אני באמצע עיר קרה מסתובבת סתם בלי מטרה מחפשת את עצמי שעה כבר אין למה כבר בשביל מה
אתה מנסה לתפוס אותי כשרע רק ככה זה טוב אין לך ברירה רצית לראות איך אני שבורה
תגיד מה חשבת שתבוא ואז תראה אותי ככה עדיין לא למדת שבנות כמוני לא בנות כמוני לא בנות כמוני לא בנות כמוני לא בוכות בנות כמוני לא בוכות בנות כמוני לא בוכות בנות כמוני לא בוכות
איך מכל הבנות שהורידו דמעות כבר מילאת כל הכנרת אני לא מקנה בזאת שעוד תבוא אחרי אחריה תבכה גם אחרת איך זה עושה לך טוב על האגו לראות את הדמעות כמו גשם שוטף אמא אמרה לי (מה היא אמרה לי) מי שעושה לך רע שישרף
אתה מסנה לתפוס אותי כשרע רק ככה זה טוב אין לך ברירה רצית לראות איך אני שבורה
תגיד מה חשבת שתבוא ואז תראה אותי ככה עדיין לא למדת שבנות כמוני לא בנות כמוני לא בנות כמוני לא בנות כמוני לא בוכות בנות כמוני לא בוכות בנות כמוני לא בוכות בנות כמוני לא בוכות
גם אם זה כואב (בנות כמוני לא) גם אם שברו לי את הלב (בנות כמוני לא) גם אם שקרו לי בפנים (בנות כמוני לא) שיכנסו כל הפחדים (בנות כמוני לא) גם אם המציאו סיפורים (בנות כמוני לא) גם אם יצאו לי השדים (בנות כמוני לא) ומי יגיד לי מה להיות הכל עניין של לנסות גם אם עשיתי טעויות בנות כמוני לא בוכות
מילים ולחן: רון ביטון , מאי ספדיה , נועה קירל וינון יהל
הפקה ועיבוד מוזיקלי: ינון יהל
אני באמצע עיר קרה
מסתובבת סתם בלי מטרה
מחפשת את עצמי שעה כבר
אין למה כבר
בשביל מה
אתה מנסה לתפוס אותי כשרע
רק ככה זה טוב אין לך ברירה
רצית לראות איך אני שבורה
תגיד מה חשבת
שתבוא אלי ואז תראה אותי ככה
עדיין לא למדת שבנות כמוני לא
בנות כמוני לא
בנות כמוני לא
בנות כמוני לא בוכות
איך מכל הבנות שהורידו דמעות כבר מילאת את כל הכנרת אני לא מקנאה בזאת שעוד תבוא אחרי אחריה תבכה גם אחרת
איך זה עושה לך טוב על האגו לראות את הדמעות כמו גשם שוטף אמא אמרה לי מי שעושה לך רע שישרף
אתה מנסה לתפוס אותי כשרע
רק ככה זה טוב אין לך ברירה
רצית לראות איך אני שבורה
תגיד מה חשבת
שתבוא אלי ואז תראה אותי ככה
עדיין לא למדת שבנות כמוני לא
בנות כמוני לא
בנות כמוני לא
בנות כמוני לא בוכות
גם אם זה כואב
בנות כמוני לא
גם אם שברו לי את הלב
בנות כמוני לא
גם אם שקרו לי בפנים
בנות כמוני לא
שיכנסו כל הפחדים
בנות כמוני לא
גם אם המציאו סיפורים
בנות כמוני לא
גם אם יצאו לי השדים
ומי יגיד לי מה להיות הכל עניין של לנסות
גם אם עשיתי טעויות
בנות כמוני לא בוכות
קלידים ותכנותים: יאן זלקה ינון יהל
קולות: מאי ספדיה , נועה קירל , יאן זלקה ורון ביטון
מיקס ומאסטרינג: עומרי בר הוד וינון יהל
ניהול וייצוג בלעדי: רוברטו מיוזיק – רוברטו בן שושן:
יחסי ציבור: שיר פינטו shir@shirpinto.com
להזמנת הופעות פרטיות - 054-798-0676
להזמנת המופע לאירועים סגורים - NMC- 03-6909817
השנה 2005, המקום: אתיופיה.
