The king of Rock n' Roll, Elvis Presley, does a live cover of the song "Badad" (Lonesome), originally sung by The King of Eastern Music - Zohar Argov - RARE!!!
מלך הרוקנ'רול, אלביס פרסלי, בביצוע לשירו של מלך הזמר המזרחי, זוהר ארגוב - "בדד". נדיר!!!
בדד, במשעול אל האין
בדד, בנתיב ללא כלום
בדד, עם הזמן הבורח
והזמן לא שוכח להציב את הגבול
בדד, בלי כף יד מלטפת
בדד, ללא שכם ידיד
בדד, כמה טוב לא לדעת
שידך כבר נוגעת
בידו של אחר
בדד אלך גם תפילה אין לי
בדד בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום
בדד אלך גם תפילה אין לי
בדד בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום
בדד, כמו השמש אנדודה
בדד, במדבר הלוהט
בדד, גם דמעות הן רק הבל
שיר מזמור אין לסבל
שיר מזמור של אילמים.
היום לפני 41 שנה (25.04.1975): מייק בראנט שם קץ לחייו.
משה ברנד נולד ב־1 בפברואר 1947 במחנה המעצר פמגוסטה בקפריסין להורים ניצולי שואה אשר התחתנו בקפריסין, לאחר שגורשו מהארץ על ידי הבריטים עם שאר המעפילים. אמו נאלצה ללדת אותו בתנאים קשים. לאחר עליית המשפחה לארץ הם התיישבו בחיפה וחיו חיי דחק.
בשנת 1962 הצטרף ללהקה בה היה חבר גם אחיו, שינה את שמו למייק ברנט והחל להופיע כזמר במלונות בחיפה ובתל-אביב. בשנת 1964 בהיותו בן 17 אביו הנערץ עליו נפטר והותיר אותו שבור לב. בגיל 19 הצטרף ללהקת כרמון עמה נסע להופעות בעולם. שנתיים אחר כך חזר להופיע בשרתון בתל-אביב והוזמן להופיע גם במועדון "בקארה" בהילטון טהרן שבאיראן. שם פגש את הזמרת הצרפתיה סילבי ורטאן שהזמינה אותו לבקרה בפריז.
ברנט החל להופיע בפריז והתחבר עם המלחין ז'אן רנאר מי שכתב בין היתר לג'וני הולידיי. רנאר היה זה שכתב לברנט את הלהיט Laisse Moi Taimer שהפך ללהיט ענק ומי שהחתים אותו על חוזה הקלטות לחמש שנים. בשנת 1970 הופיע ברנט לראשונה בטלוויזיה הצרפתית וגרם לקריסת מערכת הטלפונים של רשת הטלוויזיה. הוא ביצע את השיר "Laisse Moi T'aimer" וזכה לפרס המוזיקה שהוענק מטעם RTL והפך בין לילה לכוכב. אלבומיו נמכרו במאות אלפי עותקים ולסיבובי ההופעות שלו קשה היה להשיג כרטיסים. תוך חודשים ספורים מכר הסינגל "Laisse Moi T'aimer" מיליון וחצי עותקים.
בשנת 1973 עם פרוץ מלחמת כיפור מייק ברנט החליט להופיע בפני חיילים בחזית ולבקר את הפצועים בבתי החולים מישראל. הוא חזר לצרפת איש שונה. ב-22 בנובמבר 1974 ברנט ניסה להתאבד בקפיצה מהקומה החמישית של מלון השלום בז'נבה. הוא ניצל. דלידה ושארל אזנבור, חברים קרובים, ביקרו אותו בבית החולים בו אושפז בניסיון לרומם את רוחו. הוא יצא עם זעזוע מוח ושברים ברגליים אך בעיקר עם מלנכוליה קשה.
