מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות שיר מחאה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שיר מחאה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 6 במרץ 2016

מרטין נימלר - לא הרמתי את קולי I Didn't Speak Out / Martin Niemöller




First they came for the communists –
and I didn't speak out,
because I wasn't a communist;
Then they came for the socialists –
and I didn't speak out,
because I wasn't a socialist;
Then they came for the trade unionists –
and I didn't speak out,
because I wasn't a trade unionist;
Then they came for the Jews –
and I didn't speak out,
because I wasn't a Jew;
Then they came for me –
and there was no one left,
to speak for me.

"לא הרמתי את קולי,
בגרמניה לקחו הנאצים תחילה את הקומוניסטים,
אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט,
ואז הם לקחו את היהודים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי,
ואז הם לקחו את חברי האיגודים המקצועיים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר איגוד מקצועי,
ואז הם לקחו את הקתולים, ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי,
ואז הם לקחו אותי, אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני."
שיר מחאה ידוע של נימלר (14 בינואר 1892 - 6 במרץ 1984) כנגד שיתוף הפעולה וכנגד השתיקה של הרוב הדומם. נימלר היה כומר פרוטסטנטי גרמני שהתנגד לנאציזם ונשלח למחנה ריכוז.

היום לפני 32 שנה (06.03.1984): הלך לעולמו הכומר הפרוטסטנטי מרטין נימלר והוא בן 92 במותו. נימלר נולד בליפשטט שבגרמניה. במלחמת העולם הראשונה שירת כמפקד צוללת וזכה על פועלו בצלב הברזל, לאחר המלחמה שירת תקופה בפרייקור. הוא למד תאולוגיה והוסמך לכמורה ב-1931. הוא שימש בכנסייה בדאלם, אחד מפרברי ברלין.
נימלר היה כומר פרוטסטנטי גרמני שהתנגד לנאציזם. נימלר ידוע בזכות שירו "לא הרמתי את קולי", שמוחה כנגד שיתוף הפעולה וכנגד השתיקה של הרוב הדומם לנוכח התחזקות הנאציזם.
לאחר דרשה לוחמנית שנשא ביוני 1937 הוא נעצר ונכלא בכלא בברלין. לאחר שמונה חודשים במאסר הועמד נימלר לדין בפני בית משפט מיוחד שהנאצים הקימו לדיון בפשעים נגד המדינה. הוא זוכה בסעיף של חתירה כנגד הממשל, כנראה בגלל לחץ בינלאומי, אולם הורשע בסעיף של ניצול מעמדו ככומר וכן בגניבת תרומות שניתנו לכנסייה. נגזרו עליו שבעה חודשי מאסר והוא שוחרר מיד כיוון שכבר ריצה את עונשו. מיד לאחר המשפט, בצאתו מאולם הדיונים, נימלר נעצר על ידי הגסטפו והושם במעצר מנהלי במחנות הריכוז דכאו וזקסנהאוזן, בהם שהה עד שחרורו בידי בעלות הברית ב-1945. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ניצל בעור שיניו מהוצאה להורג.
לאחר שיחרורו ב-1945 שימש נימלר כנשיא הכנסייה האוונגלית בהסן-נסאו עד 1961, ולאחר מכן שימש כנשיא מועצת הכנסיות העולמית. לאחר המלחמה הטיף לקבלת אשמה משותפת של העם הגרמני על פשעי הנאצים כדרך לכפרה, ונודע גם כפציפיסט אשר חיפש קשרים עם מזרח אירופה. הוא ביקר במוסקבה ב-1952 ובצפון וייטנאם ב-1967. ב-1967 זכה בפרס לנין לשלום וב-1971 זכה בצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.
אל תצםו מהצד כשבעולם עושים דהומניזציה למדינת ישראל כמדינת היהודים ממניעים אנטישמיים באמצעים כגון חרם ופוליווד. תרמו למאמץ ההסברה הלאומי והלחמו למען בטחוננו וזכותנו לקיום ולחיים.