נערה בת 12 חוזרת לביתה מסוף יום לימודים, ללא ידיעה ש-7 גברים אורבים לה בדרך, במטרה לחטוף, ולחתן אותה בכפייה עם אחד מהחוטפים (תופעה מוכרת וידועה אפילו באו"ם, בעת ההיא).
הנערה חסרת האונים נחטפה, הוכתה ונשבתה במשך שבוע ימים.
על פי דיווחי המשטרה המקומית, כנראה וקולות בכיה משכו 3 לביאות שפשוט רדפו אחרי החוטפים והפרידו בינה, לביניהם.
במשך כחצי יום הלביאות עמדו על המשמר;כשאותרה ע"י המשטרה, שלוש הלביאות השאירו אותה כ'מתנה' (כך הגדיר זאת שוטר מקומי) ופשוט הסתובבו ורצו לכיוון היער.
הנערה ניצלה מרוע האנושות, בזכות חיות פרא.
כמה אירוני.
*מומחה אריות מציין במקור שכנראה הלביאות "טעו" לחשוב שקול בכיה היה קול בכי של כפיר, מכאן הגעתם.
*יותר מסביר שהלביאות הפרידו בין החוטפים, לנחטפת בשם הפרדת החזקים מהחלש.
*הלביאות שמרו, לא פחות, שמרו! על הילדה במשך חצי יום, עד להגעתה של המשטרה
באפריקה של אז (קצת יותר מ-10 שנים) 70 אחוז(!) מכלל החתונות נעשו בדרך הזו - חטיפה, אונס וחתונה בכפייה..
*יתכן והלביאות היו טורפות אותה. אך, אילולא הן, יותר מסביר שהנערה הייתה ממשיכה לחיים של סבל ועינויים ממושכים.
תמיד אנחנו שומעים את החוקים מהצד הנשי, סוף סוף מישהו לקח את היוזמה להעלות על הכתב חוקים אלו מהצד הגברי. אז אלו החוקים על פיהם פועלים גברים בזוגיות ויעזו מאוד לנשים לדעת אותם ולהתחשב בהם! דרך אגב, הם כולם ממוספרים בספרה 1 *ב-כ-ו-ו-נ-ה*.
1. גברים לא יודעים לקרוא מחשבות.
1. את ילדה גדולה, תסתדרי עם המושב של האסלה, אם זה למעלה, תורידי, אנחנו צריכים את זה למעלה, את צריכה את זה למטה, לא שמעת אותנו מתלוננים אף פעם שזה למטה.
1. בכי זה סחטנות.
1. תבקשי מה שאת רוצה. בא נבהיר את העניין, רמזים לא עובדים! רמזים עבים לא עובדים! רמזים ברורים לא עובדים! פשוט תגידי!
1. 'כן' ו'לא' הן תשובות מאוד מתקבלות על רוב השאלות.
1. תגשי אלינו עם בעיה רק אם את רוצה שנפתור לך אותם, זה מה שאנחנו עושים. בשביל אמפתיה יש לך חברות.
1. כל מה שאמרנו לפני חצי שנה, הוא לא רלוונטי באמצע וויכוח, בעצם כל מה שאנחנו אומרים, פג תוקפם תוך שבוע.
1. אם את חושבת שאת שמנה, זה כנראה נכון. אל תשאלי אותנו.
1. אם משהו שאמרנו יכול להתפרש בשני דרכים, ואחד מהם גורם לך להיות עצובה או כועסת, התכוונו לפירוש השני.
1. את יכולה או לבקש מאיתנו לעשות משהו, או להגיד לנו איך את רוצה שזה ייעשה, לא שניהם. ואם את כבר יודעת איך הדרך הכי טובה לעשותה, תתכבדי ותעשי את זה לבד.
1. מתי שמתאפשר, תגידי את מה שיש לך להגיד בזמן הפרסומות.
1. כריסטופר קולומבוס לא היה צריך שיכוונו אותו בדרך, גם אנחנו לא.