"זה היה רגע של טירוף. אני מופתע ממה שניסיתי לעשות. זאת היתה ההתנסות החשובה בחיי. חשבתי על העבודה, חשבתי על החיים האישיים שלי, על הנשים. בסופו של דבר הרגשתי שזה הסוף. זה קשה מאוד כשאתה נעשה כוכב. קשה מאוד לשמור על המקום בראש הסולם. אני מקווה שזה יימשך, אבל ברור לי שיהיה קשה מאוד כשזה ייגמר. אני מודע לכך שאמורה להיות ירידה בסוף, זה נמצא בראש שלי".
כך סיפר ברנט בראיון רדיו, שנתיים לפני שקפץ אל מותו בגיל 28. ובמובן מסוים זה באמת היה הסוף של מייק ברנט, כפי שתיאר הזמר ממיטתו בבית החולים, ימים ספורים לאחר שכשל בניסיון התאבדות מהקומה החמישית של בית מלון בז'נווה, שם התאכסן לטיפול בהתמוטטות עצבים ובדכאון שפיתח כתוצאה מההצלחה.
ב-25 באפריל 1975 בראנט שם קץ לחייו, לאחר שקפץ ממרפסת דירה שבקומה השישית ברובע ה-16 בפריז. בן 28 היה במותו.
Mike Brant, né Moshé Michaël Brand, le 1er février 1947 à Famagouste à Chypre et mort le 25 avril 1975 à Paris en France, est un crooner polono-israélien de langue française.
Laisse-moi t'aimer toute une nuit
Laisse-moi toute une nuit
Faire avec toi le plus long le plus beau voyage
Veux-tu le faire aussi
Une hirondelle fait mon printemps quand je te
vois
Mon ciel devient plus grand
Je prends ta main alors je sens que j'ai pour toi
L'amour au bout des doigts
La feuille qui grandit a besoin de lumières
elle boit son eau, son eau de la rivière
Aussi vrai que nos corps soulève de la poussière
Toi tu es mon soleil et mon envie
Laisse-moi t'aimer rien qu'une nuit
Laisse-moi rien qu'une nuit
Voir dans tes yeux le plus merveilleux des
visages
Oh oui si tu le veux
Laisse-moi t'aimer... (laisse-moi t'aimer toute ma
בבתי החולים, המבקרים עלולים הידבק בחיידקים שפתחו עמידות לאנטיביוטיקה. מדובר בחיידקים עמידים שמסוכנים לאנשים חולים ובריאים כאחד וגורמים לזיהומים קשים. שמירה על הגיינה של הצוות הרפואי בין חולה לחולה עשויה למנוע את ההידבקות, אך עד כמה הצוות הרפואי יכול לשמור על הגיינה בשעת עומס? עד כמה המרחב הציבורי בבית החולים יכול לשמור על נקיון המרחב הציבורי מחיידקים עמידים, כמו בשרותים והמסדרונות?
הרפואה בישראל ברמה בינלאומית באופן כזה שקיימת תיירות רפואית לישראל לאור הרמה הגבוהה והזולה של הרפואה האיכותית בישראל. עם זאת, הציבור הישראלי אינו נהנה ממנו כנדרש מאחר והממשלה לא מעבירה תקציב ראוי. לכן, רוב הצוות הרפואי הולך הביתה ב-15:00 ומערכת הרפואה הציבורית נכנסת לכוננות. במצב כזה, הצוות הרפואי חשוף לרמה גבוהה של ביצוע רשלנויות רפואיות, היחס שניתן לחולים לא ראוי וזה עולה בחיי אדם ובפגיעה באיכות חייהם של מי שנזקק לטיפול רפואי מיידי. חולים מאושפזים במסדרונות בגלל חוסר בציוד. מי שיכול להרשות לעצמו לממן טיפול רפואי פרטי שניתן על ידי אותם הרופאים שמסיימים לעבוד ב-15:00, מקבל טיפול רפואי מהיר יותר. בנוסף, מי שקרוביו אינם צועקים בשבילו, הצוות הרפואי לא יזדרז לסייע לו. גם כמות המיטות בבתי החולים ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל נמצא בהרבה מתחת לממוצע של ה-OECD ונחשב לרמה של עולם שלישי. בנוסף, מחקר ענק שפורסם ב-Journal of American Medical Association, מצא שבין 20% ל-45% מהמתמחים, עמוד השדרה והידיים של בתי החולים, סובלים מדיכאון. תופעה זו מתגברת לאורך שנות ההתמחות. המתמחים הם אותם רופאים "צעירים" (בין 1 ל7-8 שנים בעולם הרפואה, תלוי בסוג ההתמחות) שאותם אתם פוגשים בבתי חולים באירועים מבאסים.