יום ראשון, 16 באוגוסט 2015

אשליות - ניסים סרוסי מלים לשיר





מילים: דוד חלפון
לחן: ניסים סרוסי


לגור בדירת פאר
לחשוב שאתה מיליונר
להתעורר אחר הצהריים
ליד נערה או שתיים

מכונית בצבע אדום
לשיר שירי אהבה ושלום
לטייל בחוצות העיר
להכריז אני ראש העיר

לא לעבוד לעולם
לא לשרת שום אדם
רק הראש בעננים
מטפס שם במרומים
אשליות

להפליג למרחקים
לשוט בכל הנמלים
לטייל בפאריס או ברומא
לחיות כמו קזנובה

אשליות, אשליות רבות
אך רובן אינן מתקיימות
שם אולי בחלומות
האשליות היפות מתגשמות

לא לעבוד לעולם...








השיר אשליות של ניסים סרוסי הנו שיר מחאה המזוהה עם תנועת הפנתרים השחורים. לאחר שהפך לכוכב בישראל, התארח סרוסי בתכנית טלוויזיה בשם "טנדו" שבה ראיין ירון לונדון אנשי תרבות ורוח. במהלך הריאיון תקף לונדון את סרוסי על איכות שיריו, על מוצאו ועל מראהו החיצוני, ואף שאל אותו אם שירת בכלל בצבא (סרוסי שירת כחייל בחטיבת גולני). ניתן ללמוד הרבה על הריאיון ועל אופיו דרך הצפייה בתכנית הסאטירה הפופולרית באותה התקופה – "ניקוי ראש". הדעה הרווחת היא שהריאיון ההוא גרם לסרוסי לעזוב את ישראל ולעבור לצרפת שבה הוא מתגורר עד היום. במשך השנים המשיך השיר להדהד ולקנות לו מעריצים חדשים שזיהו אותו כשיר מחאה נגד הממסד והמצב הכלכלי-חברתי שאליו נקלעות אוכלוסיות בחברה הישראלית.





יום שלישי, 20 במאי 2014

לא הבנתי למה השמאלני רואה בי פשיסט?



אני אוהב ילדים, אבל את הילדים שלי אני אוהב יותר.
אני אוהב נשים , אבל את אשתי אני אוהב יותר.
אני אוהב אנשים, אבל את החברים שלי אני אוהב יותר.
אני מכבד נוצרים ומוסלמים, אבל את בני עמי, היהודים, אני אוהב יותר.
אני נהנה לי בחו"ל, אבל את ארץ ישראל אני אוהב הרבה יותר.
לא אמסור את ילדי, אשתי, חברי וארצי לאויב הערבי.
לא הבנתי למה השמאלני רואה בי פשיסט ?

I love kids, but I love my kids more.
I love women, I love my wife more.
I like people, but I love my friends more.
I respect Christians and Muslims, but my people, the Jews, I love much more.
I lovetraveling in ather countries, but my I love my country, my land, Israel.
I wont give my children, my wife, my friends and my country to the Arab enemy.
I don't know whay the left wing sees me as a fascist?



גרגמל
מכשף מכוער
דפוק עם חתול מוזר
מוזר כזה
כל היום רודף אחרי דרדסים קטנים כחולים
ולא מצליח לתפוס אותם בשום פנים
זה לא הוגן, המסכן

גרגמל
עובד קשה יחד עם חתחתול המהבול
המהבול הזה
כל היום חולם לנגוס בדרדס קטן
אבל תמיד זה נדפק לו בגלל דרדס אבא הנאחס
הוא תמיד הורס לו את הקומבינה כל הזמם

פה גדול רעב נורא
פה גדול אוכל הכל
לחם וביצים
חצץ וברזלים
פה גדול רעב נורא

גרגמל
אם תשאל אותי אני חושב שלך ולחתחתול נעשה עוול נוראי
מגיע לכם פיצוי כחול קטן בפיתה עם טחינה וחריף בשביל לשבור את הדודה
לכל הפחות שתי מנות