1. אנחנו רואים רק 16 צבעים, כמו הברירת מחדל ווינדוס, אפרסק לדוגמה זה פרי, לא צבע, סלמון זה דג, ואין לנו מושג מה זה טורקיז.
1. אם אנחנו שואלים אותך מה הבעיה ואת עונה 'כלום', נתנהג כאילו כלום לא קרה, למרות שאנחנו יודעים שאת משקרת, זה פשוט לא שווה את הכאב ראש.
1. אם את שואלת שאלה שאת לא רוצה תשובה עליה, תצפי לתשובה שלא רצית לשמוע.
1. כשאנחנו צריכים לצאת, כל מה שתלבשי יהיה בסדר. ב-א-מ-ת!
1. אל תשאלי על מה אנחנו חושבים, אלא אם כן את רוצה לדבר על ספורט או על חלקים של רכב.
1. יש לך מספיק בגדים!
1. יש לך יותר מידי נעליים!
1. אני בגיזרה, עגול זה גם גיזרה.
תודה שקראת את זה, כן אני יודע שאצטרך לישון על הספה הלילה, אבל האם ידעת שגברים לא באמת אכפת להם? זה כמו קמפינג בשבילנו...
סרטון שרץ ברשת - הדוברת מספרת על חוויה אותו היא עברה בתור לקוחה בוולמארט. ביום שישי השחור, היא ביצעה קניות וחיכתה בתור לקופה מעל ל-20 דקות. הקופאי היה צעיר כבן 16 שלא היה מרוכז בעבודה, שכח קודים של מוצרים וכדומה. בעקבות העיכוב בקופה שהוחמרה כתוצאה מכך שהקופאי לא היה בדיוק יעיל, לקוחה דושבאגית שעמדה אצלו בתור תקפה אותו מילולית, ירדה עליו, עשתה הכל כדי לפגוע בו נפשית באמצעות מילים. בתגובה, הדוברת עזרה ללקוחה התוקפנית לארוז את המוצרים רק כדי שהיא תעוף משם כמה שיותר מהר.
בנוסף לכל, בסיום העברת החשבון, כרטיס האשראי של הלקוחה התוקפת לא אושר כשהוא העביר אותו בקופה וגם זה היווה מבחינתה עילה לאלימות - היא תקפה אותו מילולית בטענה שהכל בסדר בחשבון הבנק שלה וזה בעיה של הקופאי שהוא אינו יודע להפעיל מחשב ושהוא נותן שרות לקוחות גרוע.
הדוברת יצאה להגנתו של הקופאי הצעיר וביקשה מהלקוחה התוקפנית להרגע ולעבור הצידה כדי לפתור את בעיות האשראי שלה. היא לא צריכה להתנהג כך כלפי הקופאי והיא מעכבת את התור רק בגלל שיש לה בעיות בכרטיס האשראי. לכן, היא צריכה לשחרר את הילד. זהו אינו אשמתו שיש לו יום קשה ושלך יש בעיות כספיות.
בתגובה לדבריה, הקופאי החל לבכות וכשהדמעות זורמות מעיניו, הוא הגיע לאזור האריזה וחיבק בדמעות את הדוברת שגוננה עליו מפני הלקוחה התוקפנית. הדוברת חיבקה אותו ואמרה שהכל בסדר, אך הצעיר חש צורך להסביר. מתברר, שאמו התאבדה מוקדם יותר בבוקר אך הוא נאלץ להגיע לעבודה כדי לפרנס את המשפחה ולדאוג לכסף כדי לשלם את השכירות ועכשיו גם אין לו אמא יותר - וכל זאת, כשהלקוחה תוקפת אותו מילולית וצועקת עליו הוא רק בן 16. כל הסובבים החלו לבכות איתו, כולל הלקוחה המגוננת והמנהל ששמע את הסיפור. הלקוחה התוקפנית התביישה בעצמה והייתה מבויישת. היא נתנה לו את כל הכסף שהיה לה בארנק.
מסקנה - גם אם מישהו נותן לך שרות לקוחות גרוע או שעובר עליך יום רע, אל תוציא את זה על אנשים אחרים. אתם לא יודעים מה עובר עליהם באותו היום או בכלל. תתייחסו לאחרים כמו שהייתם רוצים שיתייחסו אליכם. קחו צעד אחורה. תנשמו.