המחקר הוא מטא-אנליזה, סקר 54 מאמרים מ-30 השנים האחרונות וכלל בסה"כ כ-18 אלף רופאים. נמצא שאחוז הדיכאון בין המתמחים הוא מאוד גבוה ושהדיכאון רק מחריף לאורך שנות ההתמחות. הדבר צריך להדאיג את כולם כי רופא מדוכא נותן טיפול פחות טוב, שלא לדבר על הנזק הבריאותי ארוך הטווח לרופא עצמו (מה שאולי פחות מעניין את הציבור).
במחקר נוסף, נמצא שלמרות שרופאים יודעים ששינוי באורח חיים לאורח חיים בריא יגרום לתושבי העולם המערבי המפותח להבריא מהמחלות הנפוצות ולמנוע התפתחות מחלות נוספות, הם מלכתחילה נמנעים מלהמליץ למטופליהם לשנות אורח חיים כי הם ויתרו מראש בגלל חוסר האמונה שלהם באנושות.
המחקרים לא בדק רופאים בישראל אבל יש להניח שבמדינתנו, בה הרופאים עובדים יותר שעות ברצף מאשר המקובל בעולם המערבי ובתנאים לא קלים, המצב לא שונה ואולי אף גרוע יותר. על כל מקרה, המחקר עצמו לא מציין את הסיבות לדיכאון, אבל קל להעלות השערות.
אז מה אתם יכולים לעשות?
אם אתם שר הבריאות, אתם יכולים להפחית את אורך התורנויות מ-26 שעות ברצף להרבה-הרבה פחות (זה עובד בשאר העולם).
אם אתם מטופלים, פשוט נסו להיות נחמדים לרופא הצעיר שלכם (סבלנות, חיוכים ופיצות!). אם לא בשביל לעזור לו לעבור את היום אז בשביל לעזור לכם לקבל טיפול טוב יותר.
קחי לך זמן הכאב הזה יחלוף מהר אני מבטיח זה רק זמן ונשכח ואין עניין את הסתיו הזה הבאת דמעות גדולות למרוח ותמיד מעונן ואיך לומר כל הזמן את בין לבין ולא בדיוק ברור לך מה לומר כשהפוך וכל דבר מבלבל ומעורפל מכאיב זה לא נראה לך לקבל זאת בנימוס אז בואי נצעק ונלך אל המקומות ששם טבעי הרעש
ואף אחד לא נרגע
והתשוקה להשרף מבלי למות זה כשרון לדעת
ואהבה אהבה
ואיך לומר
כל הזמן את בין לבין ולא בדיוק ברור לך
מה לומר כשהפוך וכל דבר מבלבל ומעורפל מכיאב
זה לא נראה לך
לקבל זאת בנימוס
אז קחי לך זמן
הכאב הזה יחלוף מהר
אני מבטיח
"המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע." (מנחם בגין)
מנחם בגין, אחד מאחרוני הנפילים בישראל, אסטרטג משכמו ומעלה ואדם מוסרי ביותר. ימים ספורים לאחר המהפך בשנת 1977, עוד לפני הצגת ממשלתו בכנסת, הודיע בגין על החלטתו להעניק מקלט בישראל ל-66 פליטים שנמלטו מוייטנאם, נימשו על ידי אוניות משא ישראליות, ולא נמצאה מדינה המוכנה לקולטם. מנחם בגין התחנך על ברכיה של תורת ישראל יחד עם אהבה עזה לארץ ישראל. הוא אימץ את חזונו של ז'בוטינסקי, מורהו, לחתור להגשמת חזון הבית הלאומי. אמונתו של מנחם בגין בזכותו הנצחית של עם ישראל על ארץ ישראל בשלמותה ההיסטורית משולבת בנימוקי ביטחון להבטחת עתיד ישראל ובניה. לבגין הייתה תפיסת עולם שמרנית מבחינה