פה גדול רעב נורא
פה גדול אוכל הכל
לחם וביצים
חצץ וברזלים
פה גדול רעב נורא

יום שלישי, 22 באפריל 2014

מחכים למשיח / שלום חנוך






יושבים שעות
מחכים שמשיח יבוא
משיח איש מפתח
ידו בכל ויד כל בו
ענן סמיך
וירוחם ממצמץ בשפתיו
יהודה מסתכל בשעון
ומפלבל בעיניו
משרד בצפון
ארציאלי בע"מ יועץ
אחר הצהריים
ובחוץ העולם מתרוצץ
לוחץ זמזם עונה
תביאי לנו קפה.

משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

שתיקה כללית
חמישה אנשים מתוחים
הדלת נפתחת
וירדנה כולה חיוכים
השחור ליהודה
התה לארציאלי הבן
ירדנה יוצאת
עזרא לא מפסיק לעשן
הנה כי כן מתחלפת
שעה בשעה
זקן ארציאלי יודע
שהוא לא טעה
נוטף זיעה ומרעים
בקולו על הבן.

משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

פעמון הכניסה
מנסר את אוושת המזגן
מקפיץ את ירוחם לדלת
חותך בעשן
ארציאלי הבן
מסתכל על אביו מהצד
ובפתח מתגלה
שוטר עם הכובע ביד
ויהודה אומר
משהו בטח קרה
אומר לו ירוחם
סתם לא שולחים משטרה
אומר השוטר הייתה תאונה.

ולכן משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

תאונה למי
שואל ארציאלי הבן
תאונה למדינה
עונה השוטר המסכן
הבורסה נפלה
אנשים קופצים מהגג
גם משיח קפץ
והודיעו שהוא נהרג
הכל אבוד
בוכה עזרא דהן הקבלן
משיח בשמיים
ואנחנו בלי הכסף כאן
וירדנה היפה ממלמלת
זה לא יתכן.

משיח לא יבוא
משיח גם לא יטלפן...

דצמבר המר
זעקו כותרות בעיתון
ושר האוצר נתן במבט ראיון
הציבור מטומטם
ולכן הציבור משלם
מה שבא בקלות
באותה הקלות יעלם
האזרח הקטן
נאלץ לשלם בגדול
ואותי מעניינת
ירדנה יותר מהכל
הולך למילואים
וסופר את הכסף שאין.

ומשיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

כן, כן משיח גם לא מטלפן.



יום ראשון, 16 ביוני 2013

הדג נחש - זמן להתעורר





השכמה!
לא מאמין בנשק מאמין בשירה
ותיק מספיק כדי לעשות את הבחירה
בכי זה לא רע כשהמצב בכי רע
כל דמעה שמטפטפת מזכירה
בדיוק עד כמה בעלי השררה
ואנחנו לגמרי לא באותה סירה
כשמישהו על עצמו שופך חומר בעירה
איך זה שאנחנו מרגישים עם זה רע
הם משתמשים בתשקורת כדי לביית ולתכנת
להחדיר לנו ת'שקר שנאמין שזה אמת
אתה קולט- אני מריח זה מסריח מהראש
אומרים לי תירגע- אז זה הזמן לחשוש
שמה שחשבתי הגיוני- לא הגיוני בהחלט
זה הספין שמסיט מהאלף אל הבית

זה הזמן להתעורר הבית מתפורר
נצא מהחורים ביחד די להסתתר
תרימו את היד תפתחו את הפה
מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה

זה הזמן להתעורר הבית מתפורר
נצא מהחורים ביחד די להסתתר
תרימו את היד תפתחו את הפה
מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה

זה הזמן להתעורר...