קחי לך זמן הכאב הזה יחלוף מהר אני מבטיח זה רק זמן ונשכח ואין עניין את הסתיו הזה הבאת דמעות גדולות למרוח ותמיד מעונן ואיך לומר כל הזמן את בין לבין ולא בדיוק ברור לך מה לומר כשהפוך וכל דבר מבלבל ומעורפל מכאיב זה לא נראה לך לקבל זאת בנימוס אז בואי נצעק ונלך אל המקומות ששם טבעי הרעש
ואף אחד לא נרגע
והתשוקה להשרף מבלי למות זה כשרון לדעת
ואהבה אהבה
ואיך לומר
כל הזמן את בין לבין ולא בדיוק ברור לך
מה לומר כשהפוך וכל דבר מבלבל ומעורפל מכיאב
זה לא נראה לך
לקבל זאת בנימוס
אז קחי לך זמן
הכאב הזה יחלוף מהר
אני מבטיח
איני יכול /
ניסים סרוסי מילים ולחן: ניסים סרוסי
איני יכול, יותר לסבול
לראות אותם, מתהלכים יד ביד
בזמן שאותי, השאירה פה לבד
איני יכול, יותר לסבול
לראות אותם מעבר לרחוב
בזמן שדיברת אליו כה קרוב
הוי למה? הלכת ממני
למרות שהזהירו אותי ממך
חשבתי שנתת לי את ליבך
איני יכול, יותר לסבול
לראות יותר את חדרי הקטן
היכן שבילינו יחדיו רוב הזמן
הוי למה? הלכת ממני
הכל בגלל שטות כה קטנה
קלקלת אהבה כה גדולה
אווווו....
איני יכול, יותר לסבול
אני מנסה לשכוח הכל
אך כלום לא עוזר אני ממשיך לסבול
איני יכול, לא, לא יכול
אני הולך רחוק רחוק מכאן
לשכוח הכל במשך הזמן
אני הולך.....
כל שירי אלבומם המשותף של יהודה פוליקר ויעקב גלעד, 'אפר ואבק', שיצא ב-1988 ונחשב בעיני רבים (ובצדק) לאלבום הישראלי החשוב ביותר (ולטעמי, בוודאי שהמרגש ביותר). האלבום "אפר ואבק" הנו אלבום מופת. 'אפר ואבק' הנו
אלבומו השלישי של יהודה פוליקר והוא עוסק ברובו בבני הדור השני לשואה, אשר גדלו בישראל בצל הטראומה שחוו הוריהם. האלבום החל בתוכנית "אחרי המלחמה" בגלי צה"ל, שהופקה עבור יום השואה ב-1986.
יהודה פוליקר הנו בנם של ניצולי שואה מיוון. המינימליזם נוגע. "אמור מעט ועשה הרבה", פרקי אבות, המשנה.
סדר השירים (בפלייליסט ובאלבום המקורי):
1. אפר ואבק 2. חלון לים התיכון 3. כשתגדל 4. שיר אחרי הגשם 5. פרחים ברוח 6. התחנה הקטנה טרבלינקה 7. ילל 8. רדיו רמאללה 9. אהבה הורגת 10. מכאן ועד בכלל 11. קול מארץ הרוח 12. בגלל
***
השיר 'אפר ואבק' הנו שיר הנושא של האלבום. השיר נכתב על ידי יעקב גלעד. גם יעקב גלעד הנו דור שני לניצולי שואה - זהו בנה של הלינה בירנבאום ניצולת השואה, שהחליטה כי ברצונה לחזור אל האדמה בה הושמדו מיליוני יהודים. השיר נכתב על הפעם הראשונה בה נסעה בירנבאום לפולין. גלעד, שחשש כי הכאב הרגשי שתחווה יהיה כבד משאת, והתנגד נחרצות לנסיעתה, כתב לה את השיר שמילותיו: "ואם את נוסעת, לאן את נוסעת? הנצח הוא רק אפר ואבק. לאן את נוסעת, לאן את נוסעת? שנים וכלום עוד לא נמחק".