דתית, מדינית וצבאית. הוא לא היסס לעמוד על דעותיו גם בימיו הקשים ביותר, ובכלל זה בתקופת הסכם השלום עם מצרים. בצעירותו, התחנך בגין על ברכיה של תנועת בית"ר. בתקופת המנדט הבריטי, מנחם בגין פיקד על ארגון האצ"ל ועשה את הכל כדי למנוע מלחמת אחים מול בגידותיו של בן גוריון בתקופת ציד הסזון בזמן המנדט הבריטי ובפרשת אלטלנה. בגין היה ראש הממשלה היחיד שיישם הסכם שלום מוצלח בין ישראל למדינה ערבית. הסכם השלום הושג בניגוד לכל תחזית של השמאל ההזוי דאז, ובכלל זה בניגוד לתחזיותיהם של ההזויים ב'שלום עכשיו'. ב-14 במרץ 1978, הורה בגין לצה"ל לצאת למבצע ליטני נגד מטרות מחבלים בלבנון. המבצע בא בתגובה ל"אוטובוס הדמים", אירוע בו טבחו מחבלים באוטובוס אגד שנסע בכביש החוף. במסגרת הטבח, נרצחו 37 ישראלים. המבצע היה למקיף ביותר בלבנון עד אז וזכה לתמיכת האופוזיציה בישראל. במסגרת המבצע, חדר צה"ל עד לנהר הליטני שבדרום לבנון ועד לנסיגתו חזרה לגבול הבינלאומי, החזיק בשטח זה במשך כשלושה חודשים. מבצע זה גבה את חייהם של 20 חיילי צה"ל הרוגים במבצע. לארגוני המחבלים הפלסטינים היו בין 200 ל-300 הרוגים. אמנם המבצע גבה את חייהם של חיילים. עם זאת, תרומתו לבטחונה של מדינת ישראל ותושביה רבת משמעות. לצערנו, תגובה כזו אינה קיימת בזמננו. ב-7 ביוני 1981 הורה בגין על הפצצת הכור האטומי בעיראק. המבצע בוצע בהצלחה אך עוררה מחלוקת. חשוב להבין, כי נשק אטומי הנו נשק שובר שוויון. ידוע, כי לישראל יש נשק אטומי וכור גרעיני. העולם האנטישמי לא בדיוק הסכים עם הסיטואציה. עם זאת, 35 שנים מאוחר יותר, לאחר שאנחנו יודעים לאן המצב בזמרח התיכון התפתח, האם היינו רוצים את סדאם חוסיין עם נשק גרעיני וכור אטומי? "איני יכול עוד". כך אמר בגין. היום לפני 32 שנה: מנחם בגין מודיע כי בכוונתו להתפטר מתפקיד ראש ממשלת ישראל. היום לפני 32 שנים, בישיבת הממשלה שנערכה ב-28 באוגוסט 1983, הודיע בגין על כוונתו לפרוש במילים "איני יכול עוד". מעבר לכך לא הסביר את מניעיו. השרים ניסו להניאו מכך, אולם בגין היה נחוש בהחלטתו. מאז, בגין הסתגר בבית ראש הממשלה, ורק כעבור כמה שבועות, ב-15 בספטמבר, הגיש בשמו מזכיר הממשלה דן מרידור את מכתב ההתפטרות לנשיא, חיים הרצוג. מול ביתו הגיעו אנשי ימין רבים שניסו לשנות את דעתו ולצדם אנשי "שלום עכשיו" שבירכו אותו על ההחלטה.19 יום לאחר הודעתו על כוונתו להתפטר, בתאריך 15.09.1983, ראש הממשלה מנחם בגין התפטר, כאשר מזכירו מעביר את מכתב ההתפטרות לידי נשיא המדינה, חיים הרצוג. החל מראש השנה של שנת תשמ"ד (1983) הסתגר בגין לתקופה בביתו. מסמכים אשר הועברו אליו לעיון היו חוזרים לעתים ללא תגובה מצדו.
