איני יכול /
ניסים סרוסי מילים ולחן: ניסים סרוסי
איני יכול, יותר לסבול
לראות אותם, מתהלכים יד ביד
בזמן שאותי, השאירה פה לבד
איני יכול, יותר לסבול
לראות אותם מעבר לרחוב
בזמן שדיברת אליו כה קרוב
הוי למה? הלכת ממני
למרות שהזהירו אותי ממך
חשבתי שנתת לי את ליבך
איני יכול, יותר לסבול
לראות יותר את חדרי הקטן
היכן שבילינו יחדיו רוב הזמן
הוי למה? הלכת ממני
הכל בגלל שטות כה קטנה
קלקלת אהבה כה גדולה
אווווו....
איני יכול, יותר לסבול
אני מנסה לשכוח הכל
אך כלום לא עוזר אני ממשיך לסבול
איני יכול, לא, לא יכול
אני הולך רחוק רחוק מכאן
לשכוח הכל במשך הזמן
אני הולך.....
מילים: דוד חלפון לחן: ניסים סרוסי
לגור בדירת פאר
לחשוב שאתה מיליונר
להתעורר אחר הצהריים
ליד נערה או שתיים
מכונית בצבע אדום
לשיר שירי אהבה ושלום
לטייל בחוצות העיר
להכריז אני ראש העיר
לא לעבוד לעולם
לא לשרת שום אדם
רק הראש בעננים
מטפס שם במרומים
אשליות
להפליג למרחקים
לשוט בכל הנמלים
לטייל בפאריס או ברומא
לחיות כמו קזנובה
אשליות, אשליות רבות
אך רובן אינן מתקיימות
שם אולי בחלומות
האשליות היפות מתגשמות
לא לעבוד לעולם...
השיר אשליות של ניסים סרוסי הנו שיר מחאה המזוהה עם תנועת הפנתרים השחורים. לאחר שהפך לכוכב בישראל, התארח סרוסי בתכנית טלוויזיה בשם "טנדו" שבה ראיין ירון לונדון אנשי תרבות ורוח.
במהלך הריאיון תקף לונדון את סרוסי על איכות שיריו, על מוצאו ועל מראהו החיצוני, ואף שאל אותו אם שירת בכלל בצבא (סרוסי שירת כחייל בחטיבת גולני). ניתן ללמוד הרבה על הריאיון ועל אופיו דרך הצפייה בתכנית הסאטירה הפופולרית באותה התקופה – "ניקוי ראש".
הדעה הרווחת היא שהריאיון ההוא גרם לסרוסי לעזוב את ישראל ולעבור לצרפת שבה הוא מתגורר עד היום. במשך השנים המשיך השיר להדהד ולקנות לו מעריצים חדשים שזיהו אותו כשיר מחאה נגד הממסד והמצב הכלכלי-חברתי שאליו נקלעות אוכלוסיות בחברה הישראלית.