אפר ואבק / מלים לשיר
יום אביב ריחות לילך / בין חורבות העיר שלך
יום יפה לדוג בנהר / בתוכי הלב נשבר
שם הייתה ואינה / ילדותך אישה קטנה
אנשים שאיש לא מכיר / אין אפילו בית שיזכיר
ואם את נוסעת לאן את נוסעת / הנצח הוא רק אפר ואבק
לאן את נוסעת לאן את נוסעת / שנים וכלום עוד לא נמחק.
קחי מעיל יהיה לך קר / כסף כיס, גביש סוכר
אם יהיו קשים הימים / הזכרי בי לפעמים
ואם זה עוד מסע נואש / אל הצריף, אל המגרש
במסילת העיר הישנה / איש לא יחכה בתחנה.
ואם את נוסעת...
מי ימתיק לילותייך / מי יקשיב לביכייך
מי ישמור צעדייך בדרכך.
לאן את נוסעת לאן את נוסעת / הנצח הוא רק אפר ואבק
לאן את נוסעת לאן את נוסעת / שנים וכלום עוד לא נמחק.
קחי מעיל יהיה לך קר.
****
השיר חלון לים התיכון הנו מעין מכתב של ניצול שואה בארץ ליקיריו שנשארו בגולה ומספר את סיפורם של הניצולים שהקימו משפחות חדשות לאחר שמשפחתם נספתה בשואה ומסוגלים לחלום מחדש על עתיד מבטיח.
חלון לים התיכון / מלים לשיר
הבטחתי לכתוב כשנסעתי / ולא כתבתי מזמן
עכשיו את כל כך חסרה לי / חבל, חבל שאת לא כאן.
אחרי שהגעתי ליפו /תקוות נולדו מתוך יאוש
מצאתי לי חדר וחצי / על גג של בית נטוש.
יש פה מיטה מתקפלת / אם נרצה שלושתנו לישון
את אני והילד / מול חלון משקיף לים התיכון.
ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון / ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.
שנת חמישים סוף דצמבר / בחוץ מלחמת רוחות
השלג צנח כאן לפתע / לבן מזכיר לי נשכחות.
עוד הפצע פתוח / לו רק היית איתי עכשיו
הייתי ודאי מספר לך / את מה שלא יגיד מכתב.
כאן אם תרצי יש לך בית / ואותי יהיה לך המון
צחוק ילדים בין הערביים / מול חלון משקיף לים התיכון.
ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון / ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.
***
כשתגדל / מלים לשיר
חכה שתגדל, אמרו לך לא פעם / איש אחד גבוה ואשה נמוכה
אם לא תאכל לא תגדל אף פעם / ילד טוב משאיר צלחת ריקה
תגדל, תגדל ותהיה גנרל / תהיה אסטרונאוט ותעוף לחלל
אתה לא רצית להיות אפילו חייל / או סתם להיות כמו כולם כשתגדל
אבל, אותך אף אחד לא שאל.
כשתגדל ותראה איזה ילד / אז תגיד לגוזל לא צריך שתגדל
כשתגדל ויהיה לך ילד / שיבוא וישאל מה יהיה כשאגדל
אז תגיד לו עזוב, אל תשאל.
לך הביתה, עזוב את בית הספר / אמרו שממך כבר לא יצמח שום דבר
אשה גדולה ואיש במשקפיים / ימשיכו לרדוף עד הסוף עד עפר
תגדל, אל תתערבב בקהל / תשקיף מן הצד תתנדנד בערסל
אתה לא רצית להיות שם בכלל / אז מה, אותך אף אחד לא שאל
אתה נשארת גוזל שנפל.
כשתגדל ותראה איזה ילד / אז תגיד לגוזל לא צריך שתגדל
כשתגדל ויהיה לך ילד / שיבוא וישאל מה יהיה כשאגדל
אז תגיד לו עזוב, אל תשאל.
***
שיר אחרי הגשם / מלים לשיר
השיר נכתב בעקבות חזרת אביו של פוליקר לסלוניקי מיד עם תום מלחמת העולם השנייה. בעת השיבה, שהייתה טעונה ברגשות קשים, הגיע למספרה שהייתה בבעלותו, שם התעמת עם המקומיים שאמרו לו: "חבל שלא עשו ממך סבון".