בבחירות הכלליות שהתקיימו ביולי 1984, הביע בגין תמיכה ביצחק שמיר ובליכוד. בינואר 1985, בעקבות ניצחון אריאל שרון בתביעת דיבה שהגיש בארצות הברית נגד השבועון "טיים" בנושא טבח סברה ושתילה, שיגר בגין מכתב ברכה לשרון ואף התראיין ל"קול ישראל" ואמר שזה "ניצחון מוסרי מוחלט".
מספר השערות הועלו להסברת חוסר תפקודו והתפטרותו. היו שייחסו את השבר למותה של עליזה רעייתו, אשר שימשה לו משענת בכל שנות מאבקיו ואליה היה קשור עמוקות, ב-13 בנובמבר 1982. במיוחד הוא כאב את העובדה שלא היה לידה ברגעיה האחרונים בשל ביקור מדיני בוושינגטון. כשנודעה לו הבשורה על מותה אמר: "למה עזבתי אותה?", ולאחר מכן הפסיק את הביקור ושב לישראל. לאחר שניצח בבחירות בשנת 1977, אמר לה "ולעליזה אשתי, זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ זרועת מוקשים." (הוא התבסס על הפסוק שבירמיה פרק ב': "כה אמר ה', זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך. לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"). הסבר אחר שהועלה הייתה שהקשתה עליו הסתבכותה של ישראל בלבנון בעקבות מבצע שלום הגליל, מספר הקורבנות הגבוה שגבתה מלחמת לבנון שהתפתחה בעקבות המבצע, מסקנות ועדת כהן והביקורת הציבורית. מזכירו האישי, קדישאי, שלל הסבר זה. עפר גרוזברד טען בספרו "מנחם בגין, דיוקנו של מנהיג" שבגין סבל מדיכאון קליני מאז ילדותו ודיכאון זה התפרץ והחמיר במהלך כהונתו כראש ממשלה, לא בגלל מאורע חיצוני כלשהו.
ב-9 במרץ 1992, נפטר מנחם בגין בבית החולים איכילוב בתל אביב, בגיל 78. עשרות אלפים ליווהו בדרכו האחרונה. בקשתו, שהועברה אל קדישאי, הייתה: "בבוא היום, אני מבקש לקבור אותי בהר הזיתים, ליד מאיר פיינשטיין ומשה ברזני...". כך קבור בגין בבית הקברות בהר הזיתים, ליד רעייתו עליזה, סמוך לקברם של עולי הגרדום, ולא בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל. לפי בקשתו, הלוויתו לא הייתה ממלכתית. על קברו שרו את המנון האצ"ל, שיר ביתר. באותו היום, מדינת ישראל, המזרח התיכון והעולם איבדו אדם דגול, נפיל.
איני יכול /
ניסים סרוסי מילים ולחן: ניסים סרוסי
איני יכול, יותר לסבול
לראות אותם, מתהלכים יד ביד
בזמן שאותי, השאירה פה לבד
איני יכול, יותר לסבול
לראות אותם מעבר לרחוב
בזמן שדיברת אליו כה קרוב
הוי למה? הלכת ממני
למרות שהזהירו אותי ממך
חשבתי שנתת לי את ליבך
איני יכול, יותר לסבול
לראות יותר את חדרי הקטן
היכן שבילינו יחדיו רוב הזמן
הוי למה? הלכת ממני
הכל בגלל שטות כה קטנה
קלקלת אהבה כה גדולה
אווווו....