לחברי המחאה נשחרר מחמאה
כי הם חותרים להקלה לתיקונה של העוולה
ממוסר העבדים נמאס
רוצים לחיות בקלאס
אם חשוב לנו עתיד הילדים
עכשיו שוברים את הכלים
אז כלים שלי אל תשתופפו
דגלים חדשים עוד יתנוססו
הימים השחורים עוד יתמוססו
ילדים מאושרים עוד יתרוצצו
למען המחר נצא אל הכיכר
נראה לכם בדיוק מי פה נטע זר
ומי גיבור האוהל עוד יחזור
מי פה המשיח ומי פה החמור
אז אחים שלי אל תשתופפו
החזיקו מעמד אל תתכופפו
אחים שלי אל תשתופפו
לא כל המוחות שלנו נשטפו
זה הזמן להתעורר הבית מתפורר
נצא מהחורים ביחד די להסתתר
תרימו את היד תפתחו את הפה
מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה

זה הזמן להתעורר הבית מתפורר
נצא מהחורים ביחד די להסתתר
תרימו את היד תפתחו את הפה
מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה

זה הזמן להתעורר...

יום שני, 20 בפברואר 2012

ורק אני תמיד נשאר עני






לפעמים קוראים לי נעבעך ולפעמים גנב
לפעמים איזה פנתר רוכב לי על הגב
אם צריך, אז מצלמים אותי לדף ראשןן
מבטיחים שהמהפכה הזאת תביא שוויון (עלאק שוויון)

אבל אני תמיד נשאר עני, תמיד נשאר עני....

לפעמים קוראים לו לנין או רק דפני ליף
לפעמים נפוליאון או אלדד יניב
הוא תמיד עושה לו פסל על סוס אציל
ובסוף עליי מלמעלה את מימיו מטיל (אני רגיל)

אבל אני תמיד נשאר עני, תמיד נשאר עני....
זה תפקידי, אני נשאר עני
אצלי זה כבר טבעי, אני נשאר עני

הם אמרו ימין או שמאל
זה לא חשוב בכלל
רק תגיד פה לכולם שביבי מנוול
אז אמרתי, זה נכון הוא לא בונה ביו"ש
אז עם מקרופון כבד דפקו לי על הראש (הנה, עד עכשיו אפשר לראות פה צלקת)

אבל אני תמיד נשאר עני
שמאלי או ימני, תמיד נשאר עני
נכון, אני קצת לא פוטוגני
וזה לא ענייני מי יכופף את מי
כי כאן אני, תמיד נשאר עני....

(איפה הסיום פה? אה)




יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

נינט טייב - כשאתה כאן


יש הטוענים, שאם תקראו טוב בין השורות, השיר 'כשאתה כאן' הוא שיר מחאה העוסק ביחסי ישראל וארצות הברית, או יותר נכון בתלות של מדינת ישראל במעצמת העל, בכך שישראל לא תמיד פועלת לפי האינטרסים שלה כיוון שארצות הברית נתנה הוראה, לא עושים דבר בלי הוראה של המעצמה וכו'.. לא שמעתי הודאה או הוכחשה מפיו של אביב גפן ומצד שני, יש כאן מקום לפרוש על כל מערכת זוגית תלותית, גם כשמדובר ביחסים בינלאומיים.




כשאתה כאן
מנקה את הבוץ שיבש עלי
אתה אוהב אותי נקיה
אתה אף פעם לא אומר מאיפה באת
אני גם לא שואלת אותך

אני יושבת ומחכה שעות
וכשאתה כאן אז פחות
כשאתה כאן אז פחות
אני משתוללת
כמו חיה פצועה
וכשאתה כאן זה נרגע
כשאתה כאן זה נרגע

כשאתה כאן
אני מקיאה את כל מה שבלעתי
אתה אוהב אותי נקיה
אתה אף פעם לא אומר מאיפה באת
אני גם לא שואלת אותך

אני יושבת ומחכה...



מתוך האלבום "נינט טייב - יחפה" ספטמבר 2006 מילים ולחן: אביב גפן הפקה מוסיקלית,עיבוד ותזמור לכלי מיתר: אביב גפן צילום: עידו לביא עיצוב: נדב ברקן יולי 2006