רכבות אחרי הגשם בדרכן מעיר לעיר
יש בדרך תחנה קטנה
אני יורד בשביל שהכרתי ושוב אני שומע ליד בתי האבן
פרה גועה ברפת עזים בדשא ועכשיו אחרי שנים בגשם
איש לא יזהה אותי צ'אפוזו ביישן וכל ילדי הכפר בדרך מהגן
מצחקקים בקול תמיד כשבא אורח לא מוכר
מי יזכור את בנו של הספר אני יוצא מחוץ לשיירה
מזמזם כל הדרך חזרה.
שיר אחרי הגשם, שיר אחרי הגשם / שיר ישן שאמא לימדה אותי לשיר
שיר אחרי הגשם, שיר אחרי הגשם q שיר ישן מסתלסל ועולה בחלונות
ואורג לי זכרונות
ברחובות אחרי הגשם
החיים כתמול שלשום
הספק עוד מלווה אותי
אני חופשי ללכת הביתה
\זכרתי שיר שמח
עכשיו אני שוכח
אולי אני בורח מפני הגשם
בכיכר ליד חנות היין
מישהו פתאום צועק צ'פחו חזר
יושבי בתי קפה זוגות ליד הבר
מנופפים ידם כאילו כלום אף פעם לא קרה
כאן תמיד זורמת השגרה
אני יוצא מחוץ לשיירה
ובוכה כל הדרך חזרה
שיר אחרי הגשם...
***
רדיו רמאללה / מלים לשיר
יעקב גלעד, שהיה חניך בתנועת הנוער בנק"י חיבר את השיר לזכרו של מדריך בתנועה, אברהם ג'ורי, חייל בגרעין הנח"ל של בנק"י, שנהרג בתקרית גבול ב-8 בדצמבר 1964 בשדות קיבוץ יד חנה על ידי חיילים ירדניים. השיר מתאר זכרונות משותפים מהלילות שבהם היו מקשיבים לקולה המלחשש של הקריינית ברדיו רמאללה, תחנת רדיו ירדנית, שפעלה עד כיבוש העיר רמאללה בידי צה"ל. לדבריו של גלעד, "הרדיו שידר שירים פופולריים [וגם שידורי תעמולה], ולאחר כיבושו במלחמת ששת הימים, נאלצו בני הנוער להאזין לשירי הלהקות הצבאיות"
עכשיו בין יד חנה לבין טולכרם השכנה / מואזין בוכה בראש מסגד גבוה
לילה לבדה מאחורי זכוכית כבדה / משוטט אבל אי אפשר לשמוע
לילה ברדיו! אולי היא קוראת לי / אני רק זוכר שדה בוער ותופת מלמעלה
חום בעיניים, פתאום אני כאן בלי אף חבר / חדר לבן עלי סוגר, חושך הלילה
לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה.
רדיו רמאללה לילה ולילה / זה קולה המלחשש מקשקש וכובש 1965
מטשטש אותי
רדיו רמאללה לילה ולילה / יום יבוא נפגש, ניזכר נתרגש
איך היה ב 65', לילה, לילה
וככה אני מבזבז אפשרויות / מדמיין את מה שהיה ואת מה שהיה יכול להיות.
זיכרונות מתערבבים בגעגועים / ושורפים, כמו מלח על הפצעים
רעש מכונה בין שדה מוקשים לשדה כותנה / מפלח את הקשר שביננו
לילה לא עונה, אבל עוד יש בי אמונה / אלוהים גדול הוא בטח לצידנו
לילה ברדיו, אולי רק נדמה לי / אני מחפש אותה ואין כלום על הסקאלה
לילה שותקת, רדיו טרנזיסטור מנגן / לו רק יכולתי לטלפן אל לילה הלילה
לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה.