איני יכול, יותר לסבול
אני מנסה לשכוח הכל
אך כלום לא עוזר אני ממשיך לסבול
איני יכול, לא, לא יכול
אני הולך רחוק רחוק מכאן
לשכוח הכל במשך הזמן
אני הולך.....
אתמול בערב נודע לי שרובין ויליאמס, זכרונו לברכה, נפטר בבוקר של אותו היום. סיבת המוות לא ברורה והיא לא משנה כרגע. הדבר החשוב הוא רובין ויליאמס הבן אדם, הדבר שרובין ויליאמס סימל בשבילי - אי של שפיות או אי שפיות, הביטחון לבטא את עצמך בדרך הכי עצמך שאפשר ולגרום לאנשים לקבל אותך כמו שאתה. הוא עשה קריירה מדבר שאהב לעשות - להתחרפן. בכך הוא גרם לאנשים אושר, לבכות מרוב צחוק בדרך הכי יצירתית, מקורית ואהובה שיש.
מדהים אותי הוא מצא בעצמו את האנרגיות לכך גם בתקופות הקשות בהן היה בדיכאון ואו מכור לקוקאין ואלכוהול.
אני עוד יותר נפעמת מהסתירות של האישיות הממכרת שלו, בעיקר כי הוא משויך לרשימה ארוכה של קומיקאים עילאיים בחסד, כמו יו לורי (Hugh Laurie), מייק מאיירס ורואן אטקינסון (Rowan Atkinson) שנלחמים במקביל עם הדיכאון האישי שלהם. אגב, כל אחד מהם הוא גאון בפני עצמו ואטקינסון אף סיים תואר שני בהנדסת חשמל אבל התפרנס ממשחק ומקומדיה.
התופעה הזו שידועה כרובין ויליאמס באה לידי ביטוי על קצה המזלג בהופעתו לפני סטודנטים למשחק בסטודיו למשחק.
העולם איבד אדם גדול. היצירות המתועדות שהשאיר אחריו הפכו לנוסטלגיה עוד בחייו וכל שנותר הוא לצפות ביצירות שלו, בתופעה, באישיות, שוב ושוב, במיוחד כשיש צורך להתעודד. יש לנו הרבה מה ללמוד מרובין הדכאוני שגרם לאנשים לצחוק מכל הלב. הוא יהיה חסר לי.
Inside The Actors Studio with Robin Williams full length
Last night I learned that Robin Williams, God bless his soul, passed away earlier that day.
The cause of death is not clear, it does not matter at the moment. The important thing is Robin Williams the guy, the Robin Williams thing and all he is and symbolized for me - an island of sanity or insanity, the security to express himself the best and insane way he can and get people to accept him as he is. He made a career from what he loved to do - to freak out! He made people happy, crying out of laughter in the most creative, original and loved way.
Amazes me that he found inside himself the energies that even in times of severe depression or either addiction to cocaine nor alcohol, his talent expressed
. I'm even more thrilled by the contradictions of his addictive personality, mainly because it is associated with a long list of comedians with supreme grace of talent, like Hugh Laurie and Rowan Atkinson who fights with their own depression. Incidentally, each of which is genius in itself, and Atkinson completed a master's degree in electrical engineering but earned his living in acting and comedy. This phenomenon that known as Robin Williams is expressed in a nutshell appearance before actores students at the inside the actors studio.
The world has lost a great man. The documentation he left behind became a nostalgia in his lifetime and all that remains is to watch his works, phenomenon, time and time again, especially when you need to cheer up. We have much to learn from Robin depressed creation that made people laugh heartily. He will be missed.