגון נזק עצבי, עוורון, מחלות לב וורידים. כחובשת, מדי יום אני נקראת לטפל באנשים הזקוקים לסיוע דחוף לאור סיבוכים הנוגעים למשקל היתר אותו הם נושאים ובפרט הנוגעים באופן ישיר או עקיף לסכרת סוג 2 אותה הם פיתחו – אם זה בגין בעיות אורתופדיות בפרקים כדוגמת ברכים, היפוגליקמיה, סיבוכים הקשורים למערכת הלב ואף הורידים. לפיכך, עבודה זו נועדה להעשיר את הידע שלי בנושא הסכרת, ובפרט סכרת סוג 2, ולהכין אותי להתמודדות עם מטופלים אותם אני צפויה לקבל בקליניקה שלי – אם מטופלים הסובלים ממשקל יתר ואם מטופלים שכבר פתחו סכרת מסוג 2 או סיבוכים הנוגעים לה. לפיכך, אכין את עצמי, תחילה, להערך עם הכלים המתאימים במטרה לפעול לירידה במשקל באמצעות כלים תזונתיים ולשנות את אורח חייהם של המטופלים ואף של קרובי משפחה.