רדיו רמאללה לילה ולילה / זה קולה המלחשש מקשקש וכובש 1965
מטשטש אותי / רדיו רמאללה לילה ולילה
יום יבוא נפגש, ניזכר נתרגש / איך היה ב 65' , לילה, לילה
על האלבום בוויקיפידיה:
ואם אהבתם ואין לכם את זה עדיין בדיסק מקורי או בפורמט חוקי אחר, כנסו לכאן.
כדי לחגוג את הזדקנותי כתבתי פעם את 40 הלקחים שחיי לימדו אותי.
עכשיו, כשמד-המרחק שלי מתגלגל אל מעבר ל-90, הרי לפניכם הטור כולו:
1. החיים אינם הוגנים, אבל הם בכל זאת די טובים.
2. כשאתה בספק, פשוט עשה את הצעד הקטן הבא.
3. החיים קצרים מכדי לבזבז זמן על שנאת חינם.
4.. מקום העבודה שלך לא יטפל בך כשתהיה חולה. ידידיך והוריך כן. אז שמור על קשר.
5.. שלם את כל חובותיך בזמן.
6.. אתה לא מוכרח לנצח בכל ויכוח. הסכם לא להסכים.
7.. בכה עם מישהו. זה מרפא יותר מבכי ביחידות.
8.. זה בסדר לדבר עם אלוהים. הוא מקשיב לנו.
9.. חסוך לקראת צאתך לגמלאות, החל מתלוש השכר הראשון שלך.
10. כשמדובר בשוקולד, ההתנגדות חסרת תועלת.
11. השלם עם העבר כדי שלא ידפוק לך את ההווה.
12. זה בסדר להניח לילדיך לראותך בוכה.
13. אל תשווה את חייך לאחרים. אף פעם אי אפשר לדעת.
14. אם מערכת יחסים צריכה להישמר בסוד, אל תהיה חלק ממנה.
15. הכל יכול להשתנות כהרף עין. אם מגיע לך לקבל את זה, אלוהים יתן לך את זה.
16. קח נשימה עמוקה. זה מרגיע.
17. סלק כל דבר שאין בו תועלת, יופי או שמחה.
18. כל מה שלא הורג אותך, עושה אותך למעשה חזק יותר.
19. כשמדובר בעשיית מה שאתה אוהב בחיים, אל תקבל לעולם "לא" כתשובה.
20. תשתמש בנרות היפים, בסדינים היפים, לבש את הבגדים התחתונים היפים. אל תשמור על שום דבר להזדמנות מיוחדת. היום הוא יום מיוחד.
21. השכלה שאדם רוכש, אף אחד לא יכול לקחת ממנו.
22. אף אחד לא ממונה על אושרך מלבדך.
23. תהיה מוזר היום. אל תחכה לגיל המבוגר כדי להתחיל ללבוש חליפות סגולות.
24. התייחס אל מה שקרוי "אסון" במלים "האם בעוד חמש שנים זה יהיה חשוב?"
25. סלח לכל אחד, על כל דבר.
26. זה לא עניינך מה האחרים חושבים עליך.
27. הזמן מרפא כל דבר. תן זמן לזמן.
28. עד כמה שמצב טוב או גרוע, הוא ישתנה.
29. אל תיקח את עצמך כל כך ברצינות. גם האחרים לא עושים זאת.
30. האמן בניסים.
31. אלוהים אוהב אותך מפני שהוא כזה, לא מפני שעשית או לא עשית משהו.
32. להזדקן זה הרבה יותר טוב מהאלטרנטיבה – למות צעיר.
33. כל מה שבאמת חשוב בסופו של דבר הוא שאהבת.
34. צא וטייל כל יום. ניסים מתרחשים בכל מקום.
35 קנאה היא בזבוז זמן. כבר יש לך כל מה שנחוץ לך.
36. הטוב ביותר עוד לפנינו.
37. לא חשוב איך אתה מרגיש, קום, התלבש וצא מהבית.
38. החיים לא באים באריזת מתנה, אבל הם בכל זאת מתנה.
39. ידידים הם המשפחה שאנו בוחרים לעצמנו.
40. ההערכה היא ש-93% מאלה שיקבלו את זה לא יעבירו הלאה.
אם אתה אחד מ-7 האחוזים שיעבירו, העבר זאת בכותרת.
החיים נותנים לי מתנות, צריכה לדעת לקבל אותן באהבה!!!
Say goodbye to not knowing when
The truth in my whole life began
Say goodbye to not knowing how to cry
You taught me that
And I'll remember the strength that you gave me
Now that I'm standing on my own
I'll remember the way that you saved me
I'll remember
Inside, I was a child
That could not mend a broken wing
Outside, I looked for a way
To teach my heart to sing
And I'll remember the love that you gave me
Now that I'm standing on my own
I'll remember the way that you changed me
I'll remember
I learned to let go
Of the illusion that we can possess
I learned to let go
I travel in stillness
And I'll remember happiness
I'll remember
I'll remember
I'll remember
And I'll remember the love that you gave me
Now that I'm standing on my own
I'll remember the way that you changed me
I'll remember
No, I've never been afraid to cry
Now I finally have a reason why
I'll remember
No, I've never been afraid to cry
Now I finally have a reason why
I'll remember
No, I've never been afraid to cry
And I finally have a reason why
I'll remember
No, I've never been afraid to cry
And I finally have a reason why
I'll remember
אז אני סוגר שבוע בלעדייך את חושבת לוותר
אני לא מאמין שאת צריכה להסתתר כי כל הבעיות נערמות
ולבסוף זה רק יכאב יותר
זה לעבור את המדרגה, להתבגר להיפגע
זה לשים את האדיוט והשטויות בצד רק לשבת ולהירגע
אז אני דורך אקדח ומכוון רחוק
אני מטפטף זיעה ואז נושם עמוק
אני מנגב דמעה ואז מתחיל לצחוק
כאילו כלום לא קרה
ואני שיכור ממך אז אני הולך לאט
וגם חשוך אצלך אז תעזרי לי קצת
בדיוק שניה לפני שהכדור נפלט
אני לא רואה מטרה
אז איפה את כשהמציאות חוזרת
אז איפה את כשהדמיון נגמר
אז איפה את
אז אני מוכן, אולי נתחיל לשים את הקלפים על השולחן
שברת את הקירות שעליהם אני נשען
אז אם אפול, הכאב יהיה הרבה יותר גדול
אז אני קובר את כל הכאבים את הדמעות על הפסנתר
את כל המכתבים, אני לא רוצה את זה יותר
אז אני עייף מדי בשביל לחשוב עמוק
ואני כבד מדי בשביל לעוף רחוק
ואני רוצה כל כך אבל לא יכול לצעוק
כי שקט פה מדי
ואני הולך יחף ברחובות ריקים
ואני נזכר פתאום בזכרונות מתים
וכשעולה האור מעל לילות קשים
הוא עובר מעלי
אז איפה את כשהמציאות חוזרת
אז איפה את כשהדמיון נגמר
אז איפה את
על הכבישים הגשם מטפטף אני על 140
חושב מה להגיד לך ותופס את הפנים
זה אמיתי, כמעט בכל דקה חשבתי איפה את תהיי
well, I couldn't tell you why she felt that way,
She felt it everyday.
And I couldn't help her,
I just watched her make the same mistakes again.
What's wrong, what's wrong now?
Too many, too many problems.
Don't know where she belongs, where she belongs.
She wants to go home, but nobody's home.
It's where she lies, broken inside.
With no place to go, no place to go to dry her eyes.
Broken inside.
Open your eyes and look outside, find the reasons why.
You've been rejected, and now you can't find what you've left behind.
Be strong, be strong now.
Too many, too many problems.
Don't know where she belongs, where she belongs.
She wants to go home, but nobody's home.
It's where she lies, broken inside.
With no place to go, no place to go to dry her eyes.
Broken inside.
Her feelings she hides.
Her dreams she can't find.
She's losing her mind.
She's fallen behind.
She can't find her place.
She's losing her faith.
She's fallen from grace.
She's all over the place.
Yeah,yeah oh
She wants to go home, but nobody's home.
It's where she lies, broken inside.
With no place to go, no place to go to dry her eyes.
Broken inside.
She's lost inside, lost inside...oh oh oh
She's lost inside, lost inside...oh oh oh oh
